הדרך היחידה להחזיר את החטופים היא באמצעות חזרה למלחמה מלאה בעזה והגברת הלחץ הכלכלי והקרקעי על החמאס. כל דבר אחר ישחק לטובת האינטרסים של סינואר
כולנו משפחת חטופים. הדם רותח. לנגד עינינו חבורת הברברים של האסלאם הרדיקלי מוציאה להורג את ילדינו וממשיכה לרצוח בנו בעזה וביו"ש, גם אחרי 10 חודשים.
כולנו משפחת חטופים ועדיין ברור לגמרי שלהיות חלק מהמשפחה הביולוגית המצומצמת זה ניסיון קשה עד טירוף בימים אלו. ודווקא בגלל זה חשוב לי לכתוב את מה שאמרתי למשפחות החטופים שפגשתי מהיום הראשון ולאורך כל המלחמה:
לסינוואר אין כל סיבה לעשות עסקה ויש לו את כל הסיבות שבעולם לעשות משא ומתן חסר תוחלת.
לצערי, ראשי מערכות הביטחון שלנו, ראש המוסד, השב"כ והרמטכ"ל, לא מבינים את זה. הם ממשיכים באותה תפיסה שגויה מן היסוד של האויב שהנחתה אותם לפני ה-7.10. בזחילה במו"מ מול סינואר ובהסכמות הפומביות שלהם לאבד נכסים אסטרטגיים כמו הנוכחות בפילדלפי, הם מרחיקים את השבת החטופים מהבית, ממש לא מקרבים אותם.
לסינואר אין כיום כל סיבה להתנדב ולהעניק לנו את החטופים, שהם מבחינתו כלי נשק לכל דבר ועניין. כיוון שבניגוד לתחילת המלחמה, כיום המערכת הבינ״ל נוטה לטובתו, הסיוע מציף את רצועת עזה עם עודפים עצומים, הוא שולט ברוב מוחלט של השטח ושל האוכלוסיה, רוב גדול של החיילים שלו חיים ופעילים, כך גם רוב האמל"ח והמערכת התת קרקעית שלו. כפי שפורסם, הוא עוקב בדבקות אחרי השיח התקשורתי והציבורי בישראל ורואה שיש לו שליטה לא רעה גם בחברה הישראלית, הוא מצליח לפלג ולשסות אותנו אחד בשני, להפוך את ראש הממשלה לאשם בטבח (ביטוי רווח בשיח הציבורי), להגביר את הלחצים הבין לאומיים והפנימיים על ממשלת ישראל ועל העומד בראשה ואפילו להביא לשביתה במשק ולנזקים של מיליארדים נוספים.
המסקנה שלו מתבקשת: הזמן משחק לטובתו והוא צריך להמשיך במשא ומתן, אבל בשום אופן לא לחתום. המחירים רק יעלו, אצל שליט זה לקח חמש וחצי שנים, מבחינתו זה יכול לקחת גם עשרות שנים.
הוא גם לא יכול לחתום בנסיבות הללו, אסור לו. כיוון שמבחינה דתית הוא יכול לעשות ׳הודנא׳, מה שאנחנו במערב ובישראל מכנים בטעות עסקה, רק במצב של ׳חולשת המאמינים׳ בקרב, כדי שיוכלו להתרענן ולחדש את הלחימה במצב טוב יותר. לא במצבו הטוב כיום.
המבחן היחיד של סינוואר ביחס לחטופים ולעניינים אחרים הוא התרומה לניצחון הג'יהאד. לכן למעט ההצעה לכניעה מלאה של ישראל (כלומר נסיגה מוחלטת מרצועת עזה וחזרה למצב טוב מזה שהיה לפני ה-7.10 עבור החמאס) אין אפשרות ריאלית להגיע להסכמה במו"מ. למעשה המו"מ רק מעצים את האינטרס של סינוואר שלא לחתום.
הדרך הריאלית לגרום לסינוואר לחתום על ׳עסקה׳ היא מלחמה. זוהי הסיבה בגללה הוא הסכים לעסקה בתחילת המלחמה. כיון שהוא חשש שצה"ל באמת הולך לכבוש את הרצועה כולה ולכן היה לו קריטי לעצור את התנופה, לשפר את מעמדו הבין לאומי ולארגן מחדש את הכוחות הלוחמים.
ולכן אם אנחנו רוצים למלא את מחויבותנו המוסרית העליונה להשיב את החטופים שהופקרו על ידינו, אנחנו צריכים לחזור למלחמה. לא צבר של מבצעים ופעולות נקודתיות, אלא פעולות מלחמתיות של ממש, מלחמת חורמה, שכוללת פגיעה בדברים החשובים לחמאס, ותחייב אותו להסכים לעסקה. מדובר בצעדים כמו: השלמת פינוי צפון הרצועה מאזרחים מדרום לציר נצרים וטיהור שיטתי ויסודי של כל תשתית הטרור משם; שליטה של צה״ל על הסיוע והדלק. וע"י כך שליטה אפקטיבית באוכלוסייה; שליטה מלאה במרחב ובתנועה ע״י חלוקת הרצועה לחלקים עם צירים נוספים ונקזים ביניהם; יצירת מסלולי יציאה להגירה מהרצועה למעוניינים בכך; להודיע על הקצאת שטחים במרחב החיץ לחקלאי העוטף בקביעות ועל הקמת מחנות ובסיסי צה"ל לאורך הרצועה.
הרשימה היא ארוכה, החלטת הקבינט על שליטה קבועה בפילדלפי, היא צעד קטן בכיוון הנכון הזה, אבל זה לא מספיק בשביל להביא את סינואר לעסקה, וזה לא יספיק כדי להביא להכרעה.
צריך לחזור למלחמה, זו הדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר לביטחון החטופים ולביטחון ישראל.
תיקון קל: הבעיה של החמאס להגדיר עסקה כ׳הודנא׳ אינה חוזקו אלא חולשתו.
כפי שכתוב במאמר ׳הודנא׳ חייבת להיות כזו שמטרתה התחמשות מחדש אך כל עוד ישראל שולטת בציר פילדלפי אין לחמאס אפשרות כזו.
מכאן נובעת החשיבות של הדרישה הזו בעיני חמאס.
אך כמובן שבנייה מחדש של החמאס תביא לשחזור של אסון ה7.10. דבר שיגרום הרבה יותר מוות, סבל והרס ממותם, חס ושלום, של החטופים שעודם בחיים ולכן ישראל לא יכולה לותר על זה.
ציר פילדלפי זה רק תירוץ. אין שום משמעות בהחזקת הציר עצמו. אולי רצועה של מינימום חצי ק"מ תהיה משמעותית וניתנת להגנה אבל אז צריך להפסיק לדבר על ציר ולהתחיל לדבר על רצועה.
זה מייאש, כי זה נכון, אבל לא סביר שיקרה.
כי השמאל כבר זמן רב מייצג את אמריקה
וכי הימין כבר זמן רב משתפן מלהתנהג כמו ימין, בשניה שהוא בעמדה בכירה.
אבל איך כאשר הצבא מנוהל עי זרים
המאמר מראה מה הדרך הנכונה לנצח במלחמה. בנגוד לתפיסה, קונספציה, המקובלת על מערכת הבטחון.
המאמר מראה לצערנו כי בעיני טהרן הם השיגו נצחון, פנוי של הצפון והדרום בישראל .נזק כלכלי עצום, ופגיעה במעמדנו הבין לאומי ועלית האנטישמיות בעולם.
עמית הלוי ראוי להיות שר הבטחון או היועץ הראשי לנתניהו . על הממשלה והצבא לתקן את נהול המלחמה על פי המוסבר במאמר ולהגיע לנצחון.
כבר כמעט שנה שאני אומר זאת. בנוסף, צריך להבהיר שהיום שאחרי כולל פינוי מלא של התושבים מהרצועה והלאמת הקרקע כפיצוי מלחמה, היה צריך להתחיל כבר לפני 10 חודשים בהעמדה לדין צבאי של פושעי המלחמה ולהוציא להורג כל מי שהיה שותף לתקיפת מטרות אזרחיות.
האם תהיה התנגדות דיפלומטית? כן. האם ניתן יהיה להשיג את כל זה? אולי. אבל ההתנהלות בשנים האחרונות מביאה אותנו למצב גרוע בהרבה.
למרבה הצער, הממשלה שבויה בריקבון המוסרי שפשט בעולם המערבי. אנשים שטומטמו ע"י התקשורת חושבים שדמוקרטיה נקבעת לפי מי יכול להפעיל יותר כח בחסימת כבישים, וההפקרות חוגגת.
מסכים
ח"כ עמית הלוי היחיד במערכת הפוליטית שרואה את המציאות ומסוגל לנתח אותה נכון ולהפיק את המסקנות הנכונות, ללא כחל ושרק.
מתאים מאד לתפקיד שר הבטחון.