"עופר כסיף היה הרגל המסיימת של סינוואר"

הדיונים בוועדת הבחירות המרכזית בשבוע שעבר נגעו באחד העצבים החשופים והחשובים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית: גבולות הפעולה נגד המדינה ומשמעות הזכות להיבחר לכנסת – הפרלמנט של מדינה שאותה מעוניינים להרוס.

החוק, כמובן, קובע גבולות ברורים. ממי שפועל לאחת משלוש המטרות הבאות, נשללת האפשרות לשרת בכנסת ישראל:

1. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
2. הסתה לגזענות.
3. תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

כפי שניסיון העבר מלמד, גם במקרים מובהקים שבהם מועמדים חרגו מכללים אלה ונפסלו על ידי ועדת הבחירות המרכזית, עתירות לבג"ץ הובילו לביטול החלטות הוועדה – ובסופו של דבר להכנסת מועמדים הפועלים נגד קיומה של המדינה לכנסת ישראל, בדרך כלל בטענה ש"לא הצטברה מסה קריטית" של מעשים המצדיקים את הפסילה.

היום הראשון מבין שני ימי הדיונים עסק בבקשת הליכוד לפסול את ח"כ עופר כסיף מלהתמודד לכנסת הבאה. כסיף היה בין אלה שחתמו על עצומה שקראה להעמיד את מדינת ישראל לדין בבית הדין בהאג באשמת ביצוע פשעי מלחמה. בעצומה נכתב: "ישראל נוקטת צעדים שיטתיים ויסודיים למחיקת אוכלוסיית עזה, להצמאתה, להרעבתה, להתעללות בה ולעקירתה. היא מיישמת מדיניות של מחיקת אפשרויות מחיה ומובילה לג'נוסייד (רצח עם). היא הורגת באופן שיטתי שכבות אוכלוסייה רחבות, אנשי אקדמיה מובילים, סופרים, רופאים, עיתונאים ואזרחים פשוטים". בסיום קראו חותמי העצומה לקבל החלטה שתביא להפסקה מיידית של המלחמה. כסיף הביע התנגדות ל"מלחמות נקם וקריאות להשמדה, שפיכות דמים מיותרת ומלחמות שווא". בדבריו הבלתי נתפסים התייחס לתגובת ישראל לטבח הנורא שאירע בשבעה באוקטובר.

עורך הדין בומבך, שטען בשם הליכוד, ציין הפרות נוספות של כסיף: רצונו לבטל את חוק השבות, פנייתו לתובע באו"ם נגד מדינת ישראל, ברכתו על הטלת סנקציות על בכירים במדינת ישראל, אמירתו שישראל מבצעת רצח עם, קריאתו לשחרור מרואן ברגותי (שהואשם ברצח חמישה אנשים) וקידומו לעמוד בראש מדינה פלסטינית, כינוי מחבלים על ידו כ"לוחמי חופש" ואילו חיילי צה"ל כ"פושעים וטרוריסטים", טענתו שהובעה כשחתם על העצומה שישראל מבצעת טיהור אתני, ופנייתו לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בדרישה לפעול נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. בסיום דבריו שאל עו"ד בומבך: "זה האיש שאנחנו צריכים לאפשר לו להיכנס בשערי הכנסת? מה, אנחנו אטומים?"

עורכת הדין ענת גולדשטיין השיבה בשם היועצת המשפטית לממשלה, כי לדעתה יש לדחות את הבקשה. לדבריה: "יש מעשים והתבטאויות מקוממות, אבל לא כדי לפסול. הליכוד טוען שיש בדבריו ובמעשיו תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, בעבר כבר דנו בעניינו והוחלט שלא לפסול אותו. הוגשו ראיות רבות, אך הן אינן תומכות במאבק מזוין נגד מדינת ישראל".

גולדשטיין טענה כי כסיף טוען שלא מדובר במאבק פוליטי ומשפטי. התבטאות אחת שלו הוכתרה כחריגה – זו שבה כינה את מי שנלחם נגד חיילי צה"ל בשם "לוחמי חופש". אך לא תופתעו לגלות שלא די בהתבטאות יחידה זו, משום שהיא כמובן אינה "מסה קריטית", ולכן עמדת היועמ"שית היא שאין הצדקה לפסילתו.

מי שהתגייסו להגן על כסיף היו עורכי הדין של הארגון הערבי 'עדאלה'. עורך הדין ג'בארין, מנכ"ל הארגון, טען בשם כסיף שאין חוק נגד פנייה לאו"ם, ולפחות מיליון איש במדינת ישראל טוענים שישראל מבצעת "רצח עם". הוא טען ששרי ביטחון ורמטכ"לים לשעבר אומרים בעצמם שישראל מבצעת טיהור אתני, והזכיר שכסיף מעולם לא נחקר על הסתה לטרור או על תמיכה בטרור.

עורך הדין ארי רמז, גם הוא מ'עדאלה', תקף את בקשת הפסילה עצמה בטענה שיש בה "גוון מסית" וכי מדובר בפגיעה אנושה בהוגנות הבחירות ובעשיית דה-לגיטימציה לערבים.

חבר הכנסת שמחה רוטמן עלה לדוכן ואמר דברים קשים: "התוכנית הצבאית של סינוואר כוללת בתוכה את עופר כסיף. הלחץ הבינלאומי, הגינוי הבינלאומי, הפנייה לערכאות, האמברגו על הנשק – זה היה חלק מהתוכנית שלו. הוא יכה בנו ואנחנו נהיה עם ידיים קשורות בגלל הלחצים האלה. התוכנית הצבאית המזוינת של סינוואר הייתה עופר כסיף וחבריו". לסיום אמר ח"כ רוטמן: "עופר כסיף הוא הרגל המדינית המסיימת של סינוואר".

טענות הליכוד בחלק הזה של הדיון הסתיימו בדבריו של ח"כ עמית הלוי, ששאל: "איך הגענו בכלל למצב הזה?" הלוי פנה לנציגת היועמ"שית ואמר: "אתם חיים ביקום מקביל, אתם פשוט לא כאן. הניתוק מביא אותך לומר דברים שמשפטן אמיתי לא היה מעז לומר. העצומה שהוא חתם עליה דרשה לכפות על צה"ל להפסיק את המלחמה. מי שדורש כפייה כזו תומך במאבק של חמאס – זה לעזור למאבק מזוין, זה גרם לאמברגו. בניגוד לעופר כסיף, שנלחם למען חמאס, אנחנו נלחמים למען מדינת ישראל. אין תמיכה גדולה יותר במאבק מזוין מאשר מה שעשה עופר כסיף".

שתי עילות נכללו בבקשות לפסול את חבר הכנסת עופר כסיף: אחת היא שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והשנייה היא תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. בשתי ההצבעות נרשמו 19 קולות בעד פסילתו, 5 קולות התנגדו ושניים נמנעו. ועדת הבחירות אמרה את דברה והחליטה לפסול את כסיף. ההכרעה, כרגיל, עוברת כעת לבג"ץ.