שיחה אחרת על החטופים

בשבוע שעבר קיבלתי הזמנה להשתתף בפגישה עם "משפחות של חטופים" (בסוף רק נציגה אחת של המשפחות הגיעה). הנסיבות היו מפתיעות: ישנן משפחות המבקשות לקיים פגישות עם אנשי ליכוד דווקא, ומפגש זה נועד למנהיגי סניף הליכוד בעיר שלי מעלה אדומים (אני מכהן כחבר מרכז הליכוד מטעם הסניף).

מאוד חששתי. היה נשמע לי כאילו מדובר באירוע פוליטי – שמטה משפחות החטופים החליט להתחיל לכרסם בבסיס הפוליטי של הממשלה על ידי פנייה ישירה להנהגת הסניפים. צר לי לומר, אך הדימוי שלי לבן משפחה של חטוף נוצר על ידי התקשורת. דימיתי לעצמי שיבואו אנשים המתעבים "ביביסטים", המדברים ממרום היתרון המוסרי שלהם כביכול כקרובים של חטופים, ידרשו ממני להסכים לדברים שאיני יכול להסכים להם, כגון לאפשר לחמאס לשקם את עצמו בעזה תמורת החטופים או חלק מהם. חששתי שאם אביע את דעתי אזכה לצעקות ובוז, ואולי גרוע מזה. ובכל זאת, נעניתי להזמנה של יו"ר הסניף, דודו מתתיהו, והתייצבתי. אם משפחות החטופים רוצים להיפגש איתך ולשטוח בפניך את חוויותיהם, טענותיהם ובקשותיהם, חובה מוסרית לבוא ולשמוע.

ראש העיר גיא יפרח העמיד את חדר הישיבות של העירייה לרשות האירוע. מטעם הסניף הגיעו כ-30 אישה ואיש: חברי מועצת העיר, ראשי ארגונים, חברי מרכז. מולנו ישבו שתי נשים: גליה דוד מכפר סבא, שבנה אביתר נחטף ממסיבת הנובה, וגברת יעל יהב, שעוזרת לה לארגן פגישות עם חברי ליכוד.

התברר שזאת לא הייתה פגישה מהסוג שחששתי ממנו. גליה דוד סיפרה את סיפור בנה בשפה פשוטה: כיצד דיווח בווטסאפ על ירי הטילים ועל היריות באזור הנובה, על הניסיון שלו לברוח יחד עם כמה חברים, וכיצד בשעה 7:30 בבוקר הטלפון שלו הפסיק להגיב. כיצד המשפחה ראתה אותו בסרטון של חמאס, הולך על רגליו. הוא גבר צעיר ולא נפצע, כך שהוא יהיה בין האחרונים שישוחררו, אם בכלל. גברת דוד גם סיפרה את מה שהיא לא עשתה. היא ממשפחת ליכוד, אחת מ-30 או 40 משפחות של חטופים המסתייגים מדרך הפעולה של אותן משפחות שהכתירו את עצמן מטה משפחות החטופים. היא רוצה עסקה בהקדם, אך מבינה כי הפגנות וקריאות לעסקה עכשיו אינן מקרבות עסקה אלא משחקות לידי האויב, וזה משחק שאינה מוכנה להיות חלק ממנו. היא מסתייגת מהפיכת סוגיית החטופים לעוד סוגיה פוליטית של כן-ביבי-לא-ביבי; מסגור זה לא רק שאינו משרת אותה ואת בנה, אינו משרת אף חטוף או משפחתו. "בפגישה עם ביבי", היא סיפרה, "אמרתי לו שאני לא חושבת שאני מסוגלת להמתין עשר שנים לראות את בני, כמו משפחת גולדין, כמו משפחת מנגיסטו. לא אעמוד בכך", אמרה. "ביבי עשוי מטיטניום, אך כשאמרתי את זה ראיתי שפניו השתנו, שזה נגע בו". היא מאמינה שנתניהו יעשה את כל מה שהוא יכול כדי להחזיר את בנה. באופן כללי, הנאמנות של חברי הליכוד למנהיגם הנבחר בלטה בפגישה: הרוב המכריע של הנוכחים הביעו אמון בנתניהו, ואת הדעה שאם נתניהו וחברי ממשלתו רק יכולים, הם יביאו את החטופים הביתה.

היו כאלה שתמכו בעסקה עכשיו, על כל המחיר שלה, כולל חבר מועצת העיר בולט, וכן איש תקשורת ידוע שהעיד כי בחודשים האחרונים משהו השתנה בגישה שלו לסוגיה; ככל הנראה הוא מעדיף עסקה, גם במחיר שיקום מעמד החמאס בעזה. אותו חבר מועצת עיר הציע לקיים עצרת עם גברת דוד בהיכל התרבות של העיר, עם 600 משתתפים ולא 30, ולהצעה זאת הייתה הסכמה גורפת. גם כותב שורות אלה תמך. עצרת כזאת עשויה להגדיל את התמיכה במהלך שלדעתי אינו נכון, אך בד בבד הרגשתי שלא נכון למנוע מגברת דוד לספר את סיפורה לקהל רחב יותר בעיר רק משיקולים קרים של מדיניות.

בכל זאת ניצלתי את המעמד כדי להביע את עמדתי בפני כולם. "אני רוצה לדבר בשם אישה שאינה נוכחת פה", אמרתי. "הבן שלה, ארי זנילמן ז"ל [תושב העיר], היה עוזר מחקר שלי בפורום קהלת. הוא נפל בעזה והותיר אלמנה ושלושה ילדים קטנים. אני מדבר בשם אמו, ליסה. כשליסה זנילמן עלתה מארה"ב, היא לא חשבה שהיא מביאה את הבן שלה לישראל כדי שימות צעיר. בהלוויה שלו היא ביקשה רק דבר אחד: שיתנו לצה"ל לגמור את העבודה, שהמלחמה הזאת לא תחזור על עצמה. איני יכול לבגוד בליסה זנילמן או בארי זנילמן… תזכרו שהסיבה שאנחנו יושבים יחד בחדר הזה עכשיו היא בגלל עסקת שליט".

הפגישה הזאת הייתה מיוחדת. היא התנהלה בכנות מלאה ואמון מלא בין כל המשתתפים, באווירה השונה 180 מעלות ממה שחששתי. איש לא חשב שהזולת עסוק במניפולציות פוליטיות, או בסדרי יום פרטיים, אלא בשותפות כנה בצער של משפחת דוד. היו שם בעלי דעות שונות, אך איש לא פסל את רעהו בשל דעתו, גם לא גברת דוד עצמה. הודיתי לה, כי בפעם הראשונה הרגשתי שהיא נתנה לי רשות להיות שותף לצער שלה, גם אם ההיגיון אומר לי שאסור לקבל עסקה מהסוג שחמאס מציע. חשבתי לעצמי: בעולם אחר וטוב יותר, זה היה יכול להיות מפגש בין ישראלים מקצוות שונים של המגוון הפוליטי ולא רק בין חברי אותה תנועה, אותו רקע תרבותי. ההחלטה לשנוא את מי שאינו מסכים איתך היא בחירה ולא גזירת הגורל.