הוועדה לענייני ועדות מיותרות: שיטת גנץ למריחת הציבור

ביום שלישי, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה התחולל אירוע טרגי בו הצית עצמו נכה צה״ל איציק סעידיאן, לוחם גולני לשעבר שנפגע נפשית בקרב בשכונת שג׳אעיה שברצועת עזה במבצע צוק איתן, מול משרדי אגף השיקום שבפתח תקווה.

בעקבות האירוע הקשה, הכריז ביום חמישי שר הביטחון והרמטכ״ל לשעבר בני גנץ על מינויו של סרן במיל׳ זיו שילון כמי שיעמוד בראש ועדה ציבורית שתגבש בפרק זמן קצוב וקצר רפורמה בתפקוד האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון; רפורמה שתשלב בין ראיית צורכי המערכת לבין הבנה עמוקה של צורכי הפרט. לדברי השר, בחודשים האחרונים התקיימו במשרד “שורה של פעולות מתוך הבנה כי האגף נדרש לרפורמה מקיפה”. עוד הסביר גנץ כי “השינוי הנדרש לא קשור רק בתוספת תקציב, אלא גם בהבנה לתחושות הפונים לאגף השיקום ומה שעובר עליהם”, וכי שילון “יסייע לנו להוביל רפורמה שבאה מהלב.”

בתגובה למינוי, אמר זיו שילון כי “בחודשים האחרונים שוחחתי עם שר הביטחון גנץ רבות בנושא, ואין לי ספק שביחד עם הוועדה שנקים נוכל להביא לשינוי המיוחל. זה לא יהיה פשוט ולא יקרה ברגע – אבל זה חייב לקרות בהקדם.”

הערכתי הכנה לזיו שילון על עשייתו, תרומתו והקרבתו האישית בעבר ובהווה למען עם ישראל, בכלל זאת על הירתמותו למען הטיפול ברעיו ואחיו לנשק – נכי צה״ל, עליהם גם אני נמנה. אין ולא אביע כאן כל טענה כנגד אחי הצעיר לנשק ולארגון נכי צה״ל. אולם מנגד, בהחלט יש לטעון נגד ההחלטה של שר הביטחון להקים את הוועדה הציבורית בעת הזו.

מאי נפקא מינה?

הטעם הראשון לאי נחיצותה של הוועדה הזו מתבסס על העובדה שכבר בינואר 2020 מינה מנכ״ל משרד הביטחון דאז האלוף במיל׳ אודי אדם ועדה משותפת של משרד הביטחון, צה״ל וארגון נכי צה״ל בראשות האלוף במיל׳ איל בן ראובן לבדיקת “עולם הנכים”.

הוועדה הוקמה לאחר פרסום דו״ח מבקר המדינה לשנת 2018 שפורסם ב-6 במאי 2019, בו מתח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, ביקורת קשה על אגף השיקום בכל הקשור לטיפולים והשירותים הרפואיים הניתנים לנכי צה״ל; זאת בנוסף לטענות שהעלה יו״ר ארגון נכי צה״ל, עו״ד עידן קלימן, שנכנס לתפקידו בשנת 2019 ודרש בתוקף שינוי מהותי ומיידי ביחס ובתעמרות בנכי צה״ל על ידי אגף השיקום.

הוועדה שהוקמה פעלה במקצועיות רבה במשך מספר חודשים, בשיתוף פעולה עם הגופים ובעלי התפקידים הרלוונטיים, במטרה “לקדם את המענה השיקומי, הטיפולי והרווחתי לנכי צה״ל ומערכת הביטחון, באופן מיטבי ובראייה עתידית למען שיקומם ושיפור איכות חייהם.”

בין חמש מטרות המשנה שהוגדרו לה, נכתב בזו הלשון בסעיף 1: “נכי צה״ל יקבלו את כל צרכיהם והמגיע להם על פי החוק”. בסעיף 5 נכתבה מטרת המשנה האחרונה הבאה והחשובה: “יצירת שיח אחר, חיובי ואפקטיבי של אגף שיקום נכים מול ארגון נכי צה״ל וחיזוק השותפות בין הגופים על מנת לשפר בצורה משמעותית את איכות הטיפול והשיקום של נכי צה״ל.”

לאחר שציינתי את מטרת העל של הועדה והזכרתי שניים מבין חמשת הסעיפים במטרות המשנה שלה, ומתוך ידיעה המבוססת על קריאת דו״ח הביניים שפורסם ב-11 במאי 2020 שאכן זכו הנושאים להתייחסות בגוף הדו״ח ונכתבו המלצות לגביהן, אשאל את שר הביטחון – מאי נפקא מינה? במה תועיל כעת, בחלוף שנה בקושי, הקמת ועדה נוספת לבחינת הנושאים הללו, מלבד לתדמיתו של שר הביטחון עצמו הנסמך על זכרונו הקצר של הציבור?

האם לדעת שר הביטחון גנץ נפל פגם כלשהו בדו״ח המקצועי שכתב עמיתו לשעבר לשולחן המטכ״ל, האלוף במיל׳ אייל בן ראובן, שכיהן זה לא מכבר כחבר כנסת וכיושב ראש ועדת האתיקה ושבעברו הצבאי שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, וכיהן אף כמפקד המכללות הצבאיות? אני רוצה להאמין בכל מאודי ולגייס את שאריות תמימותי כי אין בין שני הגנרלים הוותיקים יריבות או סוגיות ״אגו״ מעברם הצבאי המשותף, הנותנות את אותותיהן דווקא עתה באמצעות ההחלטה על הקמת ועדה חדשה, העתידה ״לדרוס״ או לגרוס את קודמתה.

למיטב ידיעתי, האלוף במיל׳ איל בן ראובן היה קשוב לרחשי הלב ולצרכים האובייקטיביים של נכי צה״ל, עסק במקצועיות, ברגישות ובחרדת קודש בסוגיות שנדונו והביא לידי ביטוי ניסיון אישי ארוך שנים לצד חכמת חיים, שככל הנראה אינה נופלת מזו של ראש הוועדה שמונה על ידי שר הביטחון בני גנץ.

כראייה לכך אביא את תגובתו של ח״כ אופיר סופר מ׳האיחוד הלאומי׳, שעמד בראשות הוועדה לטיפול בהלומי קרב ופוסט טראומה, להכרזתו של שר הביטחון:

אדוני שר הביטחון. אתה בתפקיד כבר שנה ולצערי הרב עד למקרה ההצתה של איציק לא חתרת לשינוי. בשנה האחרונה הקמתי ועדה, נשמעו בה עדויות, הצעות לשינוי וקריאה לאימוץ דו״ח בן ראובן ולמינויו לראש אגף השיקום. התעלמת, מהקריאות ומהבקשות החוזרות ונשנות לפגישה עימי (בניגוד למנכ״ל משרדך). בהודעתך מהערב יש יח״צ בלבד. ‏ועדות, דו״חות ומסקנות יש למכביר. ‏אם אתה רוצה לשנות – אמץ את דוח איל בן ראובן ומנה אדם בשיעור קומתו לתפקיד ראש האגף.”

גם מטעם ארגון נכי צה״ל נמסרה תגובה חריפה להודעת שר הביטחון שעלולה להעיד על שיקול הדעת של השר וחוסר הצורך בוועדה נוספת:

ארגון נכי צה״ל מעריך ומוקיר את זיו שילון. זיו הינו לוחם, בעל עשייה ציבורית מוערכת ואחד מבניו האהובים של ארגון נכי צה״ל. אך כפי שכבר ברור לכולם – לא צריך עוד ועדה, צריך צדק ומעשים מיידים. כבר למעלה משנה, האלוף במיל׳ אייל בן ראובן, אשר מונה ע״י מנכ״ל משרד הביטחון, עמד בראשות ועדה שהורכבה מצוותים מקצועיים של משרד הביטחון וארגון נכי צה״ל – והוציא דו״ח מקיף על הכשלים והפתרונות הנחוצים לפתור את מצוקת נכי צה״ל, וגם שר הביטחון בני גנץ מכיר את הוועדה ומסקנותיה.

אנו דורשים מהשר גנץ וממשרד הביטחון להפסיק לבזבז זמן יקר וליישם באופן מיידי את מסקנות דו״ח בן ראובן במלואן לפני שעוד אסונות יקרו. הדם הבא שיישפך עקב מריחת הזמן יהיה על ידיהם של גנץ ומנכ״ל משרדו אמיר אשל. צר לנו שמשרד הביטחון והעומד בראשו, שר הביטחון בני גנץ, בוחרים שוב לעסוק ביחסי ציבור ולא בשיקום נכי צה״ל. אנו קוראים לכל אזרחי ישראל להגיע עמנו להפגנה ההמונית ביום ראשון בבוקר מול הקריה בתל אביב כדי לזעוק את זעקת נכי צה״ל ולדרוש את יישומו המיידי של דוח ועדת אייל בן ראובן.”

לאור דברים אלו, המביעים אמון רב בדו״ח ועדת בן ראובן, ובטרם תחל הועדה בראשות סרן במיל׳ זיו שילון את עבודתה, ראוי לשאול את שר הביטחון בני גנץ, האם למיטב ידיעתו נפל פגם מהותי בדו״ח הוועדה בראשות האלוף במיל׳ בן ראובן המצדיק הקמת ועדה נוספת בטווח זמן של כשנה? האם התגלו נתונים חדשים ומרעישים והאם חל שינוי מהותי במצבם של נכי צה״ל, או שמא נחשפו פרטים סודיים ומהותיים שבגינם ראוי לפתוח מחדש את עבודת הוועדה, במקום פשוט ליישם מיידית את המלצותיה המקצועיות והמאושרות?

השר לענייני וועדות

האם שר הביטחון גנץ מגלה דפוס פעולה חוזר בעת בחירות, ממנו עולה ניחוח של שיקולים פוליטיים ולא בהכרח מקצועיים או ענייניים? האם הדבר יכול להעיד על היותו חובב ועדות ציבוריות או אף לזכותו בתואר השר לענייני וועדות בדיקה לכאורה? יחליט הקורא לאור פועלו של השר בעניין ולאור העיתוי בו מדובר.

לפני הבחירות לכנסת הקודמת, ב-5 בפברואר 2020, הכריז יו״ר רשימת ׳כחול לבן׳ בני גנץ כי “אחרי שננצח בבחירות, אקים ועדה ציבורית ומקצועית שתדון בנושא החסינות… יעמוד בראשה שופט, יהיו בה נציגי ציבור, חברי כנסת לשעבר, וגורמים מקצועיים. נמצא מודל מתאים, נכון ומאוזן. המצב כיום הוא פתח מסוכן לשחיתות וקבלת החלטות מוטות פוליטית, וראינו לאן זה יכול להגיע. אני שם לזה סוף – אנחנו חייבים להתקדם.”

ביום 22 בנובמבר 2020 הודיע שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הצוללות. לפי הודעת שר הביטחון, הוועדה בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב צפויה הייתה להגיש דו״ח סופי על ממצאיה תוך ארבעה חודשים מיום התכנסותה לראשונה.

החלטתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השיט, לאחר עבודת מטה נרחבת. השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב יעמוד בראשות הוועדה שתוקם בהתאם לסעיף 8א לחוק הממשלה.

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) November 22, 2020

יש לציין כי ארבעה חודשים טרם הכרזתו זו, ביוני 2020, טען גנץ בראיונות שאין סיבה לחקור את הנושא מכיוון שאפילו היועץ המשפטי לממשלה “לא מצא לנכון לפתוח בחקירה ואני מסתפק בזה”. בראיון שהעניק ל-ynet, אמר גנץ כי “יש יועץ משפטי לממשלה שאנחנו תומכים בכל החלטה שלו. הוא לא מצא לנכון לפתוח את העניין הזה לחקירה. אז אני אצטרך להסתפק בזה. שוב תזכרו איפה אנחנו נמצאים, אתם לא מצפים שאלך להרכיב ממשלה שאמורה לשרת את המדינה ויום אחר כך לפרק את הממשלה?”

אז אמר ועשה ההיפך כשהבין שיש ציבור בוחרים פוטנציאלי שדורש זאת לקראת הבחירות האחרונות ושהעיסוק בפרשה זו נתפס כנקודת תורפה של ראש הממשלה נתניהו, וכשחמתו בערה בו נוכח הצהרות שהושמעו בסביבת נתניהו בהן נטען כי קיום הרוטציה בין נתניהו וגנץ תלוי בהתנהגותו של שר הביטחון.

האם שיקוליו של שר הביטחון בני גנץ בהקמת וועדות הינו שיקול פוליטי או מקצועי – יחליט כאמור הקורא.

הסוד מאחורי הקמת הועדה

יודע זאת היטב כל אזרח בוגר במדינתנו כי הדרך הטובה ביותר לדחות את הקץ ולהרוויח זמן יקר, להשכיח סוגיות מהותיות, ״להרוג״ רעיונות טובים המייצרים עבודה מאומצת למן דהוא, או לחילופין ״לקבור״ עיסוק בנושאים ״המפריעים״ לסדר היום המשפיע על תדמיתו והישרדותו הפוליטית של מנהיג הנדרש להכרעה ולעשייה אפקטיבית, יעילה ורלוונטית – היא להקים עוד וועדת חקירה או בדיקה מיותרת כלשהי.

סוד גלוי זה מוכר היטב גם לרמטכ״ל לשעבר, שר הביטחון בני גנץ, מניסיונו עתיר השנים. דוגמה עכשווית לכך, המצויה אף היא תחת כנפי משרדו ובאחריות צה״ל בשלב זה הינה סוגיית שילוב לוחמות בצה״ל. בגין סוגיה זו קמו להן וועדות שונות לאורך השנים, וביתר שאת מאז ניתן פסק הדין של בג״ץ בעניין עתירתה של אליס מילר נגד שר הביטחון ואחרים בשנת 1995. חלק מהוועדות הוקמו בסמיכות זמנים קרובה זו לזו, כפי שנעשה לדוגמה בחיל השריון עם הניסיון החוזר ונשנה להכשיר את גיוס הטנקיסטיות, למרות המסקנות וההחלטות המתבקשות מניסויים שבוצעו החל מתקופתו של קצין השריון הראשי דאז תא״ל אביגדור קליין בתחילת שנות ה-2000, דרך שלושה ניסויים נוספים מאז שנת 2015, ועד לימים אלו ממש.

המתכונת של הקמת ועדות נתפסת לא אחת כשיטת דחיינות המאפשרת להימנע מהכרעה ברורה, חותכת ונדרשת, אף אם לעיתים כואבת. שיטה זו מאפשרת לדחות את מימושן של משימות או בפשטות לגלגל את ״תפוח האדמה הלוהט״ לידיו של גורם אחר שיחליף את נושא המשרה תוך זמן קצר בכיסאו. האם לאור המצב הפוליטי בו אנו נמצאים לאחר מערכת בחירות רביעית, ימשיך שר הביטחון בתפקידו לאורך זמן וידאג ליישום המלצות ועדה מבין אלו עליהן הכריז? מדוע לא יעשה מעשה וייקח אחריות כעת על יישום הדו״ח העוסק בטיפול בנכי צה״ל המונח כבר על שולחנו?

במקום לאמץ את מסקנותיה והמלצותיה של וועדה שהוקמה ועמלה במקצועיות ראויה על תוצריה, ניכר כי לעיתים מתקבלת ההחלטה שלא להחליט; החלטה להימנע מהכרעה או מאימוץ ההמלצות כדי להשאיר דרכי מילוט בכוונה תחילה, כך שישרתו אילוצים פוליטיים, שאינם מקצועיים או טהורים בהכרח, של בעלי עניין שונים בזמנים מורכבים.

דפוס פעולה מעין זה גורם לשחיקת אמון הציבור בהנהגה ובנושאי המשרה, לאובדן זמן יקר בו ניתן כבר היה ליישם את המלצות הוועדה, לבזבוז כספי ציבור, ומעל הכול – פגיעה בקהל היעד אליו כוונו ממצאי הועדה. במקרה דנן – פצועי צה״ל ומערכת הביטחון.

המלצות וסיכום

ב-14 באוקטובר 2020 התקיים דיון בוועדת חוץ וביטחון בנושא “משבר ביחסי נכי צה״ל עם משרד הביטחון”, על פי הצעתו של ח״כ האלוף במיל׳ עוזי דיין, בו הוצגו בין היתר גם ממצאי דו״ח ועדת בן ראובן. בסיכום הדיון אושרה רשמית החלטת הוועדה פה אחד. בהחלטה נאמר:

הוועדה דנה בעניין המשבר ביחסי נכי צה״ל עם משרד הביטחון בראיית תפיסת היסוד של החברה הישראלית, הרואה חובה מוסרית ולאומית לדאוג ולשקם מי שהקריב גופו ונפשו להגנת המדינה ושלום אזרחיה… הוועדה קוראת למשרד הביטחון להשלים את בחינת המלצות ועדת בן ראובן ולהציג בפני הוועדה את עמדת המשרד תוך 45 ימים. הוועדה תמשיך לפעול כדי לוודא שיקום האמון, יישור ההדורים ופעולה משותפת לטובתם ורווחתם של נכי צה״ל.”

לאור הדברים הללו אין סיבה נאותה להקמתה של ועדה ציבורית נוספת בעת הזו שתבחן שוב ומהתחלה את הדברים שנבחנו לאחרונה וראו אור בדו״ח ועדת בן ראובן. באם יש צורך בוועדה כלשהי, אזי ראוי שתקום ועדה שתבחן מדוע זה נדרשת עוד ועדה באותו נושא בראשות סרן במיל׳ זיו שילון בזו הפעם.

במידה שיש עניין לתקן דבר מה בדו״ח הוועדה הקיים כבר על שולחנו של שר הביטחון, אמליץ לשקול את החזרת האלוף במיל׳ בן ראובן כדי לתקן את הטעון תיקון או להוסיף על החסר.

אני מצטרף לקריאותיהם של יו״ר ארגון נכי צה״ל עו״ד עידן קליימן, האלוף במיל׳ איל בן ראובן, חבר הכנסת אופיר סופר ויתר חבריי לארגון נכי צה״ל באשר הם, בקריאה לשר הביטחון, לראש הממשלה ואף להתערבותו של נשיא המדינה בעניין, למען ייושמו המלצות דו״ח ועדת בן ראובן, שהדיו בקושי יבש על דפיה, כאילו היה הדבר מעשה בית דין. אני קורא לגורמים המוסמכים להחליט על הפיכת ההמלצות המקובלות לתוכנית עבודה כבר עתה, כזו שתחסוך משאבים יקרים ועוגמת נפש של כלל ציבור הנכים.

קידום ויישום מהיר, אפקטיבי ויעיל של המלצות ועדת בן ראובן דורשים כי ימונה לאלתר ראש אגף שיקום קבוע מחד ו/או גורם חלופי שיוביל את המהלך והעונה לדרישות הבאות: ותיק ומנוסה דיו במערכות אזרחיות ובממשקים בין ארגוניים, בעל רקע וניסיון פיקודי וניהולי מתאים ורב שנים, השכלה רלוונטית וידע נרחב בתחומים הרלוונטיים לטיפול בתחום ודמות בעלת שיעור קומה הבקיאה היטב ומצויה עמוק בסוגיות הדורשות טיפול ומענה.

השירות הצבאי לימד אותי כי ״אחדות מתכנן-מבצע״ הינה מתכונת הולמת וראויה לקידום נושאים הדורשים טיפול מקצועי בזמן קצר. באופן בו המתכנן אחראי גם על הביצוע בסמכות שהוענקה לו, ניתן לצפות לתוצאות המיוחלות ולהישגים מוחשיים בזמן קצר יחסית. אם כן, טוב יעשה שר הביטחון גנץ אם יטיל את המשימה המורכבת הזו על האלוף במיל׳ איל בן ראובן.

מן הכלל אל הפרט – עם כל הכבוד הראוי להכרזתו של סרן במיל׳ זיו שילון בצהרי יום שישי כי “לא תהיה שום ועדה. תהיה רפורמה. מתחילים לעבוד עם צוות מוכשר בלתי תלוי תוך כמה שבועות… אני כאן להוציא לפועל. אנחנו נהפוך עולם להתחיל לבצע”, אני שואל היכן שר הביטחון גנץ? מדוע זה לא יטיל את המשימה המורכבת הזו על אלוף במיל׳ איל בן ראובן או מי מאנשי צוותו, שבקיאים היטב בנעשה בשטח, חתומים על הדו״ח ויכולים לתרגמו לתוכנית עבודה ללא שיהוי נוסף ויקר? האם שר הביטחון מחפש יח״צנות בעת הזו? האם אינו מרוצה מתוצאות ועדת בן ראובן? הגיע זמן לפעול וליישם את דו״ח הוועדה ולא לחמוק שוב מהחלטה. די למריחה!

בכל מקרה אאחל הצלחה רבה לכל מי שיעסוק במלאכה חשובה וערכית זו למען נכי צה״ל ובני משפחותיהם, או כפי שהגדירם הרבי מלובביץ׳ בזמנו: “מצויני צה״ל”.

מאמר זה מוקדש לרפואת הגוף והנפש של לוחם צה״ל איציק סעידיאן יחד עם כל אחיי לנשק, נכי ומצויני צה״ל וכוחות הביטחון, ששילמו ועודם משלמים מידי יום ולילה בגופם ונפשם, למען עצמאותנו וביטחוננו במדינת ישראל.

גילוי נאות: הכותב הינו נכה צה״ל המכיר טובה והערכה רבה לעובדות המסורות של אגף השיקום בירושלים.

אל"מ במיל׳ טל בראון הוא יועץ אסטרטגי, בעל תואר שני בלימודי צבא וביטחון, ביצע שורת תפקידי פיקוד במגוון יחידות לוחמות, שירת כמג״ד, כמפקד בה״ד ורמ״ח איסוף הקרבי, וחבר בתנועת ׳הביטחוניסטים׳.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: