הקונספציה שלכם חזרה: הצפון עולה באש, צה"ל רוכש F35

הטענה שכל מה שחסר לצה"ל הוא התרעה מוקדמת עולה בלהבות בצפון הארץ יחד עם שאריות התיאוריה הביטחונית הקורסת

אש בקרית שמונה כתוצאה מתקיפת חיזבאללה. צילום: כבאות והצלה

אחת הטענות הנפוצות מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל היא שאם רק הייתה מתקבלת התראה מתאימה ובזמן צה"ל היה יכול למנוע את האסון ולהציל את עוטף עזה. כפי שאמר אחד המג"דים של גולני: "אם הייתי מקבל בשבת ההיא התרעה שעה אחת קודם – הכל היה נראה אחרת".

ההנחה שגלומה בטענה הזו היא שכישלונו של צה"ל הוא מקרי ונקודתי, ולא מבצעי-עקרוני. בניין הכוח היה ראוי, התכניות המבצעיות נכונות ורק תרגיל הונאה מבריק של חמאס מנע מהצבא החזק והקטלני הזה להביס את האיום. זו למשל טענתו של גלנט, שאמר בוועדת חוץ וביטחון בחודש שעבר כי בניין הכוח היה "מצוין" וכי שרשת הפיקוד "הוכיחה את עצמה".

זהו ויכוח עתיק, שימיו כימי הוויכוח על לקחי מלחמת יום כיפור, אבל נדמה שהאירועים בצפון מאז פרוץ המלחמה שמים לו סוף אחת ולתמיד.

בצפון היו לצה"ל את כל המרכיבים הדרושים על פי עדותו שלו עצמו להצלחה: התקבלה התראה בפרק זמן סביר, שהרי כוחות רדואן לא פתחו במתקפת פתע מתוזמנת עם חמאס; צה"ל גייס את המילואים ופרס את כוחותיו בעמדות המפתח; ולא רק זה – הייתה לו כבר חצי שנה לתכנן תכניות ולבצע אימונים, והנה: למרות המצב האופטימלי הזה לתורת ההפעלה של צה"ל המצב רק הולך ומדרדר. הצפון נטוש, היישובים מופגזים ונהרסים ושריפות הענק של הימים האחרונים רק מוסיפים אפקטים קולנועיים ותפאורה מקראית לכישלון הקולוסאלי בצפון.

אז מה בכל זאת קרה? מדוע הקונספציה בצפון קורסת? מסתבר שהתראה היא לא הכל. לצה"ל כפי שנבנה בשנים האחרונות פשוט אין את היכולת לספק את הסחורה. רבות דובר כבר על משבר החימושים, שעמד בין היתר ברקע דחיית המתקפה בעזה בשבועות ארוכים, ועדיין עומד במרכז האילוצים שמכתיבים את קצב המלחמה ויוצרים תלות מוגברת בארצות הברית. אבל לא רק זה: היקף הסד"כ של צה"ל מתברר יותר ויותר כלא מספק, ויעידו על כך חטיבות המילואים שנקראות לשירות כבר בפעם השלישית מאז תחילת המלחמה, באחת מתקופות השירות הארוכות ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה.

הסד"כ האנושי הוא רק ביטוי לחוסר במרכיבים נוספים המצויים בחוסר: טנקים, תותחים, כלי טיס, מסוקי קרב, נגמ"שים מתקדמים, ועוד ועוד. כמעט כל פריט בארסנל של צבא מודרני לא מצוי בהיקפים מספיקים בצבא. העובדה שארצות הברית שלחה הנה רכבת אווירית שלצד החימושים כללה גם כלי רכב, רובי M4 ועוד שורה ארוכה של פריטים אלמנטריים אומרת הכל: צה"ל לא היה מוכן בשום צורה לאיום ה"רב-זירתי" שלשמו הוא בנה את התכניות הרב-שנתיות שלו מזה כ-15 שנה.

ועוד לא אמרנו מילה על התכניות המבצעיות שלא התאימו למציאות בשום צורה. בעזה לקח שבועות ארוכים לתכנן מחדש את התכניות ההתקפיות, שאמורות להיות מוכנות להפעלה בכל עת; ובצפון על פי הפרסומים צה"ל משלים רק כעת את ההכנות למלחמה התקפית. יותר כישלון מזה אין.

אז התקבלה ההתראה וגויסו המילואים. כל הכבוד לצה"ל. אז מה? חיזבאללה שינה אסטרטגיה: במקום לפלוש בכוח קרקעי (האופציה שאליה התכונן הצבא), ובמקום לפתוח במערכה "עצימה" של מתקפת מלט"ים וטילים מדויקים (האופציה שאליה התכונן חיל האוויר) – הוא פתח במערכה של הליכה על הסף, שמחריבה חבל ארץ שלם בלי לעבור על שלושת ה"דונט" של הנשיא ביידן. כך, גם כאשר שייטה בחופי הים התיכון נושאת מטוסים אמריקנית על כוח האש והעוצמה שלה, חיזבאללה פירק ביסודיות ובשיטתיות את יישובי הצפון (מה שהיום קוראים לו קו עימות, למרבה הגרוטסקה), במערכה שרק הולכת ומסלימה מיום ליום.

הלהבות שחרכו השבוע את בתיה של קריית שמונה וקצרין, השאירו מתפיסת הביטחון של ישראל ערימת אפר ועשן.

בימים האחרונים סיימתי קריאה מכריכה לכריכה את ספרו של טיטוס ליוויוס על ההיסטוריה של רומא, העוסק בחלקו השני בהרחבה במלחמה הפונית השנייה במסגרתה רומא התעמתה עם צבא קרתגו בהובלת חניבעל, שעשה שמות בחצי האי האיטלקי במשך 20 שנה. אין מקום לעשות השוואות היסטוריות בין המקרים ברמה הטקטית אבל משהו אחד מאוד בולט במבנה המשטרי של הרפובליקה הרומית, שאפשר לה בסופו של דבר לאמץ אסטרטגיה מנצחת: תחלופה תכופה של ההנהגה הצבאית. כמעט כל שנה התחלפו הקונסולים שהובילו את הצבאות, ועמם התחלפה האסטרטגיה. שלושת החלופות המפורסמות היו האסטרטגיה הפביאנית, שנועדה לדחות את העימות במטרה לשקם את בניין הכוח; האסטרטגיה ה"ישירה" שהובילו קונסולים רבים אך מזוהה עם וארו שהטיף לעימות עם צבא קרתגו והובס בקרב קאנאי; והאסטרטגיה "העקיפה" שהוביל סקיפיו אפריקנוס, שכיוונה אל מרכז הכובד השלטוני של האויב.

אפשר להתווכח על החלופות האלה, גם היסטורית וגם עכשווית, אבל מה שחשוב הוא שלרפובליקה הרומית הייתה את הגמישות והמגוון המאפשרים יצירה של חלופות שונות. לכל אורך הדרך התנהלו דיונים ציבוריים רציניים בשאלות אסטרטגיות, אנשים בעלי יוזמה וחזון הציעו את עצמם לתפקידי מפתח, והתנהלה סוג של תחרות בריאה על ההנהגה הצבאית. כך בזמן שקרתגו נותרה עם מפקד אחד ואסטרטגיה אחת, הרפובליקה הרומית יצרה חלופות, שבסופו של דבר הביאו לניצחון.

חיילים בעזה. צילום: דובר צה"ל

באחד הפרקים ליוויוס עורך השוואה בין הישגי הרפובליקה הרומית לבין הישגיו של אלכסנדר הגדול, והוא משוכנע שלמרות גדולתו של אלכנסדר הרומאים יכלו להביס אותו. ההבדל נעוץ בכך שלעומת אלכסנדר, שהצלחותיו נמדדו ב"קצת יותר מעשר שנים" של הצלחה עקבית, העם הרומאי סבל תבוסות אך מכיוון שמדובר ברפובליקה חופשית, ידע איך לשקם את עצמו במהירות. אם המקדונים היו פולשים לאיטליה, להם היה אלכסנדר אחד, אבל לרומאים היו "אלכסנדרים" רבים שהיו חיים ולוחמים כל אחד לאור ייעודו.

אם יש משהו שאפשר ללמוד מההיסטוריה בהקשר הזה הוא הצורך האקוטי בכך שיהיו לנו "אלכסנדרים רבים", שיביאו כל אחד את רעיונותיו, תפיסותיו ויוזמותיו אל השולחן האסטרטגי. ישראל היא אמנם דמוקרטיה, אבל הפיקוד הצבאי שלה מתנהל כמו אוליגרכיה. לנבחרי הציבור אין כמעט השפעה על שרשרת המינויים בצבא, על פיתוח הדוקטרינה, על בניין הכוח, על העדפות הרכש. תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה שמעתם מישהו בדרגת אלוף אומר משהו מקורי שלא שמעתם כבר עשרות פעמים מכל שאר בעלי הדרגות הללו ב-20 השנים האחרונות?

אנחנו מחליפים את השמות שיושבים סביב שולחן המטכ"ל אבל כמעט ולא מחליפים את הדעות שם בכלל. לא רק שאין לנו אלכסנדרים רבים, אלא שיש לנו רק שידור חוזר של אותו דבר, שאגב, רחוק מאוד מלהיות דומה במשהו לאלכסנדר הגדול. והנה, , בעיצומו של המשבר הכי גדול מאז קום המדינה, צבא האוליגרכים לישראל ממשיך למנות את עצמו ולפקח על עצמו בעזות מצח שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. השיא – היום בפרסום על רכישת עוד טייסת F35 ללא דיון ראוי. קיסרות של ממש.

הצבא שנבנה כאן בעשורים האחרונים לא הולם את אתגרי השעה, והדרג המדיני – וכאן אחריותו של נתניהו – לא עשה דבר לאתגר זאת ולדרוש שינוי. והוא ממשיך לא לעשות זאת עד היום. העימות הנוכחי הולך להיות ארוך ומתיש, כדי שנצא ממנו כשידנו על העליונה, נדרש שינוי עמוק בתרבות השלטונית שלנו. עד אז אויבינו ימשיכו לגלות גמישות ויצירתיות ואנחנו נמשיך לספר לעצמנו כמה צה"ל גדול ומרתיע כל הדרך לאבדון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

26 תגובות למאמר

  1. יש לי תחושה שביבי הוא חלק מהבעייה ולא הפיתרון… בתקופתו התעצם והתחזק הדיפ סטייט והחונטה המשפטית, וביבי לא עשה כלום ושום דבר לרסן את הגורמים האלה, אולי הוא לא אשם בטבח של 7/10, אבל הוא האחראי הראשי למצבה העגום של המדינה

    1. מסכים אתך! ביבי אכן חלק מהבעיה. למרות הפרסה המשפטית והתיקים התפורים הוא לא פוצה פה
      ובכך הוא מעצים ומחזק את החונטה המשפטית, ששולטת כאן ללא עוררין.
      ב 7/10 עשו לביבי "כיפה אדומה", שעלתה ועוד תעלה לנו בדמים.
      בקשר ל F-35: קונים צעצועים יקרים לטייסים הסרבנים, שנעלמו מהמסך ב 7/10.
      ביבי לא פוצה פיו גם בנושא זה. זקנתו מביישת את נעוריו. הצבעתי בשבילו הרבה פעמים.
      לא עוד. הוא ייזכר לדיראון עולם. חבל!

    2. מה אתה מביא לנו "תחושות אישיות"… את מי זה מעניין.
      לא יש תחושה שאתה "בוט איראני סכסכן", אז מה זה אומר לקוראים?
      אם יש לך מידע אמיתי ומסקנות המבוססות עליו – ניחא…
      אבל להגיד "יש לי תחושה…" זה פתטי.

    3. נכון כי הימין שרובו עדות המזרח נאמר עליו כשבאן לארץ החליפו מלך במלך ככה רואים אותם ולא אפשרו חשיבה אחרת כי מבחינתם של האוליגרכים הם לא יכולים לחשוב ולהבין סוג של כפייה חשיבתית הפרופסור אמר אסור לחלוק

    4. הוא לא יכול היה לעשות כלום, כשכל כך הרבה רסנים היו מונחים עליו – בג״ץ, חונטת הפקידים, הפרקליטות, היועמ״שים, ״המחאה״ האלימה בשנה שעברה (שלא הייתי מתפלא אם הייתה קמה מוקדם יותר אם היה ״מעז״ לעשות שינויים בצבא).

    5. התגובה הקודמת שלי מופנית גם ל-סמאלנים טרלללה.

  2. הבעיה הזו אינה יחודית לצבא: למעט איתמר בן-גביר לא זכור לי שאי פעם שמעתי בכיר מאיזשהו תחום שנכנס לתפקיד תוך הצהרה שהוא יביא שינוי מימין ביחס לקודמו. וזה כולל עלי תאנה למיניהם(מה שקיים בכל מטכ״ל, בכל הרכב של בג״ץ וכו׳).

  3. צהל הוא זה שפתח את החזית הצפונית!!!
    ללא שום צורך מבצעי.

    מספר ימים לאחר הטבח ב7.10, חיל האוויר הפציץ את 2 האוהלים הידועים בהר דב ונתן לחיזבאללה את התירוץ הראשוני להיכנס לקרבות.

    לדעתי, הדבר נעשה על מנת לא לאפשר הפעלת כח מקסימלי בעזה(מהסיבות של עכורי השמאל במערכת הבדחון).

    חימום ופתיחה זירה נוספת בזמן מלחמה מנוגד לכל התורה הצבאית מאז ימי סון דזה ופון קלאוזביץ אחריו.
    והרי למי שאישר את תקיפת האוהלים ופתיחת הזירה הצפונית היה ידוע שלצהל אין מספיק כוחות כדי לנהל את הקרבות בשתי קצוות הארץ בצורה יעילה.

    כך שכלל הסיפור מסריח מראשיתו ואומר דרשני…

    1. ולגבי הF35….

      מטוס נחות מהמון בחינות מלבד יכולות איסוף המודיעין שלו.
      אלא שלצורך איסוף מודיעין אין צורך ב75 מטוסים וניתן לעשות עבודה יותר טובה עם מטוסי המודיעין הקיימים(או לקנות עוד מטוס 'אורון').

      הF15 בהחלט נחוץ לצהל הרבה יותר מהצעצוע ה'חמקני' בכאילו.

      בנוסף, בעיות התוכנה האינסופיות של המטוס גרמו לכך שיש עדיין 11 מטוסים מההזמנות הקודמות שלא סופקו לצהל.
      במפעל הייצור של לוקהיד מרטין יש כיום כ80 מטוסים ברחבת החניה שהפנטגון מסרב לקבל כל עוד הבעיות של TR3 ובלוק 4 לא נפתרות.
      מדובר על עיכוב של מעל שנה במסירת הזמנות והסוף לא נראה באופק.
      הקונגרס צימצם את הזמנות המטוסים ב10 יחידות כדי לפנות עוד תקציב להשלמת שידרוג התוכנה והחומרה בTR3.

      אלא שבינתיים, חיל האוויר האמריקני הסכים לקבל את המטוסים עם יכולות תוכנה מופחתות לטובת שחרור הפקק אצל היצרנית, בתקווה שבהמשך הדרך הדברים איכשהו יפתרו.
      מי שקצת עקב ומבין בנושא יודע שכל הפרוייקט הזה התבסס בדיוק על אותה שיטה מבית היוצר של מנהלי לוקהיד מרטין…
      שיטה שאמרה בואו נתחיל לייצר ולמכור במטרה לשלוט בשוק גם אם המוצר איננו עונה על הדרישות.
      זו הסיבה העיקרית לתפוצתו הנרחבת של המטוס שעטנז ברחבי העולם המערבי.
      שהרי מבחינת יכולות תקיפה ישנם כטממים שעדיפים עליו בהרבה.

      אבל זה מאוד מתאים לתרנגולים האגואיסטים בקוק-פיט של חיל האוויר….
      בדיוק כפי שהם רצו להצטייד במטוס האוספריי עתיר הבעיות.

      יהיה מעניין מאוד להקים ועדת חקירה לנושא הרכש של המטוס הנל ולתפקודם של קציני חיל האוויר שהמליצו עליו/איפה הם עובדים כיום….

      אין לנו צורך ביותר מטייסת אחת מהמטוס הנל.
      בניגוד לתו"ל האמריקני שדוגל בשליחת מאסות של מטוסים לקרב( כל F35 יכול לשאת עד 8 פצצות בקוטר קטן במתאר חמקני), צהל שולח לתקיפות מספר קטן בהרבה של מטוסים עמוסים לעייפה.
      מעבר לעובדה שלצהל אין היכולות הכלכליות לתחזק מערכים עצומים של כלי טיס.

  4. כל מה שעקיבא ביגמון אומר, נאמר על ידי אלוף מיל. יצחק בריק במשך כל 5 השנים שקדמו ל אסון, מאז שהוא סיים את תפקידו כנציב קבילות חיילים. אף אחד, כרגיל, לא הקשיב לו. אייזנקוט ממש נלחם בו וכוכבי הקשיב ואף הסכים אבל לא עשה כלום. כל ראשי הממשלה בתקופה הזו: ביבי, בנט ולפיד (בעיקר ביבי שהיה בתפקיד רוב הזמן) שמעו זאת אך העדיפו לקבל את עמדת הצבא השקרית.

    1. בנט ולפיד קיבלו את עמדת הצבא כי זה מה שהם חשבו שנכון. לנתניהו לא היה סיכוי להצליח לאתגר את הצבא ואת החשיבה המבצעית של ראשיו. וזה בגלל חונטת הפקידים, המשפטנים (בג״ץ, פרקליטות), התקשורת העוינת ומהנדסת התודעה, ״מחאת״ קפלן האלימה והרדיקלית (שהייתה מתחילה הרבה קודם אם ביבי היה ״מעז״ לעשות שינויים כאלה ואחרים בצבא) הייעוץ המשפטי וכו׳. זה פשוט הוצג לו ככל כך לא פופולרי ציבורית (גם כשזה היה נכון צבאית, מבצעית ואסטרטגית) שהוא לא העז לפעול הפוך ממה שאמרו בצה״ל. יש כל כך הרבה משתנים שמשפיעים פה, בכלל ועליו כראש ממשלה בפרט (יש דברים שמשפיעים עליו שלא משפיעים ולא ישפיעו, לפחות לא באותה מידה, על השרים שתחתיו ועל שאר חברי הכנסת בקואליציה) שצריך לקחת פה בחשבון, שבלעדיהם התמונה שמוצגת אינה שלמה.

  5. חסרים פתרונות טכנולוגיים
    לצהל אין פתרון לבעיית ריבוי הטילים והמזלטים של החיזבאללה. אולי כשמערכת הלייזר תהיה מבצעיצ, יהי. פתרון חלקי.
    לצהל אין פתרון לבעיית גילוי המנהרות והשמדתן. אילו היה, הלחימה בעזה היתה כבר מסתיימת. המצב בלבנון כנרטה חמור בהרבה, ויוכיח מספר הנפגעים הנמוך יחסית של החיזבאללה. אם מאות אנשי כח רדואן היו צמודים לגדר הגבול, הייתי מצפה להרבה יותר הרוגים שלהם, אך כנראה שהם מסתתרים היטב

    1. לא צריך פתרונות טכנולוגיים..
      יש פתרונות צבאיים לכל דבר.

      הבעיה היא שהקצונה האוסלואידית בצהל מסרבת לממש אותם ממגוון סיבות.
      החל מתודעה שמאלנית רופסת לטובת האויב, דרך תמיכה דה פאקטו במטרות הלאומיות של אותו אויב(מדינה בלשטיזית) וכלה בסיבות הארגוניות של כל מערכת צבאית שבהינתן ניצחון מוחחט על האויב – יתמעט הצורך באותה מערכת וכתוצאה מכך ירידה במשאבים שיוקצו לטובת אותה מערכת.

      זה אמנם נשמע מופרך בהינתן הסיטואציה הצבאית רבת השנים בה ישראל מצויה, אך מאחר והאינטרס העצמי של כל מערכת הוא בשימורה העצמי….
      זה ברור כשמש.

      רק טיהור מערכתי של כלל הרופסים/שמאלנים/תומכי השאיפות הלאומיות של האויב מגופי הבטחון יוביל לשינוי הרצוי

    2. יש תותחי וולקן שהיו בשימוש במלחמת לבנון הראשונה. צה"ל מכר אותם כי השמאל טען שאסור לרסס בתים איתם.

  6. אמת החשיבה הזאת מאפשרת התקדמות ככה זה בלימוד תורה חייבים מגוון דעות מה שמאפשר גמישות ובסופו של דבר הכרעת הרוב אפילו שנראה שסותר ולא נכון כי כפיית דעות מחלישה יכולות

  7. עוצמת האש של ישראל היא ברובה נשענת על חיל האוויר. הגנרלים שכנעו את עצמם שאפשר להכריע מלחמות רק מהאוויר וצמצמו את צבא היבשה. הם הגדילו לעצמם את הפנסיות אבל סגרו אוגדות מילואים וחטיבות שריון וקיצצו בערך בחצי מכוח הארטילריה של צה”ל. הם גם דיללו את הימ”חים. להפציץ באירן עדיף מטוסים, למרות שיש גם אפשרויות אחרות. מאידך מצריים צוברת טנקים וראינו, שרק מול עזה בלבד היה חסר טנקים. הטנק יכול גם לקבל מטרות ממטוס ללא טיס. הטנק אינו תלוי במסלולי המראה. הטנק ברובו כחול לבן. הכשרת לחיילי שריון עולה פחות מהכשרת טייסים. בעוד שאת המטוסים מאיישים בעקר אנשי שמאל, ראה סיפורו של שי קלח, שנאמנים בראש ובראשונה לממשל הדמוקרטי בארה"ב, את הטנקים מאיישים כל עמך ישראל. יש סיפורי גבורה ממעט הטנקים שהיו בעוטף בשמחת תורה, בעוד שחיל אוויר סרב להגיע במשך שעות (בבקשה, אני מתחננת. הורגים אותי": התחקיר וסיפורי הגבורה מהטבח ברעים) גלנט אידיוט שימושי, אשר עזר לראשי החונטה המורדת להיראות כאילו הם מאז ומעולם נשמעים לדרג המדיני, ובפועל הם המשיכו לא להישמע גם לשר הביטחון ואף זלזלו בו, רץ לוועדות לאשר מיד עסקת נשק. הוא ניסה לכפות קניה מזורזת של 50 מטוסים במיליארדים ונבלם.

  8. מי שקורא את דוקטרינת הדאחיה של גדי אייזנקוט מ 2008 ומסמך האסטרטגיה של צה"ל מ 2015, מאזין לנאומים וראיונות של נתניהו יכול לזהות שמדובר באותה תפיסת ביטחון שנשענת אך ורק על הצורך להרתיע. כל ייעודו של צה"ל בשנים האחרונות הוא לגבות מחירים ממי שמנסה לפתוח נגד ישראל במלחמה. זה כל התכלית שלו. להגיב חזק, להרוס תשתיות רבות ככל שניתן בזמן קצר ככל שניתן שידחוק באויב להגיע להפסקת אש. במסמך האסטרטגיה של צה"ל כתוב שחור על גבי לבן שהמלחמה המשימה הראשונה של צה"ל היא להסיר את האיום כלומר להסיר את הפלישה לריבונות הישראלית. מרגע שהוסרה הפלישה וחזר הביטחון צה"ל לכאורה קיים את הייעוד שלו. הבעיה היא נתניהו, הוא זה שפיתח עוד מספרו מקום תחת השמש את תורת ההרתעה, הוא זה שעיצב את תפיסת הביטחון של ישראל.

  9. לא צריך להרחיב במילים ניהול המדינה וכמוהו הצבא כישלון מוחלט ,אין דרך אין תוכניות ואין אסטרטגיה ,אין מספיק כלי מלחמה אין תחמושת ופגזים וישראל נחשב עד לא מזמן למעצמה אזורית וספקית נשק במליוני דולרים ,בפועל ללא תמיכת ארה"ב לא היינו מסוגלים להילחם אפילו לא בחמאס שלא לדבר על לחימה רב זירתית ,הממשלה הכושלת ביותר מאז קום המדינה נכשלה ולא מחליטה החלטות גורליות לתושבי הצפון שאין להם לאן לחזור

    1. מעניין שלא כתבת מילה על הצבא, שראשיו מתנהלים כאילו המדינה שלהם ולא שהם כפופים למדינה. טוב, תמיד נוח להאשים את הפוליטיקאים ולא את ראשי הצבא… ותוסיף את כל הרסנים שתמיד הוטלו על הדרג המדיני כשהימין נמצא בשלטון וקיבלת את המצב כפי שהוא היום. בוודאי כשראשי הצבא פשוט החליטו לא רק לפרש את המודיעין לגבי חמאס לא נכון (״חמאס מורתע ופניו להסדרה), אלא שהם החליטו לא ליידע את הדרג המדיני בבוקר השבעה באוקטובר. אגב, הממשלה הכושלת ביותר הייתה ממשלת האחים המוסלמים של בנט ולפיד. ולגבי הצפון, תתמודד אתה עם לחצים מדיניים עוינים כאלה ועם ראשי צבא כאלה ואז תדבר.

    2. חחחח
      הפכת את היוצרות והגעת למסקנה עקומה.

      בכירי צהל בעבר הם אלו שסירבו לקנות פה תחמושת והעדיפו להסתמך על ארהב.
      זה פינה להם כסף לשלל שטויות בענייני אקלים, להטב, מסתננים ופנסיות.

      לטעון שבלעדי ארהב אין חימוש בלי להבין איך הגענו למצב הזה זה להנדס לנו את התודעה…

      ולשמחתי הרבה, לא כולם נטולי זכרון!!!

  10. מטוסים חייבים לקנות כי הם מתיישנים מהשניה שקנית אותם. אולי f15 ולא f35.

    אבל החובבנות הטימטום והשחצנות של מטכ"ל התימהון של ז באוקטובר מוציאים אותך מהדעת.
    פשוט צריך להחזיר את הקצינים הבכירים לתואר ראשון צבא 101.

  11. כפי שכתבת לקראת הסוף, הדרג המדיני לא באמת משפיע על המינויים בצבא, ובעצם כמעט על שום דבר. ועל הנדבך הזה יושב האיתרוג התקשרותי לדרג הצבאי הבכיר, שיוצא בצל קצף נגד כל נבחר ציבור – ראש ממשלה, שר כזה או אחר או חבר כנסת – אם הם מעזים לאתגר אותם במקום לאתרג אותם ולהתייחס לדבריהם כאורים ותומים. אם כך הדבר, אין פלא שרוב הדרג המדיני, נתניהו ביניהם, לא עושים דבר כדי לאתגר את ראשי הצבא – כי שפוצחים בקמפיין תקשורתי רעיל ואלים, וכשמציגים את האתגור של ראשי הצבא כדבר שלילי, כחטא ממש, וכשיש קבוצת מיעוט קטנה אך רעשנית ואלימה ששורפת את המדינה אם חלילה מישהו מעז לבקר את צה״ל (בזמן שחברים בקבוצה הזאת נוקטים בסרבנות פוליטית לשרת בסדיר ובמילואים, למרבה הצביעות), ובגדול שזה מוצג כמשהו שהוא לא פופולרי מבחינה ציבורית (גם אם הוא נכון ביטחונית), אז זאת התוצאה. תוסיף על זה את שלטון הפקידים, את הייעוץ המשפטי ״לממשלה״ (או לאופוזיציה ואלה המתקראים ״אחים לנשק״ וכוח קפלן), את בג״ץ ואת העובדה שהדרג הצבאי הבכיר לא תמיד שש לעשות מה שהדרג המדיני אומר לו – וקיבלת את האוליגרכיה, כפי שהצגת במאמר.

  12. כתבה מכוננת.
    עצוב שיש כאן אליטה צבאית אטית, מסורבלת ודוגמטית.
    תמונת מראה מדהימה לחברה הישראלית התוססת והיצירתית בתחומים כה רבים.

  13. לא לומדים עם קשה עורף נתניהו אדם חלש או בכלל
    בעד ההשקפה שלפני ה7 לאוקטובר
    ביזבוז כספים על f35 במקום להתמקד בחיל טילים, חיל קטבמים או כלי טייס לא מאויישים מתאבדים וכו
    הגדלת הצבא עם קשה עורף ארצי לוי והמטכל להגיש פיטורים עכדיו הם שולטים ולא הממשלה