יגאל עברי, מחבר ב-מידה

"פרשת ילדי תימן היא פצע מדמם". תשובה להלל גרשוני

ועדות החקירה שעסקו בפרשה לא ניצלו את כל סמכויותיהן, ואפילו הן לא מצאו הסבר להיעלמותם של 64 ילדים

המשך שלטונו של הליכוד כלל לא מובן מאליו: קבוצות שמאל רדיקליות פועלות בתוך בסיסי הכוח של הימין, ומאיימים על התמיכה המסורתית בו.

קצינים, שופטים ואקדמאים התכנסו תחת כנפי 'האגודה לזכויות האזרח' לדון בכיבוש, באפרטהייד ובנישול-דיכוי-ניצול.

איתמר שמעוני מילא את חובתו לאזרחי עירו ופעל להבטחת ביטחונם של ילדי הגנים. בבחירה שבין סכנה לחיי אדם לאכיפת חוקי העסקה שוויוניים, הבחירה ברורה.

ביום הם מצהירים הצהרות ציוניות למכביר, אך בלילות פועלים על פי דבר אחד ויחיד: האינטרס האמריקאי.

יגאל עברי יצא לחפש את "העם הילידי הפלסטיני" בהיסטוריה של ארץ ישראל. הוא התקשה לאתר אותו בתוך הבליל האינסופי של כיבושים, שבטים וחמולות

מנהיגי המחאה לא שוללים את האלימות כעיקרון, פועלים ליצור לחץ בינלאומי על ישראל ומשוכנעים ביכולתם להשפיע על החקיקה.

התרסה לא תעזור. את שארית הפערים העדתיים בישראל יש לפתור דווקא בהדרגה, בעדינות ובאמצעות המכנים המשותפים.