המלחמה הוכיחה: הריסת בתי מחבלים יעילה וחיונית

שינוי מגמה? דו"ח חדש של 'אם תרצו' קובע שמאז פרוץ המלחמה בתי מחבלים נהרסים הרבה יותר מהר מבעבר

הריסת בית המחבלים שביצעו את הפיגוע באלעד, אוגוסט 2022. צילום: דובר צה"ל

40 הימים שעברו מיום הפיגוע בירושלים, ביום השביעי להפוגה במלחמה ועד הריסת בתי המחבלים הרוצחים היווה את הזמן הקצר ביותר בו נהרס בית של מחבל מאז חזר הכלי לשימוש מערכת הביטחון בשנת 2014.

הפיגוע הנורא התרחש ביום חמישי השלושים לנובמבר 2023. שני המחבלים מוראד ואברהים נמר, האחד חמוש ברובה M16 והשני באקדח, רצחו את אלימלך וסרמן בן ה-73, דיין בבית הדין הרבני באשדוד, חנה איפרגן בת ה-67, מנהלת בית ספר "בנות הדסה" בבית שמש, וליביה דיקמן, אישה בת 24 מהר נוף שהייתה בדרכה לעבודתה כמורה בבית ספר "דרך אמונה" של בית יעקב בבית שמש. בנוסף 7 אזרחים נוספים נפצעו, 5 מהם במצב קשה. יובל קסטלמן ז"ל, שנסע ברכבו בנתיב הנגדי בדרך למקום עבודתו, ראה את המתרחש ויצא מיד ממכוניתו, הוא רץ אל מכונית המחבלים וירה בהם מטווח קרוב אך בצורה טראגית נורה על ידי אזרח ישראלי ונהרג.

למחרת מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, חתם על צו החרמה ואטימה זמנית לשני בתים בהם התגוררו המחבלים שביצעו את הפיגוע ובליל שבת שאחרי הפיגוע (2/12/2023), כוחות משטרה ומג"ב אטמו את בית המחבלים שביצעו את הפיגוע. ב-12/12/2023 צה"ל מסר הודעה על כוונתו להרוס את דירות המחבלים, ועל פי הפרסום ב-20/12/2023 מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, חתם על צווי החרמה והריסה. בתי המחבלים נהרסו ב-09/01/2024.

בעולם אידאלי בתי מחבלים היו נהרסים תוך 24-48 שעות מרגע הפיגוע, ו-40 הימים שלקח להרוס את הבתים של המחבלים מהפיגוע בירושלים היה נראה ל'אםתרצו' מוגזם אולם במציאות שהם מכסים כבר מספר שנים, 40 יום הם אירוע ייחודי. בדו"ח שהתנועה הוציאה בימים האחרונים נחשף כיצד הליך הריסת בתי מחבלים ארך מתחילת שנת 2023 ועד פרוץ מלחמת חרבות ברזל בממוצע יותר מ-176 ימים, ובשנת 2022 הממוצע עמד על 138 ימים.

בעולם המצוי, הריסת בתי מחבלים תוך 40 ימים, כאשר למחרת הפיגוע בית המחבל כבר נאטם צריך להיות התקן החדש למערכת הביטחון בכל הנוגע להליך הזה. אלא שבדו"ח מצב לגבי הריסת בתי מחבלים בשנים 2023-2024 ראינו כיצד מערכת הביטחון אינה ממהרת לבצע את ההריסות ובמקרים רבים אף לא מקדמת כלל את הליך ההריסה.

הריסת בתי מחבלים 2023

בשנת 2023 בוצעו 20 פיגועי טרור, בהם נרצחו 36 בני אדם (כלל הנתונים כמובן אינם מתייחסים לטבח השביעי באוקטובר ולכלל פעילות צה"ל ברצועת עזה ולבנון). הפיגועים בוצעו על ידי 32 מחבלים שזהותם ידועה, כלומר היה מצופה שיהיו שלושים ושניים בתי מחבלים הרוסים. הנתונים מראים אחרת:

רק 24 בתי מחבלים נהרסו עד כה. 2 בתי מחבלים עברו מיפוי אך לא נהרסו (המחבל אחמד ברכאת שרצח את מאיר תמרי, והמחבל נאצר קוואסמה שהיה חלק מהחוליה שרצחה את רב"ט אברהם פטנה) וצו הריסה הוצא לבית של מחבל שלא הצליח לרצוח אלא רק פצע קשה אזרחים.

על פי המידע שפורסם בתקשורת ידוע גם על חמישה בתים של מחבלים רוצחים שבהם טרם החל הליך ההריסה, כלומר הבית לא מופה ולא נמסרה הודעה על כוונה להרוס את בית המחבל:

המחבל אבראהים ג'בר מהחוליה שרצחו את לאה, רינה ומאיה די לפני 368 ימים, המחבל יוסף אבו ג'אבר שרצח את אלסנדרו פאריני, תייר מאיטליה לפני 368 ימים, המחבל עבד אלוהאב עיסא חוסין חלאילה שרצח את העובר בבטנה של סאבה גבריוט לפני 280 ימים, המחבל תאמר פקהאא' שרצח את אלחנן קליין לפני 159 ימים, מחבל בן 16 מעיסאוויה (נעצר על ידי המשטרה) שרצח את סמ"ש רוז אלישבע רוז איידה לובין לפני 155 ימים.

נוסף על כל אלה, יש לציין כי בבית אחד בוטל צו ההריסה וזאת לאחר שכבר נאטם, וביתו של המחבל חוסיין קראקע שרצח את יעקב ישראל פלאי ואשר מנחם פלאי בני ה-6 וה-8, ואלטר שלמה לדרמן.

הריסת בתי מחבלים 2024

בשנת 2024 בוצעו 6 פיגועי טרור בהם נרצחו 9 בני אדם. על פי הפרסומים בפיגועי הטרור היו מעורבים לפחות 10 מחבלים שזהותם ידועה בוודאות. כלומר היו אמורים להיות עשרה בתי מחבלים הרוסים. אולם על פי הדו"ח ,לא נהרס שום בית כלל!

3 צווי ההריסה הוצאו רק בשבוע האחרון; ב-2/4/2024 לבתי המחבלים מחמוד זידאת ואחמד זידאת שרצחו את עדנה בלושטיין באמצע ינואר 2024, וצו הריסה נוסף ב-8/4/2024 לביתו של המחבל פאדי ג'מג'ום שרצח את רס"ל במיל' אורי יעיש וישי גרטנר, ופצע ארבעה בני אדם נוספים, בפיגוע בצומת ראם (צו ההריסה נמסר לאחר שהדו"ח פורסם).

לגבי שאר בתי המחבלים, ידוע ש-3 בתים נוספים עברו מיפוי; בתיהם של המחבלים מוחמד זואהרה וכאדם זואהרה שרצחו את מתן אלמליח, וביתו של המחבל מוחמד מנאסרה שרצח את יצחק צייגר ואוריה הרטום. בארבעה בתים טרם החל הליך הריסה:

3 מחבלים שנעצרו על ידי כוחות הביטחון אך שמם לא פורסם שלקחו חלק ברצח עמאר מנסור וד"ר לארה טנוס לפני 92 ימים, והמחבל פאדי אבו לטיף שרצח את רב-נגד אורי מויאל לפני 26 ימים.

 

שינוי חיובי נקודתי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל

מלבד האירוע הדרמטי בו נהרסו שני בתי מחבלים תוך ארבעים יום – שהם פרק הזמן הקצר ביותר מאז חודשה הריסת בתי המחבלים בשנת 2014 – אומרים ב'אםתרצו' שהם רואים בצורה חיובית את העובדה שהמערכת גם חזרה להרוס את בתי המחבלים שלא הצליחו לרצוח את הקורבנות ו"רק" פצעו אותם. בכל השנים האחרונות העלו 'אםתרצו' פעם אחר פעם את האבסורד שרק לאחר שמחבל הצליח במשימתו יש להשתמש בכלי ההרתעה ואילו מחבל שפספס בכמה סנטימטרים יקבל דין אחר. כך היה כאשר ליוו את בתיה לבל, אשר נפצעה בפיגוע בכפר סבא במהלך יום הזיכרון האחרון לחיילי צה”ל ונדקרה על ידי מחבל 13 פעמים, בדרישה כי בית המחבל שדקר אותה ייהרס. אם זאת בתנועה מציינים בצער שעתירותיה של לבל יחד עם ארגון 'חוננו' נדחו ובית המחבל לא נהרס.

על כן העובדה שבית המחבל חאלד עבד אלפתאח מוחמד אלמחתסב שירה על שוטרים בכניסה לתחנת שלם שבמזרח ירושלים ופצע אחד מהם אנושות ייהרס היא נקודה חיובית בתקופה האחרונה.

נוסף על כך גם פרק הזמן שעבר מרגע פסק הדין ופקיעת תוקף הצו שעוצר על ההריסה ועד הזמן שמערכת הביטחון מבצעת את ההריסה התקצר דרמטית ברוב ההריסות לאחר פרוץ המלחמה.

 

מעורבות בג"ץ וממשלות זרות.

מערכת המשפט ממשיכה להיות שחקן משמעותי בכל הנוגע להריסות בתי מחבלים. כלל העתירות שהוגשו נדחו אולם מספר שופטים כן קיבלו את עמדת העותרים. כך למשל השופט כבוב המשיך לקבל כל עתירה בנושא, כפי שעשה בבג"ץ 788/24, בבג"ץ 7550/23 ו-7553/23. השופט פוגלמן, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, ביקש בבג"ץ 5933/23 לקבל חלקית את העתירה, לבטל את ההריסה ולהורות על אטימה של חדר במקום הריסת בית המחבל והשופט עמית בבג"ץ 1653/24 ביקש להוציא צו על תנאי.

בסך הכל ב-24 הבתים שנהרסו הוגשו 14 עתירות, כאשר-10 מתוכן הוגשו על ידי הארגון "המוקד להגנת הפרט. במילים אחרות 71% מהעתירות הוגשו על ידי ארגון שעיקר המימון שלו מישויות מדיניות זרות. דבר זה מעיד על המשך המעורבות של ממשלות זרות במדיניות הלחימה בטרור של מדינת ישראל.

היבט נוסף שבו 'אםתרצו' הבחינו במהלך שנת 2023 היה שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל התקצר משמעותית הזמן שלקח למערכת לטפל בעתירות:

לפני פרוץ המלחמה הזמן הממוצע מיום הגשת העתירה ועד מתן פסק הדין היה 25.375 ימים. אחרי שפרצה המלחמה הזמן הממוצע מיום הגשת העתירה ועד מתן פסק הדין היה 16.8 ימים. גם כאן, מקווים ב'אם תרצו' כי הירידה הדרמטית במספר הימים שלקח לשופטי בג"ץ לדון בתיקים אלו לא יהיה אירוע חד פעמי בעקבות רוח התקופה אלא יהווה תקן חדש של טיפול יעיל בעתירות שפוגעות בהרתעה כנגד הטרור.

סיכום

הריסת בתי מחבלים היא כלי הרתעתי קריטי למאבק בטרור. הנתונים של שנת 2023 ו-2024 מצביעים כי מערכת הביטחון עדיין מתעכבת ומשתהה בביצוע ההריסות. העיכוב גורם נזק חמור להרתעה ומסכן אזרחים. יחד עם זאת הנתונים מוכיחים כי כאשר מערכת הביטחון רוצה, היא יכולה להרוס מחבלים במהירות וביעילות. מה שחסר הוא עקביות בהריסת הבתים.

 

אלון שוורצר הוא ראש אגף מדיניות בתנועת 'אם תרצו'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. אני מאשים את בג"צ ואת שופטי העליון בכל הכאוס היום במדינת ישראל, בהשחתת מוסדות השלטון, ביצירת מפלצת רקובה הפרקליטות בנפוטיזם ,בגזענות , בהפליה, בטיוח פרשת רשות המיסים ופרשת רות דוד, פרקליטת מחוז ת"א בזמן רצח רבין. בבג"צ אוהבים לראות את ישראל כנועה על הברכיים. אהרון ברק: התפאר שבפסיקותיו הוא לא נותן לצה"ל לנצח. הסתערות היועמ"שית יחד עם הבג"ץ על ממשלת ישראל שהוגדרה על ידם כבלתי חוקית, בכדי לשתק את פעילותה, ליצור מצב שבו עלול להיווצר משבר חוקתי, להבאיש את ריחה בעיני הציבור, ולהצדיק את החלטת ראשי כוחות הביטחון להישמע ליועמ"שית ולנשיאת העליון ולא לדרג הממונה, במידה וייווצר משבר חוקתי. הסתערות זו כללה פיטורים תקדימיים של ממלא מקום ראש הממשלה אריה דרעי, ביטול תקדימי וחסר סמכות של חוקי יסוד תוך הפיכה ללא סמכות של מגילת העצמאות למעין חוקה שבדרך, ותוך השארה על כנו של איום הדחת ראש הממשלה על ידי הבג"ץ מסיבות משפטיות שיראו להם, ביטול גורף של החלטות מרכזיות ומינויים של בעלי תפקידים בכירים על ידי שרי ממשלת ישראל. התוצאה הייתה ערעור יציבות הקואליציה, שיתוק פעולות החקיקה ומהלכים ממשלתיים מרכזיים, מתן לגיטימציה חסרת תקדים ותדלוק המחאה וההמרדה של מפגיני קפלן ושל החונטה הצבאית-ביטחונית השלטת.