צוקרברג מתקפל

נראה שמארק צוקרברג סוף סוף הבין: המשחק השתנה. בנאום חדש ומפתיע, הוא הכריז על שינויים מרחיקי לכת במדיניות התוכן של פייסבוק ואינסטגרם – שינויים שבמבט ראשון נראים כמו ניסיון להתחרות באלטרנטיבות החזקות שצמחו מימין, ובראשן טוויטר (X) של אילון מאסק.

למקרה שפספסתם, מארק צוקרברג נשא נאום התקפלות מפואר מול מהפכת X של @elonmusk והמדיניות הצפויה של ממשל טראמפ. אחרי שנים של עמידה בחזית הצנזורה הפרוגרסיבית הוא מכריז על שינוי כיוון "למען חופש הביטוי". לא משנה אם יצליח בנסיונו לחזור להיות תחרותי, הניצחון של הקהל שהושתק כבר הושג. pic.twitter.com/SlpGGJfOun

— Alon Malik (@malikalon7) January 7, 2025

הכניעה לכוח המשתמשים השמרנים

"הגיע הזמן לתקן את הטעויות", פתח צוקרברג את נאומו וסינן התנצלות מרומזת: "המערכות שלנו מורכבות מדי ועושות יותר מדי טעויות." הוא מדבר על טעויות, אבל כולם יודעים שזה לא מקרי. זו הייתה מדיניות מכוונת של דיכוי קולות שמרניים, חסימת חשבונות של תומכי טראמפ, והניסיון להשתלט על השיח הציבורי. הבחירות לנשיאות ב-2020 הן רק דוגמה אחת, שבה פייסבוק הוכיחה שהיא לא רשת חברתית – אלא כלי פוליטי שנשלט על ידי האליטה הפרוגרסיבית.

אחרי שנים של צנזורה גלויה נגד דעות שמרניות, של ניסיונות להשתיק את הדיון סביב בחירות 2020 ושל קידום אידיאולוגיה פרוגרסיבית קיצונית (כולל התקפות נגד ישראל בתמיכה דה-פקטו בנרטיבים אנטי-ציוניים), צוקרברג הבין שאם הוא לא משנה כיוון, פייסבוק תמשיך לדמם משתמשים ולעבור מהעולם כמו כל טכנולוגיה שאיבדה רלוונטיות. הנאום שלו היה מלא בהבטחות להחזיר את חופש הביטוי, אך מתחת לפני השטח ברור מה קורה כאן: מדובר בכניעה. צוקרברג למעשה הודה בכישלון: חופש הביטוי, שהושתק במשך שנים תחת מעטה של 'אחריות חברתית', חוזר.

מייסד עולם הרשתות החברתיות ומהאנשים המשפיעים בעולם הזה רמז בעצמו על שינוי המגמה:
"הגענו לנקודה שבה יש פשוט יותר מדי טעויות ויותר מדי צנזורה." ובתרגום חופשי: יותר מדי משתמשים שמרנים נטשו את פייסבוק לטובת טוויטר (X) של מאסק, שהצליחה להפוך את חופש הביטוי לערך עליון באמת.

מאסק הוביל את הדרך, טראמפ החזיר את הכוח

צוקרברג אולי לא יודה בכך, אבל ברור שהמנוע לשינוי הזה הוא אילון מאסק. מאז שמאסק רכש את טוויטר, הוא הוכיח שאפשר לנהל פלטפורמה חברתית בלי להשתעבד לצנזורה פרוגרסיבית במסווה של "מאבק במידע כוזב". פתאום עמדות שמרניות וימניות מקבלות מקום שווה בשיח, בלי חשש מצנזורה. בעוד מאסק החזיר את חופש הביטוי למרכז השיח, צוקרברג נותר מאחור, כבול לעידן הישן שבו פייסבוק הייתה הסניף של אידיאולוגיית ה-woke – גישה פשיסטית שמתחזה ל"ליברליזם".

ולמי שתהה, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הוא גורם משמעותי בנרטיב הזה. טראמפ, שנחסם על ידי פייסבוק ואינסטגרם במשך תקופה ארוכה, שב לזירה בכוח והשפעתו הורגשה גם כאן. צוקרברג אפילו הכריז בגלוי על שיתוף פעולה עם טראמפ: "נעבוד עם הנשיא טראמפ כדי להיאבק בממשלות שמנסות לצנזר חברות אמריקאיות." הממשל האמריקאי תחת טראמפ דוגל בחופש הביטוי ובמאבק בצנזורה, בניגוד לגישות האירופיות שמקדמות חוקים אנטי-דמוקרטיים להפליא, ובטח לעומת דיקטטורות כמו סין שמונעות כל ביטוי שאינו תואם את הקו הרשמי.

שינויים שמסמנים ויתור

עכשיו, כשהמציאות השתנתה וטוויטר (X) של מאסק הפכה לבית החדש של חופש הביטוי, צוקרברג נאלץ להגיב. בין הצעדים שהכריז עליהם:

• ביטול צנזורה על נושאים רגישים: "נקל על שיח סביב נושאים כמו הגירה ומגדר." בפועל, מדובר בהכרה בכך שפייסבוק הפכה לנשק של פרוגרסיבים מול עמדות שמרניות לגיטימיות.
• מעבר ל'הערות קהילה': לא עוד 'בדיקות עובדות' שנשלטות על ידי ארגונים עם נטיות פוליטיות מובהקות. הפלטפורמה תאמץ מודל שדומה למה שמאסק יישם ברשת X, שבו המשתמשים עצמם מספקים את ההקשר. עם זאת, חשוב לציין שמודל זה אינו חף מבעיות. בישראל, לדוגמה, היו מקרים שבהם פעילים פוליטיים – בעיקר מהשמאל – ניצלו את המנגנון כדי להוסיף 'הקשר' חד-צדדי לציוצים או פוסטים ימניים, מה שיצר תחושת הטייה. בניגוד למנגנון הקודם של בדיקות עובדות, לפחות מדובר במערכת שנותנת כוח למשתמשים עצמם, אך יש להבטיח שהיא תעודד שיח אמיתי ולא תיפול בידי קבוצות מסוימות בלבד.
• חזרה לתכנים פוליטיים: אחרי שהחליטה להפסיק להמליץ על פוליטיקה, פייסבוק משנה כיוון ומחזירה את הדיון הציבורי. למה? כי זה מה שהקהילה דורשת – בעיקר זו שלא קיבלה מקום הוגן בעבר.

משמעות השינויים הללו מהדהדת גם בישראל. בעשור האחרון, פייסבוק הפכה לזירה קריטית לשיח הפוליטי, אך גם כאן היא הואשמה בהטיה ברורה. במיוחד זכור תפקידה במאבק סביב נושאים כמו הגירה, הרפורמה המשפטית ועוד. חזרתה המוצהרת לחופש הביטוי יכולה להחזיר לשיח הציבורי בישראל נושאים שזכו להשתקה. אך כמו בארה"ב, רבים יעקבו מקרוב כדי לראות אם המילים יהפכו למעשים, או שמא מדובר בניסיון נוסף לשלוט בשיח במסווה חדש.

האם זה מספיק?

השאלה הגדולה היא אם המהלכים האלה יצליחו להחזיר את האמון בפייסבוק ואינסטגרם. משתמשים שמרנים כבר הביעו ספק אם השינוי אמיתי, או שמדובר בעוד ניסיון של צוקרברג להציל את הרווחים. ואל תטעו: זה לא נאום של שינוי אידיאולוגי, אלא של הישרדות. משתמשי הימין כבר מצאו בית ברשת X של מאסק, והקהל הרחב הבין שפייסבוק הפכה לבדיחה – פלטפורמה שמשרתת את האג'נדה של מיעוט רדיקלי.

מה שבטוח, אילון מאסק וטראמפ כבר ניצחו בקרב הזה. חופש הביטוי האמיתי נמצא בטוויטר (X) ובפלטפורמות אחרות שצמחו מתוך דרישת הציבור לצדק. אם צוקרברג באמת רוצה שינוי, הוא יצטרך להוכיח את זה במעשים – ולא רק בדיבורים.