פרופ' אהוד מנור: נקודת המפנה ההיסטורית שהתחוללה במלחמה

ההיסטוריון פרופ' אהוד מנור מתארח לשיחת עומק עם שניאור ובר בפודקאסט 'כור ההיתוך' על ההיסטוריה, ההווה והתהליכים המעצבים את המציאות הישראלית בימים אלה, שורשי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרספקטיבה היסטורית רחבה, האתגרים הנוכחיים שישראל מתמודדת עמם וההונאה העצמית של ישראל לאורך השנים. השיחה עוסקת באירועים היסטוריים, אך גם נוגעת בסוגיות אקטואליות אשר ישפיעו על ההיסטוריה העתידית של מדינת ישראל.

האם ניתן באמת לקבוע כיצד ההיסטוריונים בעתיד יראו את האירועים שאנו חווים היום? פרופ' מנור מדגיש כי המשפט "ההיסטוריה תשפוט" הוא למעשה ביטוי ריק מתוכן, שכן ההיסטוריה אינה ישות אחידה – ישנם היסטוריונים שונים המפרשים אירועים לפי גישות מגוונות. לדבריו, יש להבדיל בין היסטוריונים שמנסים לאשש תזה מסוימת על ידי עיצוב העובדות, לבין היסטוריונים המחפשים את העובדות ומתוך כך מנסים להבין את ההיסטוריה.

השיחה עוסקת באופן שבו אירועים עכשוויים, כגון מלחמת ישראל-חמאס, ישפיעו על האופן שבו ההיסטוריה תיכתב בעתיד. פרופ' מנור מדגיש כי יש להיזהר משימוש במושגים כמו "היסטוריה זוכרת" או "העובדות מדברות בעד עצמן", שכן המציאות ההיסטורית תמיד נתונה לפרשנות, וההקשר שבו מסופרים האירועים משפיע משמעותית על האופן שבו הם מתקבעים בתודעה הציבורית.

לדבריו של פרופ' מנור, הסכסוך בין היהודים לערבים אינו תוצאה של אירועים עכשוויים כמו המאבקים הפוליטיים הפנימיים בישראל. הוא גורס כי שורשי הסכסוך נעוצים הרבה לפני הקמת מדינת ישראל, והוא ממקם את נקודת ההתחלה של העימות בשנת 1919, כאשר החלה ההתנגדות הערבית האקטיבית לרעיון הציוני. מנור מתנגד לקביעה כי ההתיישבות היהודית היא שורש הסכסוך, וטוען כי היהודים אינם מסוכסכים עם הערבים, אלא הערבים מסוכסכים עם הרעיון של מדינה יהודית ריבונית.

השיחה עוסקת גם בניתוח תפיסות שגויות שרווחות בשיח הפוליטי. מנור יוצא נגד הקלישאה ש"ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים" וטוען כי ההיסטוריה נכתבת על ידי היסטוריונים, והפרשנות היא זו שמעצבת את התפיסה הציבורית. כמו כן, הוא מבקר את הגישה הרווחת לפיה "השלום הוא תנאי להצלחת הציונות", וטוען כי למרות המלחמות הרבות, מדינת ישראל ממשיכה לשגשג ולהתפתח.

פרופ' מנור מסביר כי אירועי 7 באוקטובר 2023 מהווים נקודת מפנה היסטורית משמעותית. הוא סבור שהתגובות הצבאיות והמדיניות שהגיעו בעקבות האירועים הללו ישפיעו לטווח הארוך על האופן שבו ישראל תתמודד עם אויביה. לדבריו, האויב האמיתי של ישראל נמצא בטהרן ולא בירושלים או בקיסריה, ויש להתמקד בכך בבניית מדיניות ארוכת טווח.

ביחס לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מנור מדגיש כי יש לשנות את נקודת ההתייחסות: יש להפסיק להסתכל על הסכסוך דרך עיני העולם ולשים את הדגש על המוסר ההדדי והמציאות הגיאופוליטית של 1919. לדבריו, ההתעקשות על הפרדה מהפלסטינים בשם הדמוקרטיה היא טעות חמורה, ויש להגדיר את גבולות ישראל בהתאם לעקרונות היסטוריים ולא על בסיס גישות פופוליסטיות.

לסיום, מנור מתבקש להתייחס לאפשרות שאירועי 7 באוקטובר יהוו נקודת מפנה חיובית בתולדות ישראל. לדבריו, אין ספק שהאירועים הללו יהוו נקודת מפנה היסטורית, והשאלה כעת היא כיצד המדינה תדע לנצל את המצב שנוצר כדי לבסס את עצמה בעתיד. הוא מדגיש כי ישראל צמחה והתפתחה למרות כל האיומים והמלחמות, וכי היא תמשיך להתקיים ולשגשג כל עוד היא תפעל בהתאם לערכיה ולנקודת הייחוס ההיסטורית שלה.

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.