דרישה ממיארה לפרסם לציבור את השיקולים לקידום ההסכם ללא אישור הכנסת, בניגוד לחוק ובזמן ממשלת מעבר: "פגיעה חמורה בדמוקרטיה ואין לאפשרה"
בעקבות הדיווחים על הסכם מדיני מסתמן הכולל העברת שטחים ימיים מישראל לטובת לבנון, עורך הדין מיכאל דבורין פנה הבוקר (ראשון) ליועמ"ש בשם מרשו ניסים סופר, בדרישה להצגת חוות הדעת המשפטית בעניין.
בפניה נכתב בין היתר כי השטח המדובר באזור הגבול הימי עם לבנון הוא חלק משטח מדינת ישראל, ועל כן החוק דורש כי כל העברת שטח כזה טעונה אישור של שמונים חברי כנסת או במשאל עם. לכן טוענים הפונים כי כל חוות הדעת של היועמ"ש המכשירה את ההסכם ללא האישורים הנדרשים על פי דין, מעניקה לממשלה למעשה "סמכות למסור חלק משטחה של מדינת ישראל, ללא אישור הכנסת, כמקובל, ללא הנחה על שולחן על הכנסת וללא קיום הוראות חוק יסוד: משאל עם".
בנוסף נטען בפניה כי הממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר הנמצאת כחודש לפני בחירות, ולכן על פי הכללים המקובלים ועל פי פסיקות בג"ץ קודמות בעניין, "אין כל הצדקה לכבול" את הממשלה הבאה שתקום ב"עסקת גבולות בלתי הפיכה בעליל אשר הציבור לא הסכים לה – לא באופן ישיר על ידי משאל עם, ולא באופן עקיף באמצעות נציגיו המוסמכים – נבחרי הציבור". לסיכום כותבים הפונים כי העובדה שחוות הדעת של היועמ"ש בעניין ניתנה בעל פה ולא פורסמה לציבור "מונעת מהציבור לקיים בקרה, ביקורת ופיקוח על התנהלות הרשויות, פוגעת באפשרות לנהל דיון ציבורי על ההחלטה השנויה במחלוקת", וכמו כן "פוגעת באמון הציבור במערכת השלטונית – באשר ביקורת ודיון ציבורי הם נשמות אפה של הדמוקרטיה". לדבריהם, מדובר ב"פגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית ואין לאפשרה בשום אופן".
הפונה ניסים סופר אמר בשיחה עם 'מידה' כי "בקרב היועצים המשפטיים לממשלה התפתחה התפיסה הפסולה כי הם מצויים לא רק מעל הממשלה אלא גם מעל הכנסת ומעל שלטון החוק. היועצים המשפטיים ממציאים "מניעה משפטית" היכן שהחוק מתיר במפורש מחד גיסא ויוצרים "פטורים" מדרישות מפורשות בחוק. היועמ"שים אפילו לא רואים עצמם מחויבים להנחיות ולחוות הדעת שהם עצמם קובעים – כפי שאפשר היה לראות לאחרונה כשהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה החליטה לאשר מינוי קבוע של יו"ר לוועדה המייעצת לאישור בכירים (מינוי של שמונה שנים) בזמן ממשלת מעבר למרות שהדבר מנוגד להנחיית היועמ"ש אודות מינויים לפני בחירות".
לדבריו, במקרה של העברת השטח הימי ללבנון הדין הישראלי לכאורה ברור למדי: "יש חוק הקובע שקרקע הים והתת-קרקע באזור הם חלק משטח מדינת ישראל ויש החלטת ממשלה מ-2011 שקבעה את הגבול הימי של ישראל מול לבנון. נכון שהדין הפנימי בישראל אינו מחייב את לבנון אבל הוא בהחלט מחייב את ממשלת ישראל. היות שמדובר בהעברת שטח של מדינת ישראל ללבנון, חובה על הממשלה לאשר זאת ברוב של 80 חברי כנסת או במשאל עם כפי שנקבע בחוק יסוד: משאל עם שחוקק ב-2014".
סופר מוסיף ואומר כי "היועמ"ש הגיעה לפרשנות שונה של הדין הישראלי ועל פי חוות דעתה העברת השטח הימי של מדינת ישראל ללבנון אינה מחייבת את הממשלה לעמוד בדרישות חוק יסוד: משאל עם, ולמעשה בכלל אינה מחייבת את הממשלה לקבל את אישור הכנסת או אפילו ליידעה לפני אישרור ההסכם". לדבריו, "על פניו, אישרה בהרב-מיארה הפרה של חוק יסוד. אבל למרות שמדובר בחוות דעת בעלת השלכות רוחב משמעותיות מסרה היועמ"שית את חוות דעתה לממשלה בעל פה ולא ראתה לנכון לפרסמה לביקורת הציבור. יתר על כן, בכך שבחרה לא לפרסם חוות דעת כתובה, היועמ"שית לא מאפשרת לציבור להעמיד את פרשנותה לביקורת שיפוטית".
בהקשר הזה אומר סופר כי "למרבה האירוניה, ביוני 2021 פרסם היועמ"ש הקודם "אמות מידה לפרסום יזום של חוות דעת משפטיות". במסמך זה כתב היועמ"ש כי פרסום חוות דעת משפטיות "מגביר את אמון הציבור במערכת השלטונית, מאפשר לציבור להיות מעורב באופן אפקטיבי בתהליכי קבלת ההחלטות של השלטון ולקיים בקרה, ביקורת ופיקוח על התנהלותן של רשויות ציבוריות באופן מיטבי ושוטף".
לדבריו, "אמות המידה שנקבעו במסמך הדגישו כי ככל שחוות דעת ניתנה מטעם גורם משפטי בכיר יותר "כך יגבר העניין הציבורי המצדיק את פרסומו", קל וחומר כאשר מדובר בחוות דעת בעלת "אופי מנחה ואופרטיבי". זה לא מפתיע שהיועמ"שים שאינם רואים בעצמם כפופים לחוק של הכנסת אינם עומדים אפילו באמות המידה שקבעו קודמיה, אולם בהחלטתה שלא לפרסם את חוות דעתה, היועמ"שית מפגינה בוז גם לאמירות של בג"ץ וזה כבר לא חיזיון נפרץ. בעניין זומר (עע"מ 6329/20) ציין בית המשפט ביחס לחוות הדעת המשפטיות הניתנות על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים כי "מן הבחינה הציבורית לפרסומן של חוות הדעת האמורות עשויה להיות לעיתים חשיבות גדולה, במיוחד כאשר הן מרכזיות בעבודתן של רשויות המינהל, עוסקות בסוגיות עקרוניות ובעלות השלכות רוחב משמעותיות".
הוא מסכם ואומר כי "אם כך הדבר ביחס לחוות דעת של מחלקת ייעוץ וחקיקה קל וחומר ביחס לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה קל וחומר בן קל וחומר כאשר עסקינן בחוות דעת שמכשירה את עקיפת הוראותיו של חוק יסוד: משאל עם ועוסקת בסוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות ביותר".
נסראללה על ההתפתחויות בסוגיית סימון הגבול הימי: 1. עצם קבלת ההצעה בכתב הוא דבר חשוב מאוד אחרי שנים של דיבורים. 2. ההחלטה היא של ההנהגה הלבנונית. 3. אלו ימים מכריעים בסוגיה ואנו ממתינים שעמדת ההנהגה תתברר 4. מקווים לסוף טוב שיועיל ללבנונים וללבנון. https://t.co/f9Z28XdN9X pic.twitter.com/eAM8RaVesT
— roi kais • روعي كايس • רועי קייס (@kaisos1987) October 1, 2022
כאמור, על פי הדיווחים האחרונים, ההסכם בין ישראל ללבנון נמצא בשלבי השלמה סופיים, ובמסגרתו לבנון אמורה לקבל שטח ימי הכולל חלק משדה הגז קאנא. על פי רתב כאן 11 רועי קייס, שטח זה היה בעבר נתון במחלוקת בין המדינות, אך כעת נראה שישראל הסכימה למסור את כולו ולהיענות לדרישת הלבנונים.
במערכת הפוליטית בישראל הגיבו בחריפות לדיווחים, כאשר יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' כתב: "לפיד נכנע טוטלית לאיומי חיזבאללה ומוכר במחטף ובחוסר סמכות נכסים טריטוריאליים וכלכליים גדולים של מדינת ישראל לארגון טרור ששולט במדינת לבנון. אני קורא לחבריי ראשי המחנה הלאומי להודיע רשמית שההסכם הזה לא יחייב אותנו ולא יכובד על ידינו כשנחזור בע"ה לשלטון".
ח"כ שלמה קרעי כתב בחשבון הטוויטר שלו: "אחרי שמכרו את הנגב לאחים המוסלמים, עכשיו לפיד חותם על הסכם כניעה מול חיזבאללה ומאבד נכסים אסטרטגיים של מדינת ישראל. רק לדמיין על איזה מגש של כסף לפיד וגנץ ימסרו לאבו מאזן את המדינה הפלסטינית ולהבין שהפעם זה רציני. גורל המדינה היהודית בידיים שלנו. הפעם יוצאים להצביע. נתקן בעז"ה". שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ אמר הבוקר בראיון ל'גלי ישראל' כי "זה לא יעלה על הדעת, זה חסר תקדים שיהיה הסכם של מדינת ישראל מול לבנון שיוסתר מהכנסת והציבור".
יו"ר האופוזיציה נתניהו התייחס גם האו הבוקר לאחרונה לעניין, כאשר בסרטון שפרסם אמר כי "יאיר לפיד נכנע באופן מביש לאיומים של נסראללה. הוא נותן לחיזבאללה שטח ריבוני של מדינת ישראל עם מאגר גז ענק ששייך לכם, אזרחי ישראל. הוא עושה את זה ללא דיון בכנסת ובלי משאל עם. ללפיד אין מנדט למסור למדינת אויב שטחים ריבוניים ונכסים ריבוניים ששייכים לכולנו". לדבריו, "אם המחטף הלא חוקי הזה יעבור, הוא לא יחייב אותנו".
מנגד, ראש הממשלה יאיר לפיד אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה כי "ההצעה שומרת על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלנו". לדבריו, לישראל "אין התנגדות לפיתוח מאגר גז לבנוני שיחליש את התלות באיראן, ירסן את חיזבאללה ויביא ליציבות".
יאיר לפיד נכנע באופן מביש לאיומים של נסראללה. הוא נותן לחיזבאללה שטח ריבוני של מדינת ישראל עם מאגר גז ענק ששייך לכם, אזרחי ישראל.
הוא עושה את זה ללא דיון בכנסת ובלי משאל עם. ללפיד אין מנדט למסור למדינת אויב שטחים ריבוניים ונכסים ריבוניים ששייכים לכולנו. pic.twitter.com/2MGGoIiXx9
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) October 2, 2022
פנינו למשרד המשפטים בבקשת תגובה והיא תובא מיד עם קבלתה.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
ניכר כי גב' מיארה, לא הבינה את המשמעות החוקית של פסילת מועמדותו של מזוז. לא הבינה, את משמעותה של ממשלת מעבר.
הבחירות לכנסת העשרים וחמש עתידות להתקיים ב-1 בנובמבר 2022. סה"כ כחודש מעכשיו. חתימה על חוזה עם מדינה אחרת, וודאי אינו נכלל ב"ריסון הכללי" הנהוג בתקופת בחירות (קרי, ממשלת מעבר). ללא שום קשר לתוכנו – עפ"י הכללים שמזוז, קודמיה של מיארה בתפקיד היועמ"ש והחונטה בעליון אוהבים לנפנף בהם (אך כפי שלמדנו בניסיון המינוי של מזוז, גם דברים שמזוז דרש מאחרים, אינם חלים עליו עצמו), אסור לממשלת מעבר לחתום על הסכם כזה.
יתכן והממשלה הבאה, תקדם הסכם זהה לחלוטין. יתכן והממשלה הבאה תהיה ממשלתו של יאיר לפיד ואיסמעיל הנייה. יתכן והממשלה הבאה תביא או יתכן ולא תביא הסכם זה, לאישור מליאת הכנסת – ללא שום קשר לאלה, אסור לממשלת מעבר לסגור הסכם כזה. נקודה.
ואם בהרב-מיארה ויאיר לפיד אינם מבינים זאת, זה אומר הרבה יותר עליהם ועל דעתם על המשטר בישראל (שמירה על החוק ואכיפה זהה של החוק על כולם, נשאיר למדור הומור בפמפלט של שוקן), מאשר על הסכם כזה או אחר.
גב' מיארה מבינה גם מבינה את המשמעות של ממשלת מעבר ואת המשמעות של מעשיה. אבל היא מחויבת יותר לגדעון סער שמינה אותה מאשר לעם ישראל אותו היא אמורה לשרת.
מי שרצה המחשה לכך שיש צורך דחוף בחקיקת "חוק הייעוץ המשפטי", קיבל אותו עכשיו.
אם לא יחוקקו חוק כזה, מחר תתן יועצת משפטית כזו חוות דעת שקובעת כי הבחירות לכנסת מיותרות.
"אסור" "לא מבינה" בדיחה. תגובה מנותקת מהמציאות. אתה מדבר במונחים תרבותיים בג'ונגל בזירת אגרוף של הכה ככל יכולתך. אתם זורעים אשליות ומאחזים עינים
יש נקודת אור אחת:
העובדה שלפיד מוכן לנסות לקדם מהלך כזה בממשלת מעבר אחרי פארסת מזוז מוכיחה כמה הוא מאמין שהוא יהיה ראש ממשלה אחרי הבחירות.
כאיש ימין אני מוצא את זה מאוד מעודד.
ל- (2) דוד,
זה ממש לא משנה, התפלגות המנדטים היא בערך 70 מנדטים לימין אל מול כ- 50 מנדטים לשמאל.
השנה האחרונה הראתה לנו שהשמאל בשלטון הוא יודע לשלוט, הוא יודע להדיר מהוועדות את ח"כ של הימין ולעזאזל חוקי המשחק ב- 70 השנים האחרונות, הוא יודע למנות יועמ"ש שמאשר כל פעולה שהם רוצים אפילו אם לכאורה מנוגדת לחוק יסוד כמו חוק יסוד משאל העם.
השמאל מושל במוקדי הכח (או כפי שהגדיר זאת בעבר אחד מח"כ של הימין: הפרקליטות, משרד המשפטים, צמרת המשטרה ובג"ץ הם פורום מר"ץ – שהכניסה לשם אסורה על הימין) וגם אם קצב הילודה בימין גבוה יותר מהשמאל והערבים יחדיו, גם אם יהיה לימין 80 מנדטים הוא לא ידע איך למשול. לכל הפחות לא בתקופתו של מר נתניהו. מי יודע אולי לאחר לכתו.
ל-'נו באמת',
לא יודע איפה היית בשנה האחרונה אבל הוכח שחלק בלתי מבוטל מאותם 70 מנדטים הם לא באמת ימנים.
מסכים שצריך לאייש כמה עמדות מחוץ לכנסת (כגון היועמ"ש) כדי שהימין סוף=סוף ישלוט. ובשביל זה צריך לאת ולהצביע כדי שתקום ממשלת ימין אמיתית ותוכל להתחיל למנות אנשים ראויים בתקווה שבעוד שנות דור נגיע לשלטון.
וכפי שכתבתי, ההתנהגות של השמאל מוכיחה שיש לנו סיכוי טוב לנצח!
לדוד (2),
השנה האחרונה הראתה לנו כי היו 6 מנדטים שעזבו את גוש הימין וקבלו קולות של ימין ועברו אל השמאל.
לפרשנותי היה כאן שלוב של אמביציה אישית ויומרה להיות רוה"מ על בסיס 6 מנדטים בלבד. לצד מה שאני מזהה כמשפט המיוחס להנרי קיסינגר אולי גדול המדינאים לאחר מלחמת העולם השניה בדברו עם שייח במפרץ הפרסי:" אויביה של אמריקה צריכים לחשוש אבל ידידיה של אמריקה צריכים לחשוש אפילו יותר". לדעתי, חלק מהרקע למהלך הוא הבנה של המפלגות בגוש הימין שנתניהו לא ממש סופר אותם ולא ממש מכבד אותם בין אם בצדק ובין אם לאו – ההבנה הזו להערכתי חיזקה את המהלך בו גוש של 60 לצד ימין הפך לגוש שני של 60. הממשלה ה- 36 הוקמה בתמיכת 60 ח"כ מול 59.
להערכתי, נתניהו מאוד מכבד את יריביו ואת מי שיכול לעבור צד כמו החרדים אבל אני מתרשם שיש בעיות בפנים הגוש.
בבחירות הקודמות בערך רבע מיליון מצביעי ימין לא יצעו להצביע ביחס לכנסת הקודמת. רבע מיליון מצביעים זה 7 מנדטים. יחד עם 5 המנדטים של ליברמן שתומכיהם הם ממש לא שמאל אתה מקבל כי מבחינה דמוגרפית גוש הימין הוא מעבר ל- 70 מנדטים ובדרך ל- 80 מנדטים בעוד כמה שנים בודד רק על בסיס דמוגרפיה של ילדים שכבר נולדו.
בבחירות הנוכחיות חייבים ללכת חזק על הקול הרוסי המבוגר מאוד דובר הרוסית בלבד על מנת שאו שליברמן לא יעבור את אחוז החסימה ולאחר הבחירות לפעול לניתוק הקשר בין אחרוני יוצאי ברה"מ וליברמן דרך תשומת לב של הלכוד לצרכיהם או שיעבור עם 4 מנדטים.
לא לחינם גוש השמאל בתקשורת קורא לעצמו "גוש מרכז-שמאל" גם להם ברור שצריך לגנוב מהימין על מנת למצוא איזה מישהו עם כמה מנדטים ואמביציה בשמיים על מנת שיבגוד בבוחריו ויעבור צד.
ע"פ התקדים של לפיד והיועצת, קבינט ממשלה יכולה לחתום על זכות השיבה בלי לשאול את הכנסת או אפילו את הממשלה כולה, ואף אחד לא אמור לנסות לבטל את זה. כולם השתגעו? זו דעה לא רציונלית המנותקת מהנוהג שהיה עד כה שלפיה הסכמים מדיניים תמיד הובאו לאישור הכנסת.
בשורה התחתונה- לא יעזור למחות, לא יעזוב לצעוק ולא יעזור כלום. רק הצבעה למפלגות הימין תחזיר את המדינה לשפיות. אין את הפרווילגיה להצביע רק למי שאני מזדהה איתו ב 100% ואין את הפרווילגיה לא להצביע. שימו לב להרס שהממשלה הזו עושה בשנה ובמיוחד ליהיר ב 3 חודשים ולפשוט תלכו להצביע למפלגות הימין. כי אין לנו מדינה אחרת.
הכניעה של חדל האישים,המכהן כראש ממשלת מעבר,הינה כניעה כפולה:כניעה לאיומי החיזבאללה
וכניעה לתכתיב משענת הקנה הרצוץ(המכתיב ומנסה להכתיב,כל זיע וניע של הנעשה בארץ ישראל המערבית,גם כאשר מדובר במלחמה כנגד הטרור,שמתגבר ביתר שאת),ארצות הברית של אמריקה שבשליטת המפלגה הדמוקרטית,הרצה ריצת אמוק,לכניעה לשלטון הרצחני של האייתולות באיראן.
המטורללים"הפרוגרסיבים",מאמתים יום יום שעה שעה,את החשש מהאסון שייגרם למדינת ישראל,בהיותם השליטים בה.
צריך לבקש מסער.