השקר על טראמפ ורוסיה היה תרגיל פוליטי מסריח במיוחד

ייקח עוד זמן לבחון את הדו"ח עב הכרס אותו פרסם בשבוע שעבר החוקר המיוחד מטעם משרד המשפטים, ג'ון דורהאם, לבדיקת פרשת 'רוסיה-גייט'. מה שכבר מדהים למדי, אפילו עבור אלו שעקבו מקרוב אחרי הסאגה העגומה בה ה-FBI בשליחות קמפיין קלינטון והמפלגה הדמוקרטית ניסו להציג את דונלד טראמפ כסוכן רוסי מרושע, הן החדשות לגבי המידע שהוביל לפתיחת החקירה נגד הנשיא לשעבר.

מכיוון שמערכות בחירות אמורות להיות נפרדות מפעילות רשויות החוק כל עוד לא קיימת ראיה ברורה לפשע חמור או סיכון לביטחון לאומי, יש לצפות מן הבולשת לגלות משנה זהירות במקרים כאלה, במיוחד בכל הקשור לשימוש ביכולות הביון הנגדי שאמורות להיות בשימוש נגד סוכנים זרים.

תיקים כאלה לרוב זוכים לרמות סיווג גבוהות, ולכן חסרים את השקיפות שאמורה לבלום או לאזן את הממשלה בתיקים פליליים רגילים. הרבה לפני שנפתחת חקירה כוללת, החוקרים מנסחים "הערכות" ועורכים "בדיקות ראשוניות" כדי לנתח האם בכלל קיים איום או ראיות המצדיקות השקעת משאבים משמעותיים. זה לא מה שהתרחש במקרה של חקירת הקנוניה לכאורה בין טראמפ ורוסיה, שזכתה לשם הקוד Crossfire Hurricane. למעשה, התרחש בדיוק ההפך.

לפי התיעוד אותו מפרסם כעת דורהאם, מטה הבולשת תחת ראשה דאז ג'יימס קומי החל להתעניין בקמפיין של טראמפ כבר באפריל 2016. הסריקות החלו בין היתר לאחר שנראה כי אחד מהיועצים בקמפיין, קרטר פייג', היה יעד לניסיון גיוס מצד הביון הרוסי. אלא שבפועל לא רק שפייג' דחה את הפניה הרוסית, הוא גם היה מוכן להעיד בשם הממשל נגד מרגל רוסי (שלבסוף הודה באשמה). בהמשך התברר כי פייג' מסר מיוזמתו מידע על עסקיו ברוסיה ל-CIA, עובדה אותה עורך הדין מטעם ה-FBI קווין קליינסמית הסתיר מבית המשפט המיוחד למעקב מודיעיני כאשר הבולשת ביקשה להמשיך במעקב חסר התוחלת אחרי פייג'.

יתרה מכך, ישנן ראיות מוצקות לכך שמטה ה-FBI התאפיין בהטיה פוליטית ואישית מובהקת נגד טראמפ. חוקרים מקצועיים אמורים להשאיר את דעתם האישית מחוץ לחדר החקירות ולבצע את תפקידם ללא משוא פנים, אך במקרה של ה-FBI היה ברור שהמועמד המפתיע לנשיאות הפך לאובססיה.

דורהאם מתאר למשל כיצד ב-28 ביולי 2016, נציג ה-FBI בלונדון קיבל דו"ח מפוקפק שנמסר לו מידי דיפלומטים אוסטרליים (מה שנודע בהמשך כ'פיסקה חמש'), והובא לידיעת הבולשת מצד מחלקת המדינה של אובמה (בראשה עמדה הילרי קלינטון לפני שהתמודדה לנשיאות). האוסטרלים החזיקו בתיעוד לפיו יועץ צעיר בקמפיין טראמפ בשם ג'ורג' פאפאדופולוס סיפר בחודש מאי כי שמע ש"לקלינטונים יש הרבה סודות" (ממש מבזק חדשות!) שאותם טראמפ יכול לנצל בקמפיין. כאן כדאי פשוט לצטט מאותה פיסקה מספר חמש, המילים שנתנו את יריית הפתיחה לטרלול לאומי של יותר מארבע שנים:

[פאפאדופולוס] גם רמז שהצוות של טראמפ קיבל סוג של הצעה מרוסיה שתוכל לסייע בתהליך של פרסום מידע אנונימי במהלך מערכת הבחירות, שעלול לפגוע בגברת קלינטון ובנשיא אובמה"

זו הייתה הצעה כה דמיונית שהאוסטרלים בעצמם לא ראו בה משהו מיוחד באותו זמן. דורהאם מציין כי נאמר לבולשת שאותו דיפלומט ניסח את פיסקה חמש באופן "מעורפל בכוונה" מכיוון שפאפאדופולוס מעולם לא טען לקשר ישיר עם הרוסים. הוא יצר את הרושם של אדם "חסר ביטחון" אשר "מנסה להרשים", ובבירור היה "חסר ניסיון".

אלכסנדר דאונר, אחד מהאוסטרלים אותם ראיינה הבולשת, אמר כי "לא התרשם שפאפאדופולוס היה מתווך או מתאם עם הרוסים". המידע הזה הועבר למחלקת המדינה רק חודשיים לאחר מכן, לאחר החשיפה הגדולה של התכתבויות דואר אלקטרוני של המפלגה הדמוקרטית באתר 'ויקיליקס' בשלהי יולי. אלא שפאפאדופולוס לא אמר דבר לגבי מיילים, ולהילרי קלינטון לא היה בכל מקרה חלק משמעותי בהתכתבות הזו. חשיפת המיילים לא השפיעה על מערכת הבחירות, אך שימשה שוב ושוב כהוכחה לכאורה ל"גניבת הבחירות" בידי טראמפ ורוסיה.

ב-31 ביולי, שלושה ימים בלבד לאחר שקיבל לידיו את פיסקה חמש, סגן ראש ה-FBI דאז אנדרו מק'קייב הורה לאחד מסוכניו הבכירים, פיטר סטרוק, לפתוח בחקירה נרחבת נגד הקמפיין של טראמפ. ללא שום הערכה, שום בדיקה ראשונית, שום השוואה של מידע עם סוכנויות אחרות או שרותי ביון אחרים. בבולשת לא נקטו באף אחד מהצעדים השגרתיים האלו, הנדרשים לפני כל חקירת ביון גדולה ורגישה בעניינים הקשורים ללב המערכת הפוליטית.

מספר ימים לאחר מכן, ליסה פייג' אשר שימשה כיועצת למק'קייב שאלה את סטרוק בחשש: "הוא [טראמפ] לא עומד להפוך לנשיא, נכון? נכון?". "לא, הוא לא", הרגיע אותה סטרוק. "אנחנו נעצור את זה". הדו"ח של דורהאם מפרט את האופן בו הם ניסו לעצור את זה.

מתוך אמונה מוקדמת בתסריט הגרוע ביותר האפשרי, עד לנקודה בה נטשו לחלוטין את חובתם לאמת מידע לפני שימוש בו לקבלת צווי מעקב מבית המשפט, אנשי הבולשת הפכו את עצמם ביודעין לכלי משחק בידי הקמפיין של קלינטון. סוכני ה-FBI קיבלו לידיהם את תוצרי מחקר היריב מטעם הקמפיין, מה שנודע כ"מסמך סטיל" – דו"ח מודיעין מזויף שחובר בידי איש ביון בריטי בפנסיה והוזמן בידי חברת חקירות פרטית (Fusion GPS) שנשכרה על ידי אנשי קלינטון.

אך במקום לוודא את הטענות שבדו"ח סטיל, הבולשת קיבלה אותו כתורה מסיני והשתמשה בו לא פחות מארבע פעמים כדי לבקש צווי מעקב בבית המשפט, בקשה אחת אף אושרה על ידי קומי עצמו באוקטובר 2016, שבועות לפני הבחירות.

כאשר קוראים את אותו מסמך מוזר ומפוקפק, לא קשה להבין מדוע הוא התברר כמזויף במספר נקודות עיקריות. אלא שמה שמטריד באמת היא העובדה שאפילו לאחר שטענות המסמך הופרכו, ואפילו לאחר שהמקור העיקרי של סטיל, איגור דנצ'נקו, סיפר ל-FBI כי המידע היה גולמי ומבוסס על שמועות מנופחות, הבולשת המשיכה להציג אותו בבית המשפט חודשים ארוכים לתוך כהונת טראמפ. באותה העת ממש, ג'יימס קומי מסר בקונגרס עדות פומבית ופרובוקטיבית, בה אישר כי נערכה חקירת ביון זר בנוגע לקשרי טראמפ ורוסיה, למרות שחקירות כאלו הן מסווגות ובבולשת לרוב מכחישים את קיומן. הוא אף הוסיף כי אישומים פליליים עשויים לעמוד על הפרק.

זה היה אחד מהתרגילים הפוליטיים המסריחים ביותר בהיסטוריה האמריקנית. הנזק שהוא גרם לאמון הציבור ב-FBI ובממסד המודיעין בכלל אינו ניתן לכימות.

דורהאם ככל הנראה שגה בכך שקידם כתבי אישום שוליים נגד דנצ'נקו ונגד עורך הדין מייקל סוסמן שעבד בקמפיין קלינטון. הסיכויים להרשעה באישומים של מסירת שקר ל-FBI היו מראש נמוכים, כאשר הבולשת עצמה שימשה כאמור כשחקן נלהב במזימה. זיכוי השניים משמש כצפוי בידי הדמוקרטים וכלי התקשורת שלהם כדי להטיל ספק בחקירת דורהאם כולה, בדיוק כפי שהם משתמשים בנזיפה הקלה בלבד לה זכה קליינסמית בשל הטעייתו את בית המשפט.

למרות כל זאת, נראה שדורהאם הפיק דו"ח שיטתי ומבוסס עובדות, כזה המכיל דין וחשבון ציבורי שהיה אמור להיות מובא בפני הציבור כבר מזמן. הבעיה היא שללא לקיחת אחריות אמיתית של המעורבים בפרשה, גם זה לא מספיק.

הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.