יפן שועטת למרוץ חימוש אזורי

על רקע התחזקותה של סין והיחלשותה של ארצות הברית, יפן מתחילה בהתעצמות שלא נראתה מאז מלחמת העולם השנייה

נושאת מטוסים יפנית. קרדיט: כוח ההגנה העצמית הימי של יפן

שר ההגנה היפני לשעבר, המאדה יאסוקאזו פרסם לפני כמה חודשים מסמך בו הוא מתאר את תכנית ההגנה של יפן לשנת 2024 ולשנים הבאות. מפת האיומים על יפן מבטאת את ירידתה של ההגמוניה האמריקאית בעולם וערעור הסדר העולמי. אין עוד שוטר עולמי, העידן אליו העולם נכנס הוא רב קוטבי. במסמך, סקר המאדה את הזירות מולן יפן מתמודדת כיום, בדמות שלוש מדינות גרעיניות, סין, צפון קוריאה ורוסיה. בכך סימן שר ההגנה היפני את השלב הבא, בהיסטוריה רצופת מרוצי חימוש ויריבויות כלכליות, שהביאו את יפן להיות המדינה שהיא כיום.

יפן רואה את עצמה כמדינה מאוימת על ידי מדינות גרעיניות בעלות אינטרסים משותפים, ועל כן, יוזמת תכנית הגנה חדשה. עבור האמריקאים יפן היא בעלת ברית ונכס אסטרטגי עצום, ושילוב הכוחות האמריקני-יפני באזור האוקיינוס השקט, ים יפן, ים דרום סין ושרשרת האיים הראשונה והשנייה מהווים כוח צבאי ימי ויבשתי גדול ממדים באזור שנועד להגביל את השאיפות של המדינות באזור, ועשוי להרתיע אותן מצעדים קיצוניים. יפן היא מה שמכונה Late bloomer  – אך, מכיוון שיפן חיה ונושמת את עולם התעשייה, היכולת שלה לצמצם את הפערים אינה מוטלת בספק.

 

האיום המשולש

ראשית, רוסיה. לרוסיה ויפן יריבות אזורית ארוכת שנים, ומחלוקת מתמשכת על האיים הקוריליים שהיו שייכים בעבר ליפן, ונמצאים היום תחת שליטה רוסית. בתום מלחמת העולם השנייה, הייתה זאת התעצמותה של רוסיה שדחפה את האמריקנים לצרף את יפן לקואליציה שגיבשו מול ברית המועצות ולתמוך בעיצוב התעשייה היפנית מחדש. המפעלים הצבאיים ביפן הפכו למפעלים אזרחיים שעברו מייצור טנקים ומטוסים למוצרים ביתיים כמו מצלמות, מכוניות ומכונות כביסה. שמות המוכרים לכולם כמו סוני, הונדה, מיצובישי, טושיבה או היטאצ'י הם שמות המשפחות החזקות ביפן שעלו לגדולה בעידן הצבאי האימפריאלי, וביצעו את המעבר מתעשייה צבאית לאזרחית. התמיכה האמריקנית ביפן גרמה לכך שבתוך פחות מדור אחד, הפכה יפן לכלכלה השנייה בכוחה בעולם בשנות ה-80 של המאה ה-20.

אם נסתכל על סין, שכנתה של יפן, נגלה כי שתי המדינות אינן שונות בהרבה. שתיהן זכו לזינוק כלכלי על רקע תמיכה אמריקנית שנועדה לטרפד את שאיפותיה של ברית המועצות. קריסתה של ברית המועצות העניקה לסין גישה כמעט מלאה לשוק הפתוח של ארה"ב שהניחה שסין תנטוש את דרכה הסמכותנית. בפועל, סין התעשרה והתעצמה, להצליח ולהתעצם לאחר שלמדה לקח היסטורי בעקבות מאה שנות השפלה וכיבוש בידי האירופאים והאמריקנים.

סין הגדילה מאוד את כוחה הצבאי בעשור האחרון. כך למשל חיל האוויר שלה צמח מ-500 מטוסי קרב ליותר מ-1,270, הצי הסיני הגדיל את מספר המשחתות הימיות מ-43 ליותר מ-77. בנוסף סין הגדילה את כמות ראשי הנפץ הגרעיניים מ-240 ליותר מ-350 והיא מתכננת עד שנת 2035 לבסס את כוחה עם יותר מ-1,300 ראשים גרעיניים. סין גם מממשת את הכוח הצבאי הזה בשטח, והעלתה דרמטית את הפטרולים הימיים של ספינותיה מול איי סאנאקו, עליהם תובעת סין בעלות מיפן.

העוצמה הצבאית המצטברת של סין הניעה חשיבה מחודשת ביפן בנוגע ליכולות ההגנה שלה.  צפון קוריאה כבר ערכה יותר מארבעה ניסויים גרעיניים, ואגרה יותר מ-20 ראשי קרב גרעיניים מאז שנת 2012. בנוסף, היא שיגרה בין השנים 2013-2022 יותר מ-150 טילים בליסטיים כולל ארבעה שעברו מעל לשטחה של יפן בין השנים 2013 -2022. ההתגרות הגרעינית של צפון קוריאה במדינות באזור גורמת לטוקיו לנוע באי נוחות נוכח מה שנראה כשחיקה של ההרתעה האמריקאית מול המשטר בפיונגיאנג. עם זאת יש לציין כי גם בבייג'ין לא מרוצים מהתנהלותה של צפון קוריאה, שגורמת לארה"ב, דרום-קוריאה, יפן ומדינות נוספות בדרום מזרח אסיה לצופף שורות ובכך לאיים על אינטרסים סיניים באזורים כמו ים סין הדרומי.

 

ההתעצמות היפנית

על כן, היפנים מתעצמים גם הם, לקראת העידן החדש בו האנרכיה הגלובלית מערערת את הסדר העולמי. מה המשמעות? יותר ספינות קרב, נושאות מטוסים וכמובן מטוסי קרב. נכון להיום יש ליפנים 21 צוללות, 6 נושאות הליקופטרים שמוסבות לנשיאת מטוסים, כ-36 משחתות, 450 הליקופטרים, 174 מטוסי קרב, וקרוב ל-900 טנקים ואמצעי לחימה נוספים המשלבים אוויר, ים ויבשה.

התכנית של יפן לעשור הקרוב היא להשקיע מעל ל-45 טריליוני ין בתעשייה הביטחונית, לעומת 17 טריליוני ין שהושקעו בין השנים 2019-2023, החל מהציוד לחיילים ועד לוחמה בחלל והגנה על הלוויינים שלה. יפן היא מדינה תעשייתית, והיכולת שלה כמו בעבר לפתח אמצעי הגנה היא אדירה. התשתיות והידע של המגזר התעשייתי היפני עולה בכמה רמות על רוב העולם, בוודאי על רוסיה או סין.

בהתאם לכך, שיתוף הפעולה הביטחוני של יפן עם ארה"ב התחזק מאוד בשנים האחרונות, תחת הובלתו של שינזו אבה המנוח. שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי בהסכמים ותרגולים משותפים של הצבאות, ופיתוח מערכות הגנה משותפות. ובנוסף, אל שיתוף הפעולה זה הצטרפה אוסטרליה במה שכונה פגישות ה-2+2 בהשתתפות שרי החוץ וההגנה של כל מדינה. פגישות אלו התרחבו גם אל בריטניה, על מנת לשתף פעולה עם כל המדינות דוברות האנגלית החשובות ביותר באזור.

יפן הרחיבה את הסכמי הביטחון בשנת 2022 ליותר מ-13 מדינות מהן היא תרכוש ציוד עבור מערכת הביטחון שלה. מערכות הגנה מטילים בליסטיים, המשוגרים מאתרים קרקעיים, אוויריים או מהים. לוחמה במרחב הדיגיטלי מול הפצת מידע שקרי או תעמולה, לקח ממלחמת אוקראינה.

חלוקת העבודה מרשימה: בשנת 2019 הפגישות בין ארה"ב ליפן ייסדו את מערכי ההגנה של מרחב הסייבר, ובשנת 2023 ההסכמים נוסחו מחדש והוגדרו צרכי ההגנה על המרחב בחלל של מערכות התקשורת, המודיעין והניווט. כמות התרגולים בשנת 2022 עומדת על יותר מאה ושמונה.

 

היסטוריה של התפשטות

היפנים חיים כבר מאות שנים עם האילוצים הגיאוגרפיים של ארצם. יפן אינה משופעת בשטחים חקלאיים או במשאבים כמו נפט ופחם, היא מרוחקת, מה שהכשיל ניסיונות לפלוש אליה, ומדיניות ההסתגרות שלה מנעה השפעות זרות. על כן יפן פיתחה תרבות ימית נרחבת, שבאה לידי ביטוי במובהק במזונה. רק הגעת האמריקנים בשנת 1852 חייבה את יפן לפתוח את גבולותיה ואת עצמה למערב, וההשפעה הייתה מיידית. המדינה עברה תיעוש מהיר שאפשר לה לפתח צבא חזק ומודרני, שהביס בשעתו את רוסיה במלחמת רוסיה-יפן, ולאחר מכן כבש שטחים עצומים בדרום-מזרח אסיה. הצי היפני בשיאו היה השלישי בגודלו בעולם. היפנים הפנימו שבעולם המודרני עליהם להתאים את עצמם למצב הקיים, אחרת יישארו מאחור וייכבשו, מה שכן קרה בסוף מלחמת העולם השנייה.

התבוסה במלחמה חייבה את יפן לשנות גישה, וממעצמה צבאית היא הפכה במהירות למעצמה כלכלית, שכאמור, הייתה בשיאה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם, ואפילו נגסה בכלכלה האמריקנית. כך נראית היסטוריה שלמה של התעצמות וגדילה.

לכן, בעידן רב קוטבי, מערכת היחסים הבינלאומית מצויה באנרכיה, ומפני שאין לאיש בטוקיו  מושג מה מתחולל במוחו של שי ג'ינגפינג, הצטיידות צבאית משמעותית היא הכרחית נוכח המציאות המתהווה. האתגרים הרבים שהולכים ומתהווים באזור, יחייבו את ארצות הברית ויפן לגייס כלים דיפלומטיים וצבאיים על מנת להתמודד איתם, וזה לא יהיה קל בכלל.

 

נכתב על ידי יניב ויסמן אשר ביומיום מנהל בחברה טכנולוגית ובלילה כותב בבלוג המתאר את המורכבות של העולם, וצדדיה השונים, המסקרנים, המגוונים והעשירים. 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

9 תגובות למאמר

  1. "תמיד אפשר לסמוך על ארה"ב שתעשה את הדבר הנכון…..
    לאחר שהם ינסו את כל שאר הדברים האחרים"😆
    וינסטון צ'רצ'יל.

    אין אמירה יותר מדוייקת מהאמירה דלעיל!!!

    בענייננו, ארה"ב – לטובת אינטרסים כלכליים וראייה קצרת טווח וגרידית – היא זו שדוחפת את יפן וכן את שאר מדינות האיזור למירוץ חימוש.
    בדיוק כפי שהיא עושה באירופה כיום וכפי שעשתה במזה"ת לאורך שנים.
    כספקית הנשק לרוב מדינות המערב יש לה אינטרס עצום בקיומם של סיכסוכים ברחבי הגלובוס ובקיומם של דמונים איזוריים שבעזרת ההפחדה מהם היא יכולה למשוך יותר מדינות תחת חסותה.
    במישור הפנים אמריקאי, אותם 'דמונים' מאפשרים לייצר הסכמה אצל הרוב האמריקני הנבער ביחסי בחוץ ולתת להם אויב משותף למרות המחלוקות הפנימיות.
    זה מה שאובאמה הממזר ניסה לייצר דרך אוקראינה.

    בתכלס, גם סין וגם רוסיה עושות בדיוק את מה שארהב עצמה עשתה מאז ww2.
    כשהן מתעצמות זה לא בסדר.
    כשארהב מתעצמת זה בסדר.
    וכך נוצר העיוות המחשבתי כאילו ארהב היא 'מגינת הדמוקרטיה' אל מול אויב ערטילאי,
    כאשר בפועל ארה"ב עצמה לא נמנעת מחיבורים למשטרים דיקטטורים ובלבד שיהיו תחת חסותה.

    תמצית הצביעות האמריקקית הטיפוסית.
    מה שאני עושה זה טוב.
    כשאחרים עושים זאת זה רע.
    יושב מצוין על הרדידות והבערות של רוב הציבור האמריקקי.

    עולם עם מעצמה אחת כפי שהתקיים מאז קריסת בריה"מ, הוביל ליצירת דיקטטורה אמריקנית בפועל.
    ניתן לראות זאת היטב בנסיונות הבלתי פוסקים של ארה"ב להפיל את הימין בישראל מאז 1996.
    דמוקרטים עאלק😆😆😆😆

    1. יפן מבינה שסין מאיימת עליה וגם על טאיוואן, לכן ההחלטה להתחמש היא שלהם פרופר והם בעלי ידע רחב בייצור מטוסי קרב ,צי ימי ומרוץ לחלל ,, לכן תוך מס' שנים הם יהיו מעצמה מול סין וצפון קוריאה ,

    2. לאליס…
      וכי מה שונה 2024 מ2014 או מ2004 או מ1994?

      מאז ומתמיד היו לסין דרישות מוצדקות למדי בטאיוואן ולא בכדעי רוב מוחלט של מדינות העולם לא מכיר באופן רשמי במדינת האי.

      הסכסוכים בין יפן לסין הולכים עוד מלפני גילוי אמריקה….

      הדבר היחיד שהשתנה בשנים האחרונות הוא שני משטרים- רפובליקני של טראמפ ודמוחארטי של ביידן – שהחליטו לעשות מזה כסף ולכן מייחצנים את הסכסוך בכל דרך אפשרית.

      וזו כבר שיטה אמריקקית ידועה מהעבר הקרוב והרחוק

    3. לניסים דוד….

      ולכן…
      אין עניין לראות בארהב כמגינת הדמוקרטיה.
      היא מדינה אימפריאלית בכל נימי נפשה.
      ולכן גם דיקטטורית מטבעה

  2. לפי הנתונים שלכם יש גידול קטן באחוזים לעומת העשור הקודם

    1. מאמר מצוין ! ניכר בכותב שהוא מכיר את ההסטוריה היפנית בעת החדשה ושהוא ניחן בראיה איסטרטגית. שווה היה להשקיע פיסקה לגבי הפוטנציאל ההרסני הגלום בשיבוט ה-DNA הנוכחי של אומה פציפיסטית – על רקע עברה הלוחמני בן אלף השנים

  3. מאמר מצוין ! ניכר בכותב שהוא מכיר את ההסטוריה היפנית בעת החדשה ושהוא ניחן בראיה איסטרטגית. שווה היה להשקיע פיסקה לגבי הפוטנציאל ההרסני הגלום בשיבוט ה-DNA הנוכחי של אומה פציפיסטית – על רקע עברה הלוחמני בן אלף השנים