השר לוין על פסילת תיקון חוק היסוד לצמצמום עילת הסבירות: "פסק הדין שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית לא ירפה את ידינו"
תגובות סוערות במערכת הפוליטית לפסק הדין אותו פרסם הערב (שני) בג"ץ ובו נקבע כי יש לפסול את התיקון לחוק יסוד השפיטה אשר צמצמם את עילת הסבירות. כפי שהיה צפוי לאחר הדלפת הטיוטה בשבוע שעבר, ברוב של שמונה שופטים נגד שבעה נקבע כי יש לבטל את התיקון "בשל הפגיעה החמורה וחסרת התקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית". עוד נקבע ברוב של 12 מתוך 15 השופטים כי לבית המשפט "נתונה הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד ולהתערב במקרים חריגים וקיצוניים שבהם הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת".
בתגובה שפרסם שר המשפטים יריב לוין נכתב: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית".
עוד הוסיף השר לוין כי "השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות. פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות".
השר עמיחי שיקלי צייץ: "בשעה שלוחמינו מחרפים נפשם בחזית ומגלים לכידות ואחדות מפגינה נשיאת העליון ניתוק מוחלט מרוח העם, חוסר אחריות ואפס ממלכתיות. נתקן אחרי הניצחון".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כתב בחשבון הטוויטר שלו: "בזמן שמדי יום לוחמינו מוסרים נפשם למען עם ישראל בעזה, החליטו שופטי בג"ץ להחליש את רוחם ולפגוע בהם בראש ובראשונה". לדברי השר בן גביר: "פסק הדין של בג"ץ הוא אינו חוקי, וכולל ביטול חוק יסוד באופן תקדימי, בהיעדר מקור לסמכות חוקית, תוך ניגוד עניינים של השופטים. מדובר באירוע מסוכן, אנטי דמוקרטי – ובשעה זו, מעל הכל, בפסק דין שפוגע במאמץ המלחמתי של ישראל מול אויביה".
השר אופיר סופר כתב: "פרסום החלטת שופטי בג״ץ בימים אלו מצער, מקומם ובעיקר מנותק. אבל, אני מבקש להיכנס לפרופורציות. אנחנו עדיין בשיאה של מלחמה קשה והאתגר בצפון עוד לפנינו. השיח חייב להתרכז עכשיו אך ורק במלחמה המשותפת על קיומנו. בגרורות המחלוקות של לפני טבח השביעי באוקטובר נצטרך לטפל בדרך אחרת וממש לא להעיר אותן מחדש לא לבנות ולא לטפח. אחרת לא למדנו כלום!".
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה פרסם תגובה בה נכתב: "המובן מאליו הוא שלבית המשפט העליון אין שום סמכות לבטל חוקי יסוד. המובן עוד יותר מאליו הוא שלא נוכל לעסוק בכך כל עוד המלחמה בעיצומה".
בהודעת תנועת הליכוד נכתב: "מצער שבית המשפט העליון בחר להביא פסק דין בלב המחלוקת החברתית בישראל דווקא כשחיילי צה״ל מימין ומשמאל נלחמים ומסכנים את חייהם במערכה. החלטת בית המשפט מנוגדת לרצון העם באחדות במיוחד בזמן המלחמה".
ח"כ בועז ביסמוט כתב בחשבון הטוויטר שלו: "צר לי שבית המשפט העליון החליט לקבל פסק דין שנוי במחלוקת עזה בציבור הישראלי ודחה את מתווה דרעי לדחיית הפסיקה עד לאחר המלחמה. זה לא הזמן כשכוחותינו, חיילנו בסדיר ובמילואים, גיבורי ישראל מחרפים נפשם בגבולות ישראל בדרום, בצפון וביו"ש. עכשיו זו העת להתרכז אך ורק בהחזרת החטופים, חיסול כל האיומים והשבת הביטחון לאזרחינו. כוחנו באחדותנו".
בכוונה התקשורת הציגה את מתווה דרעי כאילו הוא מחייב את השופטים לדחות את פסק הדין, וכביכול סותם להם את הפה בעוד שבהצעה המקורית הוא רצה רק לתת את האפשרות לפרסם פסק דין גם מאוחר יותר.
הם הבינו שאם זה יקרה – אז השופטים יצאו ממש רע שהם פרסמו עכשיו את פסק-הדין, ולכן הציגו את ההצעה כאילו היא בעייתית…
מדוע איראן אינה דמוקרטית? מדוע צפון קוריאה אינה דמוקרטית?
באיראן ובקוריאה הצפונית, יש בחירות ויש רשות מחוקקת נבחרת. באיראן יש אפילו מפלגות. הרשות הנבחרת של איראן, המג’לס, נבחרת ע”י הציבור האיראני לכהונה בת ארבע שנים. המג’לס אחראי לחקיקת חוקים, לאישור אמנות בינלאומיות, לאישור התקציב ושרי הממשלה – בדיוק תפקידי הרשות הנבחרת/מחוקקת בכל משטר דמוקרטי בעולם בכלל ובישראל בפרט.
והמג’לס באמת מבצעים בדיוק תפקידים אלה, אז מדוע המשטר האיראני אינו דמוקרטי? מדוע המשטר הצפון קוריאני אינו דמוקרטי?
אז הסיבה מדוע איראן וצפון קוריאה אינן דמוקרטיות, אלמנטרית – ב-2 המדינות, קיים “מנהיג עליון” אשר הוא הקובע הסופי, האם הרשות הנבחרת פעלה “כחוק” או לא.
המנהיג העליון, איננו צמוד לחקיקה מדויקת שמחוקקי הרשות הנבחרת חוקקו, נימוקיו הם רק מונחים עמומים, כלליים ומהווים בעיקר דיעה פרטית וממש לא מדע מדויק – כגון “סבירות”, “הגנה על העם”, “שיוויון בפני החוק”, “רצון העם” וכדומה. זהו “המנהיג העליון”, אשר בפועל מחליט, האם החלטתה של הרשות הנבחרת תצא לפועל, תבוטל או תשונה.
המנהיג העליון באיראן, אינו נבחר ע”י הבוחרים. המנהיג העליון נבחר על ידי מועצת המומחים, בה חברים 86 מולות. את המועמדים לבחירות למועצת המומחים מאשרת או פוסלת מועצת שומרי החוקה. חצי מתוך תריסר חברי מועצת שומרי החוקה ממונים על ידי המנהיג העליון, היתר נבחרים על ידי המג’לס, מתוך רשימה שמגיש ראש הרשות השופטת, שהוא עצמו ממונה על ידי המנהיג העליון. לפיכך, לגוף היחיד בעל היכולת להדיח את המנהיג העליון נבחרים אך ורק עושי דברו והמנהיג העליון כאמור, איננו צמוד לאף חוק שהמג’לס מחוקקת.
סמכויותיו ותפקידיו של המנהיג העליון נקבעות בפרק 110 בחוקת איראן, ומעניקות לו שליטה על הרשות השופטת (שהוא ממנה את ראשה) ובפועל, הוא הסמכות השיפוטית הגבוהה במדינה. כמו כן, אותה “חוקה” מעניקה לו את הזכות לווטו על כל חקיקה. אין לציבור באיראן – לא ישירות ולא דרך נבחריו – כל יכולת להשפיע לא מועמדים לתפקיד המנהיג העליון ולא על החלטותיו – כמו כן, אין אף מנגנון במשטר האיראני/הצפון קוריאני, המחייב את המנהיג העליון באחריות על מעשיו (כמו אי מעבר של אחוז החסימה, במקרה ושיקרת לבוחריך שראש ממשלה אפילו עם 10 מנדטים, זה לא דמוקרטי (ועוד אי אלו הפרות גסות של כל מה שבוחריך הצביעו עבורו)- שיקרת "לטובת המדינה" כמובן).
אז אם האייטולות ממנים זה את זה, מהווים את הסמכות המשפטית העליונה ובעיקר, להם (לאייטולות) ולא לרשות הנבחרת, נתונה המילה האחרונה בכל דיון ציבורי והחלטתם רשאית להיות דעתם הפרטית וכלל לא מדע מדויק – מה ההבדל בין עלי חמינאי לבין אסתר חיות?
יש שם בגרמנית, לעומד בראש שיטת משטר בה יש גורם שאינו נתון לביקורת הציבור והציבור אינו יכול בשום צורה להחליפו ו/או להשפיע על החלטותיו ולגורם זה, אפס אחריות לתוצאות פסיקותיו אשר תמיד נתמכות בסגידה תקשורתית.
וזהו המשטר שהעליונים רוצים שנחיה בו.
בזמן שהימין מראה שהוא הפיק לקחים מהשנה החולפת ולמד לא לפתוח דיונים מפלגים, השמאל-מרכז בוחר לתת הסכמה בשתיקה ובכך מראה שהוא לא למד לקח ועדיין לרמוס ולוותר על האחדות (אפילו בשעת מלחמה) בשם כח פוליטי.
ישראל אינה דמוקרטיה (מזמן).
ישראל היא "שיפטטורה" .
מישהו הופתע מפסק הדין?