טראמפ כבר לא מתעניין באיראן, וזה סימן רע לישראל

בראיון שקיים בשבוע שעבר טאקר קרלסון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין היו שאלות רבות שלא נשאלו. אחד הנושאים שנעדרו היה איראן.

בהתחשב בשיתוף הפעולה בין מוסקבה וטהרן, שהתחזק באופן משמעותי מאז פרוץ המלחמה באוקראינה לפני כשנתיים, ומעורבותה העמוקה של איראן בלחימה רבת הגזרות במזרח התיכון, אי התייחסות לסוגיה האיראנית בראיון הראשון אותו פוטין מעניק לגורם תקשורת מערבי מזה זמן רב צריך להדאיג את ישראל.

גם אם התנהלות הריאיון נשלטה בידי פוטין שעסק באריכות בקשרים ההיסטוריים בין רוסיה ואוקראינה, העובדה כי קרלסון, הנותן ביטוי לעמדות נפוצות בקרב הציבור הרפובליקני האמריקני, לא התייחס לאיראן ולמלחמה במזרח התיכון, בה גם מעורבת רוסיה, מעידה על שינוי בעמדות ציבור זה בכל הנוגע למדיניות החוץ של ארה"ב.

Ep. 73 The Vladimir Putin Interview pic.twitter.com/67YuZRkfLL

— Tucker Carlson (@TuckerCarlson) February 8, 2024

השינוי הזה מתבטא גם בהופעותיו הפומביות של המועמד הרפובליקני לנשיאות והנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, במסגרת הבחירות המוקדמות במפלגה.

במרוץ לנשיאות ב-2016 הייתה איראן אחד מנושאי החוץ העיקריים שעלו לדיון. זמן קצר לאחר חתימת הסכם הגרעין בין הקהילה הבינלאומית לאיראן בעידודו הנמרץ של ממשל אובמה, טראמפ תקף את ההסכם והתחייב לסגת ממנו, אם ייבחר – מהלך שאכן ביצע ב-2018 ושגרם להקפאתו המעשית של ההסכם.

במירוץ לנשיאות ב-2020 הייתה הנסיגה מהסכם הגרעין עם איראן אחד מצעדי התמיכה בישראל בהם התגאה טראמפ, והיו אמצעי יעיל לשלהוב אוהדיו. אך במרוץ הנוכחי לנשיאות "ב, כאשר טהרן על סף השגת נשק גרעיני ומפעילה את שלוחותיה בתימן, בעיראק, בסוריה, בלבנון וברצועת עזה כדי לערער לחלוטין את האזור, הנושא האיראני שב לככב בהופעותיו של טראמפ רק לאחר ההתקפה בה נהרגו חיילים אמריקניים על ידי מיליציה פרו-איראנית בבסיס בירדן.

במקום להתרכז באיראן ובאיום הגדל שהיא מציבה על מטרות ואינטרסים אמריקניים במזרח התיכון, בחר טראמפ להתמקד בביקורת על התגובה הצבאית הרפה של ממשל ביידן לתקיפה. "איראן מורחת את פניו של ביידן בבוץ", אמר בזלזול.

עם זאת, טראמפ שולח מסר מאוד לא ברור בנוגע ליחסו העתידי להתגרויות איראניות, גרעיניות והצבאיות: מצד אחד תוקף את ממשל ביידן על חולשתו, מצד שני מאשים את אותו ממשל ב"חרחור מלחמות" ובזבוז כספים על סכסוכים מיותרים. טראמפ מתריע כי אנו ניצבים על סף מלחמת עולם שלישית, גרעינית, אך רואה את האיום ברוסיה, בסין ובצפון קוריאה, ולאו דווקא באיראן.

"הוא (ביידן) לא יהיה מסוגל לשאת ולתת עם פוטין או שי או קים ג'ונג און מצפון קוריאה. הוא לא יהיה מסוגל לשאת ולתת עם איש", הכריז טראמפ בפלורידה ב-8 בפברואר, "כל מה שהוא יודע לעשות זה להפיל פצצות בכל מקום, פצצות חסרות משמעות, שהורגות הרבה אנשים ועולות הרבה כסף. בכל פעם שאתם רואים פצצה, זה עוד מיליון דולר שהולכים. זה רק מחזיר אותנו לאחור. היה לנו (בתקופתי) שלום באמצעות עוצמה. זה לא צריך לקרות. המזה"ת מתפוצץ. אנשים רבים נהרגים".

גם אמירות אלו צריכות להדאיג את ישראל. הן נשמעות כמעט כמו הסיסמאות בהפגנות הפרו-פלסטניות נגד המלחמה בעזה:  דאגה לנפגעים ברצועה וחשש מהעלות הכספית של מעורבות במזרח התיכון ותמיכה בישראל.

ישראל תופסת מקום שולי בהופעות הבחירות של טראמפ. הוא תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה אך בעוד ממשל ביידן מוכן להעניק לישראל סיוע צבאי נדיב, טראמפ מדבר כעת על "הלוואות" לישראל, לאוקראינה ולמדינות אחרות, שארה"ב תוכל לדרוש בחזרה, "אם הם יזנחו אותנו כמו כלבים".

טראמפ מתגאה בכך שהוא הנשיא האמריקני הראשון מזה 71 שנים שלא יזם מלחמה, גישה שלא מצביעה כלל על נכונות להתעמת צבאית עם איראן, המערערת את היציבות והביטחון באחד האזורים הרגישים בעולם. טראמפ טוען כי לו היה נבחר שוב לנשיאות לפני ארבע שנים, חמאס לא היה תוקף את ישראל משום שנותנת החסות שלו איראן הייתה מוצאת עצמה במצב של חוסר-יציבות פנימי וקריסה כלכלית. לדברי טראמפ, החלטת ממשל ביידן להפשיר חשבונות בנק איראניים ולאפשר לטהרן לייצא שוב נפט וגז, בניגוד למדיניות העיצומים הנוקשה בכהונתו שלו, היא שהובילה למצב הנוכחי במזרח התיכון.

אין לדעת כיצד יתפתח המצב הנפיץ במזה"ת עד לחילופי הנשיאים בבית הלבן בינואר הבא, אם אכן יהיו חילופים. אם ייבחר פעם נוספת, טראמפ יידרש לטפל בתוצאות מדיניות ממשל ביידן ביחס לאזור. על גישתו האפשרית ניתן ללמוד מהתייחסות מפורטת לעניין, בראיון שהעניק לתחנת הטלוויזיה האמריקנית בשפה הספרדית, "יוניויזיון", כחודש לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר.

"זה לא היה קורה (תחת נשיאותי)", הצהיר טראמפ, "שמרתי את איראן במצב טוב. הייתה יכולה להיות לנו עסקה עם איראן שבועיים לאחר הבחירות, לולא הן נגנבו. איראן הייתה בפשיטת רגל כשהייתי נשיא". "עכשיו יש להם הרבה כסף לעשות את מה שהם עושים", הסביר, "כעת הם מפוצצים בכסף. בתקופתי החיזבאללה התלוננו שהם לא מקבלים יותר כסף מהאיראנים".

בהמשך הוסיף: "יש מלחמה שנמשכת (ברצועת עזה) וקרוב לוודאי שנצטרך לאפשר שתימשך עד שתהיה הכרעה. אנשים רבים מתים. זה לא היה אמור כלל להתחיל. איראן מנהיגה את זה. הם מאוד ערמומיים, חכמים ומתוחכמים. אבל, זה ייגמר. אומרים שבהיסטוריה לא הייתה שנאה כזו בין שני הצדדים (הפלסטיני והישראלי). חבר חכם שלי, איש העסקים שלדון אדלסון, אמר לי מספר פעמים: לא ניתן לעשות עסקה בין הצדדים. אמרתי לו שהוא טועה. התווכחנו על זה ללא סוף. הוא חשב שעסקה לא אפשרית ואני מבין זאת. השנאה היא כה גדולה. הם לומדים לשנוא יהודים משנותיהם הראשונות בבית הספר. אין שנאה כמו השנאה הפלסטינית כלפי ישראל והיהודים. וקרוב לוודאי שגם ההיפך. לפעמים צריך לתת לדברים להתגלגל ולראות היכן הם נגמרים". עם זאת, טראמפ העריך שלבסוף ישרור שלום במזרח התיכון "כי יהיה מנצח ומפסיד. יהיה מעניין מה יקרה".

גם כאן שיגר טראמפ מסר סותר. מחד הוא קובע כי ארה"ב צריכה לתת למלחמה להתפתח מבלי שתתערב. מנגד אמר: "השאלה הגדולה היא מה יהיה מכאן והלאה, איך העניין הזה יסתיים. אנחנו חייבים לשים לזה סוף. ממשל ביידן לא יעשה זאת. הבעיה שלי עם הממשל היא שהם עושים כל כל הרבה טעויות".

"זה הפך לכאוס נורא וזה רק יילך וייעשה נורא יותר. אין איש בארה"ב שמנהיג", הטעים והוסיף: "מה שקורה בעזה זה לא ייאמן. זה נורא. זה נורא משני הצדדים". למרות האמפתיה המוצהרת של טראמפ כלפי ישראל, כבר אז, בשלב מוקדם יחסית של המלחמה, הוא דאג להישמע מאוזן בקריצה לציבור המצביעים הערבי והמוסלמי בארה"ב, שחלקו הצביע עבורו במערכות קודמות.

נושאי פנים כמו עצירת ההגירה המסיבית לארה"ב, בלימת האינפלציה ושיקום הכלכלה, מלחמה בפשיעה ואכיפת חוק וסדר ומחיקת השינויים הפרוגרסיביים של ממשל ביידן, הם העומדים בראש מענייהם של טראמפ וציבור בוחריו. אך ממשל ביידן יצר מציאות בינלאומית קשה עבור ארה"ב והמערב כולו, שתחייב ממשל עתידי של טראמפ, אם אכן ייבחר, לגבש מדיניות חוץ פעילה ולא להתנתק מהעולם.

כיום, הסיסמא "שלום באמצעות עוצמה" נראית תלושה לנוכח חולשתה העכשווית של ארה"ב בזירה הבינלאומית. עוצמה תלויה גם בבעלי ברית חזקים, ובעלי בריתה של ארה"ב ברחבי העולם חשים כיום נבגדים. גם אוקראינה, שלא מצליחה לצאת ממלחמתה עם רוסיה וניצבת בפני כישלון מתקפת נגד נוספת.

לאחר ה-7 באוקטובר ישראל תצטרך לבנות מחדש את תדמיתה כבעלת ברית חזקה של ארה"ב, ומהלך כזה לא יתאפשר ללא עימות עם ממשל ביידן, שנדמה כפועל להחליש את ישראל, במטרה לכפות עליה הסדר מדיני עם הפלסטינים בצל הבחירות לנשיאות.