עו"ד זיו מאור: מאחורי הקרע החריף בין הציונות הדתית לחרדים

עורך הדין זיו מאור, התארח לשיחת עומק עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על המצב בישראל, עם דגש על סוגיית גיוס החרדים לצה"ל – נושא שמעורר מחלוקת ציבורית סוערת. מאור, הידוע בגישתו המורכבת והבלתי שגרתית, הציג ניתוח מפורט של האתגרים והפתרונות האפשריים, תוך התייחסות למורכבות החברתית, הפוליטית והרוחנית של הנושא.

מאור פתח את השיחה בנימה אופטימית, והדגיש כי למרות האתגרים, ישראל נמצאת בתקופה של שינויים חיוביים משמעותיים. הוא ציין כי כוחות אזוריים כמו חיזבאללה הוכיחו חולשה מפתיעה, בעוד ישראל יוצאת מחוזקת. "השינוי שחל במזרח התיכון בשנה האחרונה הוא מאוד לטובה", אמר, והוסיף כי תוכניות עתידיות, אם ימומשו, עשויות להביא לעידן של שגשוג חסר תקדים לעם היהודי.

השיחה התמקדה במהרה בסוגיית גיוס החרדים, שהפכה לנושא מרכזי ובוער בשיח הציבורי הישראלי. מאור, שלמרות כיפתו הסרוגה מביא גישה לא שגרתית, ביקר את השיח הרווח סביב הנושא.

הוא טען כי הגישה של הטלת סנקציות על חרדים שאינם מתגייסים היא לא רק לא יעילה, אלא גם מסוכנת. "מי שתומך בסנקציות לא באמת רוצה גיוס חרדים, הוא רוצה את הסנקציות", אמר, והזהיר כי מדיניות כזו עלולה להפוך עשרות אלפי חרדים לעבריינים ולעורר מלחמת אחים.

מאור טען כי הסנקציות אינן המניע לגיוס אצל חילונים, דתיים לאומיים או דרוזים, ולכן אין סיבה להניח שזה יעבוד אצל חרדים. במקום זאת, הוא הציע להתמקד בפתרונות שיאפשרו שילוב חרדים בצה"ל תוך שמירה על זהותם הרוחנית. הוא זיהה שלושה רכיבים מרכזיים בציבור החרדי – ההנהגה הרבנית, הציבור הרחב וההנהגה הפוליטית – והדגיש כי השיח התקשורתי מתמקד לעיתים קרובות בהנהגה הפוליטית, שאינה מייצגת בהכרח את הרחוב החרדי.

מאור טען כי השורש המרכזי של הבעיה טמון בתפיסה של צה"ל כ"כור היתוך", שמטרתו לעצב את הזהות הישראלית על חשבון הזהויות הפרטיקולריות של המתגייסים. הוא ביקר את התפיסה הזו כ"חולנית ומסוכנת", והצביע על כך שחרדים רבים נמנעים מגיוס לא בגלל התנגדות עקרונית, אלא מחשש שהצבא יפגע בעולמם הרוחני. "צה"ל קיים כדי לשמור על הביטחון, לא כדי לעצב את הישראלי החדש", אמר, והדגיש כי כל מגזר – חרדי, דתי, ערבי או חילוני – זכאי לשמור על זהותו התרבותית.

הוא ציין כי בעבר, כאשר צה"ל התמקד יותר בהגנה ופחות בחינוך ערכי, חרדים התגייסו בשיעורים גבוהים יותר. לדבריו, השינוי בתפיסת הצבא כ"קור היתוך" הוא שגרם לחרדים לחוש זרות ולהימנע מגיוס. מאור גם ביקר את הממסד התקשורתי והפוליטי, שלטענתו משתמש בסוגיית הגיוס ככלי להפלת הממשלה ולמאבק בחרדיות כתופעה.

פתרונות יצירתיים לגיוס חרדים

מאור הציע שלושה פתרונות מבניים לשילוב חרדים בהגנה על המדינה, תוך התחשבות בצרכיהם הרוחניים:
צבא נפרד לביטחון לאומי: מאור הציע להקים גוף צבאי נפרד, כפוף לממשלה, שיהיה ידידותי יותר לחרדים מבחינה תרבותית. הוא השווה זאת למבנה הצבאי בארצות הברית, שבה פועלים מספר צבאות עצמאיים תחת פיקוד משותף. לדבריו, ביזור כזה יחליש את ההשפעה הפרוגרסיבית בצה"ל ויאפשר גיוס חרדים ללא חשש מפגיעה בזהותם.

מודל ההסדר לכלל הציבור: מאור הציע להרחיב את מודל ההסדר, הקיים כיום בעיקר בציונות הדתית, כך שיהיה זמין גם לחרדים ולחילונים. במודל זה, מתגייסים רוכשים הכשרה צבאית בסיסית וחוזרים לחייהם האזרחיים, תוך זמינות למילואים בעת הצורך. לדבריו, מודל זה מפחית את החשיפה לאתגרים הרוחניים שמציב הצבא.

ישיבות חרדיות עם תפקיד ביטחוני: מאור הציע להקים ישיבות חרדיות באזורים אסטרטגיים, כמו בקעת הירדן, שבהן ילמדו תורה וישלבו משימות ביטחוניות, בדומה למודל הנח"ל ההיסטורי. לדבריו, מודל זה יאפשר לחרדים לתרום לביטחון תוך שמירה על זהותם התורנית.

ביקורת על הממלכתיות

מאור גם מתח ביקורת על תפיסת ה"ממלכתיות" הבן-גוריונית, שלטענתו דיכאה לאורך השנים ערכים דתיים וציוניים לטובת ריכוזיות שלטונית. הוא טען כי הציונות הדתית אימצה בטעות את המושג הזה, תוך ויתור על השפעה משמעותית על המערכות הציבוריות. לדבריו, על הציונות הדתית לערוך חשבון נפש ולהשפיע יותר על אופי השירות בצה"ל, בדומה לחרדים, שדורשים התאמות תרבותיות כתנאי לגיוס.

לסיום, מאור הביע אופטימיות זהירה כי השינויים הדמוגרפיים והביטחוניים יחייבו פתרונות יצירתיים לגיוס חרדים. "משהו יקרה, כי הדמוגרפיה והאתגרים הביטחוניים יחייבו זאת", אמר.

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.