הדרך היעילה לשילוב אוכלוסיות שונות בחברה היא לא בהתערבות אקטיבית מצד המדינה שרק גורמת נזק, אלא הסרת חסמים וניטרול מלכודות התלות
אחת הדאגות הגדולות של כלכלנים ואנשי מדיניות קשורה לדמוגרפיה הפנימית שלנו, ובמשך כמעט שני עשורים אנו שומעים תחזיות שחורות על הצטמקות האוכלוסייה החילונית והתרחבות מואצת של המגזרים הלא-ציוניים, קרי החרדים והערבים, מגמה שכביכול תפגע קשות בשגשוגה של המדינה.
פרופ' דן בן-דוד העומד בראש מכון המחקר 'שורש' חורך בשנים האחרונות את האולפנים עם מסר אחד: אנחנו בדרך הבטוחה להפוך למדינת עולם שלישי, מכיוון שהחינוך אותו מקבלים ילדי החרדים והערבים איננו מכשיר אותם לשוק תעסוקה מתקדם. טענה שכיום כבר מובנת מאליה, גם בהיבט של הצגת הבעיה וגם בהיבט של הפתרון – להשקיע יותר בחינוך בדגש על לימודי ליבה.
הפודקאסט 'חיות כיס' של כאן11 שעסק בסוגיה הציג קונצנזוס של מומחים מכל קשת המפה הפוליטית שסבורים כי בעיית הפריון הנמוך היא האתגר המשמעותי ביותר לכלכלת ישראל, וגם שם הפתרון העיקרי שנפרס הוא שיפור החינוך וצמצום הפערים בין המגזרים השונים. התמה הזו כמובן משפיעה עמוקות גם על המפה הפוליטית: "נאום השבטים" המפורסם של הנשיא ריבלין ניסה להתמודד עם השלכות התחזית הזו, יאיר לפיד בהרצאתו במהלך קמפיין הבחירות ניסה לגייס את המצביעים החילונים כדי להתחיל להפוך את הגלגל המאיים, ואינספור ראיונות עוסקים בסוגיה בדיוק מאותה זווית.
לפני שנעסוק בכשלים שבפתרון, חשוב לומר משהו על הכישלון המתמשך שלנו בחיזויים דמוגרפיים, שמשום מה תמיד מתבררים כשחורים יותר מהמציאות אותה ניסו לחזות. כך למשל הייתה כתבה מאתר 'וואלה' מ-2013, סך הכל שש שנים אחורה, שזעקה כי עד 2019 "רק 36% מתלמידי היסודי יהיו בחינוך הממלכתי". לפי הכתבה שהתבססה על פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ילדי החרדים והערבים הופכים במהירות לרוב, מה שאוטומטית מנבא רוב עתידי "לא ציוני" בקרב אזרחי ישראל.
הנתונים הנוכחיים, אפעס, מבשרים אחרת: תחזית מעודכנת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2024-2019 מכניסה פרופורציות לאתגר הדמוגרפי, גם בהשוואה לתחזית קודמת של הלשכה עצמה. לפני שש שנים חזו בלמ"ס שב-2019 יהיו במערכת החינוך 1,744,000 תלמידים סה"כ, פספוס שלכמעט 50 אלף מהמספר האמיתי (1,790,000), אבל זה פחות חשוב. עד חזו בלמ"ס כי החינוך הערבי יגדל לכדי 457 אלף תלמידים, אך צמצום הילודה במגזר היה מהיר יותר ממה שסברו, ולמעשה החינוך הערבי לא גדל כלל כבר כמה שנים ואף מתחיל להצטמק, וכיום הוא מונה 439 אלף תלמידים בלבד. בחינוך הממלכתי (לא כולל ממלכתי-דתי) חזה הלמ"ס שיהיו 711 אלף תלמידים, ובפועל היו 774 אלף, טעות של 9% בשש שנים. לגבי הגידול בחינוך הממלכתי-דתי והחרדי התחזית דווקא לא הייתה רחוקה.
בשורה התחתונה חשובה בעיקר המגמה: החינוך הממלכתי אכן הצטמק בשני העשורים האחרונים, אבל בשנים האחרונות המגמה נבלמה ובתחזית לשנים הקרובות (שגם כלפיה כדאי להיות סקפטיים) הוא אף צפוי לגדול מעט, בעיקר בשל הקיטון הצפוי בחינוך הערבי. קצב הגידול בחינוך הממלכתי צפוי לעלות ואילו זה של החינוך החרדי צפוי לרדת, כלומר: שיעור החרדים באוכלוסייה בהחלט יגדל אבל באופן מתון יותר ממה שסברו. אם מגמה זו תימשך, ובהחלט חשוב לדבר על מדיניות שתתמוך במגמה כזו, התחזיות השחורות לטווח הארוך יצטרכו להתעדכן, וניתן יהיה לתכנן את העתיד עם פחות לחץ ואימה.
אפקט הבומרנג
וכעת אפשר לדון באמצעי המדיניות שיסייעו לקדם את שני המגזרים להשתלבות בשוק תעסוקה תחרותי ומפותח. נתחיל ממה לא: השקעה מאסיבית בחינוך לגיל הרך – אולי הטרנד הכי חזק היום במדיניות החינוך – תהיה קטסטרופאלית. היא אולי תשפר זמנית את רמת החינוך, אבל תהווה תמריץ חזק מאד להגברת ילודה בעיקר בקרב השכבות החלשות, וכך במקום לתת מענה רק תחריף את הבעיה הדמוגרפית שכאמור התמתנה בשנים האחרונות. שנית, כדאי מאד לשים בצד את פתרון הקסם לפיו אם רק נשקיע תקציבים גדולים יותר בחינוך הערבי והחרדי, ציוני הפיז"ה שלהם יעלו, ובעקבותיהם יכנסו ערבים וחרדים בהמוניהם בשערי ההיי-טק הישראלי. זו איוולת שגם תעלה המון וגם לא תביא לתוצאות המיוחלות.
כדי להבין מה כן כדאי לעשות צריך לחזור אל הפרויקט האחרון שבו יחסית הצלחנו – שילוב החרדים בשוק התעסוקה. התהליך המבורך הזה שהחל לפני כעשור וחצי הצליח בגלל הסרת חסמים וצמצום מדיניות הרווחה, ולא בגלל השקעה גדולה יותר באוכלוסייה. קצבאות ילדים ואבטלה נדיבות לצד תקציבים גבוהים לישיבות, שמשו בעבר כמלכודות עוני וצמצומן עקב משבר כלכלי התניע תהליך של השתלבות מואצת בשוק העבודה. התהליך הזה, שבמשך עשור הביא לתוצאות טובות יותר מהציפיות, נעצר בשנים האחרונות בשל כוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות שנכנסו לממשלה והגדילו מעט את הקצבאות.
לעומת זאת, מדיניות אקטיבית של הממשלה להכנסת חרדים וערבים לאקדמיה לאו דווקא סייעה עד היום, משום שרבים מהם פנו ללמוד תארים קלים שלא משפיעים כהוא זה על הפריון בשוק העבודה ולא מפנים צעירים לתחומים בהם נדרשות ידיים עובדות. בהיבט הזה, ייתכן שמתן תמריצים להקמת מוסדות חינוך מקצועי, הן במסגרת מערכת החינוך והן תחת משרד העבודה, יהיה הרבה יותר אפקטיבי ובנוסף לשיפור במדדי התעסוקה יביא גם לשיפור המיוחל בפריון העבודה.
אי אפשר להתעלם בימים אלו מכך ששתי מערכות הבחירות האחרונות הדגישו מאד את השסע החרדי-חילוני, והמגעים הפוליטיים בשבועות הקרובים יעסקו לא מעט בתכניות הקשורות לשילוב האוכלוסייה החרדית בחברה הישראלית ובתעסוקה. למרות הפיתוי להיצמד למאבקים יצריים כמו המאבק על גיוס חרדים או כפיית לימודי ליבה, טוב יעשו הצדדים אם יוותרו על התערבות אקטיבית וכפייה מצד המדינה שרק יגרמו לאפקט בומרנג, ובמקום זאת יאבקו על הסרת חסמים ומלכודות עוני ותלות בפני האוכלוסיות החרדיות והערביות.
אברהם תומר הוא מייסד שותף של ארגון “הדור הבא – הורים למען בחירה בחינוך“, וחוקר מדיניות חינוך בפורום קהלת.
המטרה של השמאל היא להרוס את החברה ולייצר אנשים חלשים, מפוחדים ובודדים שקל לשלוט בהם.
לכן השמאל מנסה להרוס את האמונה בדת, את מבנה המשפחה ואת הלכידות הקהילתית (שהיא בדרך כלל אתנית, עדתית או לאומית).
הוא עושה את זה על ידי שטיפת מוח והנדסת תודעה ולכן כל כך חשוב לו לשלוט בכל מקורות התקשורת והמידע.
השמאל לא רק שולט בתקשורת, באקדמיה, בבתי המשפט, בפרקליטות, במשטרה ובצבא, אלא גם מתחזק מאות ארגוני "זכויות אדם" כדי להחריב אותנו מבפנים.
השכלת הנשים, גם במיגזר החרדי, וגם במיגזר המוסלמי היא זו שהביאה לצימצום הילודה וליציאה לשוק העבודה. שם צריך להשקיע עוד. ובאפשרויות של מתן הזדמנות שנייה – קורסים מקצועיים קצרים להכשרה במקצועות דרושים כדוגמת חשמל, אינסטלציה, בינוי, וריתוך עבור גברים חרדים שרוצים להתפרנס.
א.הכותב נכשל בלשונו-לאורך כל המאמר הוא מראה היטב ששפיכת כספים והתערבות אקטיבית אינן מועילות ואף יוצרות מלכודת עוני.
אך בפיסקה הלפני אחרונה הוא מדבר על יצירת תמריץ להקמת מוסדות חינוך מקצועי, למרות שזה צפוי להכשל מאותן הסיבות! אכן צריך להציע הרמת מוסדות כאלו אך לא עם תמריץ חיובי אלא אם תמריץ שלילי של צמצום קצבאות ויצירת הצורך לצאת לעבוד כנכתב בשאר המאמר.
ב.ראוי לציין שהנסיונות של המדינה לעזור יוצרים בעיה דמוגרפית נוספת-השוהים הבלתי חוקיים(בין אם מאריתריאה, מהפיליפינים או אפילו פועלים מהרשות הפלסטינית הפיקטיבית) שמאיימים על הזהות היהודית של המדינה.
היות והמדינה מעודדת חשיבה בה נכון שכל אזרח ישאף למקצועות היוקרתיים ביותר כגון הייטק נוצר מצב שהמדינה צריכה להביא אוכלוסיות מבחוץ למקצועות הפשוטים יותר כגון בניה ונקיון. התוצאה היא שכל הקבוצות הנ״ל תקועות לנו בגרון אך אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו באמת להיפרד מהם.
כאשר המדינה תפסיק את הקצבאות ותעביר את האחריות לאזרח זו תהיה התחלה טובה. אך צריך גם להכיר בכך שתנועות שדוחפות אוכלוסיות חלשות לציפיות לא ריאליות (בכוחות עצמם) ומכאן לדרישת אחריות מהמדינה(נטייה פסיכולוגית בעייתית שכבר נכתב עליה המון) ולתחושת קיפוח לא מוצדקת(שזה כיום כמעט כל תחושת קיפוח קיימת)-מזיקות למדינה ושום כוונות טובות לא יכפרו על זה:
הבעיה היא התמיכה המסיבית של המדינה בישיבות
מטרת הישיבות היא בטלה תחת כינויים שונים וקיבעון העוני . ברור לכל שעדיף למנוע תמיכה רב שנתית בישיבות ובגופים דומים כדי לגרום לתלמידי הישיבות לצאת לעבודה ואז כמובן הפיריון יגדל וכן ישתלבו בחברה.
נשמע יפה בתאוריה אבל למציאות יש חוש הומור משלה.
קיימות כמה בעיות שמעולם התמודדנו אתן ונראה לי אנחנו מפחדים להתמודד איתן.
הבעיה הראשונה היא הקמת ממשלה. הדתיים/חרדים תמיד היו בממשלה מהסיבה הפשוטה שהחילונים לא מצליחים להקים ממשלה לבדם. לכן צריך את הדתיים ואז כמובן באות הדרישות. ברור שקל מאד לשלם לדתיים אתנן כלשהו רק שתהיה ממשלה. מזה נובע כוחם של הדתיים ועד שלא נשנה את זה לא נשנה דבר ונמשיך באותה צורה למרות כל המלל הנשפך נגד המצב הקיים.
בעיה שנייה היא שהחרדים פועלים ככת לכל דבר. יש להם מנהיג כת שצריך לשמוע בקולו, קוראין למנהיג אדמו"ר, וכן יש להם מערכת אכיפה שמונעת התנגדות ובריחת אנשי הכת. כבר מגיל צעיר ילדי הכת מחונכים להיות צייתנים ובעצם אין להם הרבה קשר עם מה שקורה מחוץ לכת לכן אין להם שום מושג מה קורה מסביב והם בעצם כבר מגיל צעיר לא קשורים לתרבות המדינה. גם גורמים להם להיות עניים ותלויים בתרומות לכן הם נשארים.
אנחנו, החילונים, מאפשרים את המשך המצב הזה כי אנחנו נותנים לחרדים אמצעים להמשיך להיות כת.
לכן כדי לשנות המצב צריך ממשלה של מפלגות חילוניות ואז לאכוף את החוק שכל ילד ילמד מה שצריך ללמוד כדי להתקיים בעולם המודרני וכמובן אין מניעה שילמדו דברים נוספים כמו גמרא. זה ישבור את הכתות החרדיות מכיוון שהילדים נחשפים לדברים מעניינים יותר וכמו כל ילד הסקרנות תגבר כל כל דבר ואז יש סיכון לשנות את המצב.
בנתיים חוש ההומור של המציאות נתן לנו תוצאות בחירות שבהן מפלגות כבר מההתחלה טוענות שהבטיחו שלא עושים ממשלה עם אדם אחד או אחר וכמובן שאז יש את הדתיים והסיפור נמשך. (ממתי הבטחות לפני הבחירות מתקיימות לאחר הבחירות? תמיד מצאו סיפור להסביר למה הבטחות לא קויימו)
מי אמר שפרפטואום מובילה לא יתכן?
הבעיה היא התמיכה המסיבית של המדינה במוסדות המתקראים "תרבות ואמנות". מטרת אנשי התרבות והאמנות הנתמכים על ידי המדינה היא הפצת תעמולה תחת כינויים שונים ("הפניית תשומת הלב", "הגברת המודעות", "הדהוד") וקיבוע האג'נדה של השמאל. ברור לכל שעדיף למנוע תמיכה רב שנתית במוסדות התרבות והאמנות כדי לגרום לטפילי התרבות והאמנות לעבוד בעבודות מועילות המפרנסות את בעליהן ואז כמובן הפריון יגדל וכך הם גם ישתלבו טוב יותר בחברה העובדת במקום להסתגר בעדר סגור של artsy-fartsy.
אני לא חושב שאתה באמת מבין את הציבור החרדי. כת? אולי חסידויות מסוימות וגם זה בעירבון מוגבל. רוב הציבור החרדי היום לא חי מאחורי חומות, מכיר את הציבור החילוני ולא מפחד ממנו, מחזיק טלפון חכם בדרגת כשרות כזו או אחרת, יודע מה יש בחוץ ועדיין בוחר להישאר. אלה אנשים שסולם הערכים שלהם שונה משלך. משפחתיות, קהילתיות, לימוד (גם אם אתה לא מסכים עם הנושא), אתגרים אינטלקטואלים, תורה ומסורת בת אלפי שנים הם ערכים שבהחלט מספיקים עבורו. הוא בסדר בלי לנסוע לחו"ל פעמיים בשנה, הוא מסתדר בלי קולנוע, יש לו את השמחות שלו, את ההתפרקות שלו, את המשברים שלו ואת הדרך שלו. נכון, יש קונפליקטים קשים בין 2 צורות החיים וצריך ללמוד להסתדר ביחד, אבל אתה ושכמותך עסוקים בלנסות לחנך מחדש מגזר שלם כדי שיתיישר לפי אמות המידה שלכם, בכח אם צריך, ועדיין קוראים לעצמכם פלורליסטים ומתלוננים על כפיה. אחלה.
הסבר לקריימר והשאר
אל תמציאו עלי כל מיני שטויות יש לי ערכים כמו לכל אחד ממכם למרות שאני לא דתי בכלל. אני בעל משפחה עם ילדים ונכדים כך שאני דומה לחרדים אני עוסק בלימוד (לא תורה) ויש לי תואר ראשון שני ושלישי בהנדסת מכונות. פעם אחרונה שהייתי בקולנוע היה בערך לפני עשרים שנים ואני אפילו לא מסתכל בטלויזיה למרות שיש לי אחת בבית.
אני יהודי ושמח להיות יהודי ואוהב את מסורת היהדות אבל מה הקשר בין החרדים למסורת יהודית בדיוק? מאיפה באה המסורת של לבוש שחור עם כובעי פרווה ממזרח אירופה? זה מה שהיהודים לבשו בזמן הבית הראשון או השני? או אולי הם הסתובבו עם בגדים שחורים בחום של ארץ ישראל? או אולי זה מה שלבשו כשנכנסו לארץ ישראל? האם כולם ישבו ולמדו בישיבות או עבדו? אז מאיפה זה בא? האם זה נלמד מהגויים והובא לארץ ישראל? יש להניח שכן ולכן זה לא בדיוק מסורת ישראל.
לומדים תורה? איזה תורה בדיוק? גמרא כך נראה. ומה הגמרא אם לא פירושים לתורה שבעל פה שהיתה קיימת לפני אלפי שנים או משהו דומה. אז מה זה אומר? היתה תורה בחמישה חומשי תורה אבל לא עשו את זה בדיוק ולכן היו כל מיני שינויים והסברים שנבעו כפי הנראה מהצרכים באותו זמן ולכן שונו כל מיני דברים והיה צריך לכתוב את זה.
אבל היום השתנו הרבה מאד דברים מאז שנכתבה המשנה ובכל זאת אף אחד לא לשנות את מה שהיה נכון לפני אלפיים שנים ואינו מתאים כיום. למשל זכור לי מבית הספר בשעורי תלמוד הקטע של "שור שנגח". אז מתי ראיתם פעם אחרונה שור במיוחד בתל אביב, ירושליים חיפה אפילו בעפולה? בשביל מה צריך ללמוד את זה? מה זה עושה? ויש עוד הרבה דברים מוזרים שאינם מתאימים לתקופה שלנו.
אז למה לא משנים בסופו של דבר יש הרבה חכמים שיודעים את התורה ורואים את העולם המודרני. כאן נכנס עניין הכת. אותם אדמו"רים צריכים קהל תלמידים כדי שיהיה להם כוח כלשהו וסמכות. ללא תלמידים אין להם מה לחפש וכמובן התואר אדמו"ר לא יתאים כי לא יהיה מי שיאמר אדונינו וגו'. לכן הם צריכים להמציא כל הזמן כל מיני איסורים כדי שאנשי הכת, החרדים, ישארו כי אם יראו את העולם יכול להיות שלא יחזרו.
לכן אני קורא לזה כת. אמנם יש כתות שונות אבל עדיין כת ולא מסורת ישראל.
שיהיה לכם שנה טובה וגם גמר חתימה טוב אחרי זה.
לימדתי מתמטיקה במכינה חרדית. יש בבירור ישיבות חזקות שלתלמידיהם יש אינטלקט רציני ויכולת לימודית גבוהה. צריך לכבד אנשים האלה ובחירות שלהם. ויש להם בחירה ללכת להתפרנס. יש ישבות אחרות שלתלמידים
שלהם יכולת לימודית אפסית. גם ללימוד תורה. יש היום תופעה של תרומה מלגות לעוברים מבחנים בגמרה.
זה מבורך ביותר. לא חסר בורות בעולם החילוני. צריך לעודד מצוינות לא עצלנים ובורים.
יואל קורנבלום מניח הנחות שטעונות הוכחה.
1.לא תמיד היו המפלגות הדתיות בעמדה משמעותית,ראה בימי מפא"י.
2.מה זה "השתלבות בחברה" ומה ענינה לכלכלה בריאה.מובן שזה תואר מכובס לרצון להמשיך במחיקת הזהות היהודית,ובודאי מחיקת הכח הפוליטי הדתי.
3.כנ"ל "תרבות המדינה" ושאר ביטויים דומים.
4.כמובן שבראשונה יש להבין את ההבדל בין "ערך" ל"צורך".הכלכלה היא צורך,לימוד התורה והזהות היהודית הם "ערך".
גם כלכלכה היא ערך, והיהודים החרדים ידעו ועדיין יודעים דווקא בגלות לשלב בין הדברים.
5.הוא גם מחליף בין ׳דתיים׳ ל׳חרדים׳ כאילו שהתיבור הדתי לאומי(שבבירור מעורב ותורם) לא קיים.
6.וכמובן, בצביעות נהדרת, הוא מתעלם לחלוטין שהחברה הערבית יותר גרועה(היא גם מתבדלת ואגוצנטרית כמו החרדים אבל אצלם יש גם רמת פשע גבוהה)-העובדה שאותה תופעה קוראת גם שם מוכיחה שכל הבולשיט על ׳כת׳ שאינו רלוונטי לערבים-הוא לא הסיבה להתנהלות הזו.
הפתרון שלו לא יקרה כי יש מיק אינטיליגנטים במדינה שמבינים שהחלוקה לחילונים מול דתיים היא שקר ושאם גנץ ושות׳ באמת רוצים שינוי הם צריכים לעזוב אותו ולחשב מסלול מחדש.
בשאלת החנוך המקצועי, דעתו של הכותב מנוגדת לדעתם של חוקרי בנק ישראל
|
https://www.themarker.com/news/education/1.7694075 ליאור דטל 18.08.19
מהפרק העוסק בהון האנושי בדו"ח של— בנק ישראל:
חינוך מקצועי – לא תורם לפריון או לתלמידים…בבנק מציעים להעביר את התקציבים המועברים לחינוך המקצועי לצורך צמצום פערים במערכת החינוך כדי להגביר את הסיכוי של התלמידים מהשכבות החלשות ללמוד באפיקים העיוניים
—————–
בשנים האחרונות הגדיל משרד החינוך את לימודי החינוך המקצועי והטכנולוגי במערכת החינוך – בין היתר בעקבות לחצים מהתעשייה, שהתריעה שוב ושוב על מחסור בעובדים, במיוחד בטכנאים והנדסאים – אלא שבבנק ישראל טוענים כי לא קיים בכלל מחסור בתחום…
"ניתוח תמונת המצב של בעלי המקצוע במשק מלמד כי לא קיים מחסור גורף בעובדים בתחומים אלה, והביקוש משתנה וקשה לחיזוי.
יש להתמקד בהקניית כישורי יסוד עיוניים, מקצועיים וטכנולוגיים שיאפשרו למידה לאורך החיים", נכתב,
"ולרכז את ההכשרה המקצועית בגיל תיכון באופן מצומצם בבתי ספר מקצועיים, כמסגרת עבור תלמידים נושרים, או עבור תלמידים שזו נטיית לבם…
יש להימנע מהשקעה בהכשרה ספיציפית ובמבחני הסמכה שתועלתם לעתיד התלמיד מוטלת בספק בשלב כה מוקדם בחייו".
אני לא מבינה למה אני צריכה לאמץ תודעה של העולם האשכנזי .באתי מערב ממקום שבו כל עדות המיזרח עבדו היו מודרנים משכילים והאמינו באלוהים. הם לא פחדו .ראו את אבלה שלנו, דרך כל הפריזמות הקיומיות. הכי יפה בעולם הכי אמיץ מיכולם . והכי חכם לעניות דעתי. אנחנו בתוך העם היום ובארץ ישראל. ההינדוס מהדוגמה שבאה מאשכנז היא לתקוע את האמונה בגטו. זו בינה גלותית. האמונה צריכה להישתלב בכל תחומי החיים ולהביא בשורה. ככה היה בתנך וזו המשמעות שלו .חוכמת התנך כולה בשורתית. למי שזוכר עדות המיזרח שבאו מערב כולם עבדו וכולם הלכו לצבא. והאמינו בצורה הכי יפה וחכמה. אמונה מלאה ביושר אמת תמימות. וחכמה עד בלי די. מדברים למטה על הינדוס התודעה. כל שיבעים שנה היו כאלה הינדוס תודעה של העולם הגלותי של פולין ורוסיה וארצות הברית וארופה. העולם האשכנזי שכח שהוא נימצא במיזרח. שמטריקס האמת שבו הוא מטריקס הנבואה. מטריקס גן עדן. ההיתעלמות מהנבואה כה מוזרה ומדהימה. נכון זה אידיאליזם . אבל היום כמה הנשמה ואדמה עיברייה זו משוועת לכך. נכון זו אמת- אבל כמה אנחנו זקוקים לאמת זו . מול התיכנות בכל תחומי החיים שבא מהגלות מיבחוץ. נכון אמונה משולבת ממש כמו אז בתנך. אבל זוהי בדיוק האמונה .אפילו הנביאים חיו בתוך עמם . פעלו בתוך עמם, הוכיחו בתוך עמם .שוב ישיבות שום גטו. אדמה עיברייה מפוארת זו שלנו דרושה שיקום נהדר. כי לאן שאתה מיסתכל אתה רואה הרס נורא מעציב ומבכה. כל התמונה שגדלתי עליה נעלמה . מיתחת לשטח פשוט אסון קטסטרופה. והיא מוסתרת בהתאם. שתי קבוצות מאוד גלותיות שולטות עלינו מיזה שיבעים שנה. זו של אהרון ברק וזו הגמרתית בעיקר החרדית. המון המון דימיון ביניהם והמון גלות וגלותיות. הליכוד וביבי אימצו תודעה זו ולא רצו לשנות. היה פה ושם אוונגרד. פעם היה בשמאל משהו מהעיבריות החלוצית עם אחריי הניפלא. וגם המיתישבים עם חלוציות ההיתיישבות. אבל מיזמן ניגמר נעלם העלה חלודה .לי בתור מיזרחית זה זכרון המהפכה הניפלאה של הסלאח שבתים. שאמר די למפאי. והעלה אוונגרד עיברי לאומי היישר מאבותיהם בערב , שלא שכחו אותם. הם שם בערב היו מהפכנים בדרכיהם. נביאים בחייהם, ואמיצים בגלותם. אותה אני זוכרת ורוצה מיכל .את תעלת הנבואה המהפכנית שהייתה קיימת שם בערב. היא תוכל להציל אותנו. להביא מזור ומרפא וליישם את בשורת גן העדן , בסיבתה שבנו. אבא פה זו אדמתו. אבי אביך, אבי העולם כולו. כמה מרגש. הנשמה רעבה לפנטזיה ההוליוודית התנכית. התנך הוא הספר הכי הוליוודי פנטסטי בעולם. מבשר את החזרת מימד הזמן התנכי, ושיבת אבי העולם לאדמתו . כי אדמתו היא זו, אדמה של אבי.
למר קורנבלום
ההלכה רלוונטית לחינו רק עכשיו למדתי כיצד מהיקש של שור שנגח ניתן להקיש לגבי רכב אוטומטי המבצע תאונה
א. הסיבות לחוסר הפיריון הערבי ולהבדיל החרדי, שונות לחלוטין.
ב. בלי לדבר על מי מרוויח מהמצב הנתון בשני המגזרים, לא ניתן יהיה לשנות דבר.
ג. אין לי מושג לגבי המגזר הערבי, אבל אמנון לוי בתכניתו על הנושא, הסביר יפה מאוד את סיבת חוסר ההשתלבות וכו' של החרדים. https://youtu.be/MXO0nGJzH3U
ד.לכל אחד יש ערכים, גם לחרדי, גם לחילוני. ורב המשותף על השונה.