חסימת יבוא ומכסים גבוהים כדי להגן על חקלאים העלו באופן ניכר את מחירי המזון. התקווה: רפורמות העומדות לפתח הממשלה הבאה
דו"ח מקיף של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) שפורסם השבוע בדק את המשק החקלאי של 26 מחברות הארגון ובהן ישראל. מסקנותיו המרכזיות של המחקר ביחס לישראל נגעו למידת התמיכה בחקלאות, לאופן התמיכה ולמידת ההשפעה שיש לכך על המשק הישראלי.
על פי הנתונים שנאספו, מידת התמיכה הממשלתית בתחום החקלאות עלתה בהתמדה מאז 2013 ועד היום והביאה לעיוותי מס שהשפיעו באופן שלילי על הצרכנים. זה קרה בעיקר בגלל אופן התמיכה שמתבטאת בהגנה עקיפה ובחסימת תחרות במקום תמיכה ישירה ופתיחת המשק למסחר חופשי.
בשנים 2016-18 שיעור התמיכה הכולל בחקלאות הישראלית היה כ-17.7% מסך תקבולי החקלאים, מספר שגדל כאמור באופן עקבי עד שהגיע קרוב לממוצע ב-OECD העומד על 18.2%. אך פילוח סוגי התמיכה שמעניקה הממשלה למגזר החקלאי בישראל מראה כי רוב כמעט מוחלט שלה הוא בעל פוטנציאל לגרימת עיוותים במשק.
שיעור התמיכה המעוותת בחקלאות בישראל גדל באופן משמעותי בעשורים האחרונים, מ־85% בשנים 1995-97 עד ל-91% היום. באותה תקופה, בשאר מדינות ה־OECD התרחשה דווקא ירידה משמעותית, משיעור של 74% לכ־51% כיום. אופני התמיכה הבעייתיים ביותר עליהם מצביע ה-OECD הם תמיכה מקומית במחיר גבוה בעיקר באמצעות חסימת יבוא בתחומי הבשר, מוצרי החלב ומספר סוגים של תוצרת חקלאית.
ככלל, נפח הסחר בתחום החקלאות בישראל עלה במידה רבה בשנים האחרונות אך עם זאת קובע הדו"ח כי לישראל ישנם מכסים גבוהים במיוחד במספר תחומים כגון עוף, כבש, ביצים ומספר פירות וירקות.
תקווה לעתיד
את תוצאות התמיכה המעוותת כולנו מרגישים בכיס, כפי שמעיד פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של רה"מ נתניהו, שפרסם נייר עמדה בו קרא לשינוי מהותי בתכנון המשק החקלאי בישראל: "פער מחירים משמעותי בין ישראל ואירופה, העומד על למעלה מ-%25, אינו מוסבר על ידי פערי מע"מ או עלויות חומרי גלם, ומיוחס ברובו לפערי יעילות ותחרות".
מוסכם אם כן כי המשק החקלאי בישראל סובל מבעיות של תכנון ריכוזי נרחב מידי, רגולציה מכבידה וחסימת יבוא ותחרות – אף אחד מאלה אינו מרכיב של מדיניות כלכלית נבונה אך יש גם מקום לאופטימיות.
בצד החיובי, הדו"ח הצביע על הצעת רפורמת החלב מחודש אוקטובר האחרון, שמטרותיה היו לפתוח את משק החלב ליבוא באמצעות הורדת מכסים ולהוריד את מחיר המטרה, יחד תמיכה בחקלאים שנאלצו לסגור את הרפת או באלו שהתייעלו והמשיכו בפעילותם. לדעת כותבי הדו"ח, הרפורמה במשק החלב, אם תאושר על ידי הממשלה הבאה, תהיה צעד משמעותי נוסף בכיוון הנכון, לאחר רפורמה ביבוא הבשר שהתבצעה מוקדם יותר שנה שעברה.
גם משרד החקלאות פרסם לאחרונה, בעקבות דו"ח ה-OECD, כי נעשים מאמצים לעבור לתמיכה ישירה במקום תמיכות עקיפות הגורמות עיוותים במשק. אלא שעל פי הודעת המשרד, המהלך נכשל בשל אי-גיבוש הסכמות עם נציגי החקלאים. גם שם קראו לממשלה הבאה לאזור אומץ ולאמץ את התכנית "אף ללא הסכמת החקלאים". מי שמעוניין בהורדת יוקר המחייה צריך לקוות לכך.
המצב אצלנו שונה מאשר ב -ОЕСD. אנחנו צריכים לשמור על החקלאים שלנו שימשיכו לייצר עבורנו את מזוננו. אסור להגיע למצב בו נהיה תלויים במדינות אחרות שייספקו לנו אוכל. ירצו נאכל, לא ירצו, נרעב.
המצב אצלנו שונה מאשר ב -ОЕСD. אנחנו צריכים לשמור על החקלאים שלנו שימשיכו לייצר עבורנו את מזוננו. אסור להגיע למצב בו נהיה תלויים במדינות אחרות שייספקו לנו אוכל. ירצו נאכל, לא ירצו, נרעב.
אם הממשלה תרצה להוזיל את המחירים לצרכן, במקום להוריד מכסים ולשלם פיצויים לחקלאים שהפסיקו לייצר, שישלמו ישירות לצרכנים באמצעות סובסידיות. ככה נהגו בעבר. גם כיום יש פתור ממע"מ על ירקות ופירות. ז"א יש דרך לעזור לצרכנים
ישראלית, האם תכנית החירום שלך כוללת הגנה גם על מגדלי האננס, הבננה, והמנגו?
אפשר לחשוב אולי על מלאי מזון בסיסי שישב במחסני חירום, אבל צריך לזכור שהעורף החקלאי של ישראל הוא קטן וכבר היום חלק נכבד מיובא.
החקלאים לא מבטלים את התלות במדינות אחרות.
פטור במע״מ על פירות וירקות הוא עיוות מס שעדיף לבטל אותו.
להוריד את המחיר לצרכן זה לא תפקיד הממשלה- הוספת כוח לממשלה רק מעודדת שחיתות ופגיעה בצרכן.
התגובה נראית כמו בוט עם טיעונים רדודים.
יש תעשייה חקלאית בישראל שהקנתה מוניטין ברחבי עולם למשך זמן , אולם קבוצות קטנות וגילדות מנהלות את החקלאות קובעות מי יעסוק בתחום ומי לא, לכן צריך בשלב ראשון צריך להעביר את התמיכה לעוסקים בחקלאות מתמיכה עקיפה לישירה, פתיחה ואפשרויות רבות כגון לאחרים לאפשר לעסוק ויבוא יצריך את החקלאים בחלקם להתייעל /לסגור , או אפילו לכו לעשות חקלאות בחוץ לארץ שם יש שטחים יותר רחבים!
מחירי הפירות שהיו זולים עד כעשור עלו משמעותית כשפורק המונופול של תנובה בשיווק התוצרת החקלאית והוחלף בקרטל של קניני רשתות השיווק הגדולות – הפער במחיר נכנס לכיסי רשתות השיווק ולא לכיסי המגדלים.
השוק הסיטונאי בתל אביב חוסל, וזה שאמור היה לקום במקומו בצומת מסובים לא קם.
לרשתות השיווק לא אכפת אם הן מוכרות יבוא או תוצרת ישראלית, המחירים לא ירדו בלי פרוק הקרטל או חידוש המונופול המפוקח, או לפחות פתיחת שווקים סיטונאים להגדלת התחרות, יבוא כאן רק יחסל החקלאות המקומית שממילא אינה משגשגת