צרות בהונג קונג: המחאה מתרחבת, המתיחות מול סין עולה

ההפגנות בהונג קונג הולכות ומסלימות במשך שבועות, על רקע החשש כי הממשלה המקומית פוגעת באוטונומיה האזרחית של תושבי העיר בשל לחץ כבד מצד סין.

כאשר הטריטוריה הוחזרה לסין מהשליטה הבריטית בשנת 1997, הסינים הבטיחו לכבד את המעמד המיוחד של הונג קונג במסגרת המדיניות של "מדינה אחת, שתי שיטות". אך כעת נראה שהבטחה זו הולכת וחומקת לה, מה שהוביל להפגנות ענק ברחובות העיר.

התגובה הקשה של משטרת הונג קונג כלפי המוחים הובילה רק לעוד הפגנות, רובן שלוות אך חלקן לוו גם באלימות. בהפגנות האחרונות השבוע, המוחים הצליחו לשתק את שדה התעופה הבינלאומי בעיר למשך יומיים שלמים, לפני עימות גדול עם המשטרה ביום שלישי. המתח גבר כאשר אחד השוטרים נראה שולף את נשקו ומכוון אותו לעבר המפגינים, לאחר שאלו הכו אותו עם האלה בה החזיק.

https://twitter.com/Birdyword/status/1161299001414578177?s=20

קארי לאם, מי שעומדת בראש הרשות המבצעת של הונג קונג והצעתה הלא-פופולרית להחיל את חוקי ההסגרה של סין בעיר הציתה את המחאה, הזהירה השבוע כי הונג קונג עומדת "על סף התהום". "תושבים ותיירים רבים משתמשים בשדה התעופה, והמוניטין שלנו בתור חברה בטוחה המכבדת את שלטון החוק נמצא בסכנה", הוסיפה. עד כה נראה שדבריה נפלו על אזנים ערלות.

המפגינים בשדה התעופה חששו מפני הסתננות של סוכנים סינים חשאיים לשורותיהם. הם תקפו ועיכבו אדם אחד הנחשד בהיותו סוכן סיני, ומנעו ממנו קבלת סיוע רפואי מכיוון ש"עליו לשאת בתוצאות מעשיו". אדם אחר, אשר על פי הדיווחים היה כתב חדשות סיני, הוכה והוחזק בכוח. שניהם פונו לבסוף מהזירה.

הממשלה הסינית האשימה בעבר את המפגינים כמי שעוסקים ב"טרור" ו"פשעים אלימים" – המונח המקובל לגבי כל התנגדות למשטר בה רואה סין סכנה ליציבות, וכוחות משטרה סיניים הוצבו לשם תרגיל כביכול בעיר שנג'ן, הסמוכה לגבול עם הונג קונג, בזמן שהנשיא האמריקני טראמפ דחף להרגעת הצדדים.

מצב חירום

מקרים כמו תקיפות של אזרחים סיניים ששהו בהונג קונג עלולים להוות סיבה למשטר הסיני להתערב במשבר באופן ישיר, בתירוץ של הגנה על חיים ורכוש סיניים מפני אותם "טרוריסטים". עד כה, בחרה סין לעמוד מנגד ובמקום זאת לחצה על המשטרה המקומית לשים קץ להפגנות בעצמה, ויתכן כי בבייג'ינג חוששים ממראות שיזכירו את ההפגנות בכיכר טיאננמן לפני שלושים שנה.

רפאלו פנטוצ'י, ראש המחקר הבינלאומי במכון United Services בלונדון, הסביר כי הרטוריקה המתלהמת מצד בייג'ינג "משקפת את חוסר שביעות הרצון ממה שקורה בהונג קונג ומחוסר היכולת של הממשל המקומי למצוא פתרון לבעיה". מנגד, פרופ' לי ליפאן מהאקדמיה למדעי החברה בשנחאי טען כי אם המשטרה בהונג קונג תרגיש שהיא אינה מסוגלת להתמודד עם המצב, היא בהחלט תפנה לסין לעזרה.

סין מחזיקה בהונג קונג באופן קבוע כוח צבאי בן כ-6,000 איש ועל פי החוק בהונג קונג, הרשות השלטונית בעיר יכולה לפנות לממשלת סין לסיוע ב"שמירה על הסדר הציבורי". בנוסף, סעיף אחר בחוק קובע כי במקרה של "מהומה בהונג קונג שעשויה לאיים על ביטחון סין" ובמצב שאינו בשליטת הרשות בעיר, הכוחות הסיניים המוצבים בהונג קונג "יבצעו את תפקידם בהתאם לחוק". גם לקונגרס הסיני שמורה הזכות להחליט כי "האזור נמצא במצב חירום", ולכן תסריט בו ממשלת סין סבורה כי כוחותיה באזור זקוקים לתגבורת בהחלט אפשרי.

לא במפתיע, המשטר הסיני מפנה אצבע מאשימה כלפי ארה"ב כמי שמעודדת את ההפגנות על מנת להתערב בענייניה הפנימיים של סין. הממשלה בבייג'ינג כבר דחתה מספר בקשות אמריקניות לביקור של ספינות הצי בהונג קונג, ויתכן כי למשבר בעיר תהיה השפעה גם על השיחות בעניין הסכמי המסחר בין ארה"ב לסין, הנמצאות בימים אלה בעיצומן.

ג’וזף קליין הוא עורך דין ומחברם של מספר ספרים בנושא חברה ופוליטיקה בארה”ב. הטור התפרסם לראשונה באתר Front Page Magazine.