מאחורי כל המילים היפות והמוסדות המרשימים עומדת אמת פשוטה – תכנית טראמפ לעזה מסוכנת ומופרכת
הנה זה קורה שוב. "הקהילייה הבינלאומית", בהובלת ג’ארד קושנר וסטיב ויטקוף מממשל טראמפ, האיחוד האירופי ושלל "בעלות ברית" ערביות מפוקפקות, באה להציל את המזרח התיכון. מארג סבוך של מוסדות "טכנוקרטיים" ו"ביטחוניים" אמור, כביכול, להביא למשילות תקינה, לדה־רדיקליזציה ולפירוז רצועת עזה.
שטויות. ובעיקר החלק העוסק בפירוק חמאס מנשקו. אין גורם זולת צה"ל שיוכל באמת לטהר את רצועת עזה מנשק, ואין מלבד צה"ל מי שיתעמת עם כ־30 אלף לוחמי חמאס שנותרו. אין מלבד צה"ל מי שימנע מחמאס להתחמש מחדש או לשוב ולכפות את שלטון הטרור שלו על הפלסטינים בעזה, ואין מלבד ישראל מי שיוכל לבלום את זרימת הכספים לחמאס – בין אם מטורקיה ובן אם מקטר או מאיראן.
למעשה ייתכן שכבר עכשיו החל רעיון ה"ריביירה" הדמיוני של קושנר בעזה, גן עדן של קׅדמה הייטקיסטית וחיי יוקרה, לשמש צינור להזרמת מזומנים לאותם פלסטינים מושחתים ורודפי בצע שאכלסו והחריבו את עזה במהלך הדור האחרון.
תוכנית 20 הנקודות של טראמפ לעזה כוללתת בליל של מילים מרשימות, תצוגה מסחררת ומבלבלת של ערֵבים חדשים־ישנים ליציבות, עטויי ראשי תיבות רציניים למראה: EUBAM, GAC, NCAG, ISF, PSF, CMCC, DDDR ועוד.
משלחת הסיוע האירופית לגבולות (EUBAM) יחד עם משלחת האיחוד האירופי לתמיכה במשטרה הפלסטינית ובשלטון החוק (EUPOL COPPS), אמורות לאבטח את מעבר רפיח שבין מצרים לעזה ולמנוע כניסת גורמים וסחורות עוינים. אבל קציני EUBAM כבר היו בעזה בעבר. ב־2007, כשחמאס השתלט על עזה, הם ברחו משם בפאניקה כל עוד נפשם בם, וקשה להאמין כי אותם שוטרים אירופאים יפגינו עמוד שדרה חזק יותר מול איומי חמאס.
ועדת המׅנהל של עזה (GAC), הידועה גם כוועדה הלאומית לניהול עזה (NCAG), מוצגת כגוף "לא־מפלגתי וטכנוקרטי לניהול עניינים אזרחיים" בעזה, המורכב מפקידים פלסטינים "בלתי מזוהים" – קרי, אנשים שאינם חייבים את חייהם ואת פרנסתם לחמאס. אבל אין שום סיבה להאמין שבעזה יש פלסטינים "בלתי מזוהים" אמיצים שכאלה. הפקידים של הוועדה הם פלסטינים שעבדו במנגנוני הממשל של חמאס לפני 7 באוקטובר.
כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) בעזה אמור להתבסס על חיילים ממדינות שונות בעולם (אף שעד עתה מלבד טורקיה טרם נמצאים מתנדבים), והוא אמור לאמן ולפקח על כוח הביטחון הפלסטיני (PSF), שיורכב מהמילציות של אבו מאזן ביהודה ושומרון ומלוחמים עזתים שפורקו מנשקם ועברו "דה־רדיקליזציה". אין סיבה להאמין שכוח בינלאומי כזה (אם אכן יקום) או כוחות פלסטיניים שכאלה יפעלו לפרק לוחמי חמאס מנשקם או להדיח את מנהיגי חמאס ממוקדי השליטה שלהם בעזה. אף קצין בכוחות אלה לא יעז ליירט זרמי סיוע וכסף לחמאס, או לחשוף מנהרת טרור חדשה.
מרכז התיאום האזרחי־צבאי (CMCC), הפועל כבר כיום בקריית גת עם מאות קצינים אמריקנים ונציגים ממדינות נוספות, אמור לפקח על כל האמור לעיל, וכן על העברת הסיוע ההומניטרי לעזה, תכנון שיקומה של הרצועה, ויישום תהליכי פירוז, דה־רדיקליזציה ושילוב מחדש (DDDR) בעזה. כל זה נשמע יפה. גן עדן ממש. אבל זה כמובן קשקוש מוחלט.
מגוחך לצפות שחמאס יתפוגג נוכח תבשיל האותיות הזה של טובי־לב בינלאומיים. להפך: חמאס יבלבל, יאיים, ישחד או יחסל כל שוטר אירופי, מפקח אמריקני או מצרי שיעמוד בדרכו. חמאס ייהנה מנוכחותם של פקידים קטרים וטורקים המשולבים ב"מועצת השלום" (BoP) היומרנית של טראמפ ובמועצת עזה (GEB) שיספקו לארגון הטרור תמיכה ומימון לעת הצורך.
מצרים משמשת דוגמה מובהקת למשחק הכפול המוכיח מדוע ישראל לעולם אינה יכולה להישען על גורמים ערביים או על הקהילייה הבינלאומית לצורך ביטחונה הבסיסי. על אף הסכם השלום ואף שהיא מתיימרת להיות שותפה מערבית לייצוב עזה, מצרים היא מן המפיצות החריפות ביותר של מסרים אנטי־ישראליים ואנטישמיים במרחב הערבי. בקהיר שונאים גם את הפלסטינים. מצרים לא עשתה דבר כדי למנוע מחמאס לבצע הפיכה נגד הרשות הפלסטינית ולהשתלט על רצועת עזה; היא אפשרה לחצי האי סיני להפוך חממה של ארגוני טרור והברחות נשק וסמים לעזה ולישראל, וסללה את הדרך למתקפת ה־7 באוקטובר.
בשנתיים האחרונות גילה צה״ל למעלה מ־100 מנהרות הברחה מתחת לגבול שבין רצועת עזה למצרים. אין שום אפשרות שכוחות המשטרה, הצבא והדרג המדיני במצרים לא ידעו על כך ולא אישרו זאת. חשוב לזכור גם זאת: למצרים אכפת מהפלסטינים אף פחות משהיא דואגת לישראל. במשך עשרות שנים היא כולאת את הפלסטינים בתוך עזה, ובמהלך השנתיים האחרונות של הלחימה סירבה להעניק טיפול רפואי במצרים לפלסטינים פצועים – שלא לדבר על מתן מקלט לעזתים שביקשו לברוח. הרעיון להפקיד פעם נוספת את גבול עזה (ובפרט את מעבר רפיח וציר פילדלפי) בידי פיקוח מצרי ומפקחי EUBAM רופסים וחסרי שיניים, עם נוכחות ישראלית סמלית בלבד מופרך ומסוכן. רק שליטה מלאה וקבועה של צה"ל בגבול זה תשמור על ביטחון ישראל.
הדרך היחידה להביא הקלה כלשהי לעזה וביטחון ארוך טווח למדינת ישראל היא רק חיסולו של המערך הצבאי של חמאס ומנגנוני השלטון שלו, ורק צה"ל מסוגל לבצע זאת. כל המנגנונים המצועצעים רק יפריעו וגרוע מכך, יחזקו את חמאס.
הכותב הוא מנהל-שותף ועמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית בירושלים.
