בינה מלאכותית בצרות

קווי המערכה על השליטה בבינה המלאכותית (AI) נחרצו. ארה"ב רוצה לשלוט בכל נקודת מפתח בשרשרת הייצור כדי להשאיר את סין מאחור. סין דוחפת לגישה מבוססת קוד פתוח במטרה לשחוק את היתרון האסטרטגי של ארה"ב ע"י הפיכת ה-AI למוצר מדף. שוק המניות האמריקאי מהמר על ניצחון של ארה"ב, אבל מה עלול להשתבש?

השקעות הענק בשבבי ה־AI

מאז שנות ה-90 הפכה תעשיית השבבים למנוע מרכזי של הכלכלה ושל שוקי ההון ברחבי העולם, והשנה עשויה לגדול מכירת השבבים הגלובלית ב-15%, הרבה מעבר לקצב צמיחת התוצר העולמי. עיקר הגידול הזה מגיע מעסקאות שבבים בתחום ה-AI, שצפויות להגיע השנה לסך של 150 מיליארד דולר.ל־80% מהעסקאות האלה יש מוכרת אחת: Nvidia. שבבי ה־AI יקרים במיוחד ולכן כחצי מהמכירות של Nvidia הן למספר מצומצם של לקוחות גדולים – Microsoft, Alphabet, Meta ו־Amazon. השבב הבסיסי – B100 – עולה כ-30 אלף דולר, והדגם המתקדם GB200 Superchip יותר מפי שניים, כלומר מערכת שרתים מלאה עם מתקן של 72 שבבים תעלה לכאורה יותר מ־3 מיליון דולר. כלומר כדי לרכוש את השבבים הללו יש צורך בכיסים עמוקים. Microsoft, Amazon, Alphabet ו־Meta כולן חברות רווחיות מאוד ועתירות מזומנים. Microsoft לבדה יושבת על 100 מיליארד דולר במזומן, והחברות הללו קונות שבבי AI יקרים בהיקפים עצומים לא רק כי הן מסוגלות, אלא משום שאף אחד אחר לא מסוגל, וכך הן יכולות להשכיר את תשתיות המחשוב שלהן בפרמיה גבוהה. תזת ההשקעה שלהן מבוססת על ההנחה שהתשואה מהשכרת השבבים בצורת מרכזי נתונים שהן מסייעות להפעיל תהיה גבוהה יותר מהעלות האלטרנטיבית.

אבל תשואות ההשכרה הן רק חלק ממה שהחברות הללו מצפות להחזיר מההשקעות בשבבים היקרים הללו. לחברות הללו יש כיסים עמוקים כי הן מונופולים או קרובות לכאלה, ובאמצעות שליטתן על רוב כוח המחשוב בתחום ה-AI בעולם, הן מחזקות את מעמדן המונופוליסטי. במילים אחרות, אם ההשקעות שלהן יישאו פרי אנו נראה ריכוז נוסף של עוצמה כלכלית בידי ארה"ב. אם כן מה שמונח כאן על הכף הוא גם עתידה כלכלי של ארה"ב עצמה. בחצי המאה האחרונה עמוד התווך של הייחודיות האמריקאית היה החדשנות, וכעת סין מעמידה אתגר רציני ביותר להובלתה הטכנולוגית של ארה"ב. זו הסיבה שוושינגטון ממהרת לשלוט בתכנון, בייצור ובפריסה של השבבים המתקדמים הללו שיניעו את מהפכת ה-AI הקרובה. בין אם ממכסי ה־100% שטראמפ מטיל על יבוא שבבים, ובין אם מהדיווחים כי ממשלת ארה"ב שוקלת השקעה אסטרטגית באינטל, ברור לחלוטין שוושינגטון נחושה לנצח במרוץ הטכנולוגי – בכל מחיר.

בינה מלאכותית בצרות

אבל מה כבר יכול להשתבש? דו"ח חדש על מצב ה-AI שפירסם פרויקט NANDA של מעבדת המדיה של MIT תפס השבוע את תשומת לבו של שוק המניות. הדו"ח טוען כי 95% מהפיילוטים בתחום ה-AI ברמת הארגון אינם משפיעים כלל על הרווחיות. הדוח מצא כי 60% מהחברות בחנו מערכות ארגוניות מתקדמות אך רק 20% הגיעו לשלב הפיילוט ורק 5% הגיעו לשלב הייצור בפועל. הבעיה היא שה-AI "שוכח הקשר, לא לומד ולא מתפתח". המאמר מתאר את הבעיה כ "שיעור אימוץ גבוה, אך טרנספורמציה אמיתית נמוכה". המסקנה היא שהמגזר העסקי בארה"ב לא עומד להרחיב באופן מהותי את השקעותיו ב־AI אלא אם כן ישתפר משמעותית. כבר טענתי כי מה שצריך להדאיג את המשקיעים אינו ש-5.0 ChatGPT אינו משנה את כללי המשחק כפי שסם אלטמן רוצה שנאמין, אלא העובדה שלקח ל-OpenAI יותר משנתיים מאז השקת ChatGPT 4.0 כדי לפתח אותו. אם יידרשו ל-OpenAI שנתיים נוספות בשביל לפתח את ChatGPT 6.0, סימן שה־AI בבעיה.

היחס בין השקעות ההון (CapEx) להכנסות של Microsoft עומד כעת על 22%, הגבוה ביותר ב־30 השנים האחרונות. אצל אלאפבית הוא הגיע ל-23% ברבעון השני ואצל Meta ל-36%. אלה הם הימורים עצומים, וכדי שההימורים הללו יניבו פירות, ההכנסות מ-AI לא רק שצריכות לזנק, אלא שזה חייב לקרות בקרוב מאוד, משום ששבבי ה-AI היקרים הללו יאבדו מערכם במהירות ככל ששבבים מתקדמים יותר ייכנסו לשוק. המשמעות של דו"ח MIT הוא שענקיות הענן (Hyperscalers) שופכות כסף על טכנולוגיה שעוד לא מוכנה לשימוש נרחב. ענקיות הענן היו המרוויחות הגדולות מהתפוצצות ה-AI אבל כעת קשה להבין כיצד ימירו את השקעותיהן למזומנים. הסיפור של DeepSeek מינואר הראה שבינה מלאכותית גנרטיבית איננה מרוץ שבו המנצח לוקח הכל, והדו"ח של MIT רק גורם לי לחשוב שמהפך נוסף כמו זה שראינו בפברואר לא רק אפשרי אלא אף סביר מאוד שיתרחש בקרוב.