מעגל הקסמים שמחסל את החינוך המדעי בישראל

בעולם המודרני, הישגים במתמטיקה ובמדעים מהווים נדבך מרכזי בהתקדמות טכנולוגית וכלכלית. הידרדרות חדה ומתמשכת ביכולות התלמידים בתחומים אלה מהווה איום על החוסן הלאומי ועל ההתפתחות האישית של כל אזרח.

משרד החינוך פירסם לאחרונה את תוצאות מבחן TIMMS הבינלאומי עבור 2023 עם השוואה לשנים קודמות. הממצאים העיקריים הם: (1) בין השנים 2019 ו-2023 נרשמה בישראל ירידה חדה של 32 נקודות בממוצעי ההישגים של תלמידי כיתות ח' גם במתמטיקה וגם במדעים. (2) קיימת עלייה חדה בשיעור התלמידים המתקשים במתמטיקה ובמדעים: אחד מכל 5 תלמידים סווג לרמה שמתחת לסף, לעומת אחד מכל 8 ב-2019. רק אחד מכל 13 תלמידים בישראל הצטיין ב-2023, לעומת אחד מכל 7 תלמידים ב-2019. מדובר בירידה משמעותית בהישגים.

במאמר זה נבחן את המשמעויות של תופעה זו ברמה הלאומית והאישית, את הגורמים המערכתיים המזינים אותה, ואת הפתרונות האפשריים.

השלכות ברמה הלאומית

הירידה ביכולות המדעיות והמתמטיות בקרב תלמידים צעירים פוגעת ביכולתה של המדינה לשמור על מקומה בחזית המדעית והטכנולוגית. תחומים אלה הם בסיסיים לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, חדשנות בתעשייה, ומחקר מדעי. כאשר כישורי התלמידים יורדים, כך קטנה היכולת לייצר את המדענים, המהנדסים והטכנאים העתידיים, שבלעדיהם קשה לקיים כלכלה מבוססת ידע ותחרותית בשוק הגלובלי.

התוצאות של פגיעה ברמת החינוך המדעי מתבטאות במעגל שלילי המשפיע על איכות מערכת החינוך כולה. השפעה זו ניכרת לא רק במערכת ההשכלה הגבוהה ובתעשיות הטכנולוגיות, אלא גם בתחומים נוספים כגון רפואה, חקלאות ואנרגיה.

השלכות ברמה האישית

ברמה האישית, כישורים חזקים במתמטיקה ובמדעים משמשים כמפתח למגוון רחב של הזדמנויות קריירה והגשמה עצמית. תלמידים שלא רוכשים כישורים אלה מוגבלים באפשרויות הקריירה שלהם, מה שמוביל להשלכות כלכליות וחברתיות שליליות. ירידה ביכולות אלו מגבילה את אפשרויות השיפור הכלכלי האישי ומפחיתה את הסיכוי לצאת ממעגלי העוני.

מעבר להשלכות הכלכליות, כישורים במתמטיקה ובמדעים תורמים לפיתוח מיומנויות חשיבה הגיונית ופתרון בעיות. מיומנויות אלו חיוניות לא רק להצלחה מקצועית, אלא גם להתנהלות יומיומית ולהתמודדות עם אתגרים בחיים האישיים.

שורש הבעיה: מבנה מערכת החינוך

שיטת הרישום לבתי ספר על פי מקום מגורים יוצרת מערכת המושפעת מהעדפותיהם הערכיות של ההורים והמשאבים הפיננסיים העומדים לרשותם. כתוצאה מכך, בתי ספר בשכונות "חלשות" מכינים את התלמידים לעמדות נמוכות בחברה. הם עושים זאת על ידי הדגשת ציות לכללים, ביצוע עבודה בהתאם להוראות מנהל, משמעת וחשיבה ביקורתית מינימלית. לעומתם, בבתי ספר בשכונות יוקרה הדגש הוא על אוטונומיה, חופש אינטלקטואלי וחשיבה ביקורתית, בנוסף להעשרה משמעותית שהורים בעלי יכולת משלמים עליה. מערכת חינוך שכזו משמרת את הסדר החברתי הקיים ולא מאפשרת ניוד חברתי או שוויון הזדמנויות (בולס וגינטיס, "בתי הספר באמריקה הקפיטליסטית", 1977).

איכות הכשרת המורים

בעיה מערכתית נוספת נעוצה באיכות הכשרת המורים בישראל. סף הכניסה למכללות להכשרת מורים הוא הנמוך ביותר מבין המסלולים האקדמיים בארץ. מחקר של ד"ר יובב עשת משנת 2023 מוכיח שבמכללות אלה אחוז ההעתקות (פלגיאטים) הוא הגבוה ביותר. טיוטת מחקר של ד"ר גיא לשם (2024) מראה כי מרבית ההעתקות נעשות מחומרים שהם בני 4 שנים או פחות, וחלק ניכר מן המקורות הוא בעבודות של חברים לכיתה או של סטודנטים משנים קודמות.

בדיקה מדגמית של 100 עבודות בית שהוגשו במכללות להכשרת מורים בארץ מצביעה על כושר ביטוי נמוך, שפה דלה, ושימוש מרובה בתיאוריות פמיניסטיות ומגדר גם ללא קשר לחומר הנלמד. כך גם הביבליוגרפיה שמופיעה בחלק מעבודות הבית – רובה ככולה מוטה לחלוטין ואין כמעט זכר לתיאוריות או דעות אחרות. תופעות אלו, בשילוב עם היקף ההעתקות הנרחב, מעידות על רמה אקדמית ירודה שתשפיע ישירות על איכות ההוראה בכיתות.

הכשרת מורים ברמה גבוהה היא תנאי הכרחי להצלחת כל מערכת חינוך, במיוחד בתחומי המדעים המדויקים. הכשרה איכותית צריכה לכלול פיתוח מתמשך של המורים והבטחה שהם מצוידים בשיטות הוראה מתקדמות וכלים טכנולוגיים. על המורים להיות מעודכנים בשיטות הוראה מודרניות המקדמות מעורבות ועניין מצד התלמידים, כמו גם יכולות להעניק לתלמידים תמיכה אישית ולזהות מוקדם קשיים לימודיים.

לקראת פתרון

המצב הנוכחי יוצר מעגל קסמים שלילי: סטודנטים חלשים הופכים למורים חלשים, ושיטת הרישום לבתי ספר מנציחה פערים בהשכלה ובתחומים נוספים. כדי לשבור מעגל זה, נדרשת פעולה בשני מישורים משלימים: שיפור משמעותי בהכשרת המורים, במיוחד בתחומי המדעים, וביטול שיטת הרישום לפי אזור מגורים לטובת שיטת שוברים. שינוי משולב זה יאפשר למורים מוכשרים יותר ללמד בכל בתי הספר, ולתלמידים מכל הרקעים לבחור היכן ללמוד.

שינויים אלה יאפשרו לשפר את היכולות המדעיות והמתמטיות של תלמידי העתיד ולהבטיח את המשך ההתפתחות הטכנולוגית והכלכלית של המדינה. על מקבלי ההחלטות והמוסדות החינוכיים לפעול בשיתוף פעולה כדי לקדם תוכניות הכשרה מתקדמות ולדאוג לכך שלכל תלמיד תהיה גישה לחינוך איכותי ומעודכן במתמטיקה ובמדעים.

ד"ר אלי רון הוא מומחה למערכות מורכבות מסתגלות וחבר חוּג הַפְּרוֹפֶסוֹרִים לְחֹסֶן מְדִינִי וְכַלְכָּלִי