יו"ר סיעת 'העבודה' לשעבר אלי גולדשמידט התארח באולפן 'כור ההיתוך' עם שניאור ובר לשיחה על ההתפכחות שעבר, אוסלו וההתנתקות, המאמץ להוביל פיוס בעם ומה שעבר לפני שנה כתושב זיקים
חבר הכנסת ויו"ר סיעת 'העבודה' לשעבר אלי גולדשמידט בשיחת עומק אמיצה וגלויית לב עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על תהליך ההתפכחות שעבר בימים האחרונים, ההכרה העמוקה בכישלון תהליך אוסלו וההתנתקות שבהם תמך כבכיר לשעבר במפלגת העבודה, התנגדותו העזה לנתניהו ולמחנה הימין בשל הרפורמה במערכת המשפט שהוחלפה במאמץ להוביל לאחדות ופיוס בעם ישראל והחוויה הקשה שעברה עליו ב-7 באוקטובר כתושב קיבוץ זיקים.
לדברי גולדשמידט, "ההתנתקות היתה טעות בדיעבד. אני בזמנו תמכתי גם בהסכמי אוסלו וגם בהתנתקות. מאוד לא אהבתי את חוסר האמפטיה למתיישבים. הסתבר שבהתנתקות נפלנו בפח. באותו רגע שעזבנו את עזה הם החלו לחפור מנהרות".
על ההתפכחות שלו אמר גולדשמידט, "אנשים בדרך כלל מאוד מתקשים להיפרד מדעות שהתגבשו לאורך הרבה שנים, ולא משנה באיזה תחום. זה יכול להיות בתחום הפוליטי, וזה יכול להיות בתחומים אחרים. לבוא ולהסתכל לנבכי הנפש של עצמך, ולבוא ולהגיד, "אוי, טעיתי", זה מאוד מאוד קשה, זה מייסר, זה תהליך מייסר.
"ולכן, זה תהליך שהוא די הדרגתי. תראה, אחרי אוסלו התחילו פיגועים, וכדי להדחיק את הבעיה אמרנו, "זה פיגועים של אויבי השלום". מה זאת אומרת אויבי השלום? זאת אומרת שיש כאלה שהם בעד השלום. זיהינו בצד השני כאלה שהם בעד השלום, וכך שכנענו את עצמנו, ובתום לב.
"אבל עם הזמן הסתבר שכמעט כל המנהיגות בצד השני היא אויבת השלום, כי הם עמדו מאחורי הפיגועים. אגב, השגיאה הזו לא הייתה נחלתנו בלבד. הליכוד הוא זה שהוביל את ההתנתקות. הוא זה שהוביל למצב שבו בעצם אנחנו לא יכולים לראות בפועל יום-יום מה עושה החמאס ברצועה, ואז זה גדל להיות למפלצת של עיר תת-קרקעית. אנחנו נערכנו למשהו אחר, ופתאום מסתבר שיש עיר תת-קרקעית, שצה"ל כבר כמעט שנה מסתובב ברצועה ולא מצליח – הוא הצליח לסכל את רוב הפעילות, אבל עדיין לא גמר את העבודה באופן מוחלט, בגלל העיר הנוראית שהם הקימו מתחת לאדמה, ושם כנראה גם נמצאים החטופים.
בהתייחסו להפגנות בתקופה האחרונה הוא אומר כי "אני חושב שבמקום להפגין נגד הממשלה, אותם המונים שיוצאים לרחוב צריכים לצאת כדי להפגין בעד אחדות בעם. לגבי ההפגנות של משפחות החטופים, אנחנו חייבים לכבד. אני עושה הבחנה מאוד ברורה: ההפגנות למען החטופים הן נכונות, הן צריכות להתקבל באהבה ובהרבה מאוד חיבוק, ואילו ההפגנות נגד הממשלה הן פשוט מיותרות. הן לא משיגות שום דבר, הן רק מחריפות את המחלוקת בעם".
על מפלגת העבודה, אמר גולדשמידט כי "במבנה הפנימי שלה, התחילה לשים פחות דגש על הנושא של התיישבות ושל עשייה וכל הדברים האלה, והלכה לדברים שיותר מתאימים לשמאל, שנמצא קרוב לאוניברסיטאות בעולם, שזה שמאל יותר מה שהם קוראים "פרוגרסיבי". היא הלכה והצטמקה. כלומר, החלק של הציבור שדומה למפלגת העבודה שהייתה פעם – גם אם לא קוראים לה מפלגת העבודה, לדעתי, לא השתנה".
פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.
החטא הגדול של השמאל היה בשימור המאבק ההיסטורי נגד הימין החילוני בזמן שרובם הפכו בפועל לימין כלכלי, כולל הקיבוצים. כדי לשמר את ההגמוניה הם ייצרו הבחנה מלאכותית על ידי יצירת מודל מדיני חדש שכלל את אוסלו אבל כנראה גם אלמנטים אחרים התגנבו, בעיקר עם המימון הזר, כמו רעיונות אנטי לאומיים וגלובליסטיים.
מה הסיבה לכך? לדעתי בעיקר גזענות והבדלים תרבותיים מסויימים. בסופו של דבר מדובר באצולה דה לה שמאטע. בעולם שונאים אותם כמו ששונאים כל יהודי אחר ואולי אפילו יותר. הם כמובן לחלוטין לא מודעים לזה למרות שמה שקרה באוניברסיטאות בארה״ב ולמעשה בכל העולם אחרי השביעי באוקטובר היה אמור להבהיר להם את יחסי הכוחות האמיתיים. כרגע הם עסוקים בלנער מעצמם את האשמה על חלקם באסון אז כנראה שלא נראה שינוי גורף בזמן הקרוב.
תגובה חכמה וחשובה. אחרי אוסלו באו גם רעיונות אנטי לאומיים ונגד מסורתנו, כמו עירית תל אביב שבקשה למנוע תפלה ברחוב ביום הכפורים.
יש גם גזענות נגד הספרדים. השמאל ממשיך בדרך של יהודים במזרח ארופה. מנסים לפייס ולשחד את האויבים במקום להעניש אותם, פוחדים שהנוצרים יגידו שהיהודים שופכים דם.
מאז הסכמי אוסלו עברו יותר מ30 שנה. הם כבר לא רלוונטיים. היתה הזדמנות חכל המנהיגים מאז(בנימין נתניהו) לעשות לתיקון/שינוי/עדכון ההסכמים. אבל הוחלט לעצור הכל להשאיר את המצב כמו שהוא וזה הכניס אותנו לביצה טובענית.
מאז הסכמי אוסלו עברו יותר מ30 שנה. הם כבר לא רלוונטיים. היתה הזדמנות חכל המנהיגים מאז(בנימין נתניהו) לעשות לתיקון/שינוי/עדכון ההסכמים. אבל הוחלט לעצור הכל להשאיר את המצב כמו שהוא וזה הכניס אותנו לביצה טובענית.