סיקור עוין על 'סיקור אוהד'

בזמן שראש הממשלה מנהל מלחמה בחזיתות רבות, התקשורת בחרה צד במשפטו והאמת נשארת מאחור

נתניהו בבית המשפט לקראת מתן עדות. צילום מסך מתוך סרטון ברשת X

עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו הפעילה ביתר שאת את בלוטותיהם צמאות הדם של מתנגדיו ובכללם אנשי תקשורת. כבר במסיבת העיתונאים שנערכה ערב התייצבותו בבית המשפט ניכר היה מבחינת חלק מאלה שנכחו בה כי כל דקה שעוברת בטרם נתניהו מועבר לתא חשוך בכלא היא אך ורק בזבוז של זמן.

האמת היא כבר סיפור אחר לגמרי ולא חיוני גם כאשר מדובר בטחנות הצדק שכבר לא טוחנות לאט, הן פשוט הפסיקו לטחון. מתוך כך כתב תאגיד "כאן" מיכאל שמש יכול לשאול את ראש הממשלה נתניהו על הצעתו לוותר על רמת הגולן על אף שלא הוצעה

מתוך כך כתבת ערוץ 12 יולן כהן יכולה להאשים את נתניהו בכך שאינו מסכים לבצע עסקה להחזרת חטופים למרות שחמאס הוא זה שמסרב

כהן אף התייחסה לתדירות פגישותיו של נתניהו עם משפחות חטופים וגם שם לא דייקה בלשון המעטה

פרץ תגובות מריעות בקע מעמיתיה של כהן משל הצליחה להציג הישג עיתונאי ברמת פרס פוליצר או לפחות סוקולוב על כך שהשתלחה בראש הממשלה כאשר ניסה להשיב לה ולא הניחה לו לדבר ללא הפרעותיה. יתכן כי היתה זו אחת מפסגות הקריירה של כתבת הבריאות והתיירות של הערוץ שזכתה להקלע למסיבת העיתונאים עם ראש הממשלה.

לאחר שהתעקשה היועצת המשפטית לממשלה כי נתניהו יתייצב בבית המשפט לצורך מתן עדותו שלוש פעמים בשבוע למשך שעות ארוכות בכל פעם, נרשמה התנגדות נחרצת בקרב מחנה הימין, נבחרי ציבור ומצביעיהם. חברי הקבינט הבטחוני שיגרו מכתב בו ביקשו להבהיר כי תדירות כזו היא פגיעה חמורה בבטחון המדינה כאשר ראש הממשלה מנהל לחימה בזירות כה רבות. גלי בהרב מיארה לא השתכנעה מהקריאות גם כאשר רבים מתומכי הימין התייצבו מחוץ לבית המשפט בזמן עדותו של נתניהו כדי למחות על הדרישה ממנו להתייצב בבית המשפט באופן שמקשה עליו ללא כל ספק לנהל את הלחימה. התעקשותה של היועצת המשפטית לממשלה היא לא פחות מבלתי נתפסת בוודאי לאור האירועים החדשים בגזרת סוריה.

כך יצא, אפוא, כי נתניהו לאחר לילה נוסף בו ניתן להניח כי לא עצם את עיניו כאשר ניהל את חיסולו של צבא סוריה במהלך היסטורי שאף אחד לא יכול היה לדמיין, המשיך בבוקר אל בית המשפט כדי להעיד בתיק בו נטען כי האדם ששפכו את דמו ואת דמם של בני משפחתו אולי יותר מכל אדם אחר – קיבל סיקור אוהד.

בעוד רבים מתומכיו ניסו להניא את היועמ"שית מהחלטתה, ניצב נתניהו נחוש במסיבת העיתונאים: "שמונה שנים אני מחכה ליום הזה. שמונה שנים אני מחכה להציג את האמת. שמונה שנים אני מחכה לפוצץ סופית את ההאשמות ההזויות והמופרכות שכוונו נגדי. שמונה שנים אני מחכה לחשוף את השיטה".

השיטה נחשפת גם בהקשר הזה, רבים מאלה הקוראים שלא לעדן את תדירות מתן עדותו של ראש הממשלה מבקשים למעשה לגרום לו לומר כי אינו מצליח לנהל כשורה את המדינה ואת המלחמה תוך כדי ניהול משפטו. אותם אלה רוצים למעשה לעשות שימוש בהודאתו שלו כדי לטעון שהוא עצמו טוען כי אינו יכול להתנהל כך ועל כן יוכלו לקרוא לנבצרותו. מעגל הקסמים האכזרי הזה הוא תרגיל נוסף במסכת שנועדה לסיים את כהונתו של נתניהו באיזשהו אופן. כל אופן. חוץ מבחירות.

כפי שאמר נתניהו: "לא היתה עברה אז חיפשו עברה, לא מצאו עברה אז המציאו עברה. עוצרים עשרות אנשים בסביבתי, הורסים להם את החיים, סוחטים אותם באיומים כדי שיתנו עדות שקר, אם זה לא עוזר מפעילים רוגלה שאנחנו מפעילים נגד גדולי אויבינו. אז אני לא רוצה לדבר? מחר אני מדבר!"

הכתב גיא פלג שבודאי אינו נמנה על תומכיו של נתניהו אמר בקול את מה שטוענים רבים: "זה תיק לעסקה. העסקה על השולחן מהיום שבו התחילה החקירה. לעסקה הזו יש מחיר והמחיר הוא מאוד מאוד פשוט – הרחקתו של נתניהו מהשירות הציבורי לכמה וכמה שנים. על זה הפרקליטות תתעקש, את זה נתניהו לא מוכן לתת".

כיצד ידע גיא פלג לומר את הדברים? איך לא מצא את עצמו בחקירה לאחר מכן? אולי מיותר לשאול כאשר הוא עדיין לא נתן את הדין על הסרטים הערוכים שהציג בפרשת שדה תימן.

כבר ביוני 2023 הודה מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, כי אכן זו היתה הציפיה: "אף אחד לא יכול היה לנחש שראש  הממשלה נתניהו לא יתפטר ויבחר להלחם מתוך המערכת. אני מכוון את זה למפלגה שנלחמת ולא מבינה שהיא צריכה להגיד שלטובת המדינה 'אנחנו מעמידים איש אחר בראשנו'".

ובכן, המפלגה לא הציבה איש אחר בראשה אלא התייצבה לתמוך בנתניהו בבית המשפט למורת רוחו של איש התקשורת יאיר שרקי שהעמיד את התייצבותם אל מול האפשרות להשתתף בהלוויותיהם של לוחמי צה"ל שנפלו על אף שלא זכור כי דרש זאת מנבחרי ציבור מהאופוזיציה ולא התיחס להשתתפות בהלוויות בימים אחרים.

שרקי גם לא שבע נחת מהעובדה שפרקליטו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, בחר להתחיל עם תיק 4000 על אף ההאשמות החמורות כביכול משום שהשופטים כבר רמזו שאין בו כנראה עברת שוחד. שרקי הצטער על כך שאדם שמתנהל תחת המשא הכבד ביותר מבין כל אזרחי מדינת ישראל "יתחיל להעיד באזור הנוחות, אזור שיש יתרון בו".

גם כתבת חדשות 12 בכנסת דפנה ליאל, כמו רבים מעמיתיה, שכחה כי מדובר בראש ממשלה והביעה תרעומת על כך שיועברו לו פתקים סודיים במהלך העדות על אף שמדינת ישראל נמצאת במלחמה. ליאל, מסתבר, מוטרדת הרבה יותר מסיגרים ומשמפניות מאשר מבטחון מהמדינה.

שורה ארוכה של ציוצים ושל התבטאויות חושפת התייחסות לא עניינית על סף ערפדית שאין בה כבוד מינימלי כלפי ראש הממשלה נתניהו, גם ללא קשר לשעתה הקשה של האומה. עד כה רבים מעדי התביעה, אם לא כולם, הפכו במרוצת עדותם לעדי הגנה משום שלא נמצא שום דבר מפליל של ממש בדבריהם. נראה כי בנימין נתניהו עומד במשימה בין כל שלל זירות הלחימה ונחוש להראות לכולם מדוע לא בחר בתקוותה הלא כמוסה של הפרקליטות – ללכת על עסקת טיעון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. נתניהו לא יקבל משפט צדק מכיוון שהשופטים לא יעזו לזכות אותו ובכך להרוס לעצמם את התדמית בעיתון הקובע ולסכן את קידומם, את ההזמנות לכינוסים והרצאות, פרסום ספרים… name it. הם יודעים שהפרקליטות תערער וההרשעה בעליון מובטחת וגם זה לא מוסיף לרזומה. מדובר בהצגה כמו משפטי הרופאים בתקופת סטאלין. משחק מכור. הבעיה הקשה בסיפור הזה שהמערכת מאבדת את האמון שלה והדרך היחידה להשאיר אותה רלוונטית היא בכפיה, מעצרים ואלימות ורואים איך זה נרקם מול עיננו. עצוב.

    1. עיוורון מוחלט. אין טעם אפילו לנסות להסביר לך. תהום פעורה בין שני השבטים – יהודה וישראל

  2. האמירה של שרקי היא הרבה יותר משמעותית מזה:
    התקשורת באמת מודאגת יותר מלשמור על ציבור רגוע שלא מתלונן ושואל שאלות מאשר כמה שהיא מודאגת מלהילחם על עתיד המדינה.

  3. אאל"ט בשעות שראש הממשלה עסוק במשהו אחר ממלא מקום ראש הממשלה יכול למלא את מקומו בשעות האלה. בפעם האחרונה שבדקתי (מזמן) ממלא מקומו היה יריב לוין. אם בכל פעם שהם סוגרים אותו בבית המשפט יריב לוין ימלא את מקומו זה יתן להם מושג אילו מין אנשים מועמדים להחליף את ביבי בראשות הליכוד אם וכאשר. זה צריך להפחיד אותם כהוגן.

    אני באמת לא מבינה. בהיותי בשמאל בעבר תמיד חשבתי שביב֫י הוא "הרע במיעוטו" בימין (מנקודת מבט של השמאל) ולא הבנתי למה רוצים להחליפו במועמדים היותר טיפשים או היותר קיצוניים וחסרי זהירות.