הפסילה המוצדקת של סמי אבו שחאדה

דיון הפסילה השני בוועדת הבחירות המרכזית עסק בבקשת "עוצמה יהודית" לפסול את סאמי אבו שחאדה, יו"ר בל"ד, מלהתמודד בבחירות לכנסת הבאה. רבות מהטענות נגדו עסקו במאמר שפרסם ב-8 באוקטובר – יום אחד בלבד לאחר הטבח.

אבו שחאדה כתב במאמרו כי "מדובר באירוע היסטורי, חשוב במובן הצבאי, המדיני והאסטרטגי". טענותיו הופנו כלפי ישראל על כיבוש, מצור, חיסול מנהיגים, הרג יומיומי של אנשים ופגיעה בקדושת חיים, ברכוש ובמקומות קדושים. הוא גילה הבנה לכך שהפלסטינים לא היו מסוגלים לסבול עוד את הלחץ, וייחס לישראל התנשאות ויהירות כלפי פלסטינים וערבים. כמו כן ציין כי "אם עזה הקטנה והנצורה הצליחה לעשות זאת וברמה כזאת, אחרים יכולים לעשות זאת בצורה יעילה ופשוטה יותר". הוא הציע שאחר כל המאבק והקורבנות הצפויים בקרב, כדאי שעזה והפלסטינים "יפיקו מכך את התועלת המרבית האפשרית", והמליץ לשתף את הרשות הפלסטינית בתהליך מדיני שייפתח בעקבות הקרב.

קשה לעכל אכזריות כזו, הקוראת להפיק תועלת מרבית מטבח נורא. אבו שחאדה אינו מזדעזע מהזוועות ואינו מגנה את המעשים האיומים; הוא קורא לתמוך בעזה, להביע כלפיה אהבה ודאגה באמצעות תמיכה בבנייתה ובשיקומה – במקום בשיקום ישראל.

השר איתמר בן גביר, ממגישי בקשת הפסילה, פתח בפרפרזה על דבריו של התובע במשפט אייכמן, גדעון האוזנר: "במקום שבו אני עומד לפניכם היום ללמד קטגוריה על סאמי אבו שחאדה, אינני עומד כאן לבד. יחד איתי 1,163 נרצחים: ילדים, נשים, קשישים, שוטרי משטרת ישראל, חיילים, תושבי העוטף וחוגגי הנובה".

תוך כדי הפרעות חוזרות ונשנות מצד עורך הדין יוסוף ג'בארין מארגון 'עדאלה', המשיך בן גביר: "אני מאשים כאן את סאמי אבו שחאדה, ואני מאשים את המערכות של מדינת ישראל שאיפשרו לדבר הזה להתרחש. מתוך כנסת ישראל רוצה תומך טרור להסית ולפגוע. אני בא בהאשמה נגד היועמ"שית: למה 'עוצמה יהודית' הייתה צריכה לאתר את המאמר? יש שב"כ, יש יועמ"שית. זו לא רק עילה לפסילת ריצה לכנסת – זו עילה לפתיחת תיק חקירה פלילי ולהרשעה בתמיכה בטרור".

השר התייחס לטענתו של אבו שחאדה, שלפיה לא ידע על מתווה האסון וממדיו כאשר כתב את המאמר. קשה להעלות על הדעת קיומה של אפשרות שלא ידע, ועל כך שאל השר בן גביר: "איך אנחנו יכולים לתת לפארסה הזו להתקיים? אלה דברים מטורפים".

אבו שחאדה טען כי אינו חש בטוב והשתתף בדיון באמצעות שידור בזום. להגנתו טען כי הוא "מתנגד לרצח של אזרחים חפים מפשע".

חברת הכנסת טלי גוטליב לא קנתה את קו ההגנה הזה: "אני לא מאמינה לך שהתחרטת, שקרן. אני עוקבת אחרי הפרסומים שלך". גוטליב ציינה ריאיון שהעניק ביוני 2026, שבו אמר כי הרעיון של מדינה "יהודית ודמוקרטית" – "לא עובד". היא הזכירה שאבו שחאדה בירך את רעייתו של המחבל וליד דקה, רוצח החייל משה תמם הי"ד. גוטליב טענה כי אבו שחאדה המשיך להלל מחבלים, וסיכמה: "אנחנו רואים אותך, אנחנו עוקבים אחריך".

נציג היועמ"שית, עו"ד יונתן ברמן, תמך במקרה הזה בפסילה: "מדובר באירוע חמור וקיצוני מאין כמוהו, ברגע הקשה ביותר של מדינת ישראל. בעיצומם של אירועי השבעה באוקטובר, כאשר עדיין מתחוללים קרבות פעילים ביישובי הדרום וכבר ברור לכול כי אירע טבח נורא בקנה מידה חסר תקדים – בחר המשיב לפרסם ב-8 באוקטובר מאמר בשפה הערבית, אשר מלשונו ומנסיבותיו עולה תמיכה במאבק המזוין של ארגון הטרור חמאס נגד מדינת ישראל. מדובר בטקסט כתוב, מחושב, מנומק וסדור. במאמר זה אין אף לא מילת גילוי אחת נגד המתקפה הרצחנית".

טיעוני ההגנה

אבו שחאדה הציג את קו ההגנה שלו: "אני מעולם, בכל החיים הפוליטיים שלי, לא קראתי לאלימות ולטרור. זו לא דרכי. בחרתי בדרכים של שלום ושל שכנוע על פי החוק; מעולם לא תמכתי במאבק מזוין נגד ישראל או נגד כל מדינה אחרת. אני נגד כל מה שקרה ב-7 באוקטובר". כאשר קראו לעברו כי כינה את הטבח "אירוע היסטורי חשוב", נימק כי כוונתו הייתה ש"מה שיהיה אחריו לא יהיה כמו מה שהיה לפניו". עוד ציין כי המאמר נכתב ב-7 באוקטובר: "אני לא מיתמם, אני לא ידעתי מה היה גודל הזוועות". קשה מאוד להאמין לו שלא ידע, כאשר הוא מייחס חשיבות היסטורית ומהפכנית כל כך למה שאירע.

בדיון המשיך ואמר: "אם הייתי יודע, לא הייתי כותב את זה. לא הייתי צריך לכתוב את המאמר כפרשן להתעלם מתפקידי הפוליטי; הייתי צריך לגנות באופן ברור". אחר כך האשים את ח"כ גוטליב על כך שאמרה "תורידו בניינים, תשטחו את עזה", והיא בתגובה השיבה בקול: "נכון". אבו שחאדה תקף אותה גם על כך שאמרה "זו העת לנתק מים וחשמל", והיא השיבה: "חבל שלא הקשיבו לי".

אבו שחאדה המשיך: "אני מבין שהמאמר מעורר בצדק שאלות קשות. אני מגנה את מתקפת השבעה באוקטובר. דרכי היא מאבק ציבורי, פוליטי ודמוקרטי; אני איש חוק". עוד טען כי בדברים שאמר על עזה לא התכוון לקרוא לאחרים לתקוף את ישראל, וכי התייחסותו הייתה פרשנית בלבד: "לא שיבחתי, התכוונתי לקרוא לעצור את המהלך הצבאי באופן מיידי ולעבור למסלול מדיני שיובילו הרשות הפלסטינית ומדינות ערב". הוא סיכם: "עושים כאן משפט שדה רק כי תפיסת העולם שלי שונה".

בסופו של דבר חברי ועדת הבחירות לא התרשמו מטיעוני ההגנה הללו. ההצבעה הייתה חד-משמעית: 31 הצביעו בעד פסילתו, 4 התנגדו ולא היו נמנעים. בימים אלה נחשף סרטון טיקטוק שהעלה אבו שחאדה שלושה ימים לאחר הטבח, ובו הוא מותח ביקורת על ישראל ואינו מייחס לחמאס אחריות למעשי הזוועה. הדיון בפסילתו עבר כמובן לבית המשפט העליון.