התכנית הכלכלית של האריס: סוציאליזם בטורבו

גלעד צוויק |   

פיקוח מחירים, סובסידיות, העלאת מיסים, שוויון בתוצאה, מלחמה בעסקים: תוכנית האריס מעוררת דאגה עמוקה בקרב כלכלנים, כולל בשמאל. עד כמה היא תפגע בשוק החופשי האמריקני?

קמלה האריס נואמת. צילום: הבית הלבן, נחלת הכלל

"זו לא תכנית הגיונית. אין בה צדדים חיוביים אך יש בה הרבה שליליים. אני חושב שהתקווה הכי גדולה זה שהיא תסתיים בהמון רטוריקה, מבלי שתתממש בפועל"

הציטוט מעלה, המתייחס לתוכנית הכלכלית החדשה שהציגה קמלה האריס אם תיבחר לנשיאת ארה"ב בנובמבר הקרוב, לא נאמר על ידי דונלד טראמפ, ג'יי.די. ואנס או מגיש בפוקס ניוז – אלא על ידי ג'ייסון פורמן, יועץ כלכלי של הנשיא לשעבר ברק אובמה. עיקר ביקורתו של פורמן התמקדה ב'גולת הכותרת' של תכנית האריס: הצעה להשית לראשונה בהיסטוריה של ארה"ב מנגנון פדרלי של פיקוח מחירים על מוצרי מזון, לרבות הטלת קנסות על חברות מזון פרטיות. "תאגידים גדולים לא יכולים לנצל באופן לא הוגן את הצרכנים כדי להגדיל את הרווחים שלהם ", אמרה האריס, שמתעלמת מכך ששולי הרווח של רשתות שיווק המזון הגדולות נמוכות מ-2%, לפי סקר של אוניברסיטת ניו יורק מינואר האחרון. לפי אותו סקר, רווח יצרניות המזון עומד על 6% ושל החוואים והחקלאים 7% – רחוק מאוד מתדמית 'הקפיטליזם החזירי' שמפמפמת האריס.

היועץ הכלכלי לשעבר של אובמה ביקר בחריפות את התכנית של האריס מעל דפי 'ניו יורק טיימס', התנ"ך של השמאל העולמי והמפלגה הדמוקרטית בפרט. כלכלנים בכירים נוספים שהתראיינו לכתבה הסבירו כי עליית מחירי המזון אינה נובעת מתאוות בצע של חברות המזון, אלא בגלל עלייה בביקוש, זינוק מחירי הגלם ושכר העבודה.

פורמן והכלכלנים שהתראיינו לטיימס אינם לבד בביקורת 'מבית' נגד האריס. "הזמן הנוכחי דורש תוכניות כלכליות רציניות. האריס מספקת גימיקים", נכתב במאמר המערכת של 'וושינגטון פוסט' בסוף השבוע האחרון. ב-CNN, רשת טלוויזיה המזוהה עם הדמוקרטים, גם לא נותרו אדישים לתכנית של האריס: "התכנית של הארס לעצור את הפקעת המחירים עלולה ליצור יותר בעיות מפתרונות", נכתב בעמוד הראשי של אתר CNN. "זו לא הולכת להיות כלכלה של שווקים, של היצע וביקוש שקובעים את מחירי החלב והביצים, אלא בירוקרטים מוושינגטון וזה לחלוטין לא הולך לעבוד", הוסיפה הפרשנית הכלכלית קת'רין רמפל. לדבריה, "ראינו ניסיון כזה בהרבה מדינות בעבר: ונצואלה, ארגנטינה, ברית המועצות וכו'. זה מוביל לחוסרים, זה מוביל לשווקים שחורים, לחוסר וודאות".

–

במסגרת הצגת התכנית הכלכלית, האריס הודתה בקולה כי מחירי מוצרי מזון בסיסיים היו נמוכים משמעותית בימי טראמפ (לפני מגיפת הקורונה) וזינקו דווקא בתקופת ביידן, תחתיו היא עדיין מכהנת כסגנית נשיא. "כיכר לחם עולה היום 50% יותר מלפני המגיפה, בשר בקר טחון עלה כמעט ב-50%", אמרה האריס במעמד הצגת התכנית הכלכלית. באירוע בחירות אחר הבטיחה האריס כי "ביום הראשון שלי כנשיאה אציב בראש סדר העדיפויות את הורדת המחירים". אמירה זו עוררה תהיות רבות, שכן האריס מכהנת כסגנית נשיא זה למעלה מ-1,300 ימים, כלומר היא מציעה כעת 'לתקן' את המדיניות לה היתה שותפה בשלוש שנים וחצי האחרונות. אם האריס אכן היתה מאמינה בפתרונותיה הכלכליים, טוענים מבקריה, היתה צועדת 100 מטרים לחדר הסגלגל ומציעה לנשיא ביידן ליישמם כבר כעת, לרווחת הציבור האמריקני.

האריס מנסה כעת לבדל את עצמה מביידן, כאילו לא התגאתה בעבר בנאומיה ב'ביידנומיקס' – השם הקליט שהעניק הממשל למדיניות הכלכלית של הנשיא המכהן. בפועל, האריס המועמדת לנשיאות צריכה לבדל עצמה מהאריס סגנית הנשיא, קרי לבדל עצמה מעצמה. משימה זו קשה במיוחד לאור העובדה שהאריס היתה הקול שובר השוויון שהעביר בסנאט את תוכניותיו הכלכליות של ביידן. החל מהרגע הראשון של ביידן והאריס בבית הלבן, הכריז הממשל מלחמה על משק האנרגיה האמריקנית בשם 'המלחמה במשבר האקלים'. ביידן ביטל ביומו הראשון בתפקיד את צינור הנפט הענק 'קיסטון XL' שהיה אמור להעביר 800 אלף חביות נפט ביום מקנדה לארה"ב והקפיא את היתרי הקידוח שהתיר טראמפ באלסקה – הקפאה שהפכה בהמשך לביטול קבוע. ביידן הטיל מגבלות נוספות על קידוחים ושינוע נפט וגז טבעי באמצעות צינורות ורכבות. במקביל, התכנית של ביידן שעברה בזכות הקול של האריס העניקה סובסידיות ממשלתיות לטובת שוק האנרגיה הירוק בגובה של כ-370 מיליארד דולר, כדי להגיע ליעד 'אפס פליטות' בשני העשורים הקרובים.

בחודשים האחרונים ביידן שחרר את הרסן ותעשיית האנרגיה הגבירה את קצב הייצור, במקביל לשחרור נפט ממאגרי החירום – אך זה מעט מדי ומאוחר מדי: מאז השבעתו של ביידן בינואר 2021 זינק מחיר החשמל בארה"ב בכ-30% – פי 2 מעליית קצב האינפלציה ופי 13 מעליית מחירי החשמל ב-7 השנים שקדמו לנשיאותו (תחת טראמפ ואובמה). במקביל מחיר הדלק טיפס בכ-50% תחת ביידן-האריס. החשמל והדלק הם המרכיב היסודי ביותר בשרשרת הייצור ועלייה במחיריהם התגלגלה במהרה לזינוק במחירי הייצור וחומרי הגלם – שבתורם התגלגלו לצרכנים בסופרים. התוצאה היא שמאז כניסת ביידן והאריס לבית הלבן זינקו מחירי המוצרים הבסיסיים בארצות הברית ב-20% בממוצע, בעוד שהשכר השבועי הממוצע ירד ב-4%. בימים האחרונים אף התברר כי נתוני העבודה החיוביים שהזריקו מעט אופטימיות לשוק היו שגויים: לא פחות מ-818 אלף משרות חדשות שדווחו בחודש מארס החדשות, אינן קיימות בפועל – הנסיגה הגדולה ביותר מאז 2009. נתונים אלו מצטרפים לעליית שיעור האבטלה ביולי האחרון ל-4.3% – בהשוואה ל-3.5% ביולי שנה שעברה.

לפי הערכת 'הועדה לתקציב אחראי' – גוף כלכלי הנחשב א-פוליטי בארה"ב – היקף החוב הצפוי של ארה"ב תחת ממשל ביידן גדל בכ-20% וצפוי להסתכם עד 2031 בנתון דמיוני של 42.1 טריליון דולר – זאת לעומת הערכת חוב של 35 טריליון בתום כהונת טראמפ. לפי הניתוח של אותו גוף, עיקר ההוצאות של טראמפ (77%) היו בהסכמה דו-מפלגתית, כלומר אחרי חקיקה שתמכו בה נציגים משתי המפלגות, בעוד שני-שלישים מההוצאות בתקופת ביידן אושרו ללא תמיכת הרפובליקנים ורק בעזרת הקול שובר השוויון של האריס בסנאט.

–

האריס אינה מעוניינת כמובן לקשור את עליית המחירים למדיניות שהובילה עם ביידן ולכן מבקשת כעת למחוק את 43 החודשים האחרונים בהם כיהנה כסגנית נשיא, כמו גם את אמירותיה שלה בדבר תמיכה באיסור קדיחות למציאת נפט בלב ים וקידום "עסקה ירוקה חדשה אגרסיבית ורדיקלית". כעת, האריס מאמצת חלקים ממדיניות טראמפ, כמו ביטול המס על טיפים למלצרים ונותני שירות אחרים – ללא מתן קרדיט כמובן ליריבה על הנשיאות.

האריס נשאלה כיצד תממן את התוכנית הכלכלית שהגתה וטענה כי מדובר ב"השקעה לטווח ארוך" – אך בקרב הכלכלנים קיים קונצנזוס נרחב כי תכניתה אינה מעודדת צמיחה, אלא להיפך, רק מגדילה את ההוצאות ללא מקור תקציבי לכיסוין. האריס מציעה למשל לחזור על הטעות שהובילה למשבר 2008 ולסבסד דירות לרוכשי דירה ראשונה, כמו גם להעניק פטור גורף לבעלי חוב במערכת הבריאות הציבורית. כיצד האריס מתכננת לממן את ההוצאות הגבוהות? מיסים, כמובן. האריס תומכת בתוכנית הכלכלית הנוכחית של ממשל ביידן להעלות את מס החברות מ-21% כיום ל-28%, להגדיל את המס על רווחי הון לשיא חדש של 44.6% ולהשית מס של 25% על רווחים לא ממומשים של אנשים פרטיים בעלי שווי של 100 מיליון דולר ומעלה. משמעות המס האחרון הוא שאם רכשתם דירה במיליון שקלים וכעבור שנה הערך שלה עלה ל-1.5 מיליון – תצטרכו לשלם 125 אלף מס, אפילו אם לא מכרתם את הדירה. ממשל ביידן מעריך שהתכנית החדשה תגדיל את ההכנסות ממסים ב-5 טריליון דולר בעשור הקרוב, אך צריך לקחת בחשבון את 'דיכוי הצמיחה' שתגרור אחריה התכנית, בדמות עסקים שייסגרו/לא ייפתחו/ייאלצו לפטר עובדים ואנשי עסקים שיוציאו כספם מארה"ב כדי להימלט מתשלומי המיסים הגבוהים.

התכנית הכלכלית של האריס תואמת את תפיסת ה'אקוויטי' בה היא דוגלת – שוויון של תוצאות, להבדיל משווין הזדמנויות. זהו ההבדל הדק אך הדרמטי בין להבטיח משחק הוגן ושוויוני בפני החוק (למשל איסור אפליה על רקע גיל, מין, דת וגזע), לבין כפיית שוויון בכל מחיר (למשל ביטול פערי הכנסה באמצעים מלאכותיים כמו תקרת שכר או לכפות 'ייצוג נשי/להט"בי/שחור/ערבי/חרדי' במוסדות ציבוריים וחברות פרטיות). הדרך להשגת 'אקוויטי' היא אפליה 'מתקנת' על סטרואידים, המתמקדת כל כולה בצבע העור והמוצא של האדם במקום בכישוריו ויכולותיו. "אנחנו רוצים להציב את המדיניות של 'אקוויטי' במרכז המדיניות הכלכלית שלנו", אמרה האריס לפני שנכנסה לבית הלבן. "כולם צריכים לסיים באותו מקום. ואם אתה מבין שלא כולם מתחילים מאותו מקום, יש אנשים שצריכים יותר כדי שכולנו נסיים באותו מקום". האריס גם הציעה בעבר להטיל קנסות על חברות שבהן קיים פער שכר בין גברים לנשים.

תוכניתה הכלכלית של האריס מעלה שאלות מהותיות על עתיד הכלכלה האמריקאית. גישת ה'אקוויטי' והפיקוח הממשלתי לא יובילו לשגשוג וככל הנראה יפגעו בחופש הכלכלי שהיה מאז ומתמיד הבסיס לצמיחתה של ארה"ב. האמריקנים, אם יבחרו בהאריס, בהחלט עלולים "לסיים באותו מקום" – רק שהמקום הזה כבר פחות יזכיר את ארצות הברית החופשית והמשגשגת, אלא יותר את ברית המועצות של אמריקה.

מאמרים נוספים

הפרופגנדה הצפון קוריאנית של חיזבאללה – ד"ר אדי כהן
ואת חמאס חייבים הפעם להשמיד…
פלגן בלתי נלאה: לפיד וסוגיית החטופים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *