השמאל הישראלי: על תבוסה וזדוניות

זה היה אמור להיות קונצנזוס שחוצה מחנות פוליטיים, שנכון בעיני כולם, שלא מעלה שאלה בכלל. אבל גם סוגיות גורליות של ממש יכולות להפוך בידי השמאל הישראלי לכלי ניגוח. אהוד ברק, יאיר גולן ואחרים מתחו השבוע ביקורת על ראש הממשלה נתניהו משום שהעז להורות על תקיפה בסוריה. "אנחנו לא נסבול התבססות צבאית תורכית שיורדת דרומה", אמר בצדק נתניהו, "כי היא מאיימת עלינו. ראינו שיש כוונה של תורכיה להתבסס בשדה תעופה דרומית לקו שלה, קרוב לחלב, והעברנו מסר – Don’t".

אי אפשר להפריז בתיאור חומרת האיום התורכי, הצבא השני בגודלו בנאט"ו.כאשר שליט אימפריאליסטי אנטישמי מצהיר שהוא רוצה להגיע לירושלים, צריך לקחת אותו ברצינות. זה מה שעשה נתניהו ובמקום להעניק לו גיבוי או להביע הערכה כלשהי, גם אם זה תפקידו, בשמאל בחרו לתקוף ולהאשים.

זמן קצר לאחר מכן התסיס את האווירה יו"ר "הדמוקרטים" יאיר גולן ואמר: "התקיפה בסוריה היא מהלך מתריס ומסוכן, שמקרב אותנו לעימות עם תורכיה ומעמיק את הקרע עם בעלות הברית שלנו, ובראשן ארצות הברית". כשאמירה כזו בוקעת מפיו של אדם ששירת בתפקידים קרביים בצה"ל עשרות שנים והיה סגן הרמטכ"ל אנשים נוטים להאמין לה. ואז הגיעה ההאשמה הזדונית: "שוב כח צבאי מופעל משיקולים פוליטיים ושוב ישראל משלמת בבטחון את המחיר".

הזדון כאן הוא כפול: ראשית, הוא מאשים את נתניהו בהאשמה חמורה של סיכון מיותר של חיי חיילי צה"ל למען יוקרתו. שנית, יש כאן למעשה קריאה תבוסתנית שלא לפעול נגד אויב גם כשמתברר שיש בידי סוריה טונות של חומר גרעיני "למטרות שלום".  אם מישהו לא מרגיש מבוהל מספיק עד כה, גולן ממשיך להעליל: "נתניהו מוכיח שוב שהוא גורם קיצוני ולא אמין, שאי אפשר לסמוך עליו ובטח שלא לבנות איתו מהלך אזורי יציב". אין ספק שאי אפשר לסמוך על מי שמסכל איום קיומי, מי רוצה ראש ממשלה שכזה?

גולן לא שוכח לסכסך בינינו לבין ידידותינו ומזהיר: "כך הוא (נתניהו) שוחק את האמון בישראל, מרחיק מאיתנו שותפות ובעלות ברית". ובכן, לא שמענו הפעם ביקורת מפי הנשיא טראמפ שכידוע לא חוסך מאיתנו כאשר יש לו כזו. טראמפ שהרעיף חיבה על האיש בחליפה אל ג'ולאני ומתפאר ביחסיו הקרובים עם האימפריאליסט ארדואן, לא פצה פה כאשר ישראל חיבלה בתכניותיהם.

יאיר גולן לא משאיר אותנו חסרי אונים ומסביר לנו למה אנחנו זקוקים: "ישראל צריכה הנהגה שיודעת להפעיל כח כדי להשיג בטחון, לא כדי לייצר עוד מלחמה בשביל השרדות פוליטית". האם יאיר גולן הקדיש מחשבה לרגע לגבי משפחות שכולות שליבן התרסק? לגבי פצועים שאורח חייהם השתנה לעד? הוא למעשה אומר להם שהמחירים ששילמו היו לשווא. ג

ולן גם מציע למעשה שלא לפעול נגד איום קיומי של ממש – מה לא עושים כדי להפיל ממשלה? אילולא פעל נתניהו למען בטחונם של אזרחי ישראל הרי שיאיר גולן היה תוקף אותו על כך גם אם הכוחות התורכים לא היו מספיקים לפעול. שם המשחק הוא ביקורת, מוצדקת או לא מוצדקת, כדי להכתים את הממשלה ואת העומד בראשה וכדי לערער את האמון בו בקרב בוחריו.

אותה צביעות של יאיר גולן באה לידי ביטוי גם באשר לחמאס. הוא שאמר בשנת 2019: "צריך לתת הטבות גדולות לחמאס ולראות האם הפתרון יגיע … צריך לתת להם גזרשמן ומתוק ולראות האם הולך בטוב עם חמאס". בשנת 2021 אמר: "אני מטיף כל הזמן למשא ומתן עם חמאס… הדיבור הזה הרבה יותר בריא לכל אזרחי ישראל". כל כך בריא עד ששנתיים לאחר מכן הם הגיעו אל תוך הערים והקיבוצים שלנו כדי לרצוח, לאנוס, לשרוף ולערוף ראשים. מרחץ של בריאות.

אחרי הטבח הוא לקה באמנזיה קלה כנראה והאשים את נתניהו: "נתניהו באופן שיטתי ועקבי פשוט תומך בחמאס… אני לא אתפלא אם גם בהמשך יגיע לאותם הסדרים נואלים ומושחתים שגרמו לכך שחמאס הצליח לבנות את כוחו בצורה כל כך מאיימת". לא ההטבות הגדולות, לא הגזר השמן והמתוק, לא המשא ומתן, לא הדיבור הבריא – נתניהו בנה את חמאס.

גם אהוד ברק יצא נגד המתקפה שלנו בסוריה, מי שמאמין בנסיגות ובריחות חסרות אחריות, התקשה לקבל פעולה אמיצה וראויה: "העלאת המתח היזומה של נתניהומול תורכיה היא מופקרת ומטומטמת", כתב בחשבון ה-X שלו, "עם ריח חזק של כוונה פוליטית". האיש שהיה רמטכ"ל המשיך והבדיל: "תורכיה איננה איראן או סוריה של אסד". הוא לא שמע כנראה את ההתבטאויות של ארדואן בשנים האחרונות. ומהו הפתרון? כמו תמיד בשמאל: "אין שום בעיה אסטרטגית מול תורכיה שלא ניתן לפתור… במגעים דיסקרטיים". יחי המשא ומתן. גם ברק כמו יאיר גולן מוטרד מיחסי החוץ שלנו: "התנהגותו המופקרת (של נתניהו) דורכת בחששות עמוקים את בני בריתנו וידידינו המועטים בעולם ובאזור". כאמור, אף מילת ביקורת לא נשמעה מהנשיא טראמפ.

אותה צביעות באשר לחמאס הופיעה גם אצל אהוד ברק שאמר כשר בטחון לאור שיגורי הטילים מעזה: "אנחנו לא בעד התלהמות… אם הצד השני יבחר ברגיעה אנחנו ניתן לו את ההזדמנות". נתנו את ההזדמנות וקיבלנו טבח. מספר ימים לאחריו הודיע הלוחם העז מ"אביב נעורים": "אנחנו לא יכולים למחוק לגמרי את חמאס, חמאס הוא אידאולוגיה". גם נאציזם הוא אידאולוגיה וטוב שאף אחד לא חשב כך לגביו התהליכים של שנות ה-30 של המאה הקודמת.

יאיר גולן ואהוד ברק לא המציאו שיטה חדשה, השימוש הפוליטי בגינוי פעולות בטחוניות חיוניות נעשה כבר כלפי בגין כאשר הפציץ את הכור הגרעיני בעיראק. כך אמר אז יו"ר מפלגת העבודה שמעון פרס ז"ל: "כנראה שאין גבול לחוסר האחריות שלו" והאשים את בגין בניהול ענייני המדינה בכפוף לשיקולי בחירות.

היכולת של מנהיגי השמאל לגנות את מנהיגי הימין שפועלים לחיסול איומים קיומיים על המדינה היא חסרת אחריות ובלתי נתפסת. נותר רק לקוות שלא נקבל הזדמנות לראות כיצד ינהגו אם יעלו חלילה לשלטון.