אנו חיים בעידן בו נדרשים צ׳רצ׳ילים ולא צ׳מברליינים, וככל שנשיא ארה״ב יפנים זאת מהר יותר כך יישמר מעמדה של ארה״ב ותימנע הידרדרות ביטחונית ופגיעה ביציבות האזורית
איראן בוחנת את הממשל החדש בארה״ב במספר חזיתות ועד כה נראה כי ארה״ב מגלה הססנות, חולשה וחוסר נחישות להפגין כוח מול הבריונות האיראנית.
בעיראק, ביצעו המיליציות האיראניות את הירי השלישי שלהן בשבועיים האחרונים נגד מטרות אמריקניות. בירי הרקטות הראשון נורו 14 רקטות על הבסיס האמריקני באירביל שבצפון עיראק. באירוע זה נהרג אזרח אמריקני שעבד כקבלן ונפצעו שישה, ביניהם חייל אמריקני. בפעם האחרונה שהתרחש אירוע כזה חוסל קאסם סוליאמני.
ב-20 בפברואר בוצעה התקפה נוספת על בסיס חיל האוויר בבלד, צפונית לבגדד, שהסתיימה עם פצוע אחד. אתמול נורו שלוש רקטות על השגרירות האמריקנית בבגדד כששתיים מהן נפלו במתחם השגרירות. תגובה אמריקנית עד כה? אין.
השבוע הזהרתי את אחד הכתבים המובילים בתקשורת האמריקנית כי ההתקפות ילכו ויהיו יותר ויותר נועזות. האיראנים תופסים את הממשל האמריקני כחלש וכגורם אותו אפשר לסחוט ועליו ניתן לאיים. גישה זו באה לידי ביטוי גם בהתנהלות האיראנית בחזית הגרעינית, כאשר היום נכנס לתוקף האולטימטום האיראני לא לאפשר לפקחים של סבא״א להיכנס לאתרים באיראן לצורך פיקוח. במקביל, האיראנים מאיימים כי יעלו את רמת ההעשרה מ-20 אחוזים ל-60 אחוזים.
נקודת בוחן
אם אירופה וארה״ב לא יפנימו שהאיראנים מבינים רק שפה אחת – כוח – אזי הסחיטה תמשיך.
הדרך להתמודד עם הסחיטה האיראנית היא הגברת הסנקציות ואיום ממשי בתקיפה צבאית, כאשר בחזית העיראקית יש לעבור מאיומים, תדהמה ודאגה לפעולה צבאית נחושה נגד המיליציות ונגד שולחיהן. מעמדה האזורי של ארה״ב נמצא כעת במבחן כאשר כל מדינות האזור עוקבות בדאגה אחר ההתנהלות ההססנית.
בהקשר הגרעין, החשש הגדול הוא שארה״ב תחזור חזרה להסכם הגרוע שהיה ובתמורה תסיר את הסנקציות, בתקווה שלאחר מכן תוכל לנהל משא ומתן על שינויים מהותיים בהסכם. גישה זו מוטעית ונפסדת ומשחקת לידיים האיראניות שלאחר הסרת הסנקציות יפעילו ביתר שאת טרור בכל המזרח התיכון ולא יסכימו אפילו לשינוי קטן בהסכם שכבר היה להם ושתמורתו מוכנות ארה״ב ואירופה להסיר את הסנקציות. באופן מפתיע, האירופים אינם מזהים את הקשר הישיר שבין הסרת הסנקציות לבין הגברת הלחימה במזרח התיכון וחידוש גלי ההגירה של פליטים סוניים לאירופה, אשר יברחו מאזורי הקרבות המתחדשים.
אנו חיים בעידן בו נדרשים צ׳רצ׳ילים ולא צ׳מברליינים. ככל שנשיא ארה״ב יפנים זאת מהר יותר כך יישמר מעמדה של ארה״ב במזרח התיכון בפרט ובעולם כולו בכלל, וכך תימנע הידרדרות ביטחונית ופגיעה מהותית ביציבות האזורית במזרח התיכון.
בהקשר הישראלי המסר צריך להיות ברור: ישראל צריכה לעמוד על כך שהסרת הסנקציות תתבצע רק אל מול הסכמה על הסכם חדש שידאג לפירוק יכולת ההעשרה האיראנית ופינוי החומר המועשר הקיים, כמו גם לטיפול עומק בתכנית הטילים הבליסטיים המאיימים גם על חלקים מאירופה ובעתיד גם על ארה״ב.
תקיפה צבאית ישראלית אינה האופציה הראשונה, אך יכולת זו נדרשת וצריכה להיות מוכנה בכל עת. איראן גרעינית היא פשוט לא אופציה.
תא״ל במיל׳ אמיר אביבי הוא מנכ״ל תנועת ׳הביטחוניסטים׳, לשעבר רל״ש הרמטכ״ל וסגן מבקר מערכת הביטחון.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
זו לא סחיטה, ביידן והאירופים נכנעים מרצון, בין אם זה בשביל כסף ובין אם זה בשביל אידאולוגיה פרוגרסיבית ושנאת ישראל.
'צ'מברליין' הוא קומפלימנט בלתי מוצדק לגולם הסנילי-דמנטי שנבחר במירמה ובגניבה לתשרת 'נשיא ארה"ב'. צ'מברלין אמנם נסחט במינכן ונכנע להיטלר, אבל אח"כ הוא התעשת, האיץ את תוכנית ההתחמשות של צבא בריטניה, ובתגובה לפרובוקציות הנוספות של היטלר הוא התייצב נגדו ואחרי הפלישה הגרמנית לפולין הכריז מלחמה על גרמניה הנאצית ושלח את הצבא לחזית המלחמה בצרפת. אצל ביידן זה לא סחיטה וכניעה, אלא *קירבה אידיאולוגית ונפשית* לציר הרשע הסמאלני-איסלאמי בעולם. במשטר האייתולות ובסין הוא רואה פרטנרים ולא אויבים של 'העולם החופשי' – מושג שלא קיים בכלל בטרמינולוגיה הסמאלנית-'פרוגרסיבית' שלו.
ביידן לא רואה בסין חברים
ג'וזף סטאלין ביידן הוא סכנה לשלום העולם.
במדינת ישראל חייבים להבין שהמפלגה הדמוקרטית האמריקאית היא מפלגה קומוניסטית אנטישמית ששונאת קודם כל את ארהב ואת החוקה שלה ו-2.את מדינת ישראל והעם היהודי…בעיקר הקאפוים ה-"יהודים" הרפורמים.
הדת שלהם היא קומוניזם והבית כנסת שלהם היא המפלגה.
מצטער להגיד לך אבל אתה מדבר שטויות
מתי בדיוק נדרשו צ'מברליינים?