"כולם נרתמו למטרה משותפת"

אלקנה כהן, קצין מילואים בחטיבת הקומנדו דובדבן, התארח אצל תמיר דורטל בפודקאסט "על המשמעות" לשיחה על ספרו "מספר אישי – 07 לאוקטובר 23" שמתאר את חוויותיו ממלחמת "חרבות ברזל". כהן שיתף את המאזינים בתחושותיו עם פרוץ הקרבות, תחושת החובה שהובילה אותו להתייצב בבסיס היחידה, רגעי האחווה והרעות לצד ההתמודדויות המוסריות והנפשיות שחווה בלחימה.

כהן מתאר את ההגעה לבסיס היחידה כאירוע מכונן: "נכנסתי לבסיס וראיתי אלפי לוחמים. אמרתי לעצמי: 'אלקנה, תסתכל טוב טוב על האנשים האלה. כנראה שאת חלקם נאבד במלחמה'". הוא מתאר את התחושות המנוגדות שליוו אותו: "מצד אחד, הרגשתי שאנחנו הולכים לקראת משהו גדול ומסוכן. מצד שני, ראיתי את החברות, הצחוקים ותחושת השליחות שמאחדת את כולם". האירוע מזכיר סצנות ממלחמת יום כיפור, כאשר חיילי מילואים נהרו לבסיסיהם והתעקשו להצטרף ללחימה למרות המחסור בציוד.

הוא מספר על מקרה שבו ערנותו הצילה את חייו וחיי חבריו לצוות: "התחלתי לחפש בבית וחבריי אמרו לי: 'יאללה, תירגע'. אבל המשכתי לחפש ומצאתי סרטי חמאס, מחסניות של קלצ'ניקוב וציוד צבאי נוסף". בהמשך, גילו כהן וחבריו לצוות שני טילים וארבע פצצות מרגמה שהיו מחוברים להפעלה חשמלית ומוכנים לפוצץ את הבית עם כניסת הכוחות. "הבנו שהבית הזה היה אמור להתפוצץ כשנכנסנו", הוא אומר. "זה היה רגע משמעותי בהבנה שלנו עד כמה המצב מסוכן, וכמה בקלות סיטואציה שנראית כמו מציאות מדומה יכולה להפוך לאסון".

כהן מדגיש את תחושת האחווה והאחדות שחווה בלחימה: "פגשתי חרדים, ימנים, קיבוצניקים, שמאלנים – כולם נרתמו למען מטרה משותפת". הוא משתף בחוויות יומיומיות, כמו שירת ניגוני שבת תחת אש, הכנת קפה ופופקורן במטבחים מאולתרים, וקריאת "הארי פוטר" בהפוגות בין הקרבות. חוויות אלו מדגישות את החיבור האנושי והחברות העמוקה בין הלוחמים.

כהן מדגיש את החשיבות בשימור תחושת האחדות גם לאחר המלחמה: "המשימה שלנו עכשיו היא ליצור אחדות בעם. זה יקרה על ידי יצירת קשרים אישיים וחבריים, גשרים מעל הפערים". הוא קורא להימנע מהשנאה והפילוג המאפיינים את השיח הציבורי, ולזכור את תחושת הערבות ההדדית ששררה בעם בזמן המלחמה.