"שיחת התרעה" או קידום מכירות?

אל חנויות הספרים עומד להגיע ספרם של העיתונאים שלומי אלדר ורותי יובל "חטופים – 843 ימים של הפקרה". על כריכתו האחורית טוענים השניים שקיימו "סריקת מערכות מקיפה מעבר לענני השמועות, ההדלפות והספינים". לרגל יציאתו לאור של הספר פורסם בעיתון "הארץ" תחקיר שנלקח מהספר שבו טוענים השניים שראש הממשלה נתניהו קיבל התרעה לפני השבעה באוקטובר ולא עשה דבר. "נשיא איחוד האמירויות מסר לנתניהו התרעה מפורשת ימים לפני הטבח, צה"ל ושב"כ לא עודכנו", כתבו אלדר ויובל. בתהיה האינסופית שנשמעת מאז אותה שבת שמחת תורה "מדוע לא העירו את נתניהו?" מסתבר כעת שנתניהו היה זה שאמור להעיר את גורמי הבטחון ביודעו, לכאורה, על הטבח המתקרב, למעשה היה עליו להעיר את עצמו. ב"הארץ" פורסם בהמשך לתחקיר מאמר מערכת שכותרתו: "הוא ידע" כדי שלא יישאר כל ספק.

"בימים האחרונים של ספטמבר 23' בשיחת טלפון שנמשכה 45 דקות נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, מסר לנתניהו התרעה חריפה לגבי כוונת סינוואר ומה עשה ראש הממשלה? לא כלום", נכתב בתחקיר. מאז מתחולל מחול שדים וכולם מבקשים לקחת בו חלק: ב-Ynet פורסם שאיחוד האמירויות לא מכחישה את הדיווח על השיחה עם נתניהו ובאותה נשימה נכתב כי אזהרה הועברה גם לרונן בר, ראש השב"כ, דאז. איזה מודיעין? למי הועבר? מתי הועבר? על כך הגיבו באיחוד האמירויות ש"לא יגיבו לדיווחים בתקשורת או ספקולציות בנוגע לשיחות". ספקולציות. בשלב זה נמסר מלשכת ראש הממשלה ש"הדיווחים בתקשורת שקריים, אף אזהרה לא ניתנה לראש הממשלה מאיחוד האמירויות לפני שבעה באוקטובר. אם היה מידע רלוונטי כלשהו הוא עבר דרך ערוצים מודיעיניים בין שתי המדינות".

בכתבה מוזכר גם דיווח של העיתונאית סמדר פרי על שיחה שהגיעה לנתניהו משר המודיעין המצרי, אך הדיווח הזה כבר הוכחש מזמן ופרי עצמה אף חזרה בה מפרטים מרכזיים שבו.

למרות ההכחשה של נתניהו המשיך אלדר לטעון "יש לנו תיעוד, אנחנו מגובים לגמרי בסיפור הזה. לא היינו מפרסמים אותו ללא הקלטות, תיעוד והצלבות". ובכן, כולנו מחכים.

ההכחשה של נתניהו אינה משכנעת את הדבקים בסיפור אך אולי זו של הנשיא הרצוג שקיבל אף הוא אזהרה דומה תשתיק את הרוחות: "השיחות שקיים הנשיא הרצוג עם נשיא איחוד האמירויות, השייח' מוחמד בן זאיד, בחודשים שקדמו לשבעה באוקטובר לא עסקו כלל בעניינים ביטחוניים, בחמאס או בסינוואר. השיחות עסקו בעניינים חברתיים ופנימיים בישראל וביחסים בין המדינות", נמסר מלשכת הנשיא.

באתר חדשות ערוץ 12 פורסמה הכותרת המרעישה "גורם המקורב לשלטון באיחוד באמירויות ל-:N12 הייתה אזהרה לפני שבעה באוקטובר", אך כבר בכותרת המשנה נכתב "עדיין לא ברור מה היה תוכן המידע". בהמשך הכתבה מסתבר שלא ידוע באיזה אופן הועברה אזהרה ולמי בישראל נמסרה. יותר מכך, מסתבר שאותו גורם כלל לא ציין האם האזהרה שהוא מתייחס אליה קשורה לאזהרה המדוברת בתחקיר של אלדר.

יריביו של נתניהו חיככו ידיים בהנאה והתגובות החלו לזרום: אייזנקוט אמר שנתניהו קיבל עשרות התראות והתעלם מכולן, יאיר גולן שמח לבשר ש"נגמרו הסיפורים על "לא העירו אותי" ושמקומו של נתניהו בכלא על פשעיו נגד מדינת ישראל.

נפתלי בנט, כהרגלו, נשא מסרים סותרים. תחילה טען שהוא לא יודע במה מדובר, לאחר מכן טען שהדיווח של אלדר הוא אמת ואמר: "אני יודע שהוא קיבל אזהרה גם מעבאס כאמל (ראש המודיעין המצרי לשעבר) וגם ממוחמד בן זאיד והתעלם, הוא נושא באחריות ישירה לאסון". ולבסוף, כשנדרש להסביר את גרסאותיו גמגם ואמר ש"נתניהו קיבל מספר אזהרות מהעולם, ממנהיגים שונים בעולם ובתוך מדינת ישראל".

בהמשך דיווח הכתב מיכאל שמש בחדשות 13 שנפתלי בנט אמר "בשיחות סגורות": "מוחמד בן זאיד סיפר לי אישית על שיחת האזהרה עם נתניהו לפני שבעה באוקטובר – הוא ביקש ממני לא לספר". כמה נח. כשהתבקש בנט להתייחס לדיווח הזה – הכחיש ואמר שאינו מתייחס לשיחות שלו עם מנהיגים.

הגדיל לעשות יאיר לפיד וטען: "כולם הזהירו אותו". הסביר יועצו של נתניהו, טופז לוק: "אין שיחה מדינית שמחוברת לראש הממשלה שלא מתועדת ועוברת לגורמים הרלוונטיים".

למין הרגע הראשון הספקות התחילו להיערם.

בממשל ביידן, שלא ניתן להאשים אותו באהדה יתרה לראש הממשלה, טוענים שלא הכיר "התרעה קונקרטית" שהעבירו האמירויות לפני השבעה באוקטובר על פעולה גדולה שמתכנן חמאס.

בדיווח נוסף נמסר שמוחמד בן זאיד סיפר לראש ה-CIA על כך ששוחח עם נתניהו לפני השבעה באוקטובר ואמר לו ש"המצב נפיץ בשטח". כלומר, שום אזהרה קונקרטית אלא הערכה שניתן לייחס אותה למזרח התיכון בכל יום.

אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה לשעבר בממשל ביידן, בעצמו צייץ הכחשה לגבי פרטים מהתחקיר שנגעו למסרים אחרים שהעבירו מהאמירויות.

שאלות קשות עולות כתוצאה מטענתו של שלמי אלדר: מה היה האינטרס של סינוואר לחשוף כביכול את תכניתו דווקא בפני בן זאיד לאחר שהסתיר אותה מאיראן ומנסראללה? מה היה האינטרס של נתניהו לשמור לעצמו את האזהרה ולהיות מואשם לאחר מכן באחריות לטבח הנורא? כיצד לא בוטלה ההדממה של צה"ל לאחר שגם על פי התיאור של אלדר, האזהרה הועברה לראש השב"כ? כיצד לא הוגברה הערנות כלפי סימנים שהתרחשו בלילה שלפני השבעה באוקטובר לאור האזהרה שהועברה לראש השב"כ?

ראש הממשלה נתניהו שיגר לעיתון "הארץ" וכן לעיתונאים שלומי אלדר ורותי יובל מכתב התראה לפני הגשת תביעה על סך שניים וחצי מיליון שקל. במכתב טען שמדובר בכתבה כוזבת המהווה שקר מוחלט, בוטה ונטול כל אחיזה במציאות. עוד טען ראש הממשלה שלא קיבל שיחה והתרעה כזו לא מאיחוד האמירויות ולא ממצרים. "מדובר בהמצאה מוחלטת שנועדה לפגוע אנושות בביטחון המדינה ובראש הממשלה", ציין נתניהו. "מדובר במעשה של נוכלות, שיא חדש של זיהום השיח הדמוקרטי הציבורי בישראל כדי להפעיל השפעה פסולה ולא חוקית על תוצאות הבחירות". נתניהו דורש להסיר את התחקיר מכל הפלטפורמות, לפרסם מודעת התנצלות והכחשה פומבית בעמוד השער של העיתון ובכותרת הראשית באתר ולשלם לו מיליון שקל לצורכי פשרה בשל נזקים ראשוניים שנגרמו. אם לא ימולאו הדרישות תוגש תביעה אזרחית בסך של שניים וחצי מיליון שקל.

מאוחר יותר טען ראש הממשלה נתניהו שמסתבר שהעומד מאחורי הידיעה השקרית הוא בכיר הרשות הפלסטינית מוחמד דחלאן מתוך רצון להפיל את ממשלת הימין. נתניהו תוהה האם ביקורם של רונן בר ויאיר גולן באיחוד האמירויות קשור לפרסום הכוזב. לבסוף הוא דורש לפתוח בחקירה פלילית נגד צמד העיתונאים, עיתון "הארץ", יאיר גולן ומפלגת "הדמוקרטים" בחשד לנסיון שיבוש הבחירות באמצעות גורמים זרים.

בהקשר הזה מעניין לקרוא ציוץ של דחלאן שכתב לפני כחודש "אנו נשבעים לעמנו שנחבר את הלילה ליום כדי לעצור את התוקפנות ולהציל את עמנו מפשעיו של נתניהו וממשלתו".

הפרשה הזו רחוקה מלהסתיים אבל אחרי שמתפוגגים כל "ענני השמועות, ההדלפות והספינים" ייתכן שמסקנתו של הכתב המדיני של ערוץ 14, תמיר מורג, היא המדויקת מכולן: "אנחנו באירוע כלכלי ופוליטי, לא באירוע עיתונאי".