כפר המרצחים בידו: כרוניקה של טרור

הכפר בִּדּוּ, הגובל ביישוב הר אדר במבואותיה הצפון-מערביים של ירושלים, שהצמיח מקרבו בעבר מחבלים האחראים לפיגועים קטלניים ולביסוס תשתיות טרור מסוכנות, שוב עלה לכותרות. אין זו הפעם הראשונה שבה מעורבים תושבי הכפר במעשי טרור, בין אם באופן פעיל ובין אם בתמיכה בהם ובהזדהות עם תנועת החמאס, כפי שמשתקף מהנתונים הבאים:

הפיגוע האחרון שארע בערב יום הכיפורים התשפ"ז, 20 בספטמבר 2026, שבו נרצח נתנאל יהונתן שלביה הי"ד במעיין עין ריא הסמוך לנווה צוף, בוצע על ידי המחבל קדרי מוחמד חסין סמארה, פעיל חמאס בן 37 מהכפר בדו. בתום מרדף קצר נלכד המחבל הפצוע על ידי לוחמי צה"ל בבית חולים ברמאללה. סמארה, מחבל משוחרר שריצה בעבר תקופת מאסר בכלא הישראלי, נהג לבקר לעיתים תכופות בירושלים ובהר הבית. ברשתות החברתיות נהג לפרסם תכני הסתה לטרור, תוך הבעת תמיכה מוצהרת בארגון חמאס ובמייסדו, אחמד יאסין.

השב״כ, צה"ל ומשטרת ישראל עצרו ב-10 ביולי 2024 את המחבל אבראהים מנצור, תושב הכפר בדו בן 24, שיומיים קודם לכן רצח באכזריות את איש השב״ס רס"מ יוחאי אבני הי"ד, לאחר שפרץ לביתו שביישוב הסמוך גבעון החדשה. ראוי לציין כי המחבל הנתעב היה מוכר לגורמי הביטחון ואף נעצר בעבר בכלא עופר באשמת הסתה לטרור.

ביולי 2023 נעצרו במבצע משולב של השב"כ, צה"ל והמשטרה תשעה מחבלים המזוהים עם חמאס בכפר בדו. זאת בעקבות מידע של השב"כ שלפיו היו מעורבים בהקמת תשתית טרור שהתכוונה לבצע שורת פיגועים, ובהם ירי לעבר חיילים ואף חטיפת חייל. על מנת להוציא לפועל את כוונותיהם, עסקו המחבלים בלימוד עצמי של ייצור חומרי נפץ ואף הקימו מעבדה חשאית להכנת החומרים בתוך בית מגורים. השב"כ חשף את חומרי הגלם לייצור המטענים שכללו נפצים, צינורות, כלי נשק מסוג "קרלו" ומפות. בנוסף, סימנו המחבלים נתיבי מילוט, אספו מודיעין על שגרת החיילים באזור והכינו מקום מסתור אליו התכוונו להביא את החטוף.

במהלך מבצע לסיכול תשתית חמאס בצפון השומרון בספטמבר 2021, התקבל מידע מודיעיני שהוביל למעצר חמישה מתושבי הכפר בדו שהשתייכו לתשתית צבאית של החמאס, שתכננה לבצע סדרת פעולות טרור בירושלים ובעורף ישראל, ולתפיסת אמצעי לחימה שיועדו לכך וששימשו את פעילי הטרור.

בתחילת שנת 2017 נעצרו חברי חוליית חמאס שביצעו פעילות טרור נרחבת באזור הר אדר ומעלה החמישה. החקירה בשב"כ חשפה כי חברי החוליה, תושבי הכפר בדו, הניחו מטעני חבלה ויידו בקבוקי תבערה לעבר כוחות צה"ל שפעלו באזור. בנוסף, היו מעורבים בירי שבוצע לעבר היישוב הר אדר בשנת 2015 ואף תכננו לבצע פיגוע ירי נוסף, כפי שהתברר בחקירתם.

ב-23 במאי 2016 הגיעה המחבלת סוסן עלי דאוד מנצור, בת 17 מהכפר בדו, למחסום "ראס בדו" הסמוך לכפרה. לאחר שעוררה את חשד הלוחמים במקום, הם פתחו בנוהל מעצר חשוד, קראו לה לעצור וירו יריות אזהרה לעברה. המחבלת המשיכה להתקדם וכשהתקרבה אליהם שלפה סכין – הלוחמים ירו לעברה והרגוה. גופתה הוחזרה לאחר מספר ימים לקבורה בכפר.

ב-6 באוגוסט 2015 בוצע פיגוע דריסה בצומת סנג'יל, בסמוך לשילה, שבו נפצעו שני חיילים באורח קשה ומפקדם באורח קל. הנהג הדורס נורה, מכוניתו התהפכה והוא נפצע קשה. מהתחקיר עלה כי המחבל שנהג ברכב, בעל לוחיות הזיהוי הישראליות, הוא ראיד מחמד בדואן, בן 45, תושב בדו. למען הסר ספק, צוין כי המחבל זיהה את החיילים וחזר על עקבותיו כדי לדורסם. בפשיטה על ביתו שבכפר לשם חקירת בני המשפחה, יודו אבנים לעבר הכוחות וחייל נפצע קל. מכתב האישום שהוגש נגד המחבל ב-30 בספטמבר 2015 לבית המשפט הצבאי, עלה כי תכנן להתנגש באוטובוס ישראלי ולאחר מכן לעלות ולרצוח את הנוסעים והפצועים באמצעות גרזן שהחזיק במכוניתו. בעמוד הפייסבוק של חמאס בירכו על פיגוע הדריסה וציינו כי המחבל נקם את מותו של עלי דואבשה, למרות שבכתב האישום נכתב כי המניע התבסס על דיווח חדשותי בדבר עליית יהודים להר הבית. המחבל שוחרר בעסקת החילופין עם החמאס בפברואר 2025 והתקבל בכפרו בתהלוכה עם דגלי חמאס.

בשנת 1998 חשף השב"כ חוליית חמאס האחראית לפיצוץ מטען חבלה באוגוסט 1998 ברחוב אלנבי בתל אביב, שבו נפצעו 16 אזרחים. החוליה הייתה אחראית גם לפיצוץ מטען נוסף בספטמבר אותה שנה, בתחנת אוטובוס באוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים, שהוביל לפציעת חייל צה"ל. אחד מחבריה ומנהיגיה הבולטים של החוליה היה סלמאן אבו עיד, יליד 1964, תושב הכפר בדו. סלמאן הוגדר כ"יד ימינו" של מוחי אל-דין אל-שריף, חבר מפקדת חמאס ביהודה ושומרון ומומחה החבלה המרכזי של הזרוע הצבאית של חמאס באזור. החוליה אותה הכווין סלמאן תכננה להניח מטעני חבלה במקומות ציבוריים, בגנים ציבוריים ובבתאי טלפון. סלמאן הנחה את חברי החוליה לבצע את הפיגועים כנקמה על מות אל-שריף, ואף העביר לרשותם "ארגז עבודה" מטעמו שכלל מנגנוני שלט רחוק להפעלת מטעני חבלה, אמצעים להרכבת מנגנוני השהייה ושני מטעני חבלה. סלמאן אבו עיד נעצר בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, ביחד עם בן דודו סלים אבו עיד, לאחר שהשניים נפצעו ב"תאונת עבודה" בכפר ביתוניא הסמוך לרמאללה בספטמבר 1998. ראוי לציין כי ב"תאונת עבודה" זו נהרג פעיל חמאס צבאי נוסף מהכפר בדו, זהראן זהראן.

הערה היסטורית: הפיגוע הקשה ב-26 בספטמבר 2017 שבוצע ב"שער בדו" על גדר היישוב הר אדר, שבו נרצחו שני מאבטחים ולוחם מג"ב, בוצע על ידי מחבל בעל היתר עבודה, תושב הכפר הסמוך בית סוריכ.

מה עושים עם כפר עוין

הכפר בִּדּוּ מוגדר ככפר עוין על ידי רשויות המדינה. כך נכתב מפורשות בכתב אישום הוגש על ידי המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדצמבר 2025: "כפר המזוהה עם ארגון חמאס, פעילים רבים של הארגון מתגוררים בו, כפר ממנו יצאו מפגעים רבים ומהווה סכנה ביטחונית למדינת ישראל בכלל ולגדר הביטחון בפרט – וכך גם הכפרים הסמוכים אליו".

הנתונים שנאספו במאמר זה מצביעים על קיומה של פעילות טרור, בידי בודדים וקבוצות מאורגנות כאחד, המזוהה עם החמאס לאורך תקופה ארוכה. שנאת יהודים ופעילות עוינת נגד מדינת ישראל הן תופעות שכיחות בקרב תושבי הכפר בדו. כבר במלחמת העצמאות חנו בקרבתו לוחמיו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני, שתקפו שיירות יהודיות שנסעו בכביש תל אביב – ירושלים. כיבוש הכפר הוטל על פלוגתו של אורי בן ארי, ולאחר חילופי אש קצרים בין אנשי הכפר לחיילי פלוגתו, נכבש המקום. למרות ההישג המבצעי, ננטש הכפר בתוך זמן קצר בשל כישלון הקרב בנבי סמואל הסמוכה.

הפעם הבאה שבה נכבש הכפר הייתה ב-1967, במלחמת ששת הימים, עם מיגור הכיבוש הירדני. תנועת רכבים ישראליים ואף מסעות השבעה של הצנחנים דרך הכפר אל ירושלים, כפי שהיה נהוג עד שלהי "האינתיפאדה הראשונה", הופסקו בשל פעולות עוינות ומתגברות מצד תושבי הכפר. בעקבות הסכם אוסלו ב' סווג הכפר עצמו כשטח B. הציפייה כי כניסתה ומעורבותה של הרשות הפלסטינית בכפר תמנע חיכוך אלים עם יהודים וישראלים – התנפצה. החינוך וההסתה, המבוססים על שנאת ישראל והמאבק ביהודים משכבר הימים, השתכללו וצברו תנופה: הרצון לחבל, לפגוע ולרצוח יהודים גבר, את הכנופיות של אל-חוסייני החליפו חוליות הטרור של החמאס, והאבנים שהושלכו לעבר ישראלים בשנות השמונים הוחלפו במטעני חבלה מתוחכמים ובכלי נשק מתקדמים. המוטיבציה להרוג יהודים – הייתה, נותרה ותישאר, ככל הנראה, חלק בלתי נפרד מהכפר, כל עוד ימשיך ויעמוד על תילו.

האם דין רפיח וסג'עיה, כפר כילא והעיירה בנת ג'בל, מחנה הפליטים ג'נין ואחרים, צריך להיות דינו של הכפר בדו וכל כפר המהווה בית גידול לחוליות מחבלים ורוצחים אכזריים?

לאור ההבנה כי אין ביכולתה של מדינת ישראל לחנך מחדש את הערבים, וכי מצב האיבה הבסיסי צפוי להימשך גם בדור הבא, מומלץ כי את שלמדו ויישמו בצה"ל ב-1948, בתקופת מלחמת העצמאות, ולאחר מכן במלחמת התקומה, החל מאוקטובר 2023 בדרום לבנון וברצועת עזה – יממשו עתה גם בכפרי יהודה ושומרון, ולא רק במחנות פליטים כג'נין וטולכרם. כפרים ערביים המשמשים באופן שיטתי את המחבלים הערבים כבסיסי יציאה לפעילות טרור וחבלה נגד יהודים ויישובים ישראליים – דינם להיכחד. דין תושביהם הערבים לגלות מבתיהם ודין הכפר כולו לזכות בתואר "חירבה" לפני שמו המקורי, כך שייצרב הדבר במפות, בהיסטוריה ובתודעת המזרח התיכון לדורי דורות, ללא יוצא מן הכלל. מוטב שהעוסקים במלאכה יסבירו כיצד מבצעים את המדיניות הזו גם ביהודה ושומרון כבר עתה, מאשר יסבירו בדיעבד חלילה, אחרי 7 באוקטובר הבא, מדוע לא עשו כן מלכתחילה.

המסר לערביי הכפר בִּדּוּ שילינו על התגובה הציונית הקשה, יישמע להם מוכר: "אִלִّי בִּדּוֹ יִגְ'מַל מַא יִקוּלְשׁ אוּף" (اِللِّي بِدُّهْ يِجْمَلْ مَا يِقُولْشِ أُوفْ). בתרגום חופשי: מי שרוצה לעשות מעשה אצילי, גדול ויפה – שלא יגיד "אוף" ויתלונן על המשא.

מדינת ישראל, אלופת העולם בציד "יתושים", נדרשת לחזור לתקופת החלוצים ולייבש "ביצות" בארץ ישראל, כדי לאפשר ליהודים לחיות בבטחה במולדתם.