שכר עובדי המדינה קוצץ בעקבות "הוצאות בגין המלחמה", אבל יש עובדי מדינה ששווים יותר

בדצמבר 2024 הודיע הממונה על השכר באוצר על קיצוץ רוחבי בשכר כלל העובדים במגזר הציבורי, זאת כחלק מהסכם קיבוצי חדש עם ההסתדרות על ״השתתפות העובדים בהוצאות בגין המלחמה״.
על פי ההודעה הדבר מגיע ״לאור המשבר הכלכלי שפקד את המדינה, על רקע ההוצאות התקציביות הנרחבות הנובעות מהמלחמה, וביניהם מימון עלויות הלחימה וגיוס המילואים הנרחב, מימון עלויות פינוי תושבי גבול הצפון ויישובי עוטף עזה ושיקום חבלי הארץ שנפגעו, ולאור הצורך בצעדי התאמות משמעותיים להתכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2025 ואילך״.
כדי לעמוד ביעדים הללו, ההסכם הקיבוצי החדש כולל קיצוץ של 2.3 אחוזים בשכרם של כלל העובדים במגזר הציבורי – גם של גופים נתמכים – כלומר, מלבד עובדי משרדי ממשלה, הקיצוץ יחול גם עם עובדים בקופות החולים, אוניברסיטאות, עיריות ורשויות מקומיות, מתנ״סים, תיאטראות ועוד ועוד: כל מי שעובד בגוף שנתמך על ידי המדינה ומיוצג על ידי ההסתדרות נאלץ להתגייס למאמץ הלאומי ולספוג מכיסו ״הוצאות בגין המלחמה״.
הקיצוצים הללו חלים על כלל עובדי השירות הציבורי, אך לא הוחלו על מי שמוגדרים ״נושאי משרה״ – חברי כנסת, שרים, שופטים ודיינים – תנאי השכר של אלו אינם כפופים להסכם קיבוצי, אלא נקבעים על ידי ועדת הכספים של הכנסת, וכלפיהם הוחלט על הקפאת השכר בשנתיים הקרובות, אך לא על הקיצוץ. זו שערורייה כשלעצמה – הן ביחס לנבחרי הציבור שלנו והן ביחס לקבוצה גדולה הרבה יותר של שופטים ודיינים, שמשכורתם מגיעה לעשרות אלפי שקלים, ואשר הבכירים שבהם – שופטי מחוזי ועליון מגיעים אף למדרגות של 70 ו-80 אלף ש״ח.
אלא שגם בין עובדי המדינה שאמורים להיות כפופים לקיצוצים מסתבר שיש הבדלי מעמדות. זכתה קבוצה אחת יוצאת דופן של עובדי מדינה שהכללים של כולם לא יחולו עליה, ״רשימת הדירוגים שלא יחולו לגביהם הוראות״ (ההסכם המדובר):
- משפטנים ששכרם צמוד לשכר נושא משרה שיפוטית;
- סנגור ציבורי ששכרו צמוד לשכר נושא משרה שיפוטית;
- פרקליטים ששכרם צמוד לשכר נושא משרה שיפוטית;
- המחקר האזרחי.
למי שלא הבין – הרשימה הזו כוללת למעשה את כל בכירי מערכת המשפט, ומתוכם את אלו בעלי השכר הגבוה ביותר: משפטנים, סנגורים ופרקליטים ששכרם מוצמד לשכרם של השופטים, כלומר שהמשכורת שלהם מקבילה לזה של שופט שלום או שופט מחוזי, שמגיעה אפילו ל-60 ו-80 אלף ש״ח בחודש, בהתאם לתפקיד ולתנאים הספציפיים של העובד.
יש בישראל כ-40 בעלי תפקידים שמשרתם מוגדרת ״מוקבלי שופטים״. השכר הממוצע שלהם עומד על 67,777 ש״ח בחודש, והעשירון העליון שבהם מגיע לממוצע של 77,000 ש״ח בחודש.
היועץ המשפטי לממשלה למשל מרוויח כמו שופט עליון, כ-80,000 ש״ח בחודש; פרקליט המדינה מרוויח כמו נשיא בית משפט מחוזי, כ-81,000 ש״ח בחודש; המשנים ליועמ״ש, המשנים לפרקליט המדינה, ראשי המחלקות במשרד המשפטים ופרקליטי מחוזות מרוויחים כמו שופט מחוזי, כ-64,000 ש״ח בחודש.
רוצים שמות? בבקשה: היועמ״שית גלי בהרב מיארה ושבעת המשנים שלה: שרון אפק, גיל לימון, אביטל סומפולינסקי, כרמית יוליס, עמית מררי, מאיר לוין, גיל-עד נועם; ולצידם פרקליט המדינה איסמן, וארבעת המשנים שלו: מומי למברגר, אורית קוטב, אלון אלטמן וליאת בן ארי. מלבדם נהנים מתנאי השכר מופלגים של ״מוקבלי שופטים״ גם 10 ראשי מחלקות בפרקליטות, עוד 13 פרקליטי מחוז ובעלי תפקידים אחרים.
מוקבלי שופטים נוספים הם נציב תלונות הציבור על שופטים (שופט עליון, 80,000 ש״ח), האפוטרופוס הכללי (שופט עליון, 80,000 ש״ח), מנהל הנהלת בתי המשפט (שופט עליון, 80,000 ש״ח), מנכ״ל משרד המשפטים (שופט מחוזי, כ-60,000 ש״ח), הסנגור הארצי (שופט מחוזי, 60,000 ש״ח), אב בית הדין למשמעת בשירות המדינה (שופט שלום, 50,000 ש״ח), מנהל מח״ש (שופט מחוזי, 60,000 ש״ח) ועוד.
נושאי המשרה הבכירים האלו זוכים למשכורות עתק מופלגות שכאלה בעוד רובם המוחלט עדיין נכנסים תחת הסדרי הפנסיה התקציבית שבזכותה הם ימשיכו להנות מהתנאים הללו עוד עשרות שנים נוספות על חשבון משלם המיסים. וצריך להזכיר – גם הפנסיה התקציבית שלהם בנויה על עוד החרגות ותנאים מיוחדים שהופכים אותם לשיאני הפנסיה של ישראל, בהיקפים של עשרות אלפי שקלים, באופן חריג וחסר תקדים במגזר הציבור, כפי שפרטתי בתחקיר מקיף שפרסמתי כאן ב"מידה". כל אלו הוחרגו מהחובה לשאת בנטל המלחמה. שכרם לא יקוצץ ותנאיהם לא ייפגעו.
תבינו את גודל השערורייה: פקידת קבלה בקופת חולים, המתפרנסת בדוחק ממשכורת שמגרדת את ה-10,000 ש״ח מלמטה (ברוטו) נקראת לדגל המאמץ המלחמתי ותספוג קיצוצים של מאות שקלים מכבשת הרש של שכרה. אבל ברוני המשפט שלנו – שזוכים לעשרות אלפי שקלים בחודש ופנסיות עתק – חסינים. הם לא צריכים לשאת בנטל, הם לא צריכים להשתתף בהוצאות המלחמה.רשימת הפטורים כוללת גם את עובדי ״המחקר האזרחי״ – מדענים בתעשיות הביטחוניות. עבודתם של אלה חיונית למאמץ המלחמתי, ולפיכך יש הגיון בהחרגתם. הבנתם את האבסורד? בכירי הפרקליטות חושבים שהם חיוניים למדינה בזמן מלחמה כמו המדענים ברפא״ל שמפתחים את הדור הבא של טילי היירוט או את האמל״ח המדויק המתקדם שיציל חיים של לוחמים בשטח.
אלו הם ״שומרי הסף״ של ישראל. שומרים על הסף שאף אחד לא יגע להם בכסף.
תגובת דוברת הרשות השופטת:
שופטים הם נושאי משרה כמו שרים, חברי כנסת ודיינים בבתי הדין הדתיים ולא עובדי מדינה. הקיצוץ לא חל על שכרם. שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים בכנסת וזו החליטה על הקפאת השכר בינואר 24 ובינואר 25, כך שלא עודכן בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק.