שכר מינימום לחיילים, שכר לימוד לסטודנטים

ישנם יתרונות רבים בתשלום שכר מינימום לחיילים; אך מאין יבוא הכסף? יש פתרון: לא לסבסד שכר לימוד לסטודנטים מעשירונים עליונים. כך גם יוצע שכר הוגן למשרתי החובה, שיוביל לייעול מערך כוח האדם של צה"ל, וגם תיבלם אינפלציית התארים המעוותת את שוק העבודה הישראלי

לא פחות משלוש מפלגות – עלה ירוק, קדימה והתנועה – התייחסו במערכת הבחירות לאפשרות של תשלום שכר מינימום לחיילים בשירות חובה. על פניו מדובר בקו מעט פופוליסטי – ברור שעם הגרעון הנוכחי בתקציב, אין שמץ של סיכוי להגדיל את הוצאות הממשלה בסכום של כחמישה מיליארד שקלים, הנדרש על מנת לממן את העניין. אך הדיון הנוכחי סביב השוויון בנטל הוא הזדמנות לא רעה להחיות הצעה ישנה למימון התשלום לחיילים, שנהגתה במקור על ידי הכלכלן יעקב שיינין: ביטול סבסוד שכר הלימוד באוניברסיטאות.

מדוע יש לשלם לחיילים?

משתי סיבות עיקריות:

1. מכיוון שמגיע להם.
בתקופה שבה כמחצית מצעירי ישראל אינם מתגייסים לצה"ל, מן הראוי שאלו שכן מתגייסים יקבלו שכר הוגן בעבור עבודתם, במסגרת חלוקה הוגנת יותר של הנטל.

2. מכיוון שבטווח הארוך המהלך יועיל לכולם.
בדוח וועדת ברודט (2007) נכתב:

לשירות החובה הארוך עלות משקית גדולה בגלל דחיית כניסתם של המשרתים לשוק העבודה ודחיית כל המסלול המקצועי האזרחי שלהם לגיל מבוגר יותר … כיוון שעלות חיילי החובה לצה"ל נמוכה ואינה משקפת את עלותם המלאה למשק, קיים חשש שהשימוש בהם על ידי מערכת הביטחון אינו מיטבי.

באמצע שנות ה-90 העריכה ועדה ציבורית לאומדן עלות הביטחון במשק הישראלי את הפסד התוצר שנגרם למשק כתוצאה משירות החובה בכ-1.7% מהתוצר השנתי, ובהנחה שהשיעור דומה היום, משמעותו עלות של כ-15 מיליארדי שקלים ב-2011. שכר גבוה יותר לחיילים יוביל לשימוש יעיל יותר בכוח האדם מצדו של משרד הביטחון, לשחרור חיילים שאינם נדרשים, ובסופו של דבר יחסוך למשק כולו חלק מאותה העלות. לכן המליצה בשנת 2003 ועדה בראשות ראש אכ"א לשעבר, האלוף (מיל') גדעון שפר, לשלם שכר של 3,500 ש"ח לחיילים, וגם וועדת בן-בסט משנת 2010 המליצה להגדיל את התגמול.

היתרונות הכספיים יתממשו אמנם רק בטווח הארוך; בטווח הקצר מהלך כזה דורש את הגדלת ההוצאה הציבורית. אלא שיש פתרון תקציבי: לאזן אותו על-ידי הפחתת ההוצאה על סבסוד שכר הלימוד באוניברסיטאות.

מדוע ראוי לבטל את סבסוד שכר הלימוד באוניברסיטאות?

גם כאן ישנן שתי סיבות עיקריות:

1. טיפול נכון בכשל בשווקי אשראי

סבסוד נועד, ברמה העקרונית, להתמודד עם כשל שוק (ולא, במקובל במחוזותינו, לתגמל מקורבים לשלטון). כלכלנים רבים מצדיקים את סבסוד שכר הלימוד עבור השכלה גבוהה בכך שהוא מפצה על פגיעה בשוויון ההזדמנויות שנובעת מכשל בשוק האשראי, הנובע ממידע א-סימטרי: מוסדות פיננסיים בשוק החופשי לא מלווים כסף לסטודנטים מכיוון שהם לא בטוחים שהסטודנט יעמוד בתנאי ההלוואה. מכיוון שלסטודנטים קשה להוכיח את יכולת ההחזר שלהם, סטודנטים מבית עני נותרים ללא אפשרות לממן את לימודיהם.

ראוי לציין שהקושי של צעירים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לרכוש לעצמם השכלה גבוהה אינו מהווה כשל שוק. אותם הצעירים גם יתקשו יותר לפתוח עסק פרטי מאשר בנים להורים עשירים, ובכל זאת אף אחד לא מציע ברצינות שהמדינה תעזור להם בכך, מכיוון שקיים שוק אשראי שבעזרתו הם מסוגלים ללוות את הכסף להקמת עסק. לבנקים קל להעריך את הסיכונים בהקמת עסק, ולכן, שלא כמו בנוגע לשכר הלימוד, אין כשל בשוק האשראי הזה.

אלא שגם במצב הנוכחי מתגלה בעיה חמורה: הסבסוד לא מגיע לכיסם של בני המעמדות הנמוכים; מרבית הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות הם בני העשירונים העליונים. כיום, סבסוד שכר הלימוד הוא מתנה שנותנים כלל אזרחי המדינה לצעירי העשירונים העליונים. מוטב לבטל את הסבסוד, מה שיגדיל את שכר הלימוד במידה ניכרת, ובמקביל להעניק מלגות והלוואות בערבות מדינה לאלו שבאמת זקוקים לכך.

2. אינפלציית התארים

נושא בעייתי נוסף הוא הגידול באחוז המשכילים במדינת ישראל. לפי דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב לשנים 2011-2012, הגידול באחוז המשכילים גרם לשחיקה בשכר המשכילים ואינו בהכרח תהליך חיובי. בין השאר נכתב בדו"ח כי:

הממצאים מצביעים על כך שלהתרחבותה המאסיבית של מערכת ההשכלה הגבוהה יש גם חסרונות, לרבות סלקטיביות פחותה (לא כל בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה מוכשרים ובעלי מוטיבציה כפי שהיו בעבר), אי התאמה בין דרישות מעסיקים לחומר הנלמד במוסדות ותחרות גבוהה יותר בקרב בעלי ההשכלה על משרות מתגמלות היטב.

כבר היום ישנה אינפלציית תארים בתחומים רבים, במסגרתה בעלי תואר מבצעים עבודות שבעבר לא נדרש עבורם תואר, וכן עודף של עורכי דין, רואי חשבון, בוגרי ביולוגיה, ועוד. שכר לימוד גבוה יותר יחזיר את שוק ההשכלה הגבוהה בארץ לרמות שפויות, וימנע מצב שבו צעירים ממשיכים לתארים שניים ולדוקטורט מכיוון שאינם מצליחים למצוא עבודה במקצוע שבחרו.

שתי ציפורים במכה אחת

לפי חישוביו של שיינין ביטול סבסוד שכר הלימוד יוכל לכסות את מרבית העלות של מתן שכר לחיילים. החיילים יוכלו להשתמש בשכר לכיסוי עלות הלימודים באוניברסיטה, ולכן מצבם ישתפר: הכספים שהם יקבלו במהלך השירות יעלו על העלות שתתווסף לשכר הלימוד. במקביל לכך ניתן להשקיע יותר בעזרה לכיסוי שכר הלימוד לבני מעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים שיתקשו לעמוד ברמות התשלום החדשות.

פתרון זה ישיג שתי ציפורים במכה אחת: גם שכר הוגן למשרתי החובה, שיוביל לייעול מערך כוח האדם של צה"ל, וגם מניעת אינפלציית התארים הדוהרת ומעוותת את שוק העבודה הישראלי. זהו פתרון הוגן, ישים וכלכלי, ונקווה שמקבלי ההחלטות ישקלו אותו בכובד ראש.