פרופ' שטרנפלד הישראלי פגש את נשיא איראן והודיע: 'איראן רציונלית יותר מישראל'. ככה זה כשמאבדים את המצפן המוסרי
בעת שמתיחות גוברת במזרח התיכון, מתנהל ויכוח אקדמי וציבורי סוער על טיב היחסים בין ישראל לאיראן. במרכז הדיון עומדות הצהרותיו של פרופסור ליאור שטרנפלד, מומחה ליהדות איראן, המציע פרשנות אופטימית ליחסים אלו. מאמר זה מבקש לבחון באופן ביקורתי את עמדותיו של פרופ' שטרנפלד, תוך העמדתן אל מול המציאות הגיאופוליטית המורכבת באזור.
מתקפת הטילים השנייה בשנה האחרונה, ב-1 לאוקטובר, בה איראן שיגרה כ-180 טילים בליסטיים לעבר ישראל כתגובה על חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה והגנרל האיראני עבאס נילפרושאן וחיסול איסמעיל הנייה בטהראן בחודש יולי היא הוכחה ניצחת לעוינות והטרור של משטר האייתולות ברחבי המזרח התיכון. אך לדאבוני, יש עדיין אנשים שחושבים שאיראן שינתה את דרכה והפכה לשוחרת שלום בשנה האחרונה.
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הגיע לעצרת הכללית של האו"ם ב- 24.9.24, שם הוא נפגש עם מנהיגי מדינות בניו-יורק ולכאורה פיזר מסרים של שלום ושקט אזורי. אם זה לא מספיק, דווח גם שהוא נפגש עם הפרופסור הישראלי ליאור שטרנפלד מומחה ליהדות איראן שמלמד באוניברסיטת פנסילבניה; זאת ביודעין שפרופסור שטרנפלד ישראלי. הציטוטים של פרופסור שטרנפלד על פגישה עוד עלולים לגרום לנו לחשוב שאיראן השתנתה ב- 180 מעלות מאז מותו של הנשיא הקודם איברהים ראיסי מהתרסקות מסוק במאי האחרון בגבול בין אזרבייג'ן לאיראן. דבריו של שטרנפלד מעלים שאלות לגבי האפשרות של שינוי במדיניות האיראנית.
פרופסור שטרנפלד נשמע כמביא בשורה של שינוי על המעצמה שמימנה וממשיכה להפעיל ביתר שאת את הפרוקסיס שלה במלחמה העקובה ביותר מדם שישראל חוותה מאז מלחמת העצמאות. אך ההתפעלות של פרופסור שטרנפלד אינה מפתיעה כלל. כבר ב-16 באפריל, עוד במהלך כהונת ראיסי שכונה "התליין מטהרן" אחרי שחתם על הוצאה להורג של עשרות אלפי פעילי אופוזיציה איראנים, ורק יומיים אחרי שאיראן שיגרה לעבר ישראל מאות כטמ"בים וגם טילי שיוט, פרופסור שטרנפלד כתב מאמר למגזין הידוע לשמצה +972, ש"איראן פועלת בצורה רציונלית יותר מישראל – לעת עתה". בשביל לסבר את האוזן, הכותבים באתר מגזין +972 מאשימים את ישראל ב"אפרטהייד", "טיהור אתני", הם גם טוענים ש"עוד נכבה מתבצעת".
פרופסור שטרנפלד טען במאמרו ש"העולם הביט בתמיהה, בידיעה שהפעם ישראל חצתה את כל הקווים האדומים". מה שפרופסור שטרנפלד שכח לציין זה שלקראת אותה תקיפה בה חוסל חסן מהדווי, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, קדם איסוף מודעין נרחב על מנת לצמצם כל פגיעה אפשרית באזור. בתור מי שמתיימר להבין מעולה את המשטר האיראני, אני תוהה כיצד חלפה מראשו של פרופסור שטרנפלד העובדה שכוח קודס פועל בשיתוף פעולה עם ארגון הטרור חיזבאללה להקמת תשתיות טרור בסוריה נגד ישראל. אותה תשתית שבגללה עשרות אלפי ישראלים עקורים בארצם כבר כמעט שנה.
במאמרו הוא טוען כי כשבועיים אחרי התקיפה שיוחסה לישראל "טהרן פתחה ערוץ תקשורת ישיר עם ארצות הברית, על פי הדיווחים איראן אמרה לאמריקאים שאם הם יאלצו את ישראל להסכים להפסקת אש בעזה, איראן תימנע מלנקום כלל. כשהתברר שזה לא על הפרק, הגיעה עד מהרה תגובה צבאית איראנית".
אך מה שמדהים הוא הפרשנות שנתן שטרנפלד לתקיפה האיראנית: "כך, למעשה, איראן התריעה בפני ישראל ובעלות בריתה בהתרעה מוקדמת רבה, ואפשרה ליירט את הרוב המכריע של המל"טים – יחד עם הטילים שבאו לאחר מכן"; כל אדם עם שכל ישר יכול להסכים ששיגור מאות טילים לעבר מדינה, גם אם מודיעים עליהם לפני כן, אינו מצדיק או ממתן את הכוונות הרצחניות של משטר או ארגון טרור. הדבר נכון ביתר שאת כשמדובר במשטר האייתולות ובציון חגיגתם על המתקפה שיכלה להיות קטלנית ביותר כנגד ישראל, ללא המעטפת הביטחונית שהקיפה אותה עם כיפת ברזל והסיוע המדיני ביטחוני שקיבלה מצבאות המערב ובנות בריתה במזרח התיכון.
ובחזרה ל"פגישת המאה" בין שטרנפלד לנשיא איראן. הצהרותיו של שטרנפלד בהחלט עשויות להתפרש כמו עידן חדש שלא נראה כמותו מאז סיום המלחמה הקרה באומרו "זה לא המשך של משטר ראיסי מבחינת מדיניות חוץ, הנשיא גם מדבר על זה שהתפקיד שלו הוא לחדש את הדיאלוג עם המערב. אם הייתה מנהיגות בארץ שרוצה לייצר עתיד טוב באזור, אני חושב שיש עם מי לעבוד. אבל לצערנו אין". כך שטרנפלד ממשיך עם הפרדיגמה לפיה כל הבעיות במזרח התיכון מקורן בישראל, אל מול "איראן המתונה" שרוצה לפתוח בדף חדש עם המערב, שאפילו לא נאמר אם ישראל תהיה גם חלק מאותו נרמול. בפועל, כל עוד איראן נשלטת על ידי משטר האייתוללות, לא משנה אם יהיה נשיא קיצוני או מתון יותר, העוינות והתקיפות כלפי ישראל לא תעצור.
יש לזכור שבין איראן לישראל מפרידים יותר מ-1,000 ק"מ, כך שלא מדובר על סכסוך גיאוגרפי, אלא אך ורק על קיצוניות וקנאות אסלאמית קיצונית. עוד לא עברה שנה מהטבח הכי גדול שבוצע כנגד העם היהודי מאז השואה, ופרופסור שטרנפלד כבר שכח או אולי למעשה בכלל לא הכיר את המעורבות האיראנית בתכנון מתקפת הטרור של החמאס, כולל אימון פעיליו, אספקת נשקיו ומימון פעילותו. מאז תחילת כהותנו של הנשיא מסעוד פזשכיאן עברו כמעט 5 חודשים שבמהלכם איראן המשיכה להיות סוכנת כאוס על ידי מימון ושליחת כוחות לארגוני שפוגעים בחייהם של עשרות מיליוני בני אדם במזרח התיכון, כולל בשטחה שלה.
לסיכום, בעוד שפרופ' שטרנפלד מציע פרשנות אופטימית ליחסי ישראל-איראן, ניתוח מעמיק של המציאות בשטח מעלה ספקות כבדים באשר לתקפותה. האתגר העומד בפני מקבלי ההחלטות וחוקרי המזרח התיכון הוא לנווט בין תקווה לזהירות, תוך הבנה מעמיקה של המורכבויות האזוריות. רק גישה מפוכחת ומבוססת עובדות תוכל להוביל למדיניות אפקטיבית מול איראן.
תום יוחאי הוא מנהל חטיבת הקמפוסים של ארגון CAMERA on Campus Israel
