מה יש ומה אין בדו"ח הקונגרס על מימון המחאה

בסוף השבוע שעבר פורסם דו"ח מיוחד של ועדת חקירה של הקונגרס האמריקני בעניין ״המימון של ממשל ביידן-האריס לארגונים לא-ממשלתיים המתנגדים לנתניהו״. הדו"ח מתבסס על עדויות ומסמכים שהובאו בפני הוועדה ומרכז את המידע המוכר על מקורות המימון של המחאה. הדו"ח נוקב בסכום כולל של מיליארד דולר שהגיע מתורמים אמריקניים לארגוני המחאה הישראלים, סכום בלתי נתפס לכל הדעות.

שאלת המימון באמצעות עמותות אמריקניות מעלה שתי שאלות: מה היה חלקו של הממשל האמריקני במימון הישיר או העקיף של המחאה? ושאלה לא פחות חשובה, האם עמותות אמריקניות הפרו את חוקי רשות המיסים האמריקנית האוסרים על תמיכה בקמפיינים פוליטיים?

שאלת המימון הפדרלי של המחאה

בכל הנוגע למימון פדרלי, הבשורות של הדו״ח הזה צנועות וחלקיות ביותר. הדו״ח לא מצליח להצביע על מימון מפורש וישיר שהגיע מהתקציב הפדרלי לעמותות שתמכו במחאה בישראל, אלא מציג סכומים לא גבוהים במיוחד של מימון פדרלי שהגיעו ל"עמותות צינור״ שבנוסף למחאה תומכות במיזמים רבים.

השחקן המרכזי בתחום הזה היא עמותת צינור בשם PEF, ראשי תיבות של "הקרן למען פלשתינה", עמותה ותיקה מאוד שהוקמה על ידי ראשי הציונות האמריקנית לואי ברנדייס וסטפן וייז בשנת 1922, סמוך להענקת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ומאז משמשת צינור פילנתרופי פטור ממס למען ישראל. התורמים האמריקניים לקרן הזו זכאים להחזר מס (בדומה לסעיף 46 הישראלי), והקרן מעבירה את הכספים ליעדם בישראל.

זוהי שיטה מקובלת ומוכרת בעולם הפילנתרופיה, אולם אחד החסרונות שלה (או היתרונות, תלוי את מי שואלים) היא היעדר שקיפות: הקרן לא מחוייבת לדווח על מקור כל הכספים ועל כל ההוצאות שלה, וללא גישה מלאה למסמכים הפיננסיים שלה אי אפשר לדעת באמת לאן הגיע הכסף.

בשנים 2023-2024 למשל עמד תקציבה של הקרן על כ־290 מיליון דולר בכל שנה, ובשנת 2023, שנת השיא של המחאה, תרמה הקרן 18 מיליון דולר (כ־65 מיליון שקל) לעמותת "עתיד כחול לבן", הגוף העיקרי בישראל שמימן את המחאה אז. היה זה כמעט מחצית מתקציבה הכולל של העמותה, שעמד אז על 155 מיליון ש״ח.

מה מקור הכסף? כפי שהסברנו, לא ניתן לדעת. הדו"ח מציין שבשנים 2021-2024 קיבלה PEF 187,000 דולר מקרן רוקפלר האמריקנית, קרן שקיבלה כ-50 מיליון דולר במימון פדרלי מ־USAID וממחלקת המדינה וממחלקת ההגנה של ארה"ב. קרן רוקפלר טענה בתגובה לפניות הוועדה שהסכומים הללו שומשו לטובת פרויקטים מסויימים שאינם נוגעים לישראל, אך בוועדה מציינים כי חלק מהשאלות לגבי פרטים נוספים לא נענו באופן משביע רצון. PEF קיבלה גם 41 מיליון דולר מקרן נוספת בשם JCF (Jewish Communal Fund) אולם למחברי הדו״ח לא היה מידע מבוסס לגבי מקורות המימון הזה והאפשרות שהוא מגיע מתקציב פדרלי.

בשנים 2021-2025 הגיעו לידי ׳עתיד כחול לבן׳ 4 מיליון דולר נוספי מעמותת צינור נוספת בשםMEPDN Middle East Peace Dialogue Network, הרשת לדיאלוג מזרח תיכוני. כאן הדו״ח לא מציין שמקור הכספים עשוי להיות פדרלי. לסיכום העניין – אין בדו״ח ראיה ישירה למימון פדרלי שהגיע לעמותת עתיד כחול לבן.

מלבד עתיד כחול לבן, הדו"ח מציין עוד מספר עמותות שייתכן שקיבלו כספים פדרליים דרך עמותת בת של קרן רוקפלר – קרן האחים רוקפלר, שקיבלה כ־560,000 דולר מקרן רוקפלר, ובשנת 2023 מימנה שורה של ארגוני מחאה ישראלים בסכום מצטבר של 370,000 דולר. הדו"ח מזכיר במפורש את הקרן לישראל חדשה ואת אחים לנשק, אולם אין בדו״ח קביעה לגבי מקור הכספים וכמה מהם הגיעו מהתקציב הפדרלי.

הסכום הפדרלי היחיד בדו"ח שלגביו אין סימני שאלה הוא 42,000 דולר שממשל ביידן העביר לתנועה לאיכות השלטון בשנים 2020-2022 לטובת "תכנית חינוך לאקטיביזם אזרחי". התנועה לאיכות השלטון היא מהשותפות הקולניות ביותר במחאה. הכסף אמנם הועבר לתנועה בשנים שלפני המחאה נגד הרפורמה המשפטית אך התנועה עסקה בפעילות נגד ממשלת נתניהו גם בתקופה זו.

לסיכום נושא המימון: לדו"ח אין מידע או ראיות בדבר מימון פדרלי בהיקפים גדולים למחאה נגד הרפורמה המשפטית בישראל, אך הוא מעלה כמה סימני שאלה, ותשובה מלאה בנושא הזה תוכל להתקבל רק בחקירה מעמיקה ומקיפה של הרשויות, שיקבלו גישה לכלל מסמכי העמותות המדוברות ויוכלו להציג את נתיב המימון המלא של העמותות.

הפרה של חוקי העמותות

החוק האמריקני אוסר על עמותות בעלות מעמד של פטור ממס ״לתמוך או להתערב בכל קמפיין פוליטי בעד או נגד מועמד למשרה ציבורית״, סעיף זה תקף גם לגבי פעילות מחוץ לגבולות ארצות הברית, וגם בנוגע לקמפיינים שעוסקים בשינויי חקיקה ורפורמות.

עבירה על סעיפים אלו אינה תלויה במקורות המימון ובמסלול הכסף. עצם התמיכה של עמותה במעמד של פטור ממס בקמפיינים פוליטיים, עלולה לסכן את מעמדן החוקי ולהוות עבירה על חוקי המס. בהקשר הזה הדו"ח מספק חשדות חשובים ועל כמה מן העמותות הנזכרות בו מציין כי הן עלולות להסתבך עם רשויות המס.

כך למשל עמותת PEF עשויה לאבד את הפטור שלה ממס בשל "מעורבותה הישירה במחאות נגד ממשלת נתניהו״. על פי המידע בדו״ח, העמותה סיפקה מימון בסך כולל של 884 מיליון דולר ללא פחות מ־1000 עמותות ישראליות שונות, ובתוכן עמותות שעסקו במחאה. לחשיפה הזו עשויה להיות השלכות על העמותה והיא דורשת חקירה של רשויות המס באמריקה. גם עמותת MEPDN נמצאת במצב דומה מסיבות דומות.

לגבי שתי העמותות הנוספות הנזכרות בדו"ח – קרן רוקפלר ו־JCF, הדו"ח לא מציין המלצות בנוגע לחוקי המס, ככל הנראה בשל האופי העקיף של התמיכה שלהן, דרך עמותות צינור אחרות.

בשורה התחתונה, בשאלת המימון הפדרלי הדו״ח מספק מידע מועט יחסית ורק חקירה מקיפה ומעמיקה יותר של הרשויות תוכל לחשוף את ההיקף המלא של התופעה, אם אכן יש כזו. בעניין הפרת חוקי המס באמריקה הדו״ח מעלה חשדות כבדים שיחייבו פעילות נמרצת של הרשויות האמריקניות. אם אכן תהיה אכיפה בנושא הזה הדבר עשוי לשנות באופן דרמטי את מערך הכוחות שמאחורי המחאה ולפגוע באופן משמעותי בצינור הכספים שלה.