בואו נדבר על "תגובה מידתית"
חוסר האיזון האמיתי טמון בהבדל בין שאיפת ארגוני הטרור להשמדת ישראל, לבין הצורך הישראלי בהגנה עצמית
ארכיון כותב: רות וייס
איך לא לזכור ומה אסור לשכוח
כדי להבטיח את עתיד העם היהודי, עלינו לאמץ גישה שימושית יותר כלפי הנצחת העבר
ישראל בין הפסחים
ליל הסדר הוא תזכורת מתמדת עבור כל יהודי – גם בשיא חגיגת החירות הלאומית, עליך לזכור כי הדרך לגאולה שלמה עדיין ארוכה וקשה
מעשה בחמישה בלינקנים
למזכיר המדינה האמריקני החדש יש מורשת משפחתית מדאיגה של התרחקות מהמסורת ומערכי היהדות
פרח מוזהב בלב השאול: חייו ושיריו של אברהם סוצקבר
המשורר היידי החשוב של דורו העניק ביצירתו הילת חיים לעולם החרב עליו היא מקוננת ואותו היא חוגגת בעקשנות
אהרן אפלפלד, שורד
ספרי השואה של אפלפלד נקראים יותר כביקורת על העולם אליו נולד מאשר על הכוחות שהביאו להכחדתו, וגיבוריו נאנקים תחת האובדן גם הרבה אחרי שחמקו מרודפיהם
מול שנאת הנצח האנטישמית, היהודים חייבים לעמוד לנצח על המשמר
שנאה חד-צדדית יכולה להתמוסס רק כאשר ניצב בפניה כוח משמעותי, ורק כאשר הקורבן מסוגל לאסוף כוחות ולתקוף חזרה
אהבה, משפחה ומלחמה: חיי ללא לאונרד כהן
המשורר והיוצר הקנדי-יהודי זיקק במילותיו את החוויות והדימויים של דור שלם, והכיר היטב את דרכו העקשנית של הלב הנמשכת תמיד לכאב
פרדוקס הפוליטיקה היהודית / פרופ' רות וייס
כיצד השלום עם מצרים הגביר את הרגש האנטי-ציוני במזה"ת ומדוע מדינות ערב מעולם לא קלטו באמת את הפליטים הפלסטינים
האנטישמיות עושה לנו אוניברסיטה
האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית גוברת ומקצינה. מאין באה, והאם אפשר לבלום אותה?
ביקורת ספר: הארץ המובטחת שלי, ארי שביט
פרופ' רות וייס מהארוורד קראה את הספר החדש של ארי שביט, והתמלאה תוגה על אובדן אמת-המידה ההיסטורית, הבכיינות, הפחדנות, ההכחשה, הפטליזם, הבריחה מן היהדות, וההתבוננות האובססיבית בחלקיק הכוס הריקה של הסיפור הציוני הפלאי.