בדיוק כמו בעבר, השוחד שמציע ממשל ביידן לאייתוללות רק יגביר את התוקפנות האיראנית
אמירה מוכרת במסדרונות וושינגטון גורסת כי מחאות באיראן מתרחשות כל הזמן, אך כל אחת מהן דועכת ומתפזרת לבסוף. אך מדוע זה קורה? התשובה אולי טמונה במסדרונות הבית הלבן, שם הנשיא ביידן החליט לחזק את איראן ומתכוון להזרים לה כספים רבים, דווקא בזמן בו משטר האייתוללות עמד מול גל מחאה עממי וסוחף, ותוך הפרת כל עקרון בו הממשל האמריקני מאמין כביכול. ההסכם המחודש המתרקם עם איראן מראה פעם נוספת כי כל הדיבורים האמריקניים היפים על דמוקרטיה וחירות אינם אלא קשקוש.
על פי דיווחים שונים, מהות ההסכם היא החלפה של כסף מזומן בעבור הסכמה איראנית להקפיא את העשרת האורניום, ושחרור מספר בני ערובה. בתור מחווה של רצון טוב, ותחת האצטלה של סיוע הומינטרי, ממשל ביידן כבר הפשיר 2.67 מיליארד דולר של נכסים איראנים שהוחזקו בעיראק. במסגרת ההסכם העתידי צפויים להיות מופשרים 24 מיליארד דולרים נוספים לטובת טהרן, בתמורה להסכמה איראנית לשחרר שלושה בני ערובה ולהשהות את העשרת האורניום לשיעור של 60%.
כל הסיוע הנדיב הזה נוחת על האייתוללות דווקא בזמן בו היה נדמה כי משטרם קרוב לקיצו יותר מאי פעם, סיבה נוספת לכך שהם פתוחים להסכמות. כוחות הביטחון האיראניים, כולל משמרות המהפכה, שרויים באי-סדר. סימנים לחוסר שביעות רצון בקרב הדרגים הנמוכים נראים מזה זמן, ומסמך שהודלף ובו סיכום שיחה בין בכירי משמרות המהפכה לבין המנהיג העליון ח'אמנאי מאשר את החשדות האלו. בקריאת המסמך ניתן להתבלבל ולחשוב כי המשתתפים מדברים על צבא הצאר הרוסי ב-1916. אחד אחר השני, מפקדים קובלים על עוני מחפיר בקרב חייליהם. בסיכום השיחה ח'אמנאי מסביר להם כי האמונה המשותפת תעזור להם לצלוח את המשבר, ואולי גם מצפה כבר לכספים המובטחים.
כל הסכם חדש עם איראן יגיע בתזמון מוצלח מבחינתה, גם בכל הקשור למערכת היחסים שלה עם אחת מבנות-בריתה העיקריות. האמברגו שהטיל האו"ם על ייצוא טילים צפוי לפוג באוקטובר, איראן זקוקה למזומנים ופוטין זקוק לטילים. אין זה צירוף מקרים שהאייתוללות הציגו לראווה את הטיל ההיפר-סוני החדש ממש לאחרונה. השאלה האם ארה"ב יכולה עדיין להאריך איכשהו את סנקציות האו"ם מוטלת בספק בעקבות החלטתה לסגת מהסכם הגרעין המקורי וקשיים משפטיים שונים, אך ממשל ביידן סרב אפילו לשקול את העניין ולמעשה ויתר על האפשרות לעשות זאת בעצמו או דרך מדינה אירופית.
ידוע כבר לכל כי איראן מספקת מערכות נשק אוויריות לרוסיה במלחמתה נגד אוקראינה. בעתיד הקרוב, כאשר טילים איראניים הורגים ילדים אוקראיניים קטנים, התודה החלקית לכך תהיה לנשיא ביידן בשל החיזור העיקש שהוא מנהל אחרי האייתוללות.
בנוכחות הנשיא האיראני איברהים ראיסי: איראן חשפה טיל היפרסוני חדש בשם "פתאח'" שפותח על ידי משמרות המהפכה ונטען כי מסוגל להגיע לטווח של עד 1400 ק"מ@omerazran pic.twitter.com/arUFtqG9ON
— גלצ (@GLZRadio) June 6, 2023
הנשיא ביידן נוהג לדבר על מחויבות אמריקנית לידידים ובני-ברית, אך המחויבות הזו נדמית כמוטלת בספק בכל הקשור למזרח התיכון. הענקת עשרות מיליארדים לאיראן לא תשפר את רווחתו של האיראני מהשורה, למרות שבמחלקת המדינה מבטיחים שכך יהיה.
במקום זאת, כספים אלו יגיעו לכיסי משמרות המהפכה ויאפשרו להם להמשיך ולהטיל טרור על העם האיראני ועל שכניה של איראן, להפר זכויות אדם ולדכא בכוח תנועה דמוקרטית. התוצאה תהיה עוד טילים של חמאס והג'יהאד האסלאמי הנורים לעבר אזרחים ישראלים, עוד שליחי טרור החותרים תחת הממשלות השבירות בעיראק ולבנון או מה שנותר מהן, ועוד טילים חות'ים שיכוונו לעבר בני-בריתה הערבים של אמריקה.
השוחד שמציע ביידן לאייתוללות לא יעצור את ההתקפות האיראניות נגד חיילים אמריקנים במזרח התיכון. הוא רק יגביר אותן, משום שעל פי מידע מסווג שנחשף לאחרונה בשערוריית איש חיל האוויר האמריקני ג'ק טישיירה, אנו יודעים כי איראן תיכננה להגביר אותן בקרוב.
על פי הדיווחים, ממשל ביידן הסכים למעין תקופת חסד של רגיעה בפעולות צבאיות, אלא שאיראן רואה בארה"ב אויב תמידי. לכן, גם אם ההסכם ייחתם בסופו של דבר ואיראן תעמוד במילתה שלא לתקוף אמריקנים למשך תקופת זמן מסוימת, הכסף הרב שהיא תקבל יאפשר לה לשוב ולעשות זאת ביתר שאת בעתיד הלא רחוק.
מדובר במדיניות צינית לחלוטין, אך היישום שלה ציני לא פחות. מכיוון שביידן נמנע מלהביא את ההסכם לאישור הקונגרס כפי שנדרש בחוק, כל הסכמה שתושג עם האיראנים תהיה מעין הבנה שבעל פה ולא במסגרת חוזה חתום. בנוסף, הממשל משווק את ההסכם החדש כתוכנית של "הקפאה תמורת הקפאה", שריד מהצעה של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2008, בה התחייב האו"ם להקפיא סנקציות חדשות בתמורה להקפאת העשרת האורניום לשיעור 3.5%. בגרסתה החדשה, ארה"ב תפשיר 24 מיליארד דולר של נכסים איראנים מוקפאים, בעוד איראן תסכים להקפיא את העשרת האורניום ל-60%. למעשה, ההסכם החדש הוא שוחד תמורת הקפאה.
משטר האייתוללות מהווה איום על הסדר העולמי ואויב לדמוקרטיה. במקום שממשל ביידן ינסה לבלום אותה, הוא בוחר לנהל משא ומתן, להעניק לגיטימציה ואפילו הטבות כספיות, לאותו משטר נגדו נאבק העם האיראני.
אם בכירי ממשל ביידן אכן מאמינים כי סיכון חיי אמריקנים, חיסול חירות העם האיראני, חתירה תחת מדינות האזור, תדלוק המלחמה באוקראינה ואיום על ישראל ומדינות ערב שווה את ההבטחה להשהות העשרת אורניום, עליהם לומר זאת באופן גלוי, וכדאי שימצאו סיסמאות טובות יותר לקראת מערכת הבחירות הקרובה. יתכן כי משטר האייתוללות יגיע לקיצו ביום מן הימים, אבל הכתם הזה על ממשל אמריקני לא ימחה במהרה.
הטור התפרסם לראשונה באתר נשיונל רוויו.
