החברה הפלסטינית, החל מהורים ומורים דרך הרשתות ועד לאנשי דת, מסיתה לייצור מחבלים מגיל צעיר
השתתפות ילדים ונערים פלסטינים בפעולות טרור נגד ישראל איננה חדשה. התופעה הזו החלה במלחמת לבנון הראשונה ב-1982, אז נתקלו חיילי צה"ל בילדים ונערים אותם שלח אש"ף לירות טילי כתף לעבר כוחות ישראלים. הם זכו "ילדי ה-"RPG. התופעה נמשכה גם במהלך אינתיפאדה השנייה (2004-2003) ואינתיפאדת הסכינים ב-2015.
בשבועות האחרונים צצה התופעה הזו מחדש במזרח ירושלים. עד כה ביצעו שלושה נערים פלסטינים פיגועים נגד ישראלים, אחד מהם היה פיגוע הירי אותה ביצע באמצעות אקדח מוחמד עליוואת בן ה-13, בכפר סילוואן במזרח העיר.
גורמי הביטחון בישראל מודאגים מאוד מהתחדשות התופעה במזרח ירושלים. הפיגועים האלה מתרחשים בדרך כלל בעיר העתיקה או בשכונות היהודיות סמוך לקו התפר של מזרח ירושלים, נגד אזרחים ישראלים ואנשי כוחות הביטחון. המפגעים כבר קיבלו את הכינוי בערבית "אשבאל אלקודס" (נערי ירושלים) והפכו לגיבורי המאבק החדשים. להערכת גורמי ביטחון, השתתפות נערים פלסטינים בפעולות טרור במזרח ירושלים תתגבר עוד יותר לקראת חודש הרמדאן.
הדור הצעיר במזרח ירושלים רואה בישראל אויב שיש להביסו אותו באמצעות פעולות טרור וג'יהאד. גיבוריו החדשים הם המחבל עודאי אלתמימי שרצח את לוחמת המעברים נועה לזר ז"ל במחסום שועפט, המחבל ח'ירי עלקם שביצע את הטבח בשכונת נווה יעקב, המחבל פאדי אבו שחידם, מורה בבית ספר במזרח ירושלים, שרצח את אלי קיי ז"ל בעיר העתיקה ,והמחבל מצבאח אבו צביח שרצח שני ישראלים בשכונת שיח' ג'ראח ב-2016, ואותו מכנים הפלסטינים "האריה של ירושלים".
הפלסטינים מנסים לתת הסברים שונים לתופעת הטרור של הילדים והנערים שהצטרפו, וכרגיל מגלגלים את האשמה לעבר ישראל. הם תולים זאת למשל בהתגרות הישראלית בפלסטינים במסגד אל-אקצא, בכך שעיריית ירושלים מזניחה את הטיפול בשכונות, בזעם על הריסות הבתים הבלתי-חוקיים ובצעדים שנוקט צה"ל נגד קבוצות הטרור החמושות בגדה.
אולם, הסיבות העיקריות להתחדשות התופעה הזו נובעת מהסיבות הבאות.
א. הסתה פרועה ברשתות החברתיות נגד ישראלים ויהודים מצד הרש"פ וארגוני הטרור, בעיקר באפליקציות 'טיק טוק' ואינסטגרם. במערכת הביטחון קוראים לסרטוני ההסתה שמופצים ברשתות החברתיות "פורנו של טרור": תמונות מזעזעות של הרוגים פלסטינים בג'נין ובשכם, הפצצות של ישראל ברצועת עזה, אזרחים ישראלים מתפללים בהר הבית וסרטונים של מחבלים פלסטינים המוצגים כ"גיבורים".
ב. הסתה פרועה במערכת החינוך ובחינוך הביתי. גם ההורים הפלסטינים תורמים להסתה ומחדירים לילדיהם שנאה תהומית. הם מאפשרים להם רכישת מכשירי טלפון סלולריים ואינם בולמים את ההסתה. להיפך, הם מעודדים את "תרבות המוות" של ילדיהם, חוגגים את מותו של כל ילד ונער שנהרג בעת ביצוע פיגוע ומכנים אותו "שהיד".
במזרח ירושלים פועלים כמאתיים בתי ספר, רובם מלמדים על פי תוכניות הלימוד של הרש"פ המדגישות את הנרטיב הפלסטיני של הנכבה, מתעלמות מקיומה של מדינת ישראל והסכמי אוסלו ומדגישות את חשיבות ירושלים ומסגד אל-אקצא ואת ההתנגדות לישראל.
החשש הישראלי כעת הוא מהתרחבות התופעה לקראת חודש רמדאן. הנערים הפלסטינים יוצאים לפיגועים מלאי שנאה והתלהבות כדי לנקום בישראלים על מותם של מחבלים פלסטינים בידי אנשי כוחות הביטחון. הם טוענים כי הם פועלים למען ירושלים ומסגד אל-אקצא ורובם רוצים להפוך ל "גיבורים" מקומיים ולהביא "כבוד" למשפחתם.
מנהיגי הציבור והדת במזרח ירושלים תומכים בתופעה הזו. הם אינם קוראים להוציא את הילדים ממעגל הטרור, ומבחינתם כל האמצעים כשרים להילחם נגד ישראל. הילדים עוברים שטיפת מוח בהסכמה חברתית רחבה עם לגיטימציה דתית. הם חוצים את מחסום הפחד עם הבטחות שקריות על גן עדן.
יוני בן מנחם הוא מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. קראו עוד מטוריו באתר האישי שלו.
אם בן גביר ימשיך בהריסת בתים בלתי חוקיים כתגובה לפעולת טרור, טרור הילדים יפסק, אין מי שיעמוד מול הלחץ הזה.
איזה עוד אנשים הולכים בחג שלהם לרצוח? פשוט לא יאמן.
המלה הנכונה צריכה להיות יצורים.
אנשים לא מבצעים זוועות כמו הטבח בחברון בתרפ"ט, או מציגים לראווה ידיים מגואלות בדם במהלך לינץ', או אונסים ילדה בת 10 בביתה (כי אפשר. היא יהודיה).
מי שיכתוב ספר על הזוועות שביצעו היצורים המוסלמים ביהודים בארץ ישראל, לאורך כל השנים, יגלה שאין מספיק נייר בעולם כדי להדפיס את העותק הראשון. וזה רק המוסלמים, וזה רק בארץ ישראל.