האיש שלא היה שם

יאיר לפיד כל כך הקפיד שלא ידברו עליו כמועמד, עד שברגע האמת אף אחד כבר לא מעוניין בו

“קופסה עם חמישה חיסונים” | יו״ר האופוזיציה ח״כ יאיר לפיד (צילום: קובי גדעון, לע״מ)

בשנת 1896 החליט ויליאם מקינלי, המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, לנהל קמפיין מהפכני. לאחר שניצח בפריימריז במפלגה, מקינלי פשוט נשאר בביתו משם חלש על גיוס תרומות, בעוד עוזריו מתרוצצים ברחבי המדינה ונושאים נאומי תעמולה. במהרה הפכה המרפסת הקדמית בבית מקינלי למוקד עליה לרגל של עיתונאים ומצביעים כאחד, וביום הבחירות התברר כי הייתה זו אסטרטגיה מנצחת.

גם בימינו נראה שקמפיין מנומנם בו המועמד מוסתר או מסתתר למעשה מן הציבור עדיין נחשב כרעיון טוב בקרב מפלגות מסוימות, אם כי מה שעבד היטב לפני יותר מ-120 שנה עשוי להתברר כמוצלח פחות בעידן הרשתות. הנעדר הבולט ביותר במערכת הבחירות הנוכחית הוא כמובן יאיר לפיד. בעוד ראש הממשלה נתניהו חורש את הארץ במאמץ לגייס תמיכה ולעודד מצביעים, נראה כי יו"ר 'יש עתיד' מעדיף לשמור על פרופיל נמוך, להמעיט בהופעות בציבור או בתקשורת ולפזר הבטחות מעורפלות ל"שינוי".

לפיד לא גיבש אף מסר אמיתי במהלך הקמפיין (מלבד כמובן "רק לא ביבי" הישן והלא טוב), נזהר שלא להרגיז את שותפיו הפוטנציאליים בשמאל הקיצוני ורק לאחרונה פלט כמה צרורות לכיוון גנץ. לפיד אפילו סירב להכריז כי הוא מתמודד על ראשות הממשלה, ועל פי דיווחים שונים גם דחה הצעות לראיונות טלוויזיוניים בשבוע המכריע לפני פתיחת הקלפיות.

ממבט חטוף על הסקרים עד כה יתכן שהימנעותו של לפיד מאור הזרקורים אולי השתלמה. 'יש עתיד' נותרת יציבה כמפלגה השנייה בגודלה, על אף שאפשרות לממשלה בראשות לפיד נראית פחות סבירה כרגע. זה קורה כי בזירה הפוליטית הישראלית, שהפכה לפרסונלית מאי-פעם, אסטרטגיית השתיקה יכולה להביא אותך כברת דרך מסוימת, אך מסתבר שיש לה גם תקרה ברורה וקשיחה וחיי מדף מוגבלים. להסתתרות ושתיקה יש גם יתרון מבחינת עמעום המסרים במטרה לקרוץ למצביעי מרכז החוששים מנטיית לפיד שמאלה, אך בפועל המשמעות היא שראש המפלגה הטוענת לכתר פשוט נעלם מהשטח דווקא ברגעים בהם הוא אמור היה להתעלות ולהתגלות במיטבו.

מרבית הפוליטיקאים בימינו התנתקו כמעט לחלוטין מציבור המצביעים שלהם, והפכו להיות תלויים יותר ויותר בכוורת יועצים, מקורבים ולחשנים למיניהם. יאיר לפיד הוא הדוגמה המושלמת לכך. חבר המוחות שקיבץ סביבו קיווה כי נתניהו ייפגע משמעותית בשל משבר הקורונה ונזקיו הנלווים, והעריך שהזמן יפעל לטובת לפיד כחלופה היחידה בסיוע תקשורת אוהדת. אלא שמנגד נמצא מתמודד שלא ישב והמתין ליד הגורל, פעל בנחישות והצליח לשנות את המציאות לטובתו ולטובת ישראל כולה.

כאשר נתניהו התעלה בנקודה הגורלית וטרף את כל הקלפים, לפיד הצטמק ונעלם מהשטח יחד עם נבואותיו על “קופסה עם חמישה חיסונים”. הוא כל כך הקפיד שלא נדבר עליו כמועמד רציני לראשות הממשלה עד שברגע האמת לאף אחד כבר לא אכפת; הוא בנה על זה שפשוט לא להיות נתניהו עשוי להספיק, אבל מסתבר שרק להיות לפיד זה פשוט לא מספיק.

וכך מגיע יאיר לפיד ליום הבחירות בעמדה המוכרת לו היטב: לכאורה מנצח אבל בפועל שוב מפסיד. ציבור המצביעים לא באמת שמע מהן עמדותיו בנושאים מהותיים כמו בסוגיית הגרעין האיראני, כיצד הוא מתכוון להניע מחדש את הכלכלה לאחר שנת הקורונה ואיך הוא מתכנן להמשיך ולחזק את מעמדה האזורי של ישראל.

אז מה אנחנו אמורים לחשוב אם המועמד עצמו מעדיף לשבת בבית בשיא הקמפיין, ומי שאמור להיות המנהיג מסרב להנהיג ומשאיר את הבמה לאחרים? אם כחבר כנסת לפיד מיעט מאוד להופיע במשכן, כיצד הוא אמור להתמודד עם משרה תובענית כמו ראשות הממשלה במדינה כה מורכבת? יכול להיות שהוא לא באמת רוצה להוביל? על כל השאלות האלו יהיה ליאיר לפיד זמן רב לחשוב במהלך כהונתו הקרובה כיו"ר האופוזיציה.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. לפיד הוא עיתונאי ושחקן ליגה למקומות עבודה..אויי לנו מחלום בלהות שלפיד יהיה ראש ממשלה, למרות קשריו עם התקשורת שנוטה לצייר את לפיד כמושיע של עם ישראל, הוא בתוך תוכו יודע שימשיך להיות ראש האופוזיציה, אנו המחנה הלאומי שחרדים לזהותה של מדינת היהודים נצא להצביע ביום הבוחר עבור מפלגות שמרניות כמו הליכוד, הציונות הדתית של סמוטריץ, ואפילו למפלגות החרדיות, בנט לצערנו פוזל לכיוון ברית האחים עם לפיד, לכן הבחירה בבנט מסכנת את הגוש הלאומי, על סער וליברמן לא נרחיב הרבה, הם פשוט בכת ’’רק לא ביבי’’ אז אם כולנו נצא להצביע הניצחון יהיה סוחף ממשלה בראשות בנימין נתניהו

  2. פרשנות אחרת
    בכנסת ה 23 ישראל ביתנו, עבודה/מרץ וכחול לבן 46 מנדטים כאשר לכחול לבן רוב של 33.
    עכשיו ישאל הכותב "לאן ילכו" לכ 1700000 מצביעי שמאל אין לאן ללכת,
    אז למה שיאיר לפיד שהיה כבר מפלגה של 16 מנדטים יוציא שקל על שיווק ואו פרסום?
    כל מי שחוצץ בין יאיר לפיד ל 39 מנדטים של כחול לבן הם מרצ והעבודה.
    תן להם 15, לאן ילכו 24 המנדטים השמאלנים האחרים? אין לאן , לאן יש רק לפיד, פתק לבן ואו המנגל.

  3. בשביל מה לו להתאמץ אם מאחוריו נמצאת מפלגת בג"ץ שיכולה לסדר את התוצאות כרצונה?
    מה שלא תצביעו ההפסד של נתניהו מובטח.

  4. הסיבה המרכזית שלפיד לא יכול בכלל להתמודד לתפקיד רוה"מ הוא תפקודו כשר אותר.

    לפיד כשר אוצר להבנתי הרס את העתיד לדור שלם של צעירים שהם כיום בני 30-40.

    ב- 2009, התחילו מחירי הדירות לעלות ולעלות בחדות תחת הריבית האפסית.

    למי העליה הזו טובה? למאיון העליון שמחזיק בנכסי נדלן, לחברות בעלות הנדלן המניב והיזמיות שראו את ערך המגרשים שלהן מכפיל עצמו פי 10 בחלק מהמקומות ורק מלדגור על קרקעות המדינה שנועדו לבניה הן עשו רווחים גדולים יותר מהיטק והון סכון. למי הדבר עוד טוב? למי שהחזיק בנכסים פיננסים ומשרות עם קביעות כשם שיש לדור הישן שיכול היה להתחייב לקניה תוך ידיעה איך ישלם.

    ולכן, תחת שר האוצר לפיד הדור הצעיר שועבד ל- 4 קירות כי מחירי הדירות הוצעו מיכולת הרכישה של עשירונים 1-8. לפיד דחף להקמה של "דירה להשכיר" במקום שהצעירים יהיו בעלי הבית כפי שהוריהם הפכו בשנות ה- 20 לחיהם – לפיד התווה אותם לשמש "שוכרים נצחיים".

    הגדיל לעשות לפיד והגה את רעיון מע"מ 0 – לכולם אמור היה להיות ברור שאם המחירים במגמת עליה, והמדינה מסבסדת 17% מהמחיר התמורה תעבור ברובה לקבלנים. מאחר ומדובר בהטבה למאיון העליון ולמערכת הבנקאית (לפיד היה פרזנטור של בנק הפועלים) שכעת מקבלים שוכרים מעשירונים 9-10 או נוטלי משכנתאות שהבטוחה שווה הרבה יותר ולכן תיק האשראי הבנקאי עם סיכונים הרבה יותר נמוכים.

    המסקנה המתבקשת היא:
    א) לפיד ידע היטב שהצעד שעשה הם לטובת כמה אחוזים של החברה בישראל ובעיקר לטובת מערכת בנקאית אבל כנגד עם ישראל הרחב.
    ב) לפיד לא הבין מה הוא עושה והתיעץ עם אנשים שיש להם אינטרס בדבר טרם שפעל ולא הבין איזה נזק הוא גרם לדור שלם בני 25-35 דאז.

    ולכן, טוב עושים מנהלי הקמפיין של לפיד שמנסים לא לעשות גלים ולאפשר לו לקבל כמות דו ספרתית של מנדטים.

    לדעתי, אני לא רואה משהו שמכשיר את לפיד לתפקיד רוה"מ. לדבר יפה דרך כתוביות בטלפרומטר הוא לא משהו הכרחי לתפקיד. אדם שלא קיבל (לדברי העיתונות) תעודת בגרות ולא דווח שהשלים לאחר מכן, לא היה בתפקיד מהותי בצה"ל אלא כתב במחנה, שימש שנים כמגיש טלויזיה ופרזנטור של בנק הפועלים. בתפקידו כשר אוצר הרס דור שלם של צעירים ושעבד אותם לחובות עתק לעשרות שנים (נתניהו שהיה רוה"מ נושא כמובן באחריות לנזק הזה גם) – מה בדיוק מכשיר את לפיד לתפקיד רוה"מ?

    האם לפיד יוכל לעמוד מול שר חוץ אמריקאי לעומתי ולהתוות פעילות חרף לחץ אמריקאי נחוש? האם לפיד מסוגל לעמוד בלחץ כמו שמיר?

    לדעתי, לאור המוצר שיש להם, עושים להבנתי נכון מנהלי הקמפיין של לפיד שמחביאים אותו – מה בעצם יש להם לשווק?

    ולסכום, מר לפיד שואל פעמים רבות איפה הכסף? התשובה פשוטה הכסף הגדול בבנק הפועלים\לאומי\מזרחי בחשבון הנוסטרו או בדוידנד שחולק לבעלי המניות ואת המחיר משלמים דור שלם של צעירים דאז שקנו דירה בבניין דירות עם 47 שכנים במחיר של פי 3 מערכה הוגן ביחס לשכר החציוני במשק.

  5. לא מכיר את לפיד.
    לא רוצה להכיר את לפיד.
    לא מאמין ביכולותיו של לפיד להנהגה.
    לפיד אולי מוצלח בכתיבה עיתונאית.
    עזיבתו את הכתיבה הפסד לקוראיו.
    הנהגת מדינה ? אסון לעם ולמדינה !

  6. אנשים נלחמים על אמונתם.
    אנשים נלחמים על זהותם.
    אנשים נלחמים על הישרדותם.

    החרדים, אשכנזים/ספרדים- מתגבשים סביב זהותם ומעט אמונה שכבר לא נותר בה גרעין אותנטי.
    מפלגות הימין החילוני – מתגבשות סביב יצר ההישרדות האנושי וקמצוץ אידאולוגיה.
    מפלגות הימין הדתי – מתגבשות סביב אמונה וערכים ויצר הישרדות בריא.
    מפלגות השמאל הקיצוני – מתגבשות סביב אמונה ״דתית״ – השוויוניות, המקושרת לזהות אתנית.
    מפלגות השמאל מרכז – מתגבשים סביבה אנשים ללא אידאולוגיה כלל, בשמם ״ליברלים״, וללא יצר הישרדות. המשותף להם היא הזהות ״האשכנזית״ אירופית עם ניחוח אוניברסלי.

    לפיד, מספיק שיתרכז בזהותו האשכנזית יחבור לניהיליזם ה״תל אביבי״ בשביל להעניק מראה של 18 מנדטים לאבדן כושר ההישרדות הלאומי.
    סמל חוסר הכשירות וחוסר הדרך.