התלות הכלכלית בארה"ב הביאה לסין יתרונות רבים, אך עשויה להיות גם נקודת התורפה המשמעותית ביותר שלה
ברית המועצות קרסה ב-1991, לאחר 69 שנים של רודנות ותוקפנות. ביום שלישי השבוע, ב-1 באוקטובר, הרפובליקה העממית של סין ציינה באופן רשמי את יום הולדתה השבעים. המשטר האכזרי של מאו דזה-דונג ושי ג'ינפינג הפך את סין למדינה הקומוניסטית הוותיקה ביותר בעולם ובניגוד לרוסיה הסובייטית, בייג'ינג נראית חזקה מתמיד.
הניגודים בין סין של ימינו לבין ברית המועצות בשנותיה האחרונות לא היו יכולים להיות חדים יותר. בשנות התשעים המוקדמות, הצבא הרוסי פיגר הרחק מאחור מול ההשקעה והחדשנות האמריקנית, וחווה נסיגה משמעותית בכוחו והשפעתו. כיום, צבא השחרור העממי של סין סוגר במהירות את הפער מול הכוחות המזוינים האמריקנים, ומפגין את כוחו בכל רחבי העולם.
סין הקומוניסטית נמצאת גם במרוץ כלכלי מוגבר. לפני כשמונה שנים היא נישלה את יפן מעמדת הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, ומאז כמעט שילשה את שיעור התל"ג שלה. מומחים רבים חוזים כי השאלה כעת היא לא אם סין תעקוף בשנים הבאות גם את ארה"ב, אלא מתי. לשם השוואה, ברה"מ בערוב ימיה התקשתה לתחזק כלכלת שוק שהייתה כחצי בגודלה מזו האמריקנית.
לבסוף, המשטר בסין כיום מדכא ואכזרי יותר מזה ששרר בברה"מ בעשור השביעי שלה. בעוד המפלגה הקומוניסטית ברוסיה שחררה מעט מאחיזתה על נתיניה עם שורה של רפורמות ופתיחות הדרגתית למערב, סין מדכאת כיום מיליוני מוסלמים בני העם האויגורי, רודפת במרץ נוצרים ומתחזקת מערכת דרקונית של "אשראי חברתי" העוקבת אחרי חיי היום-יום של האזרחים ומדרגת אותם בהתאם. רק לאחרונה ראינו שאין למשטר הסיני שום בעיה לחולל עוד דיכוי אלים בסגנון כיכר טיאננמן מול תנועת המחאה הגוברת בהונג קונג.
אז האם סין הקומוניסטית גילתה את מעיין הנעורים ואת הסוד לנעורי נצח? התשובה היא כן, והוא נמצא בדיוק היכן שמגלה הארצות הספרדי בן המאה ה-16 פונסה דה ליאון טען שהוא אמור להיות: אמריקה.
לפרום את הקשר
במשך רוב שנות קיומה, ברית המועצות הקיפה את עצמה בחומה כדי להימנע מקשרים עם יריבתה הגדולה, אך המנהיגים הסיניים בחרו בגישה אחרת וניסו לנצל את ארה"ב בכל דרך אפשרית. סין גורפת רווחי עתק מהשוק הפיננסי האמריקני, רוכשת חברות אמריקניות מתקדמות כולל יצרנים ביטחוניים, ומפעילה קמפיין דיסאינפורמציה נרחב על אדמת ארה"ב כדי להטות את המדיניות ואת דעת הקהל לטובתה. אך לצד היתרונות שבמערכת היחסים הזו עבור בייג'ינג, התלות הכמעט מוחלטת שלה באמריקה היא גם אחת מחולשותיה העיקריות.
בדיוק כמו ברה"מ לפניה, הרודנות הסינית משתקת כל יצירתיות בקרב אזרחיה. אמנם האזרחים זכאים למידה מסוימת של אוטונומיה כלכלית, אך המדינה למעשה מסרבת לאפשר להם לרדוף אחר שאיפותיהם או לנצל ביעילות את כשרונם, ובכך מונעת התקדמות חשובה כמעט בכל תחומי החיים. ישנה סיבה טובה לכך שהורים סינים שולחים את ילדיהם לאוניברסיטאות באמריקה ואת הונם האישי לבנקים במערב. המשך עלייתה של סין מחייב גישה מתמשכת לארה"ב וליתרונות שמעניקות מסורת היוזמה החופשית ומערכת שלטון החוק שלה.
המציאות הזו מתבהרת עוד יותר בתקופתו של הנשיא טראמפ, שממשלו החל בניסיון לדלל את ההשפעה הסינית על הכלכלה האמריקנית ועל מוסדות אחרים. שווקי המניות של סין נמצאים כיום במשבר, וכלכלתה חווה את המיתון החריף ביותר מזה שלושה עשורים. המשך הפרימה של הקשר בין סין לארה"ב יחשוף עוד יותר את פשיטת הרגל של המודל הכלכלי הקומוניסטי, ואת התלות שלו בסיוע חיצוני.
השטן המוכר
גם בבייג'ינג יודעים זאת היטב, ולכן משקיעים מאמצים רבים בהפחתת המתח בין המדינות מבחינה מסחרית, אך לא מבחינת הביטחון הלאומי או זכויות האדם. הסינים גם נהנים כרגע מהאמונה הרווחת לפיה מדינתם הקומוניסטית חזקה ויציבה ולא הולכת לשום מקום, ולכן אין ברירה אלא לסחור עמה במקום לקוות למשטר דמוקרטי וטוב יותר. במסגרת עבודתי בקרן להנצחת קורבנות הקומוניזם ניהלתי שיחות רבות עם מנהיגים עולמיים, חוקרים ידועים וחברות שונות, ואצל כולם מצאתי את האמונה לפיה כל שינוי בממשל הסיני יהיה אסון. הם מעדיפים לעבוד עם השטן המוכר, ולא לשאוף לדבר לא ידוע.
אך ישנם כמה לקחים היסטוריים שחשוב מאוד לזכור. נפילת ברית המועצות הובילה לעידן חדש של חירות, שגשוג ושלום, במדינות שהרכיבו אותה והרבה מעבר להן. בהינתן קשריו המורכבים עם העולם, נפילת השלטון האדום בסין ודאי תהיה יותר מסובכת אך מה שברור הוא שההפסד של המפלגה הקומוניסטית יהיה הרווח של אזרחי סין. רבים אחרים, כולל אמריקה, ירוויחו גם מתסריט כזה.
סין הקומוניסטית חלשה הרבה יותר מכפי שהיא נדמית לנו, אך היא תהיה יכולה ליפול רק אם העולם החופשי ימשיך ללחוץ עליה. האידיאולוגיה הקומוניסטית היא טפיל שלא יכול לשרוד בזכות עצמו לאורך זמן, וציון שנת השבעים מספק הזדמנות טובה להבין שיתכן כי גם סין לא תוכל להמשיך עוד הרבה.
מריון סמית' הוא מנהל הקרן להנצחת קורבנות הקומוניזם, ארגון זכויות אדם שהוקם על ידי חקיקת הקונגרס ב-1993. הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
המשפט של הכותב: "ההפסד של המפלגה הקומוניסטית יהיה הרווח של אזרחי סין" הוא משפט של חסר דעת החושב שהוא יכול לחזות תהליכים גלובליים. על זה אומרים היהודים שמאז חורבן בית המקדש הנבואה נתנה לשוטים. יש עמים שלא מתאימה להם דמוקרטיה. מדינות ערב למשל. גם רוסיה של היום היא לא ממש דמוקרטיה. מי שישחרר את הסינים מהדיקטטורה עלול לשחרר גם שד מהבקבוק שיחריב את העולם כולו.
היו תקופות שגם לאנגלים לא התאימה דמוקרטיה. אבל אחרי מהלך שלקח כמה מאות שנים-הם הגיעו לשם.
אותו הדבר יכול לקרות בסין (ובמדינות ערב) וכדי להתחיל לנוע בכיוון הזה צריך שהקומוניזם יפול.
אין שום הבדל בתרבות במנטליות או בשפה בין הסינים ביבשת לבין הסינים בהונג קונג סינגפור וטיוואן.
התל"ג במדינות האלה גבוה פי 7 מהתל"ג בסין ודומה לתל"ג בישראל ובמערב אירופה.
העם הסיני מסוגל לדמוקרטיה.
מעבר מקומוניזם לדמוקרטיה יביא לעליית התל"ג פי 7 בטווח הארוך.
נ.ב. אני מתייחס לתל"ג במונחים אבסולוטיים- במונחים יחסיים המצב בסין יותר טוב כי עלויות המחייה יותר זולות כי השכר נמוך.
לא עניין של נבואה, קומוניזם וסוציאליזם הם דברים רעים, כשהם נופלים זה טוב.
גם הביטוי סוציאל דמוקרטיה המכיל הפכים (סוציאליזם הוא אנטי דמוקרטיה ואנטי חופש), סופו להתגלות כקשקוש.
השוודים כבר יודעים, הם היו כל כך נחמדים וסוציאליים שקיבלו הגירה מוסלמית שהרגה אותם.
בחורה שוודית טענה באזניי שהממשלה השוודית מסממת את הגברים השוודים, כך שגם כשצריך להרביץ מכות הם לא עושים את זה והנשים משלמות את המחיר (מחיר הסוציאל בסוציאל דמוקרטיה).
"האידיאולוגיה הקומוניסטית היא טפיל שלא יכול לשרוד בזכות עצמו לאורך זמן, וציון שנת השבעים מספק הזדמנות טובה להבין שסין לא תוכל להמשיך עוד הרבה."
אני מסכים לחלוטין עם החלק הראשון של המשפט. הענין הוא שסין המודרנית השכילה להבין שמבחינה כלכלית המשך הקומוניזם יוביל אותה לפשיטת רגל, כמו את ברה"מ לפניה. לפיכך הסינים אימצו מודל ייחודי ומעניין שהוא שילוב של כלכלת שוק, לפחות באופן בסיסי, פתיחות מוגבלת לחוץ, וכל זה מוקף במשטר רודני ודכאני.
השאלה האם כלכלת שוק, המבוססת באופן עקרוני על חופש והעדר התערבות ממשלתית, יכולה להתקיים לאורך זמן תחת משטר רודני היא שאלה מעניינת. לפחות בינתיים בסין זה מחזיק מעמד.
להבנתי היכולת האמריקנית להגביל את סין כלכלית מוגבלת למדי, מפני שכל הגבלה כזו פוגעת גם במשק האמריקני.
הנבואה כידוע ניתנה לשוטים, אך בהתבסס על הנתונים הגלויים כרגע, ועל העדר ההתלהבות במערב מהתמודדות מול דיקטטורות ומשטרים דכאניים בעולם, לא נראה שסין הולכת ליפול בקרוב.
שוק חופשי יחסית לצד משטר דיכוי זה לא קומוניזם אלא סתם דיקטטורה.
במשטר קומוניסטי לא יכול להתקיים שוק חופשי.
האמריקאים אינם "מגבילים" כלכלית את סין. טראמפ רוצה סחר חליפין מאוזן יותר ולדעתי צודק בזה. לאמריקאים תהיה ברירה לשלם עבור מוצר סיני בתוספת מס, או לרכוש מוצר חליפי ממקור אחר. זו לא פגיעה אנושה בצרכן האמריקאי שיש לו כרגע יותר כסף פנוי בגלל הפחתת המיסים בארה"ב. הסינים כרגע מצליחים לייצר בזול רק משום שהם גונבים טכנולוגיות מהמערב וגם את זה טראמפ רוצה להפסיק.
הכתבה הזאת טוענת שהקומוניסטיות בסין "מדכאת את היצירתיות", איך היא בדיוק מדכאת אותה ? חסר הסבר
מה הבעיה של סיני צעיר לרכוש השכלה מתקדמת (אם יש לו כסף), וליזום הקמת חברה, ולהרוויח ?
בברית המועצות רוסי צעיר היה בבעיה רצינית – הוא לא יכול היה להקים חברה, כי המדינה קבעה לו מה לעשות, הוא לא יכל לקבוע מה המשכורת, כי המדינה קבעה את המשכורת, אין פלא שבמצב כזה היצירתיות אכן אובדת.
אבל אין שום סיבה שתמנע מסיני את היצירתיות בסין..
אמנם יש חופש כלכלי מסויים בסין אבל הוא מוגבל. בתור סיני אתה מחוייב לחלוק מידע עם הממשלה, אתה לא מוגן מפני השתלטות מצד הממשלה במקרה שהם מחליטים שאתה מהווה סיכון, היכולת של השלטון ללחוץ עליך משמעותית יותר גדולה ביחס לזו במשטר דמוקרטי. היעדר הגנות על זכויות הפרט לחופש ביטוי והידיעה שאתה יכול להיעלם יום אחד ברחוב אם תעצבן מישהו למעלה בהחלט מדכאת יזמות. ולכן יזמים רבים ועשירים חדשים יעדיפו להגר למערב ולגדל את עסקיהם ואת ילדיהם שם ולא בסין.
מדאיג שבארצות הברית המפלגה הדמוקרטית דוחפת לסוציאליזם.
עדיף שילטון קומוניסטי שמתנהג כקפיטליסטי. אין לי בעיה שהם מדכאים את המוסלמים בסין, המוסלמים גורמים רק צרות.
מדאיג שבארצות הברית המפלגה הדמוקרטית דוחפת לסוציאליזם. עדיף שילטון קומוניסטי שמתנהג כקפיטליסטי. אין לי בעיה עם דיכוי המוסלמים בסין רק צרות הם עושים.
הכותב החליט איזו צורת שילטון טובה לסינים, כמו שכל הפרשנים מחאו כפיים לאביב הערבי שראינו לאן הוביל.
המשטר בסין נקרא קומוניסטי אבל בפועל הם קפיטליסטים, אם חס וחלילה המערב הפרוגרסיבי יצליח להביא להם אביב סיני יהיה שם תוהו וווהו.
לגבי המוסלמים המדוכאים בסין, עדיף שדוכאו מאשר שידכאו,רק צרות הם עושים בכל מקום שנמצאים.
בטיואן סינגפור והונג קונג מדברים סינית והן הפכו לדמוקרטיות ומאז הן רק משגשגות.
גם תאילנד מונגוליה דרום קוריאה אינדונזיה מלזיה והפיליפינים הן דמוקרטיות.
כל הניסיונות לדמוקרטיה במשטרים הסובבים בסין נחלו הצלחה.
העם הסיני בשל לדמוקרטיה.
לא עניין של נבואה, קומוניזם וסוציאליזם הם דברים רעים, כשהם נופלים זה טוב.
גם הביטוי סוציאל דמוקרטיה המכיל הפכים (סוציאליזם הוא אנטי דמוקרטיה ואנטי חופש), סופו להתגלות כקשקוש.
השוודים כבר יודעים, הם היו כל כך נחמדים וסוציאליים שקיבלו הגירה מוסלמית שהרגה אותם.
בחורה שוודית טענה באזניי שהממשלה השוודית מסממת את הגברים השוודים, כך שגם כשצריך להרביץ מכות הם לא עושים את זה והנשים משלמות את המחיר (מחיר הסוציאל בסוציאל דמוקרטיה).
מריון סמית כותב את חלומותיו. ראשית, מי אמר שדמוקרטיה מתאימה לכול אומות העולם. שנית, סין תעקוף מהר מאוד את ארה"ב מבחינה כלכלית. גם הטיעון שהשלטון הסיני לא מאפשר לפתח את היצירתיות והחדשנות אינה נכונה, סין מובילה היום בתחומים רבים מאוד.
אחרי 40 שנות צמיחה מטורפת עדיין המשכורת של הסיני הממוצע היא עשירית מהמשכורת של האמריקאי הממוצע.
מאמר מעולה וחכם . לא בהכרח צריך להפיל את המשטר. אלא לשנות את חוקי המשחק בסין. יותר חופש ויותר יצירתיות. הסינים עם חכם ונבון מאד. בניהול נכון ניתן לשתף אותם בתהליך של שנויים חיוביים.
לעלי עבדו
1) המשכורת הממוצעת של סיני תהיה קטנה במונחים ריאלים מאמריקני מומצע וזאת בשל העובדא שסין החל לצמוח ב1980 האוכלוסיה שלה גדולה פי 4 מאוכלוסית ארהב במונחי גודל המשק מדובר על כלכלה שהיא 70 אחוז מארה״ב
2) הונג קונג בעבר ב1997 הוותה כ25 אחוז מכלכלת סין כיום היא מהווה רק 2.5 מכלכלת סין וזאת בשל העובדא שסין צמחה באופן מטורף
ההתפתחויות הטכנולוגיות יביאו גם את המשטרים הליברליים ביותר להגביר את הפיקוח על האזרחים. כך שהמודל הסיני הוא הוא העתיד, ולא להפך. למה? כי זיהוי פנים, מצלמות בכל פינה, יכולת ניטור ומעקב יבואו תחת כנפייהם של הטבות משמעותיות ביותר באורחות החיים. רוצים סופרמרקט ללא קופות? קיבלתם זיהוי פנים ומיקום. רוצים מכונית אוטונומית והפחתה עד אפס של תאונות דרכים? קיבלתם ניטור מיקום תמידי. רוצים רחובות בטוחים מפשיעה ונקיים מלכלוך? קיבלתם מצלמות בכל פינה. זה העתיד
רק שבסין, יש חשש אמיתי שהמצלמות בסופר, ברכבת, בכספומט וברחוב- כולן מחוברות למחשבי ארגוני משטרה שבשליטת המפלגה הקומוניסטית הסינית.
ויש חשש אמיתי שמי שמסתבך עם המפלגה, לפני שבכלל יואשם- יתקשה להזמין טיסה, לנסוע ברכבת מהירה, לקחת הלוואה וכו׳.
במערב יש בבנק מצלמה של הבנק, ברחוב מצלמה של המשטרה, בסופר מצלמה שלו.. גוגל יודעת עליך המון ואפל יודעת עליך המון וחברת הסלולאר יודעת עליך המון- אבל הן לא משתפות מידע.
ברור שבחברות המערביות יהיה יותר מקום לזכויות אזרח, אך אין להניח שהשלטונות יעמדו בפיתוי להגברת הפיקוח, בעיקר כשלצידו הטבות אזרחיות רבות כל כך. האזרחים ירצו מיגור הפשע ומניעת טרור (שהיכולת שלו לגרימת נזק יעלה בצורה מעריכית גם כן) ויקבלו פיקוח. ובכלל, הפיקוח לאו דוקא יבוא מצד השלטון, אלא דוקא מהאזרחים – כשלכל מכשיר ביד או על הלבוש תהיה מצלמה וכל תנועה תהיה מתועדת, הפיקוח יהיה סמוי וולונטרי. לא נלכלך את הרחוב כי נדע שתועדנו, וכך הלאה