המינויים החדשים של טראמפ מראים שהתמיכה בישראל פה כדי להישאר
לקאמבק הפוליטי ההיסטורי של דונלד ג'יי טראמפ במערכת הבחירות רבת התהפוכות לנשיאות ארה"ב יהיו השפעות מרחיקות לכת ברחבי אמריקה והעולם כולו. ובאשר לציבור הישראלי, השאלה הגדולה שעולה כעת היא האם ניצחונו בבחירות יסייע לישראל להשיג הכרעה מהירה במלחמתה הממושכת נגד ציר הטרור בראשות איראן. אך כאשר אנו מבקשים העריך את משמעות תוצאות הבחירות מנקודת מבט ישראלית, ראוי לבחון תחילה את תקופת ממשל ביידן, ולהזכיר שאנשי הצוות שלו העבירו אינספור מסרים בעלי משמעויות סותרות, וכל זאת במטרה להפיל את ממשלת נתניהו ובסופו של דבר לעכב את המאמץ המלחמתי של ישראל נגד חמאס.
הנשיא היוצא ג'ו ביידן העביר נשק אמריקאי חיוני והכרחי מאוד בהיקף של מיליארדי דולרים, וגילה רגישות רבה לכך שעבור הציבור הישראלי הטבח שבוצע ב-7 באוקטובר נגע בעצב החשוף של השואה. יחד עם זאת, הציבור הישראלי חש הקלה על כך שאינו נאלץ להתמודד עם נשיאות קמלה האריס. סקרים שנערכו הראו ששני שלישים מהישראלים ראו בטראמפ ידידותי יותר לישראל, ובזה הם מדויקים למדי.
אחרי הכל, במרוץ לנשיאות התמודדו זה מול זה שני בעלי תפקידים, ובעוד שסגנית הנשיא האריס הציגה מסרים דו משמעיים על ישראל בכל צעד ושעל, טראמפ יכול היה להתפאר בשיא המדהים של תמיכה פרו ישראלית יותר מכל נשיא אחר אי פעם. במהלך כהונתו הראשונה (2016-2020), הוביל טראמפ שורת מהלכים משמעותיים: טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר אליה את שגרירות ארה"ב; קיצץ במימון לרשות הפלסטינית ולאונר"א בשל שחיתות, הסתה ותשלום למחבלים; הוציא את וושינגטון מהסכם הגרעין האיראני הפגום; הכיר ברמת הגולן כשטח ישראלי ריבוני; הביא לפיוס היסטורי בין ישראל למספר מדינות ערביות סוניות באמצעות הסכמי אברהם; ומזכיר המדינה שמינה, מייק פומפאו, הכיר בעסקים שהקימו מתיישבים יהודים ביהודה ושומרון כחוקיים. אף נשיא ארה"ב אחר לא יכול להתקרב לרשימת הישגים שכזו במדיניות פרו ישראלית.
עם זאת, במהלך ארבע השנים האחרונות, טראמפ נתן לקהילה של תומכי ישראל סיבות לדאגה בכל הנוגע לקדנציה שנייה. ראשית, מערכת היחסים שלו עם בנימין נתניהו נפגעה לאחר שראש ממשלת ישראל בירך את ג'ו ביידן על ניצחונו בבחירות בנובמבר 2020 – במקום לצדד במחאותיו של טראמפ על כך שהבחירות נגנבו. מאוחר יותר, טראמפ מתח ביקורת גלויה על נתניהו כ"חלש" לאחר שלא סייע במתקפה הממוקדת על קאסם סולימאני, ראש משמרות המהפכה האירניים.
לאחרונה, טראמפ אף הביע הסתייגות לפרסום הכמעט יומיומי של צה"ל של קטעי וידאו המראים תקיפות אוויריות מדויקות על מטרות אויב בעזה ובלבנון, והגדיר אותם כ"שער עצמי" שמשחק לטובת התעמולה של תומכי חמאס וחיזבאללה. הוא גם נזף בישראל על כך שלא האיצה את המלחמה, וטען שהגישה האיטית והמכוונת רק מלבה מחאות אנטישמיות ברחבי העולם. הוא אף רמז שחוסר תמיכה בקרב מצביעים יהודים אמריקאים עלול להוביל לתבוסתו.
במובן הרחב יותר, טראמפ גם אימץ עמדה אנטי-מלחמתית מובהקת במסע הבחירות שלו. הוא התעקש שיסיים את המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון – ואף טען שהן לעולם לא היו מתחילות אם הוא עדיין היה נשיא. הוא גם התחייב שלא לפתוח במלחמות חדשות המחייבות את חיילי ארה"ב למות ללא צורך על אדמה זרה. בהתחשב באג'נדה שלו של "אמריקה תחילה", היו שהגדירו אותו כפופוליסט שמרני מסורתי הדוגל בבידוד אמריקאי.
טענה זו חוזרת אחורה ל"פופוליזם ג'קסוני", שהפך למונח נפוץ בקרב חוקרים כדי להסביר את עלייתה של התופעה המוגדרת בתור "לאומיות נוצרית" באמריקה. אנדרו ג'קסון היה הנשיא האמריקני הראשון מחוץ למרכזי הכוח העיקריים של אמריקה המוקדמת (וירג'יניה, ניו יורק ומסצ'וסטס) – אדם שהגיע מהפריפריה ותמך בחברה החקלאית. חסידיו גילו חשדנות כלפי העשירים והאליטה, כלפי ברוני הרכבת והפלדה, וכלפי הממשל הגדול. הם התנגדו במיוחד למלחמות חוץ ולהסתבכות.
היסטוריונים בולטים כמו וולטר ראסל מיד ומייקל דורן עקבו לאחרונה אחר הפילוסופיה האמריקאית הייחודית הזו לאורך עשרות השנים, עד לתומכי טראמפ השמרנים של ימינו – בני מעמד הפועלים ואנשים שהגיעו מהמרחב הכפרי ללא תארים אקדמיים. אנשים אלה אכן לא מאמינים באליטות מהחוף המערבי והמזרחי, ובברוני ההיי-טק של ימינו. הבטחותיו של טראמפ הדהדו את עולמם: להרחיק זרים, לסיים את המלחמות הנוכחיות ולהימנע מכל סכסוך חדש בחו"ל. המותג הפופוליסטי הזה של בידוד, שבוודאי מצא חסידים בקרב הרפובליקנים השמרנים בדורות האחרונים, עלול להביא לכך שטראמפ ייתפס כמי שמוכן לנטוש את בעלות בריתה של אמריקה, ביניהן אוקראינה וישראל.
עם זאת, יש חריג אחד מרכזי למסורת הזו של הבידוד האמריקאי – והיא ישראל. תומכי הפופוליזם הג'קסוני ראו באמריקה אומה נבחרת עם גורל אלוהי – בדומה לישראל. עם ישראל הקדום שימש עבורם דגם של אומה מבורכת על ידי אלוהים ומוגנת על ידי איכרים-לוחמים ורועים-לוחמים, כמו דוד המלך בעצמו. מסיבה זו, גם אם ארה"ב תתכנס לתוך עצמה ותיתן לעולם להגיע לכאוס, היא לעולם לא תנטוש את ישראל.
על פניו נראה שזאת הולכת להיות המציאות בעקבות הניצחון שהביא לקאמבק המדהים של טראמפ. בזמן קצר מאוד, הוא מינה דמויות מפתח לממשל השני שלו, שהם ידידי ישראל מובהקים. המושל מייק האקבי, המיועד לשגריר הבא של ארה"ב בישראל, הוא ציוני נוצרי נאמן שתמך בסיפוח יהודה ושומרון על ידי ישראל. הסנאטור מרקו רוביו, המיועד לתפקיד מזכיר המדינה החדש, הטיל לאחרונה על החמאס את האחריות לנפגעים הפלסטינים בעזה. חברת בית הנבחרים אליז סטפניק, שגרירת ארה"ב הנכנסת באו"ם, נזפה באופן פומבי בנשיאות של האוניברסיטאות הרווארד, קולומביה ופן על רקע התנגדותן לאנטישמיות בקמפוס. והמפקד החדש של הפנטגון יהיה יוצא הצבא פיט הגסת', מגיש פוקס ניוז שצילם לאחרונה סדרת כתבות בישראל שבהן האשים את חמאס באימוץ אסטרטגיה ארוכת טווח של מלחמה מתמדת נגד המדינה היהודית.
כל זה מבשר טובות עבור ישראל, בזמן שאזרחיה ממתינים לטקס ההשבעה השני של טראמפ ב-20 בינואר. אוקראינה עשויה להיקלע לפשרות טריטוריאליות כואבות, אבל הישראלים יכולים לצפות לכך שטראמפ ייתן להם מרווח זמן כדי לחסל את חמאס ואפילו את חיזבאללה. אולי הוא ירצה שהדבר יתרחש במהירות, אבל הוא יגבה את ירושלים. ולפי שעה, טראמפ אולי נגד מלחמות צבאיות, אבל הוא די אוהב ואפקטיבי כאשר מדובר בלוחמה כלכלית. אנו יכולים לצפות לחזרה של מדיניות "הלחץ המקסימלי" שלו כלפי איראן, שהכלכלה שלה על סף קריסה. לאיראן לא תהיה ברירה אלא לבטל את מיליציות הטרור שלה באזור, ואני מקווה שהדבר יוביל להפסקות אש ולהחזרת בני הערובה הישראלים הנותרים תוך זמן קצר.
ראוי כאן להזכיר את המקרה של הכומר האמריקני אנדרו ברונסון, שנכלא על ידי נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן בהאשמות שווא. יש הטוענים שטראמפ ידידותי מדי עם דיקטטורים כמו ארדואן, ולמעשה הוא אכן היה לבבי אליו מאוד בפומבי. אבל באופן פרטי, טראמפ הזהיר שהוא יביא לפשיטת רגל של הכלכלה הטורקית אם ברונסון לא ישוחרר. לאחר מכן הפעיל טראמפ לחץ כלכלי קשה על אנקרה עד כדי כך שבנקאים ואנשי עסקים מובילים בטורקיה התחננו בפני ארדואן שישחרר אותו, וברונסון אכן שוחרר לחופשי.
לפיכך, אנו יכולים לצפות מטראמפ להחיות את כלכלת ארה"ב ולהשתמש בה כמנוף כדי להביא לוויתורים פרו-אמריקאים במקומות רבים בעולם. ובמקרה הזה אפשר להבין את הביטוי "פרו-אמריקה" גם כ"פרו-ישראלית".
הניסיון ההיסטורי והמינויים העכשוויים מעידים שלמרות הרטוריקה הבדלנית, תמיכתו של טראמפ בישראל צפויה להימשך ואף להתחזק – אם כי בתנאים ובקצב שהוא יכתיב.
דיוויד פרסונס הוא עורך דין, סופר, עיתונאי, פסטור מוסמך ומומחה למזרח התיכון, המשמש כסגן נשיא ודובר בכיר של השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים
