בייאושו הפוליטי, השמאל האמריקני מפנה את האש דווקא נגד אחת החברות המצליחות והחדשניות בעולם
אין זו הגזמה לומר שהשמאל האמריקני נותר המום וחסר אונים מול ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות והשבועות הראשונים והמסחררים של כהונתו השנייה. אך אל חשש. הדמוקרטים מיהרו למצוא לעצמם את היעד החדש למאבקם – מחאה אלימה נגד יצרנית הרכבים החשמליים הגדולה במדינה.
יתכן כי הפחד והתיעוב אותם מפגין השמאל כעת כלפי אילון מאסק כבר גדולים יותר מאלו שהופנו כלפי טראמפ. ומכיוון שלמוחים אין ממש גישה לרקטות מבית SpaceX או יכולת לשגר לוויינים מתחרים לאלו של Starlink, הם פתחו במלחמה נגד רכבי טסלה.
הרכב פורץ הדרך שהביא את בשורת הנסיעה החשמלית להמונים, כעת הפך אצל חלקים בשמאל לסמל של שנאה, עד כדי כך שזכה לכינוי swasticar ולהשוואות עם יצרנית הרכב פולקסווגן בגרמניה של שנות השלושים.
כמובן, כל אזרח רשאי להביע מחאה שקטה ולא אלימה, ולהחליט אילו מוצרים הוא מעוניין לרכוש או לא לרכוש. אך כאשר חלקים בשמאל מתחילים לבצע פעולות ישירות, זה בדרך כלל סימן שעליך להגן על עצמך.
רכבי טסלה הועלו באש, רוססו בכתובות וספגו נזקים מסוגים שונים. תחנות הטענה נשרפו וסוכנויות רכבים הושחתו. יריות נורו לעבר אולם תצוגה של טסלה בעיר פורטלנד. אישה בקולורדו נעצרה לאחר שהשליכה בקבוק תבערה לעבר סוכנות טסלה, ומאוחר יותר נמצאו ברכבה גם מטעני נפץ מאולתרים.
בקבוקי תבערה הושלכו גם לעבר תחנת טעינה בדרום קרוליינה, שם החשוד בתקיפה ריסס "יחי אוקראינה" על הקרקע. רק שבאוקראינה עצמה הכינו בקבוקי תבערה כדי לבלום את התקדמות הטנקים הרוסיים לעבר קייב; באמריקה, פעילים פרוגרסיביים משתמשים בהם כדי לתקוף יזם ואיש עסקים שדעותיו הפוליטיות אינן מוצאות חן בעיניהם.
עשרות מקרים של ריסוס צלבי קרס על רכבי טסלה דווחו, כאילו שהניסיון לייעל את הממשלה אותו מוביל מאסק אמור לסמל את בוא הפשיזם. כרגיל, השמאל מתבלבל בין יותר חירות ופחות ממשלה לבין טוטליטריות.
לכאורה, ההבדל בין מאסק לבין יריביו מאיר אותו באור חיובי. בעוד מאסק מייצר ובונה, מתנגדיו הורסים ומחבלים. אך בכל זאת למהומת המחאות יש השפעה. מכירות טסלה החלו לרדת עוד קודם לכן וככל הנראה מגמה זו תימשך עם התגברות האלימות.
חלק מהעניין קשור כמובן להרתעה. מטרת התוקפים היא לגבות מחיר ממאסק ולגרום לו לנטוש את מאמצי הקיצוץ במשרדים הממשלתיים, יחד עם הטלת אימה על עובדי טסלה ולקוחות החברה. אף אחד לא מעוניין לרכוש רכב יקר רק כדי להפוך למטרה של אלימות פוליטית.
בינתיים בבית הלבן, טראמפ ספג קיתונות של בוז לאחר שהפליג בשבחי טסלה באירוע נשיאותי רשמי, כחלק מניסיונו לבלום את קמפיין ההטרדה והנקמה המכוון נגד מאסק, שמשמש כאחד מיועציו הבכירים. במספר הזדמנויות הנשיא הדגיש את עבודתו הטובה והנחוצה של מאסק. כשנשאל על ידי עיתונאי אם לדעתו האלימות נגד טסלה היא סוג של טרור, טראמפ השיב בצדק שכן.
אוסף התקנות הפדרליות מגדיר טרור כ"שימוש בלתי חוקי בכוח ובאלימות נגד אנשים או רכוש, במטרה לאיים או לכפות על ממשלה, אוכלוסייה אזרחית או כל חלק מאלו מטרות פוליטיות או חברתיות". על פי 'חוק הפטריוט', חלק מן ההגדרה של טרור מבית כוללת פעולות "המסכנות חיי אדם" ומכוונות "להשפיע על מדיניות הממשלה על ידי הטלת אימה או כפיה".
אילון מאסק לרוב נהנה לשחק את דמות הפרובוקטור. אך כאשר הוא עצמו או תומכיו מדברים על לשרוף דברים, הם מתכוונים לכך באופן מטאפורי.
מנגד, יריביו הזועמים מוכנים ממש להעלות באש את הכל. יש משהו אירוני ומטריד בכך שאותם אנשים הנאבקים להצלת כדור הארץ ועתיד הסביבה תוקפים דווקא את יצרנית הרכבים החשמליים המובילה בעולם, ואת תחנות ההטענה ברחבי המדינה בהן השקיע הממשל הקודם הון רב.
נראה כי השמאל האמריקני טרם מצא תשובה אמיתית לדונלד טראמפ ובמקום זאת מסתפק כרגע כמתקפה אלימה, דווקא נגד אחת התעשיות החדשניות והמצליחות ביותר באמריקה.
הטור התפרסם באתר נשיונל רוויו.
0מאלנים זה הקקי של האנושות.
לצערנו, הסמול והפרוגרס הפכו למחלת נפש !
האם תקיפת הרכבים,
מוכיחה רק שנוכלי הסמול משקרים, כאשר בעיניהם רכב חשמלי הינו מענה ל"בעיות שהאנושות ניצבת בפניהן"
(במרכאות, כי בספרו המצוין The Vision of the Anointed, מראה תומאס סואל המצוין, כי במשך עשרות רבות מאוד של שנים – נוכלי הסמול פועלים בטקטיקה של "הרעשה" תקשורתית הממציאה בעיה שיש "לפתור" ואחרי זה, באים כל מיני "מומחים" משם עצמם, המכריחים "פתרונות" וכאשר "פתרונות" אלה נכשלים (כצפוי, תמיד רואים שה"בעיות" מצוצות מהאצבע וה"פתרון" הוא קומיניזם רצחני סטנדרטי), אז נוכלי הסמול מתחילים לקלל ולהאשים את מי שאינו חושב זהה להם – ב … ניחשתם נכון, גזענות, שוביניזם ושאר המילים שהרוצחים הקומוניסטים מנסים לנכס לעצמם)
אז האם, תקיפת הרכבים, מוכיחה רק שנוכלי הסמול משקרים, כאשר בעיניהם רכב חשמלי הינו מענה ל"בעיות שהאנושות ניצבת בפניהן"? או שמדובר במיעוט אלים בלבד?
(מה אתם לא יודעים? הפגנות רוב הרוצחים הקומוניסטים בארה"ב, הן "Mostly peaceful protests"! ספרו לי עוד שחלק גדול מאוד מההתשקרות הממוסדת בארה"ב, לא עוסק בפרופוגנדה).
אז נכון וכמובן, כי התקיפות האחרונות מבססות מאוד את הטענה, שה"התחממות הגלובלית" וכל ה"פתרונות" שבאו בעקבותיה, אכן היו לא יותר מתכסיס קומוניסטי סטנדרטי (בצורת כאמור, המצאת "בעיה" ואז הנחתת "פתרון") לכל הפחות, בעיני חלק מנוכלי הסמול האמריקאי – במטרה ברורה, של הרחבת שליטה בהמוני העם.
ה*טלר ימח שמו וזכרו, כתב ספר מפורש, כמה הוא שונא x,y,z והעלמתם, לכל הפחות מחיי היום יום, תביא את הפתרון המבוקש (וזה הבסיס לכל הפוליטיקה וההחלטות, על בסיסן התנהלה הגרמניה הנאצית) אבל הקומוניסטים תמיד באו "לפתור". זה טרם אומר ש-AOC (לדוגמא), תסיים כרוצחת המונים בסגנון סטאלין – אבל המדרון החלקלק וזהות השיטה – קיימים.
אז, מה השכבה הנוספת, שאני מזהה כאן מעבר לשקר השקוף (לפחות, לרוב קוראי אתר זה) העולה מתקיפת הרכבים?
הרי זה שזה היה שקר, כמו כאמור "בעיות" רבות אחרות, שנוכלי הסמול מתעקשים שקיימות וכולנו (כמו תמיד אצל הקומוניסטים, זו לא שאלה אם אתה שותף – הדיקטטורה מתחילה כבר בזה, שהחליטו עבורך שאתה חלק מהבעיה ועכשיו אתה מוכרח להצטרף ל"פתרון" ואם אתה לא …) חייבים כאמור, להצטרף ל"פתרון" – כבר כתוב במאמר. אז כמובן, שלמעט הדוגמאות ההיסטוריות, אין כוונתי פשוט לחזור על הנאמר במאמר.
אז מה התקיפה *ועוד* תופעות אלימות בארה"ב, אומרות לנו בנוסף? ולמה זה כ"כ חשוב, להדגיש את ההיבט הנוסף?
אז התשובה היא, אלמנטרית: ולא, אציין כבר – אין כוונתי לעובדה היבשה, שהסמול האמריקאי אלים בחלקו. מה שאני עומד לכתוב, חשוב עוד יותר, לדעתי והסיבה היחידה שאני מציין במפורש את נושא האלימות – היא דווקא העובדה (מסקנה לוגית אלמנטרית, ליתר דיוק) שגם האלימות, היא *מסקנה* ממה שאני עומד לכתוב.
אז מה הנקודה? אז הנקודה היא כמור, אלמנטרית: כל העובדות הכתובות המאמר וכל הדברים שאני כתבתי עד כה, מדגימות ומבססות ביתר שאת את הנקודה החשובה ביותר, לדעתי – הסמול האמריקאי (גם הישראלי, לדעתי) חצה את נקודת האל חזור, של הפיכת הדיון הציבורי ל***פרסנולי*** !!!
דהינו, השאלה אינה "האם רכבי טסלה, מהווים מענה טוב או לא, להתחממות הגלובלית ו/או שימוש בדלקים פחמניים?". זה גם לא "האם התחממות גלובלית קיימת? מה הראיות לתופעה זו? ומה המענה לבעיה, במידה לדעתך היא קיימת?"
זה, אתה בעד אילון מאסק או נגדו!
אתה בעיד דונלד טראמפ או …? וכמובן, רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, לא חמקו ממחלה גלובלית זו – אתה בעד בנימין נתניהו או אוכל מצות מילדים נוצרים? איך אני יודע? כי למשל, כאשר מגיע אליי לקוח – אני מציג לו, כיצד אני יכול לעזור לו, כמה הקייס שלו מבוסס ומה חסר בו. באופן כללי, ניתן לומר שאני מציג לו את שירותיי ואם אני משכנע יותר ממתחריי, הלקוח הפוטנציאלי יבחר בשירותיי. בהשלכה מהירה לעולם הפוליטיקה: כל מועמד לנבחר ציבור, צריך להתרכז בדרכים שהוא מציע, לפתור את הסוגיות שאל הפרק … ואם הבוחרים הפוטנציאליים ישתכנעו, שהדרך שהוא מציע טובה/ישימה יותר משאר המועמדים – הוא יבחר. ברגע שזה הפך ל"מה אתה אומר שביבי …" – אתם כבר מבינים את ההמשך.
היה למעשה, ניתן לראות זאת כאמור, מכל הכתוב עד כה (הן בדבריי והן במאמר). הרי כתבתי שזה נובעת מהדברים אלמנטרית, אך מה שחשוב בעיניי – זה לא רק להבין ש(א) הסמול האמריקאי אלים בחלקו או (ב) כל סיפורי הסבתא על רכבים חשמליים, היו שקרים – אלא להבין, שהאסטרטגיה הסמולנית היא כבר ממש מזמן – תקיפה אישית!
אתה לא מסכים עם מאסק? לך תצית כמה רכבים, אשר יוצרו בחברה בבעלותו ונוהגים בהם אנשים, שאתה אפילו לא מכיר ולא יודע איך אתה פוגע בהם! לא מסכים עם דונאלד טראמפ? ובכן, קח רובה צלפים ו…
עכשיו, אני חושב שהכל מסתדר. כינויי הגנאי שדיקטטורי המקרופון בתשקורת האמריקאית (לדוגמא), מנסים לזרוק על טראמפ – אינן "איבוד עשתונות", של הקומוניסטים האמריקאים אלא מחלה חמורה בהרבה – זו אסטרטגיה מכוונת, של דה-לגיטימציה אישית.
כיצד? כך: אתה מסכים עם טראמפ? מה, אתה גזען, פאשיסט, הומופוב כמוהו? יכולים להצביע על לכל הפחות, מקרה *אחד*, של "שיחה" בסגנון כזה, אשר הייתם עדים לה רק בשבוע האחרון? כך נראה לדעתכם, שיח ציבורי בריא, בין כמה אנשים שפשוט לא מסכימים, מה הדבר הנכון לעשות בעתיד?
או שזה הרבה יותר דומה להמון מוסת, אשר אפילו תמונה או איזכור שמו של מי שהם חושבים, יגרום לכדה"א לעבור לגלקסיה אחרת – גורם להם לימי זעם בלתי נשלטים, אשר הם "מצדיקים" באמצעות קללות והכפשות בלבד?
הפרקטיקה אגב, אינה חדשה ולא, דווקא אינני מתכוון לכתוב, שכבר רוצח ההמונים לנין נהג כך.
אלא שנקודת המפנה בפוליטיקה האמריקאית, חלה בממשלו של לא אחר, מאשר אובמה. רובו המוחלט של מסע היבחרו לקדנציה הראשונה, היה התקפה אישית אחת גדולה על המתחרה שלו.
אישית – ולא האם המדיניות שלו טובה או גרועה יותר. אישית ולפעמים, ארסית עד כדי כך שעתה, אם אתם חושבים שאובמה היה (ועדיין נשאר, דרך אגב) הדמות המפלגת ביותר את האזרחים, פשוטי העם, באמריקה – אתם מבינים, שהיה זהו *המשך ישיר* לפוליטיקה של אובמה וזהו כלי הנשק היחיד, שהוא השתמש בו מאז ומעולם.
אז כאשר חושבים, שהרצחים הקומוניסטים בארה"ב, רואים במאסק, טראמפ (ומה כבר נשאר לאזרחים מהשורה) – אוייבים אישיים, עכשיו דווקא ברור כשמש, מדוע *אפשר* לשרוף רכבי טסלה, לתקוף את בעליהם וכדומה.
כי השיח הוא, אינו "האם דלקים פחמניים מזיקים או מועילים לסביבה" או "האם אוכלוסיית עזה, המחביאה חטופים, חלקם ילדים קטנים, ולא עושה מאומה ע"מ לחלצם, אשמה בטבח לא פחות מהמחבלים אשר חצו את הגדר" – אלא השיח הוא "אני שונא את מאסק" ו"האם אתה איתי או נגדי"!
כן אציין שהקשר היסטורי, שכל המשטרים הטוטאליטריים התחילו ככה. לא רק באלימות (לכאורה) רנדומלית ברחוב. אלא, ברעיון מעל האלימות – הבחירה בשנאה אישית וכל הנובע מכך. להדביק את האוכלוסיה בשנאה אישית כלפי מישהו, בא קודם – האלימות היא רק התוצאה.
זו הסיכון האדיר, בפניו ניצבת כיום ארה"ב.
בסיוע קומוניסטים כמו מפעילי הבמות הציבוריות (כבר ארחיב כיצד, זה חשוב) – נחשף הדור הצעיר (וגם לא כ"כ צעיר) בארה"ב, שדונאלד טראמפ הוא מינימום שטן (אולי ה*טלר) ואם אתה לא מסכים איתי, אתה גזען, שוביניסיט … נו, אתם כבר יודעים להשלים.
מדוע מפעילי הבמות הציבוריות, הם קומוניסטים? (כתבתי על כך פעם באתר) כי בעולם הקדמון, לא, לא זה עם הדינוזאורים – אלא זה, שבו אם היית רוצה להקים אתר, היית צריך לשלם מכספך ולקנות שרת מחברות יעודיות שמוכרות כאלה. לשלם למישהו, שיבנה את האתר ויתחזק אותו עבורך ואם האתר דורש קצת יותר מתוכן סטטי – היית צריך לשכור שירותי "מיני יוטוב" משלך.
אבל היום, במציאות בה פוליטרוקים כמו למשל Hamas Piker, יכול לשבת ימים שלמים מול המצלמה בביתו – תוך שכל מה שהוא מוכר לצופיו, זה לראות אותו אוכל, מתגלח, צופה בסרטונים של אחרים וכל זה מלווה בקריאות ג'יהאד מוסוות כנגד מדינת ישראל – תוך שהוא לא מוציא דולר מהכיס, אלא אלה המהנדסים של יוטוב, שעמלים על הטכנולוגיה החדישה ביותר, ע"מ שתוכלו לראות אפילו את הזיפים על פניו של Hamas Piker בטכנולוגיית HDR10 וכל זה עם שרתים חזקים פזורים מסביב לעולם- במציאות כזו, איך נאמר? … כל סולם התמריצים מתהפך (השוו פסקה זו לפסקה הקודמת).
אז עכשיו אתם וודאי מבינים, ששריפת הרכבים, מצביעות על כשל חמורה פי כמה וכמה, בסמול האמריקאי. זה כבר ממש, לא החשיפה התורנית, לפיה ה"משבר" הנוכחי, היה בסך הכל תכסיס, במטרה להנחית עליכם "פתרונות" ושלא תעיזו להתנגד (מה, אתם נגד המדע?).
אלא זו נורת אזהרה נוספת, לפיה הסמול האמריקאי וגם הישראלי – מדרדרים במורד הרצחנות הקומוניסטית והפיכת הדיון הציבורי מדיון על מהות אלא ל-מה שהוכחתי בתגובה זו, לשנאה אישית – זו בין המדרגות האחרונות, המבדילה סמול דמוקרטי לרוצח קומוניסטי.
כאשר ה"דיון" היחיד שאתה מקיים, זה "אני שונא את אילון מאסק", שריפת הרכבים – היא מסקנה ישירה מהפוליטיקה שלך. מה חשוב יותר, הסיבה או התוצאה – הסיקו אתם.
השמאל זאת תעשיית כסף שבנויה על הונאה.אילון מאסק חושף עכשיו את מפעל הלבנת הכספים שלהם וזאת הסיבה לאלימות. האקלים מעולם לא עניין אותם וגם לא חולי האיידס באפריקה. העמותות עם השמות המפוצצים הם פרונט לתחנות חלוקת משכורות עתק למקורבים. הענף הזה נגדע עכשיו וכל האפסים המושחתים יצטרכו למצוא מקורות מימון חדשים.