המערכה נגד איראן הגיעה לשלב חדש אך רחוקה מלהסתיים
היום שאחרי חמינאי הוא קודם כל יום שמח וחגיגי במיוחד. המתקפה המשולבת הישראלית-אמריקנית השיגה את אחת המטרות הראשוניות החשובות ביותר שלה: חיסול הצמרת האיראנית במלואה. זהו מהלך דרמטי שאת השלכותיו קשה עוד לחזות אך דבר אחד וודאי – הוא ישנה את פני המזרח התיכון מיסודו.
המתקפה הישירה נגד איראן, שהחלה ב״סבבים״ קצרים של חילופי מהלומות עוד בספמטבר 2024, התקדמה למתקפה הנרחבת על תכנית הגרעין שלה ביוני 2025 ומגיעה לשיאה כעת, היא הביטוי המלא לסדר היום העולמי החדש שמביא עימו ממשל טראמפ. סדר היום הזה מתחיל בדבר הבסיסי ביותר: הגדרות ברורות של טוב מול רע ועמידה נחרצת לצד הצדק וההגיון. זה לכאורה מובן מאליו, אלא שלמרבה הבושה בשנים האחרונות גם המובן מאליו נשכח. ההשלכות של סדר היום הזה ניכרות בכל התחומים, כפי שסיכם הנשיא טראמפ עצמו בנאום מצב האומה האחרון. במדיניות הפנים האמריקנית רואים זאת בנושאי ההגירה, בכלכלה ובשאלות חברתיות-תרבותיות כמו היחס לטרנסג׳נדריזם ופשיעה; ובמדיניות החוץ הדבר בא לידי ביטוי בראייה מפוכחת וצלולה של הזירה העולמית, ובהצבת ציר רוסיה-סין-איראן אל מול הציר האמריקני-מערבי. טראמפ מבין את האיום שמשתקף מהציר הזה ופועל לפרק אותו ולהשמיד את יכולותיו. בניגוד למה שמקובל לחשוב בתקשורת השמאל, המדיניות הזו עקבית ורציפה עוד מהקדנציה הראשונה שלו. הוא לא ״בלתי צפוי״ או ״חסר עקבות״. בדיוק להיפך. האיומים של רוסיה על אירופה, של סין על אסיה ושל איראן על המזרח התיכון הם חלק ממערכה עולמית משולבת, וטראמפ פועל נגדם מתוך ראייה כוללת.
בתוך השקפת העולם הזו משתלבת התפיסה המדינית-אזורית של נתניהו. המנהיג הישראלי שראה נכוחה את האיום, התנגד נחרצות לניסיונות לפייס או לרצות את משטר האייתולות בדמות הסכמי הגרעין למיניהם, ויצר את התשתית הנדרשת בדעת הקהל שהובילה לבסוף לשינוי. המיקוד באיראן הוא אולי גולת הכותרת במדיניות החוץ של נתניהו, והמיקוד הזה במה שמכונה ״המעגל השלישי״ הוא גם מה שהכשיל לבסוף את המוכנות של צה״ל ומערכת הביטחון בהובלת נתניהו ב״מעגל הראשון״. לנתניהו אחריות על המחדלים שהובילו לטבח הנורא של ה-7.10 ונקודות זכות רבות במערכה נגד איראן, ושתיהן נובעות מאותה סיבה.
אם כן היום שאחרי חיסול חמינאי מביא עימו ברכה גדולה והשפעותיו יהיו רחבות יותר מכפי שניתן לחזות. אבל עם זאת אל לנו להשלות את עצמנו. משטר האייתולות הוא משטר רודני ודכאני, אך הוא לא צמח משום מקום. לא מדובר בכנופייה אלימה שכפתה את עצמה על האוכלוסייה או בשושלת מנותקת ששולטת בכוח הזרוע. המשטר הזה קם מתוך קבוצה גדולה של שיעים פונדמנטליסטיים הרואים במהפכה החומייניסטית את התגשמות חזון אחרית הימים האוטופיסטי שלהם, האייתולות הם המנהיגים הרוחניים שלהם והחזון הטרור והאלימות של המשטר הוא חזונם שלהם. לא צריך להיות מומחה לאסלאם שיעי כדי להבין שלא מדובר בקבוצה קטנה, והיא לא מצומצמת גם רק לאיראן. אנחנו מכירים את השלוחות שלהם בלבנון, תימן, עיראק ועוד.
אנחנו עוד לא יודעים אם איראן תיפול והאם יתחלף בה המשטר. מה שכן, אפשר להניח שאפילו בתרחיש האופטימי ביותר, זה לא יהיה סוף המאבק. היום שאחרי חמינאי יביא עימו את המשך המאבק נגד חזון הטרור והאימה השיעי. המאבק הזה יתרחש גם בתוך איראן, אולי בצורת מלחמה אתנית פנימית בשטחי המדינה, וגם מחוץ לגבולותיה של איראן. קריסתו של משטר האייתולות, אם יקרה, יפגע פגיעה אנושה במערכת הטרור השיעית, אבל אל לנו להשלות את עצמנו שהוא יביא ״שלום״ או ״שקט״. יהיה אשר יהיה השלטון שיקום שם, הוא יצטרך לנהל מלחמה ארוכה ועקובה מדם נגד חתרנות, תאי טרור וגרילה מסוגים שונים.
וכאן יש משהו שחשוב להבין. המשטר החליפי הזה, שאינשאללה יגיע, יתקשה מאוד לעמוד בסטנדרטים המערביים של דמוקרטיה וזכויות אדם. הוא יוולד מתוך מלחמה ויצא לאוויר העולם אל תוך מלחמה. גם אם המערכה האווירית האמריקנית-ישראלית תצליח, את עיקר המלחמה בשלבים הבאים – שתכלול הרבה מאוד יבשה, קרקע, חי״ר, דם יזע ודמעות – האיראנים יצטרכו לנהל בעצמם. זה יהיה אכזרי, זה יהיה מסובך, וזה יהיה מאוד לא פרוגרסיבי. צייצנים ופרשנים שמתרגשים מכל מיני מסיבות רחוב ספונטניות וגילויי שמחה של טיפוסים דומים להם בתוך איראן (היי! הם בדיוק כמונו!), צפויים להתאכזב מהר יותר מהניו-יורקרים שמתאכזבים מהמיסים של ממדאני. השלטון הבא באיראן, גם בתרחיש האופטימי ביותר, יהיה דומה יותר לישראל של השנים האחרונות מאשר לקליפורניה. זו תהיה אומה לוחמת ומתחככת. ויהיו לזה השלכות.
שלטון השאה נפל בדיוק על רקע כזה של דיכוי חתרנות באמצעים לא דמוקרטיים, והאתגר הזה יצפה גם לבאים אחריו. בהקשר הזה, הטרנד האנטי-מערבי שהשתלט על המוסדות והאליטות במערב, שיש לו גם ביטוי בימין הפשיסטי-אנטישמי-קרלסוני החדש, עלול להתגלות כהרסני. כבר ראינו את התגובות הראשוניות של השמאל המטורלל בישראל ובעולם למתקפה הזו, והתגובות הללו יחריפו ככל שהמערכה תימשך ותתלכלך, וגם המאבק במישורים הללו לא צפוי להירגע (״הרעב בטהרן!״).
החיסון מפני המגיפה הפרוגרסיבית הוא ריאליזם ופיכחון. לצד השמחה המוצדקת שאין כמוה, אסור לנו, בישראל, לשכוח את העובדות ולהתעלם מהמציאות. איננו יודעים מה יהיה טיבו של המשטר הבא, אם בכלל יקום, איננו יודעים מה יהיו עמדותיו ביחס לישראל ואיננו יודעים כיצד השינויים הללו ישפיעו על שאר האיומים העולים, ובראשם הצבא הטורקי-דאע״שי שנבנה בסוריה עם חלומות על ח׳ליפות בירושלים.
עלינו להיערך לכל תרחיש, לבנות כוח צבאי גדול ועוצמתי – כולל שיקום של צבא היבשה – ולהיות מוכנים להמשך.
אבל בינתיים – מותר גם לשמוח. ואין תזמון מושלם יותר מהחג שלנו השבוע. השיעים מניפים את דגל הנקמה האדום והשחור והירוק (האמת שאני כבר לא עוקב), ואנחנו נניף את גביעי היין. יום אחד בשנה אפשר לשכוח מהאילוצים, המציאות וההיסטוריה, להיות קצת פרוגרסיביים עד דלא ידע, אז שיהיה לחיים וחג שמח!
שנוי משטר – זו המטרה של המהלך, לא הוחלף משטר – לא נעשה שום דבר
——————————————————-
א) החל ב- 1982 אירן של האייתולות הגיעה לדרום לבנון על מנת להקים גייס קומנדו שמטרתו להשמיד את ישראל. אירן במרחק 1500ק"מ מישראל, מה להם ולנו? התשובה היא האידאולוגיה הקצונית שגרמה להם להשקיע את מיטב כספי הגז, נפט ושאר משאבים של העם האיראני במלחמה רחוקה מהבית על מנת להשמיד את היהודים.
ב) גם אם ישראל יחד עם ארה"ב תשמיד את כל תוכנית הגרעין, כל פרויקט הטילים וכל משמרות המהפכה אבל השלטון הקיים ישאר בשלטון המשמעות היא שנצטרך בעתיד להלחם שוב. יתכן בימיו של נשיא כמו אובמה או קרטר בארה"ב.
ג) אם התוצאה של המלחמה לא תגרום להחלפת שלטון כל המאמץ והסבל הוא לחינם.
ד) לאירן דהיום יש אנשים שיש להם את הידע כיצד בונים מתקני העשרה ל- U235 (איזוטופ קל ופחות יציב של אורניום), כיצד בונים כור מים כבדים. כיצד לייצר פלוטוניום ויתכן כיצד להפוך את החומר הזה לנשק, קרי מה התהליכים שהחומר הזה צריך לבצע בראש הטיל ביעד – משמע כיצד מאגדים את החומר למסה קריטית על מנת ליצור תגובת שרשרת גרעינית המלווה בשחרור אנרגיה אדירה ברדיוס ביחידות של ק"מ. למשטר יש גם את הידע לייצר טילים לטווח של 2,000 ק"מ כולל פתרון בעיות כמו נווט ואולי גם ראש חץ מתמרן ולא תנועה בליסטית טהורה.
מדובר בכנראה רבבות אנשים שעסקו בכך ולא ניתן להשמיד את הידע הזה. אני מניח שמנסים להשמיד את אנשי המפתח אבל הידע קיים והוא כנראה מפולג בקרב מי שעסקו בכך 20-30-40 שנים.
ה) ע"פ עדויות שונות אירן מתפלגת כדלהלן: כ- 30% תומכים במשטר מסיבות אידאולוגיות. כ- 30% מתנגדים למשטר מסיבות אידאולוגיות. כ- 40% הם שמרנים שהם לא מתומכי המשטר אבל לא מתנגדים לו.
ו) לפיכך, בתרחיש בו מפילים את המשטר הקיים, משמידים כמה אלפים מראשי השלטון, פקידים בכירים ובני משפחותיהם ומשימים בראש המערכת נניח את בנו של השאה הפרסי.
ז) אם עושים זאת בתהליך בתמיכת ארה"ב כך שרמת החיים באירן חוזרת לרמה שהאוכלוסיה קיבלה בימי השאה הפרסי, 40% מהאוכלוסיה לא יתנגד לשלטון.
ח) גם אם בנו של השאה הפרסי יאלץ להשליט משטר של יד ברזל על מנת לדכה את 30% תומכי המשטר הקודם, זו בעיית פנים של אירן והשאה החדש – לא של מדינת ישראל.
ט) החלפת שלטון באירן משמעותו גם ציר כלכלי ובטחוני שמתחיל בהודו ההינדית, אירן החילונית, איחוד האמירויות המתונה, ישראל היהודית, וקפריסין, יוון ואתיופיה הנוצריות. הציר הזה יאפשר העברת מטען בדרך הים מהודו ואירן עד איחוד האמירויות (והקטע שנותר עד חיפה במשאיות) או נמל אילת. רכבת מאילת תעביר את המטען עד אשדוד וחיפה ומשם לאירופה ובכוון ההפוך.
י) משלוחי נפט יוכלו לצאת מאירן להודו או לחילופין לנמל אילת, דרך צינור לאשקלון ומשם לאירופה.
יא) מאתגר משמעותי של ישראל, אירן תהפוך לבת ברית, יתכן שנשק ישראלי יגיע לצבאו של השאה החדש ומיטב מטוסי הקרב שיש לארה"ב להציע.
יב) לאור הפעולות של הסולטן הטורקי כנגד ישראל, איספהאן ושיראז היפהפיות יכולות להפוך לטיולי בזאר של הצרכן הישראלי או האירופי. מדובר בערים יפהפיות עם מבנים הסטורים, טבע מהמם, אוכל מצויין. אירן יכולה להפוך ליעד תיירות עולמי. מטבע זר יזרום לאירן החדשה בכמויות אדירות. אירן יכולה להפוך ליעד תיירותי שימשוך גם 50,000,000 תיירים בשנה שכל אחד ישאיר בממוצע 1,000$ בכלכלה האיראנית.
יג) אירן החדשה יכולה למכור גז ונפט בשווה ערך (המרה של גז כאלו מדובר בנפט לפי פאקטור עולמי ידוע) של 3.5 מיליון חביות נפט. תחת הנחה של 70$ לחבית ומחיר הפקה של 20$ לשווה ערך חבית מדובר ב- 365 * 50$ * 3.5E6 מדובר בכ- 68 מיליארד דולר בשנה.
יד) לא דברתי על שקום מערכת המים שהשלטון הקיים הרס, לא דברתי על סחורות חקלאיות ממדינה ענקית כמו חצי אירופה.
טו) מה שזה במילים פשוטות אומר, שהבן של השאה הפרסי יוכל להפוך את אירן החדשה לפנינה. המשאבים יאפשרו רמת חיים שהיא כנראה בלתי נתפסת דהיום לכ- 90M תושבים במדינה ענקית.
כשזה יקרה, השלטון יקבל תמיכה של 70% מהאוכלוסיה שאו שיתמכו בו או שלא יתנגדו לפעולותיו.
יתכן ואיש הבזאר יבקש מביתו ללכת עם כסוי ראש, מצד שני, ההכנסות שלו בשוק יאפשרו לו רמת חיים שוות ערך לגרמניה, צרפת או ישראל. גם אם יהיה נגד חלק מהפעולות של השלטון הוא לא יפעל כנגדו.
יז) לישראל פעולה זו מאפשרת ברית מזרח תיכונית כמשקל נגד לציר שכולל את טורקיה, סוריה של א-שרע, מצרים. מאז ומעולם, ישראל ניסתה לפתח את ברית המיעוטים במזה"ת. ההגיון הזה גם דוחף לברית עם הדרוזים במחוז א-סווידה והכורדים סביב נהר הפרת. זה היה גם הרעיון המכונן במלחמת לבנון הראשונה שתחליף את הסונים האש"פים בנוצרים.