הזילות האמיתית של זיכרון השואה מגיעה מפי מי שמנסה להמעיט ממעשי הנאצים החדשים
לעולם לא עוד!"
זהו המוטו הנצחי עבורו ובשמו מתקיים מפעל הזיכרון האדיר של חקר השואה, ביד ושם ובמוסדות נוספים בישראל ובעולם.
והנה קמה פרופ' ניצולת שואה ומהמובילות בחקר התחום, ובשעת מבחן משתמשת בתודעת השואה לא כדי למנוע את הניסיון האקטואלי לג'נוסייד נגד העם היהודי, אלא כדי להקטין אותו ולהתעלם מקיומו, תוך שהיא תוקפת את החלטת השגריר באו"ם גלעד ארדן לענוד טלאי צהוב במחאה נגד אדישות הארגון, החלטה אשר לדבריה "מוזילה את השואה".
לא צריך להיות פרופסור גדול כדי להבין שה-07.10 לא היה השואה, אבל הוא בהחלט היה יממה של שואה, בדיוק בגלל המאפיינים שאניטה שפירא עצמה משייכת לשואה בטורה בידיעות אחרונות: "גילוי של אידאולוגיה רצחנית מופרעת שמטרתה רצח עם". אם אדייק – אידיאולוגיה מפלצתית, זו שיושמה בפועל באכזריות חסרת גבולות ובעוצמת הרוע הזהות לאלו של הנאצים בשואה.
העובדה שפרופ' שפירא חושבת כי "בניגוד לשואה" יש כאן סכסוך נורמלי בין עמים על טריטוריה, היא בורות שהייתה מביישת סטודנט מתחיל ללימודי אסלאם.
האם אמנת החמאס הקוראת לרצח יהודים בשם האסלאם נובעת מסכסוך טריטוריאלי? האם החזון השיעי של האייתוללות בטהרן, שמממן ומוביל את ההתקפה הזו, נובע מסכסוך לאומי? כמה בורות יכולה להפגין חוקרת בכירה?
I told the @UN Security Council that after the October 7 massacre, Führer Khamenei tweeted words of hatred and incitement against Israel – he claimed that Israel was dying and called for its destruction. If Hitler had a Twitter account, it would look just like Khamenei's. And the… pic.twitter.com/3kifdTYirZ
— Ambassador Gilad Erdan גלעד ארדן (@giladerdan1) October 31, 2023
אבל התעוזה לכתוב זאת ברבים היא הרבה מעבר לבורות אישית. זו זילות הקורבנות, חילול הנשים שנאנסו, התינוקות שנשרפו חיים והחיילים שראשיהם נערפו. זילות וחילול שלהם.
ענידת הטלאי הצהוב על ידי השגריר ארדן הייתה פרובוקציה חשובה ונכונה. היא לא נועדה להשוות את המצב של ישראל כיום למצבנו בשואה, כיון שכיום אנחנו ב"ה מסוגלים להשמיד את הרוע, ואנו אכן משמידים. הטלאי הצהוב אינו מפחית מזכר השואה, אלא מזכיר לקהילייה הבינלאומית כיצד הגיבה בעבר לאידיאולוגיה רצחנית כזו ולזוועות כאלו שבוצעו בשמה, כפי שלבושת העולם ולחרפתנו התברר שוב בשבועות האחרונים. כעת מסתבר שגם אצלנו התזכורת הזו חיונית.
והערה אחרונה: מנחם בגין שאת שמו נשאה שפירא לשווא בסיכום טורה, היה מי שבעצמו השווה פעמים רבות את יאסר ערפאת לנאצים ולראשיהם, ובניגוד להערכת הפרופ' המלומדת, היה גאה מאוד בארדן גם על ההשוואה הנוכחית.
לעולם לא עוד!
א.ארדן לא היה הראשון שקרא לחמאס נאצים ולאירןעי ה7.10 שואה. הוא פשוט הימני הראשון שעשה עם זה מעשה שיכול למשוך תגובה ציבורית חיובית ויש כאלו שיאחזו בכל תירוץ, צבוע ככל שיהיה, כדי למנוע מהימין הישג אלקטורלי קטן.
ב.אם כבר אז זו זילות חמאס.
-הנאצים מעולם לא התגאו בנטיותיהם הרצחניות.
-הנאצים לא בגדו בבני עמם(הארים) והפכו אותם למגן אנושי.
-הנאצים לא שרפו אנשים חיים או עינו אותם בדרכים אחרות. הם דאגו למוות מהיר.
זה עלבון לנאצים.
העניין הוא גם "כמותי"…
לא רק חומרת המעשים אלא גם הקיפם ושיטיותם ומשכם.
עוד דבר
כל "טעות" בתיאור ותיעוד והאשמה, תוביל להשוואה לאז…
ובכלל למה צריך "כמו"?
הענין לא ברור לחלוטין. הסכסוך בן הטוטסי להוטו ברואנדה הסתיים בטבח מזוויע של 800000 בני הטוטסי. ההבדל בן השואה ליתר המיקרים של מעשי טבח הוא בכך שהיהודים לא היו במסכסוך עם הגרמנים לפני כן. דאעש טבח במיעוט היאזידי בעיראק.
לא רק שהיהודים לא היו מסוכסכים עם הגרמנים אלא שלמעשה יהודים רבים דווקא תרמו לחברה הגרמנית בצורות רבות: מדע, כלכלה, אמנות ועוד.
אלא שמתוך אג׳נדה פוליטית, גופים העוסקים בשואה (כולל יד ושם) מעדיפים להצניע ולמחוק את העובדה שמדובר הכפיות טובה ולנסות להציג דווקא את יהודי השטעטל(היו כאלה בגרמניה?) ולגרום לזה להראות כרדיפת חלשים.
ארדן הוא לא היסטוריון אלא שגריר ולכן דיוק היסטורי אינו תפקידו אלא הסברה בכל האמצעים כולל אימוץ הנרטיב השגוי של הקהל שלו.
בקיץ 2005 ישראל נסוגה מרצועת עזה ונתנה להם את כל דרישות השטח שלהם כך שגם במקרה שלנו(ישראל-עזה) זה לא בא על רקע סכסוך אלא שנאה נטו.
זה יותר גרוע ואכזרי ממה שהנאצים עשו.
זה יותר גרוע ואכזרי ממה שהנאצים עשו.
איך העולם הנאור עושה לנו שועה שניה אין לי ביטחון בעולם הזה
אניטה שפירא היא לא רק פרופסור היא גם שמאלנית עם אג׳נדה של שתי מדינות לשני עמים, והיא תעשה הכל כדי שנחשוב שאפשר להסתדר עם הנאצים ע"י פשרה טריטוריאלית.
כל טענה שלה, על טלאי צהוב, או על כל נושא אחר, נאמרת כדי לקדם את האג׳נדה שלה.
פרופסור, או לא פרופסור, מי שעדיין לא קלט כלום אחרי טבח שמחת תורה, אפשר להתייחס אליו כאל דפוק בשכל.
הDNA של השמאלנים הוא למצב את הימין כזן נחות שמתחת לכבודם להיות נשלטים או מיוצגים על ידם. זאת הסיבה שאניטה שפירה טענה את מה שהיא טענה. מלחמה או לא, הם לא מסוגלים להתעלות מעל ללקטנוניות שלהם
אסלאם דת המחבקת את 'טבע האדם'. טבע השכנים של הרוקח בן ציון גרשון תרפ"ט חברון
גם סוציאליזם .
.
עוד אחת ממשכתבי ההיסטוריה של השמאל. מסוג האנשים ששלטון הימין מעורר עבורם כזאת אנטגונציה שהם ישללו אוטומטית כל דבר שממשלת ימין תעשה העיקר להכשיל. בדרך הם יהרסו את המדינה אבל הדם בעיניים לא מאפשר להם לראות את זה.
לאחרונה אני מוצא את עצמי מתקשה להבין מה הקדושה הזו של השואה, שאסור להשוות אותה לשום דבר. השואה היא שיקוף של שנאה פתולוגית ליהודים שרווחת בהווה ממש כשם שהיא רווחה בעבר, ברוב ככל מדינות העולם. בהווה כמו בעבר אין לה הסבר הגיוני, והיא איננה בת השוואה לשום שנאה אחרת בין עמים אחרים. אבל השואה איננה מיוחדת בכך, היא רק הצליחה לאנטישמים יותר מאירועים אחרים, מכל בחינה אחרת מלבד מבחינת ה"הצלחה", ניתן לדמות אליה כל הופעה של שנאת יהודים בכל מקום ובכל זמן. ואם כך באירועים קטנים המשקפים שנאת ישראל, על אחת כמה וכמה באירוע שהונצחו בו זוועות פראיות, בכמות מזעזעת, ועל רגע אידיאולוגיה רצחנית של השמדה מוחלטת. לפעמים נדמה לי שמה שמכתיב את הקדושה שבשואה, הוא רק הרגש של קורבנותיה, שחשים עצמם שונים ונפרדים מאחיהם בכל ההיסטוריה שנטבחו על קדושת יהדותם. ואם כך הרי שניתן להסכים שהם טועים בהחלט
הסיפור הוא כזה:
חלקים נרחבים בעם (בעיקר בשמאל-מרכז) מבססים את הצידוק שלהם לקיומה של המדינה על השואה. הטיעון הוא שאם לא תהיה לנו מדינה אז תהיה שואה שניה.
בנוסף, לאור אג׳נדה פרוגרסיבית הם בוחרים להציג את השואה כעוד מקרה של רצח המוני של החלשים (תוך התעלמות מעובדות לא נוחות) רק בסדר גודל עצום. וכך להשתמש בה להצדיק את האג׳נדה שלהם ולהימנע מחשיבה שרואה אותנו כמיוחדים ודורשת מדינה לאומנית.
הבעיה היא שזה התפוצץ להם בפרצוף כי מדינת ישראל דווקא הצליחה בגדול והפכה לכח אזורי. קשה לראות אותנו כיום כחלשים במאבק מול אויבינו בסביבה(חמאס, חיזבאללה, חותים וכו׳). זה אומר שלמעשה הטיעון של השואה לפי הפרשנות שלהם מצדיק דווקא את אויבינו.
המסקנה היא שאו שאתה נוטש את טיעון השואה ואין לך צידוק למדינה או שאתה מאמץ את טיעון השואה ונאלץ להצדיק את אויבינו(אימוץ השואה ונטישת האג׳נדה זו לא אפשרות מבחינתם). בכל מקרה אתה נאלץ להיות נגד קיומה של מדינת ישראל.
כדי לפתור את זה ולהרגיע את מצפונם הם פשוט נתנו לשואה מעמד של קדושה וקבעו שלא ניתן להשוות אליה כלום וכך מנעו את האפשרות להסיק ממנה לאויבינו.
כאשר אני קורא עדיות על הנעשה בשואה,
וכאשר אני קורא עדויות על הנעשה ע"י רוצחי החמאס – אין כל הבדל בין ה-2.
אם הגב' שפירא איננה רואה זאת, זה אומר (א) ראייתה שמיעתה לא מתפקדים היטב ולכן אינה מודעת לפרטים המלאים על הנעשה ע"י חמאס דעאש או (ב) מטרתה ובעיקר, מטרתו של העורך ב"עיתון" שהמו"ל נאשם בשוחד תמורת סיקור, אינה ביקורת על אזכור השואה. תחשבו לבד, מה מטרתה האמיתית.
הגב' כותבת: "ייחודיות של השואה היית בכך שזה היה רצח עם מתוך אידאולוגיה גזענית מופרעת, ללא כל סכסוך של ממש בין הגרמנים ליהודים. השנאה של החמאס אלינו נובעת ממאבק רב-ימים בינינו לבין הפלסטינים על הארץ הזאת."
אז העורך ב"עיתון" שהמו"ל נאשם בשוחד תמורת סיקור, רוצה שנחשוב שפרופ' להיסטוריה **איננה יודעת** אפילו על אחד מאלה?
(1) האשמת היהודים בהפסד במלחה"ע ה-1? ראו כאן – https://www.annefrank.org/en/topics/antisemitism/why-did-hitler-hate-jews/ – בדגש על ה"קריקטורה".
(2) האשמת היהודים במשבר הכלכלי (השפל הגדול)? ראו למשל, כאן – https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/the-great-depression
(3) וכמובן, העובדה הידועה מכל – ליל הבדולח – רציחתו של ארנסט פום ראט בידי יהודי (הרשל גרינשפן). ב-12 בנובמבר (לאחר הפוגרום), סיכם גבלס את האירועים בעיתון ה"פולקישר ביאובכטר": "היהודי גרינשפן היה נציג היהדות. הגרמני פום ראט היה נציג העם הגרמני. בפריס ירתה אפוא היהדות בעם הגרמני."
כל הדוגמאות שכתבתי, התרחשו **לפני** השואה. מדוע חשוב להדגיש זאת? כיוון שעצם עובדה זו, מראה את מה שגב' שפירא "איננה יודעת" – הנאצים לא הפונטו ע"י היטלר (ימ"ש) או הונדסו גנטית בידי גבלס. הם האמינו שהיהודים רוצים להשמיד את העולם ואלה (לעיל) היו העדויות לכך.
מדוע פרופ' להיסטוריה רוצה שתחשבו שפסיכוזה המונית פשוט אחזה בגרמנים משום מקום (" … ללא כל סכסוך של ממש בין הגרמנים ליהודים" כדבריה) אבל לרוצחי התינוקות של החמאס, יש סיבות – תחשבו לבד.
אני רק אגיד, בהמשך ישיר לדבריה אודות "מאבק רב-ימים בינינו לבין הפלסטינים על הארץ הזאת", שרוצחי החמאס פועלים מתוך judenfrei רצועת עזה. בשנת 2005, מדינת ישראל נסוגה מרצ"ע לקו הירוק. לפיכך, למי שאיננו דובר החמאס, אין יותר "מאבק רב-ימים בינינו לבין הפלסטינים על הארץ הזאת".
להשוות?? זה גרוע יותר מהשואה.