השקר הגדול של שכר הלימוד האוניברסיטאי

אגודות הסטודנטים ומוסדות ההשכלה הגבוהה הרימו לאחרונה קול זעקה נגד קיצוצים צפויים בתקציבם. אלא שעיון בנתונים מלמד שזעקתם אינה ראויה

סטודנטים במדינת ישראל משלמים שכר לימוד נמוך במיוחד; רק 20% משוויים האמיתי של הלימודים ממומן על ידם. מי מממן את השאר? משלם המסים. למרות מחאותיהם הנמרצות של מוסדות ההשכלה הגבוהה ואגודות הסטודנטים, אין כל היגיון שאזרחי המדינה יממנו מכיסם הפרטי את מאוויהם האינטלקטואלים של צעירי ארצנו – במיוחד כאשר מבינים שהדבר גורם לעיוותים רבים במשק, ואף פוגע בשכבות החלשות 

לא מגייסות מספיק תרומות ונשענות על תקציבי מדינה; האוניברסיטה העברית בהר הצופים. צילום: להבה ארד

החשש מגל הקיצוצים הצפוי מסעיר רבים במגזר הציבורי, אך הבהלה הגדולה ביותר נצפתה בקרב מערכת ההשכלה הגבוהה. לאחרונה נערכו עצרות מחאה והושבתו הלימודים למשך שעתיים, במאבק כנגד קיצוצים – שאיש לא הכריז עליהם עדיין – בתקציב האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות. המאבק נגד האויב שטרם נברא איחד את ראשי מוסדות הלימוד, ארגוני הסגל ואגודות הסטודנטים. "הקדמת תרופה למכה", גרסת האקדמיה.

הסטודנטים, כרגיל, מוחים נגד העלאת שכר הלימוד, שהוקפאה בשלוש השנים האחרונות ועכשיו חוזרת לעמוד על הפרק. האוניברסיטאות, מצדן, חוששות מקיצוץ תקציבי שיפגע בעיקר בהן, שכן הן זוכות לחלק הארי של התקציב המיועד להשכלה הגבוהה.

משלם המיסים מממן

אך ישנן מספר עובדות שאיש לא מספר לציבור, בעיקר משום שהדוברים הקולניים ביותר הם האוניברסיטאות והסטודנטים (שהכותבת כאן נמנתה שנים רבות על שורותיהם). למעשה, המדינה משקיעה באוניברסיטאות ובסטודנטים הרבה יותר משמשקיעים הם עצמם בהשכלתם. שכר הלימוד לשנת לימודים עומד על כ-9,500 ₪ לשנה, בעוד שההשקעה הלאומית בסטודנט עומדת על כ-40,000 ₪ לשנת לימודים. אם מסתכלים על כלל התמונה התקציבית של הכנסות מוסדות ההשכלה גבוהה, מגלים שחלקו של שכר הלימוד מתוך כלל ההכנסות עומד על 20% בלבד. החלק העיקרי מגיע מתקצוב המדינה, או במילים אחרות: מכספי משלם המסים. האוניברסיטאות אינן טורחות לייצר מקורות הכנסה נוספים, ומכלל ההכנסות רק 6% בלבד מגיע מתרומות; מציאות שונה לחלוטין מן המתרחש במקומות אחרים בעולם. מדוע אפוא שלא ימחו? עוד יבקשו מהם חלילה להתייעל או להשקיע בגיוס כספים רציני.

האוניברסיטאות לא רוצות ולא מוכנות להתייעל. נוח להן מאוד עם תירוץ ה"חופש האקדמי" שבשמו מחזיקים מחלקות שלמות חסרות הצדקה כלכלית, בנות שבעה סטודנטים ושני מרצים בכירים, ומחלקים משכורות שמנות והטבות לכל דורש. רק בשנה שעברה דרש הסגל האקדמי הבכיר תוספת שכר וקיבל, והסגל הזוטר החרה החזיק אחריו. עכשיו באים ואומרים ש"אין כסף לתרגולים" ו"שיש יותר מדי סטודנטים בכיתה".

נאנקים תחת הסובסידיה, סטודנטים בהפסקה באוניברסיטת בן-גוריון. צילום: יהודית גרעין-כל

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 מנה רשימה ארוכה של הטבות שכר חריגות שהעניקו האוניברסיטאות לעובדיהן, ללא אישור הממונה על השכר כנדרש. חוזים אישיים הכוללים תוספות שכר שונות, שבמקרים מסוימים היוו כ-250% משכר הבסיס, תוספות "התייעלות" שהגיעו עד גובה 50% מהשכר, גמול ניהול של 30%, מענק אקדמי של 85%, העלאות שכר לסגל המינהלי בהיקף של 258 מיליון ₪, ותנאי פנסיה נדיבים מאוד. מזל שתקציב ההשכלה הגבוהה גדל בכמעט 8% בשנתיים האחרונות.

בחירה אישית, מימון אישי

גם הסטודנטים אוהבים לספר אגדות על שכר הלימוד הגבוה בצורה מופרזת והקשיים הכלכליים העומדים בפניהם. אלא שסטודנט שהולך לאוניברסיטה עושה זאת לטובתו האישית. בין אם כדי לשפר את מצבו התעסוקתי ובין אם להרחיב את השכלתו (בדרך כלל שניהם). לכל סטודנט ברור שהשכלה היא השקעה בעצמו ובעתידו הכלכלי, אבל באופן לא ברור התגבשה אצל סטודנטים רבים המחשבה, שלמרות שהם עושים משהו מתוך בחירה חופשית ולמטרה אישית, מישהו אחר צריך לשלם את החשבון. ולא מדובר בחשבון נמוך – על כל שקל שהסטודנט משקיע בעצמו, המדינה משקיעה בו כ-4 שקלים נוספים. לפי הגיון זה, מדוע שפוקדי בתי-הקולנוע בארץ לא ידרשו גם הם סבסוד של 80% לכרטיסים?

כשהרווח האישי מהשכלה כל כך ברור, אין שום סיבה שסטודנטים לא יקחו משכנתאות כדי לממנה, ואין שום הצדקה לדרוש ממישהו אחר שיישא עבורם את עלות רווחיהם העתידיים. ייתכן אף שאין כל צורך בהלוואה, שכן רבים מהסטודנטים מקבלים מענק שחרור ופיקדון אישי מהצבא, וכמעט כולם מסוגלים בהחלט לעבוד (ע"ע הטיול להודו-תאילנד-דרום אמריקה, כולל חופשות במהלך התואר). מדוע אפוא הסטודנטים משלמים רק 20% מכלל התקציב של המוסדות להשכלה הגבוהה?

חשקה נפשו של סטודנט בלימודי הנדסה או רפואת-שיניים כדי להרוויח 30,000 ₪ לחודש? יתכבד וייקח הלוואה למימון לימודיו – שתחזיר את ערכה מאות מונים בעתיד. רוצה ללמוד מדע-המדינה או פסיכולוגיה? במערכת מופרטת שכר הלימוד לא יהיה גבוה, מכיוון שעלות לימודים אלו נמוכה יותר מאשר לימודים הדורשים מעבדות ומכשור, ובוודאי שאינם גבוהים יותר משכר הלימוד במכללות הפרטיות, שעומד על 25,000-30,000 ₪ לשנה. אין מספיק סטודנטים לפילוסופיה או ספרות עברית? או שהמעטים המעוניינים בכך ישלמו יותר, או שכלל חוגי הפילוסופיה יתאחדו למחלקה אחת או שתיים, במקום שלל החוגים הללו הפרוסים כיום בכל מוסדות ההשכלה.

גם הסטודנטים הצטרפו למחאה. צילום: גידי אברמוביץ

כך, אולי סטודנטים יעריכו קצת יותר את שווי לימודיהם, ולא יחליפו חוג לימודים פעמיים-שלוש במהלך הקריירה האקדמית שלהם, כמקובל במחוזותינו ובנדיבות לבו של משלם המסים. ייתכן אף שבאופן זה מוסדות ההשכלה יפסיקו להנפיק מאות רבות של סטודנטים שלמדו מקצוע שאין לו ביקוש בשוק. אם שכר הלימוד לא היה כל כך מנותק משוויו האמיתי, תיחסך מאיתנו האינפלציה בבעלי השכלה גבוהה (44% מכלל האוכלוסייה, גבוה מהממוצע במדינות המפותחות), אשר גוררת שחיקה חמורה במעמד התארים – עד שהיום דורשים תואר שני ושלישי לעבודות בעלות ערך.

שקר השכבות החלשות

מעל כל אלו, השקר הגדול ביותר שמספרים לנו הוא ששכר הלימוד הנמוך מגדיל את הנגישות, ומאפשר לאנשים מהשכבות הנמוכות לרכוש השכלה גבוהה. למעשה, מה שגרם להתרחבות הגדולה של ההשכלה הגבוהה ולהגדלת הנגישות שלה לשכבות חלשות הוא הקמת המכללות, המפוזרות בכל הארץ. רבות מהן, כידוע, הן מכללות פרטיות ששכר הלימוד בהן גבוה בצורה משמעותית ביחס לאוניברסיטאות. שכר הלימוד לא היה מעולם חסם להשכלה הגבוהה. החסם האמיתי הוא הזכאות לבגרות והיעדר השכלה ראויה ברמה היסודית והתיכונית.

ובכל זאת, כל אגודת סטודנטים מכריזה באופן חד-משמעי שהעלאת שכר הלימוד לרמה של 15,000 ₪ לשנה – עדיין רחוק מאוד משוויה האמיתי – תחסום את כניסתם של השכבות הנמוכות. אך זוהי דמגוגיה. הבאים בשערי מוסדות ההשכלה הגבוהה, בעיקר לאוניברסיטאות שאליהן מופנה רוב התקציב הממשלתי, הם בני המעמד הבינוני והגבוה. נציגותם של השכבות התחתונות במוסדות הללו נמוכה מאוד יחסית לחלקם באוכלוסיה. המשמעות היא שכספי המסים של אותן שכבות חלשות משמשים, למרבה האבסורד, לסבסוד ביחס של 1:4 לצורך השכלתן של השכבות החזקות, שרק מסייעת להן להתחזק יותר.

מדברים על שוויון בנטל? אולי נתחיל מכאן.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

51 תגובות למאמר

    1. ב"ה
      בני עניים ממילא בדרך כלל הולכים ללמוד במכללות, אז איפה בדיוק הפגיעה בעניים?

  1. נראה לי שהכתבה הזאת מעט מעוות את האמת…אפשר לחשוב שאתם עובדים בשרות המדינה עצמה. המדינה לא משלמת 40000 אלף שקל על כל סטודנט אלא רק במקצועות מסויימים כמו הנדסה. המל"ג (מנגנון המועצה הגבוהה ששכחתם להזכיר בכתבה), מתגמל את המוסד על כל סטודנט בסכום של 10000 – 40000 שקל בתלות במקצוע הנלמד וזאת רק בתנאי שהסטודנט סיים את לימודיו בהצלחה. כלומר מי שלא מסיים לא מקבלים עליו כסף. עובדה זו מזילה את ה-"החינוך" בישראל.
    כמו כן נדמה שהשאיפה הגדולה של הכתבה היא להפריט גם את מערכת החינוך בישראל- כמו כל דבר שההפרטה מביאה איתו גם הפעם מי שיש לו יהיה לו יותר ומי שאין לו לעולם כבר לא יהיה. המדינה מחויבת לחינוך אזרחיהוחייבת להתערב בתקציבים על מנת שלא נהייה כזאת חברה מטומטמת.

    1. אי אפשר להפריט את האוניברסטאות כיוון שניהולן פרטי לחלוטין כבר היום.
      מלבד המימון הציבורי – כל מאפייני הניהול הם של מקום פרטי; הסגל אחראי על הגיוס, על השכר, המדדים, החומר הלימודי, הטבות לבני משפחה, הטבות אקדמאיות עפ"י נטיה פוליטית (ולהיפך).

    2. 40,000 אם 40000 אלף זה הממוצע זה אומר שהמדינה מממנת הרבה יותר שקל לחלק מהסטודנטים ולפעמים גם ממש קצת לחלקם.מעניין לפי מה מחליטים? בכול מקרה חוסר שיוויון בתקציבים יש גם כאן. הייתי ממליץ לך לבדוק את העובדות לפני שאת זורקת מספרים לאוויר

  2. א. לגבי ה"צדק" אכן כל מימון של משהו ממיסים הוא לא צודק. לוקחים מאיש אחד ונותנים לאחר. השאלה היא האם ההשקעה הזו משתלמת. בניגוד להשקעות אחרות של המדינה, ההשכלה הגבוהה יכולה להראות את הרווח הישיר והעקיף שנגרם מהוזלת שכר הלימוד. כל הצמיחה של השנים האחרונות נובעת לדעתי מזה שהמדינה מימנה שכר לימוד לכמעט מליון ילדים עולים מרוסיה, עם פוטנציאל אדיר וללא יכולת כלכלית. כיום, לא הרבה שנים אחרי, אנחנו קוצרים את הפירות.
    ב. המחאה האחרונה היתה של מעמד הביניים. אכן, השכבות שמתחתיו יותר מסכנות אבל גם תורמות פחות. השכבות שמעליו גם תורמות פחות עקב תרגילי מס שונים. מעמד הביניים הוא המממן העיקרי של המדינה וזה שנהנה הכי פחות משירותיה. שכר לימוד זול זו דרך להחזיר כסף למעמד הביניים, גם אם לא הנוכחי אז לזה העתידי.
    ג. אני מסכים שישנם עיוותים במערכת, כגון אנשים שלומדים פה רפואה בזול ומוכרים אותה בארה"ב ביוקר, תושבים שמשלמים מיסים בחו"ל אבל נהנים משכר לימוד זול לבניהם בארץ, וכן – גם אנשים שלומדים מקצועות שיהפכו אותם לנטל על החברה, ומעודדים לזה על ידי שכר לימוד נמוך. המים אכן מלוכלכים, אבל התינוק – ניידות חברתית מהירה – עדיין חי.

    1. אתה צוחק עלי, איתי או לידי?
      העליה מרוסיה בשנות ה90 היתה בערך מליון איש, והרוסים שאני מכיר עושים בממוצע שני ילדים.
      גם אם זה חצי מליון, זו לא הנקודה. העניין הוא שבניגוד למדינות כמו ארה"ב יש לנו עוד איך לצמוח – יש לנו ילדים שאם הם יקבלו הזדמנות אז הם ינועו לרמות העליונות של ההכנסות, וידחפו את כל המדינה אצלם. בעשרים שנה האחרונות אלו היו הרוסים, ובעשרים הבאות אלו יצטרכו להיו תהחרדים או הערבים. והשכלה זולה נותנת את המוביליות החברתית הזו

    2. איך תואר בספרות, מדע המדינה, סוציולוגיה מוביל לניידות חברתית?

    3. הם נכללים ב'גם אנשים שלומדים מקצועות שיהפכו אותם לנטל על החברה, ומעודדים לזה על ידי שכר לימוד נמוך'. חוץ מסוציולוגיה, יש בזה עבודה בשכר נמוך.

  3. דווקא את הפקולטה למשפטים בחרתם להציג בתמונה. כנראה התואר הכי זול שיש. המדינה בקושי מסבסדת אותו.
    התיאוריה המוסרית הליברלית מאשרת חוסר שוויון במשאבים, אבל זאת רק בהנחה שיש שוויון הזמדנויות. בכדי לוודא כמה שיותר שוויון הזמדנויות, יש למקסם את הנגישות והאיכות של ההשכלה.
    זאת במיוחד במקצועות מפתח לפעילות חברתית ופוליטית כמו משפטים.
    הפיסקה על המכללות הפרטיות היא הבל מוחלט. רובן המוחלט ציבוריות. למכללות הפרטיות הולכים ילדי העשירים.
    ליברל הנאמן לתיאוריה הליברלית יתמוך בחינוך זול ואיכותי.

    1. גיא, תראה לי הוגה כלכלן ליברלי אחד שיתמוך בסבסוד לימודים אקדמיים. החלוקה שלך בין חוסר שוויון חלוקתי לבין חוסר שוויון הזדמנויות מראה על אי הבנת ההבדל בין המושגים. הרי הסוציאליסטים מתייחסים לכל אי שוויון כאל חוסר שוויון בהזדמנויות. למה להעביר את האחריות לאחר הלימודים אל האזרחים? אולי גם מציאת עבודה בשכר ממוצע עבור כל אזרח הוא גם חלק ממחויבותה של המדינה לשוויון הזדמנויות? אם תואר אקדמי אכן כל כך חשוב להשתלבות בשוק העבודה למה שהסטודנטים לא יממנו אותו?
      ואפילו לשיטתך שהמדינה צריכה לסייע לחשלים עם הלימודים- למה לסבסד את כולם ולא רק את החלשים?

    2. גיא, רואים שאין לך מושג על מה אתה מדבר. על אילו ילדי עשירים אתה מדבר? מלבד הבינתחומי בכל המכללות הפרטיות יש הרבה ערבים והמון אנשים ממעמד הביניים (כולל חלקו הנמוך)

      שנית, אינפלציית התארים (שיצרה גישתך) הובילה לכך שתואר ראשון במרבית המקצועות של מדעי החברה והרוח כבר לא שווה כלום בשוק העבודה. כך שזה לא יוצר כבר שום שיוויון הזדמנויות.

    3. אלי ופדריקו: כן, הסוציאליסטים חושבים שכל דבר הוא חוסר שוויון בהזדמנויות. טוב, הסוציאליסטים טועים – אנחנו יודעים את זה. אבל זה כמובן לא אומר ששום דבר אינו חוסר בשוויון הזדמנויות. כפי שכתבתי, ההשכלה היא מפתח למוביליות והזדמנויות שוות. זה מה שמיוחד בהשכלה, להבדיל ממוצרי שוק אחרים. אגב, אני לא אומר שהלימודים צריכים להיות בחינם לכולם (צריך לבחון את הנושא – יש תארים יקרים יותר ופחות, ויש תארים שכמו שאמרתי יותר נחוצים למוביליות חברתית. יש מקום לבחון שכ"ל דיפרנציאלי על בסיס מלגות). גם לא מדובר פה על הורדת רף הכניסה המנטלי (עדיין יהיה צורך במבחנים מנטלים כדי להכנס, פדריקו, כך שלא תיווצר אינפלציה. המצב היום של תארים לעשירים ללא סף כניסה בבינתחומי ולהבדיל תארים קלים במכללות הציבוריות הוא מצב רע מאוד). שם המשחק הוא נגישות – שמי שמתאים ובעל נתונים גבוהים, לא ישאר מחוץ לאקדמיה כי הוא לא יכול לעבוד וללמוד בו זמנית. אולי ככה אנחנו מפסידים את מגלה התרופה לסרטן? מדובר בתועלת לכל החברה. הייתי מתנגד לסבסוד אם באמת נקודות ההתחלה של כולם היו שוות. אבל איננו חיים בחברה שכזאת, שאולי קיימת רק במודלים כלכליים. עד אז, יש לעשות ככל שביכולתנו כדי להגיע למצב בו מה שקובע את גורלו של אדם הוא כשרונותיו ויכולותיו ולא הכסף של ההורים שלו – דווקא כדי להגשים את עקרונות הליברליזם.

  4. מכבד מאוד את האומץ של הכותבת לכתוב דברים מכעיסים, מעריך פחות את המחקר החלקי שהיא ביצעה.
    שכר הלימוד בישראל גבוה בערך פי 5 מבמדינות אירופה (שלא לדבר על מדינות סקנדינביה שבהן הוא חינמי). כפי שכבר אמרו לפניי – חינוך הוא מנוע צמיחה מוכח, ומעבר לכך – זכות בסיסית (כן כן, גם חינוך אקדמי). לגבי החגיגות של הסטודנטים בחו"ל – באמת אין לי מושג איפה למדת או מי הם חברייך – אני עדיין גר בדירת שותפים שגוזלת לי כ-60% מהכנסתי, חוץ מהשכ"ל.
    מה לעשות, כשנוערים 1:4 בלי שום הקשר – עוד עלול להיראות כאילו יש היגיון בדברייך. כשמשווים נתונים ועושים מחקר רציני – מגדל הקלפים מתמוטט.

    1. מעניין, כי אני עדיין מחפש חניה פנויה באוניברסיטה כמעט כל יום כמעט בכל שעה. הסטודנטים תופסים כל חלקה פנויה במכונית פרטית. והרבה חברים שלי בחו"ל בחופשות, לפחות פעם אחת בתואר.
      לא עשיתי בדיקה יסודית, זה רושם אישי. אבל לפחות ההתרשמות שלי היא שבאוניברסיטה העברית הרבה מאוד סטודנטים לגמרי לא חיים רע.

    2. על הפנים, אתה מגבב סיסמאות. ממליץ לך לקרוא את הספר "23 דברים שלא מספרים לנו על קפיטליזם", שלא חשוד בקפיטליזם. אפילו הספר הסוציאליסטי הזה מפריך מהיסוד את הטענה שיש קשר בין השכלה לצמיחה. כך למשל בשוויץ, מהמדינות העשירות במערב, כמעט שאין סטודנטים.

    3. מה בדבריך סותר את המאמר? שהראת שבחלק ממדינות אירופה הסבסוד הוא 100% ולא 80%? מה הופך את זה להגיוני? אתה יודע, יש אנשים שלא נופלים מהכסא כשאומרים להם מה קורה באירופה, במיוחד כשמדובר במדיניות הרווחה שלהן.למה לא להשוות למשל לשכר הלימוד בארה"ב שגבוה הרבה יותר? ולגבי הטיעון שלך שלימודים אקדמיים הם מנוע לצמיחה- זה לא מסביר מדוע על המדינה לממן את זה, הרי יש לכל סטודנט תמריץ כלכלי ללמוד. בקיצור לא התרשמתי מ'רמת המחקר' שלך.

    4. אני לומד באיטליה.
      שכר הלימוד פה לא הרבה יותר נמוך.
      מה שכן, אפשר לקבל הפחתה מסויימת על בסיס מצב כלכלי.
      דבר נוסף- יש הבדל במחיר שנת לימוד בספרות ושנת לימוד לרפואה.

    5. אלי – בדיקה השוואתית היא חשובה כדי שתוכל לומר "הרבה" או מעט". אם אספר לך שישראל היא מדינה עשירה כי היא התל"ג שלה הוא בערך 15 אלף דולר – אתה עלול לחשוב לעצמך: "וואו זה ממש המון/מעט", אבל המספר עצמו הוא כלי ריק – אם אתה לא עושה השוואה. הכותבת עשתה את הטעות הנ"ל.
      לגבי עניין הצמיחה – על מדינה לעודד צמיחה אם היא מעוניינת בחוסן כלכלי ובאיכות חיים גבוהה לתושביה. מדינה שלתושביה יכולת השתרות גבוהה – תהיה חסונה ועשירה יותר ולהיפך.
      זאב – חינוך הוא זכות בסיסית כי לתפיסתי המדינה צריכה לתת למשלם המיסים תמורה. לגבי גובה המיסים וגובה התמורה – נסכים שלא להסכים.

    1. רק לסחבק לא התייחסת… אין שום קשר בין השכלה גבוהה לצמיחה.

  5. אין שום קשר בין השכלה גבוהה לצמיחה. עליך חובת ההוכחה שיש קשר

    1. סחבק – התייחסתי בהחלט. אם אתה מסכים איתי (בתכלס גם אם לא, הרי יש נתונים) שקיים קשר בין השכלה להכנסה, ואם תסכים איתי שצמיחה מושפעת (בין היתר) מכוח הקניה של האזרחים (אגב, הבעיה עם צמיחה שהיא לא בודקת מי קנה מה, למשל מדינה בה יש מיעוט עשיר ורוב עני עשויה להציג נתוני צמיחה מרשימים ביותר), הרי שהשכלה היא חיונית לצמיחה, כשם שהיא חיונית לכלכלה בכללותה (תנסה לדמיין כלכלה בה נהגי משאית חסרים אוריינות בסיסית ואינם יכולים לחתום על שובר, למשל, זה לא בלתי קיים לחלוטין, אפילו בישראל).
      מש"ל

  6. הטענה הכי חזקה בכתבה היא ה"אינפלציה" של ההשכלה. תואר ראשון היום לא שווה כמעט כלום הלכה למעשה וערכו יורד כל יום אבל העלויות עולות.
    סביר להניח שחלק מהתפיסה הזו מקורה באותן אוניברסיטאות כושלות, שאף אחד, אבל ממש אף אחד לא היה משלם את ה40 אלף כדי ללמוד בהן כי בכזה סכום אפשר ללכת למוסד אקדמי אמיתי, לא כחול לבן.
    ובכלל מה הטעם להשקיע בהשכלה גבוה, אם התיכונים כזו תת רמה ?!

  7. לא כל כך מבין במספרים, אבל המסקנה, לפיה ניתן לצמצם את מחלקות מדעי הרוח, או "להעניש" את אלה המעוניינים ללמוד מקצוע "לא רווחי" מזכירה לי את האמירה: "עם ששכח את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".
    הזנחת מדעי הרוח בשל חוסר רווחיותם היא הרעה החולה הגרועה ביותר של הקפיטליזם החומרני, המקדש את הממון ומתעלם מהרוח.

    גילוי נאות: הכותב הוא מורה ללשון ולספרות, ודוקטורנט בבית הספר למדעי היהדות באוני' ת"א.

    1. עדי,
      אתה עושה תרגיל: הגישה החופשית מתנגדת לסבסוד עיוור של מדעי הרוח, לא למדעי הרוח עצמם.
      אתה חושב שהם חשובים? אתה מעוניין ללמוד לשון, ספרות ומדעי ההיהדות – בבקשה, תשלם ותלמד. אף אחד לא יעצור אותך.
      הליברלים כן מתנגדים לכך שעל הלימודים שלך ישלמו אנשים אחרים, שרוצים וצריכים את הכסף שלהם לדברים אחרים.

  8. עדי, אתה גזלן. תלמד ספרות ולשון ע"ח עצמך. לא בא לי לשלם על הלימודים שלך. תדקלם משפטים ריקים מתוכן על עם ששכח את עברו בזמנך החופשי. זה לא מצריך מימון. בשביל זה יש ויקיפדיה…
    וספרים טובים כתבו וימשיכו לכתוב לא בזכות אלא למראת האקדמיה, גם אם יסגרו את כל האוניברסיטאות בעולם.
    אל תעניש אותי על זה שאתה לא יכול להציע לחברה שום דבר שמישהו רוצה.

  9. עדי- לא מענישים את אלו המעוניינים ללמוד מקצוע לא רווחי.
    גם לא נותנים להם צ'ופר על זה.
    כשם שלא תחייב עסקים להעסיק עובד מדעי הרוח, גם לא תסבסד את לימודיו.
    חוץ מזה, יש אפשרויות מימון אחרות חוץ מכספי משלם המיסים. אתה ורבים כמותך יכולים לתרום על מנת לקיים מחלקות של מדעי הרוח על מנת להוזיל שכ"ל של סטודנטים.
    לא הכל חייב לזרום דרך המדינה.

  10. כספי המסים של אותן שכבות חלשות משמשים, למרבה האבסורד, לסבסוד…

    ממתי שכבות חלשות משלמות מיסים? להיפך.

  11. מאמר שטחי. רוב התקציב האוניברסיטאי בכלל מושקע במחקר ולא בהוראה. רכיב התקציב של ההוראה הוא רק כ-30%-40% מכלל העוגה התקציבית כך שבפועל שכר הלימוד ממן את רוב עלות מרכיב ההוראה. זהו שכר לימוד גבוה יחסית לזה הנהוג במדינות מערביות רבות בהן ההכנסה הממוצעת גבוהה יותר. שכר לימוד נמוך הוא אחד המרכיבים העיקריים במוביליות חברתית כפי שמוכיח המצב במדינותבהן הסטודנטים נדרשים לקחת הלוואות עתק כדי לממן את לימודיהם.

  12. אוהד, זה שהאוניברסיטות גוזלות גם לטובת מחקרים, שהאנשים שמשלמים עליהם לא בטוח צריכים אותם – הופך את התופעה לעוד יותר גרוע. למה שאני אממן קריירה של מישהו שלא מצא עבודה ונתקע בספסל הלימודים כל החיים ?
    סביר להניח שאם מחקר מסויים שווה משהו, מישהו כבר יממן אותו.

    כמו כן, גם סביר להניח, שהמדינה מממנת גם מחקרים שמוכיחים שמימון מחקרים ואוניברסיטאות ע"י המדינה תורם לחברה גם אם זה לא נכון.

  13. יש לחייב כל סטודנט בשכ"ל ריאלי. אפילו אם זה 100000 לשנה. אני לא מעונין לממן אותם. מצד שני צריך לתת לכל מי שמשרת בצבא או שירות לאומי מענק בשיעור של 80% משכר הלימוד והשאר בהלוואה נוחה מאד. אין שום סיבה שנממן את מי שלא תורם למדינה. אנשים מקריבים 3 שנים מחייהם וצריך לתגמל אותם

  14. מי ממן – משלמי המיסים!
    סליחה??? למה סטודנטים לא משלמים מיסים? ההורים שעוזרים לסטודנטים לא משלמים מיסים? איפה אתם חיים?

    זה את תלמידי הישיבות שלא תורמים כלו להשכלת המדינה משלמי המיסים מממנים, כולל אותם סטודנטים "עשירים" שמדובר עליהם פה!

    פשוט בושה בכלל להגיד דבר כזה!
    זה ברור שסטודנט הולך ללמוד לטובתו האישית אבל אתם רוצים להגיד שהמדינה לא מרוויחה מזה?? אני הולכת לעבוד אחר כך ומרוויחה כסף כדי לחיות ולשרוד, לא כדי להיות עשירה חס וחלילה במדינה המגעילה הזאת שלא נותנת הזדמנות צמיחה לאף אחד, לא שווה בכלל להרוויח פה הרבה כי אז גונבים לך הכל מהמיסים! ואתם עוד אומרים שמשלמי המיסים מממנים אותי?? מי אלה משלמי המיסים אם לא גם אני וכל סטודנט פה ומשפחתו שבקושי סוגרת חודש כדי לעזור לסטודנט

    אתם מביאים פה מצב שרק עשירים באמת יוכלו ללמוד או שסטודנט לא יגיע לשום הישגים כי מה שהוא יעשה כדי לממן את הליודים זה לעבוד ימים ולילות!

    פשוט נגעלת מלקרוא כל מילה פה

    1. אכן, סטודנטית יקרה, המאמר הזה נמצא באתר שמקדם תפיסה כלכלית מסויימת, אולי שונה משלך, אבל שלמה.
      לפי התפיסה הזו באמת יש גם להקטין את נטל המס, כך שלא תיאלצי לשלם את הכל.
      יש פה משחק- אם לוקחים יותר מיסים- יש יותר שירותים (ולכן יותר שוויון אם את רוצה)
      אם לוקחים פחות מיסים, מקבלים פחות מהמדינה וכל אחד דואג לעצמו (יותר חופש).
      אלו ערכים שיש לאזן ביניהם.
      מה שקורה לך כשאת נגעלת, זה שאת נאטמת ולא מסוגלת להבין את ההגיון שבדברים. קריאה נינוחה יותר תאפשר לך להבין ולהגיב באופן ענייני, גם אם את לא מסכימה.
      הרי בסופו של דבר, כולנו רק מחפשים את הדרך הנכונה ביותר לנהל את העניינים פה, לרווחת כולם.
      חוצמיזה, העשייה הכלכלית של רובינו היא כתיבת תגובות…

    2. המדינה המגעילה שלך, שלא נותנת לאף אחד הזדמנות צמיחה, היא זו שמממנת כרגע 80% משכר הלימוד שלך. כן, את והורייך שותפים להוצאה הזאת, אבל גם אני ועוד כמה אזרחים אוהבי השכלה, אז אם לא בא לך להגיד תודה – אל תגידי, אבל טיפת דרך ארץ בוודאי לא תזיק לך.

    3. אני לא מדברת רק על השכלה! בן אדם שמצליח במה שהוא עושה ובשביל זה משקיע את כולו כולו בעבודתו ועובד שעות מטורפות כדי לממן את ילדיו נאלץ לוותר על זה כי לא שווה לו לעבוד כי אם הוא מרוויח משכורת "טובה" הוא משלם הרבה יותר מיסים ומגיע למסקנה שלא שווה לו לעבוד כל כך הרבה זה מה שמראה שהמדינה שלנו לא נותנת לאף אחד להתפתח, ואני לא מדברת על מליונים אלא על מה שמוגדר מעמד ביניים!

    4. סטודנטית יקרה.
      בתגובתך השניה את סותרת את עצמך, מאחר שכדי להפחית את המיסים צריך לקזז ממקום כלשהו (חינוך, בטחון , תשתיות וכו..). המקום שבו המדינה תאלץ בסופו של עניין לקזז זה ההשכלה הגבוהה, משום שאכן אין למדינה כל טעם להשקיע במקום שלא תקבל בו תמורה ( קבלת הפחתה במיסים תמורת הפסקת ספסוד לימודי תואר)

  15. ריקי, את צריכה לחזור למציאות מרבית הסטודנטים שמסימים את לימודיהם לא מרוויחים יותר ממשכורת מינימום למש תקופה רבה לדוגמא מי שמסיים את לימודי הביולוגיה, עבודה סוציאלית, הוראה (בחלק מהמקרים) ועוד מקצועות רבים כלומר סטודנט משלם מכיסו בממוצע כ-30,000 שקל לתואר בזמן התואר סטודנטים רבים אינם גרים בבית ועוד צריכים לממן גם את התואר לבדם וגם דירה חשבונות אוכל וכ'ו אני סטודנטים בירושלים אם את עושה חשבון מהיר סטודנט בירושלים צריך בממצוע בין 40 ל-50 אלף שקל בשנה וזה בצימצום כלומר בסביבות ה-120-150 אלף שקל בשלושה שנים בעוד שהכנסה ממוצעת של סטודנט היא 2000 שקל בחודש תעשי את החשבון לבד אז סטודנט מוציא בשלוש שנים לתואר הרבה יותר ממה שהוא מסוגל לשלם ואז יוצא לשוק העבודה ומקבל מינימום אז נכון אולי זוהי השקעה ברמה האישית אדם רוצה להיות מלומד אז מבחינה כלכלית בעודה המידה יכולתי לעבוד כמלצרית לא ללכת ללמוד ולהרוויח יותר ממה שאני ארוויח לאחר התואר להזכיר לך שגם יש מדינות רבות שבהן ההשכלה היא חינם וכמו כן יש הטבות רבות לסטודנטים שלא לדבר על עהענה

  16. זה היה או ללכת ללמוד או לעשות ילדים. אם הייתי עושה ילדים זה היה עולה לכם יותר

  17. רגע נזכיר שכל ההסבר הארוך של הכותבת מסתיר את נקודת המוצא שלה- שהמדינה צריכה לדאוג לדברים הבסיסיים ביותר וזהו- כל השאר השוק החופשי יחליט- מעין אולטרה אולטרה אולטרה קיצוניות של שוק חופשי וקפיטליזם. אפשר גם לקרוא לזה- הכל שווה רק לפי ערכו הכלכלי.
    ועכשיו לנושא עצמו. נתחיל מה"עובדות". המדינה לא משלמת 40,000 ש"ח לשנה על כל סטודנט, אלא זה הסכום אם לוקחים בערך את תקציב האוניברסיטאות ומחלקים בכמות הסטודנטים. רק ששוכחים שאוניברסיטה היא לא רק לסטודנטים אלא גם (ובעיקר) למחקר.
    אפשר לייבש את האוניברסיטאות ולהעלות את שכר הלימוד- הדבר יבטיח שאנשים חסרי כסף לא יוכלו להרשות לעצמם ללמוד באוניברסיטאות טובות. יש לי מספיק חברים מארה"ב- לא הייתי מאחל לנו את מה שהם צריכים לעבור בשביל אוניברסיטה. חברה שרוצה לנצל את ההון האנושי שלה צריכה להשקיע משאבים בכיוון הזה. וזה מוביל לנקודה הבאה (שחוזרת לנקודת המוצא של הכותבת):
    מדינה דמוקרטית גובה כסף לא רק כדי לספק בטחון ותו לא. ישנה חשיבות רבה לתיעדוף- להעברה של הכסף ממקום אחד אל השקעה באפיקים שמהווים חלק ממדיניות הממשלה. נכון שיש הרבה מאוד כספים שמועברים לכל מיני צרכים לא נדרשים שנובעים מלחצים ומטלאים טלאים של הרכבת תקציב לדורותיו- זה לא אומר שצריך לזרוק הכל לפח.
    ייבוש האוניברסיטאות ישים את ישראל מיד במקום מאוד בעייתי- זה אינטרס של המדינה שיותר אנשים ממנה יהיו משכילים. גם אדם שלמד מדעי הרוח מעשיר את החברה ומעשיר כל מקום עבודה בו הוא נמצא, גם אם כלכלנים לא יודעים לחשב את זה במספרים מדוייקים. כך גם מדע לא יכול להיות תלוי עד הסוף בצרכים כלכליים- כי הוא פשוט לא יתקדם באמת. מדע מתקדם מכך שהכל נחקר, לפי עניינו של החוקר ולא לפי תועלת נראית לעין. זה מה שגורם להתקדמות אדירה כשפתאום מגלים שאיזה מחקר עלום שלא היה ברור למה שימש בזמנו הופך לאבן יסוד בהתקדמות הטכנולוגית או החברתית הבאה.
    יש הרבה מה לתקן באוניברסיטאות בישראל. יש גם מה לתקן במימון ההשכלה הגבוהה- אבל לא צריך לשפוך את התינוק עם מי האמבט.

  18. חברים יקרים
    שכחתם שבישראל עושים צבא ולא עובדים מגיל 18 מתחילים לעבוד אחרי תיכון כמו כולם, אז אל תספרו לנו סיפורים, מגיע לסטודנטים שיסבסדו את הלימודים שלהם, ואם תפסיקו את זה באמת כבר שכדאי לרדת מהארץ, מה אתם מצפים??, שחייל שעשה 3 שנים בצבא עכשיו יצטרך להביא 30,000 שקל כל שנה בשביל לימודים?, הרי הוא לא ירוויח את ואז הוא יהיה חייב לדחות את הלימודים בכמה שנים, זה נראה לכם סביר שיתחילו ללמוד בגיל 28?, ובקשר למכללות, מכללה שהיא קצת ברמה יש בה רמה מסוימת של סבסוד, ומי שלא ברמה סבירה שישלם הרבה, גם ככה נותנים שם תארים בכסף.

  19. איך את מעזה להגיד שרק מעמד ביניים-גבוהה ילמד במוסדות אקדמיים? ולמה נראה לך שלגור לבד לעבוד וללמוד ולשלם על שכרנהלימודים זה קל? את חייה בסרט. את חייה בבועה שלא מגיע לאנשים שעובדים הכי קשה בשביל התואר שלהם
    ומה עם חו"ל? מה לא ידעת שבאנגליה הלימודים הם חימם לכל האזרחים? הא ולא ידעת שאפשר לנסוע ללמוד בגרמניה חינם אם יש לך תעודת בגרות? לא כנראה שלא. את פשוט ילדה משועממת ואכזרית שלא רוצה שלאספסוף יהיה. אז נחשי מה יהיה ויוד איך. אנשים כמוך לא עצרו ולא יעצרו את האנשים שבאמת מגיע להם לעולם. צאי מהסרט שלך ילדה.

  20. סליחה מכל המגיבים, אבל נראה לי שהעיקר התםפספס.
    העיקר הוא שהמוח הוא משאב הטבע העיקרי שלנו. בתור שכזה, אנחנו צריכים לטפח אותו, ולכן ההצדקה במימון וסיבסוד (למרות שנכונה הטענה שרוב התקציב הולך למימון מחקרים, ולכן אין כאן ממש סיבסוד).

    אגב, מה שמציעה הכותבת כבר קיים במכללות האקדמיות. מי שיכול משלם.

    יש לי בעיה עם ההצעה לשכר לימוד שונה לפי במקצועות הלימוד, בייחוד כבוגר הנדסת חשמל. מי יקבע איזה מקצוע מועדף? מי יקבעו מה יהיה שכר הלימוד לכל מקצוע? מה יהיו השיקולים של אותם קובעים וקובעות? טובת הכלל? היינו בסרט הזה בקיבוץ (אני גם עוזב קיבוץ).

    השאירו את זה לכלכלה החופשית: שכל אחד יבחר מקצוע לפי נטיית הלב, אבל שישא בתוצאות בסופו של דבר.

  21. לכותב הכתבה
    בל נשכח שההסכלה שממומנת לפי הכתבה
    מחזירה את עצמה מייד בתום הלימודים
    רק ממיסים המשולמים ע"י הבוגרים
    ובוגרים אלו הם מנוע הצמיחה של הכלכלה
    אני אבא ל3 בנות בעלות תואר
    והן מזמן כבר החזירו את ההשקעה הצנועה שהמדינה השקיעה בהן וההשקעה הכבדה שאני היתי צריך לשאת בזמן לימודיהם
    סמי

  22. 15 אלף או 10 אלף עניים בכול מקרה לא יכולים ללמוד
    פיקדון צבא ומה עם מי שקיבל פטור רפואי?
    מלגות חחח בזמנו ביקשתי ולא קיבלתי כלום
    או שאני לא מהעדה הנכונה, או מהמגזר הנכון וכו'
    מלגה של התנדבות יופי שלבו את זה עם עבודה ולימודים וזה רק טיפה בים
    הורים ואם באתי מבית הרוס?
    אז תחשבו שאני טיפשה כי עין לי כסף אז תתנו לי לנצח לעבוד בניקיון, מאחלת לכול הסטוד לעולם לא יתפרנס, ולהכשל במבחנים כי אתם חושבים שנולדתם עם תנאים טובים אז אתם טובים מהאנשים בעבודות פשוטות

    1. אני באמת מרחם עלייך. גם אני לא קיבלתי מלגות, וגם לי יצא לעבוד בביניין ובחקלאות, ואפילו בהיי טק. יצא לי ללמד סטודנטים סטומים כמו נעל, וממש לא הבנתי איך קיבלו אותם (אולי סוג של הזוי אפליה מתקנת), הייתי לוחם בחיל השריון וחרשתי את דרום לבנון בטנק. ועכשיו אני בהיי טק, נהנה סוף סוף מהפרות, בלי השכלה זה לא היה קורה. מי שאין לו כסף הוא לא בהכרח טיפש

  23. מזמן לא קראתי מאמר שכל כך עצבן אותי. למדינה יש אינטרס ברור לדאוג לכך שיהיו כמה שיותר אזרחים משכילים. אזרחים אקדמאים, עובדים יותר , מרוויחים יותר, משלמים יותר מיסים, ומגיעים הרבה פחות לתופעות שוליות כמו פשעים, אלימות, סמים אלכוהליזם וכדומה. כמו כן ישנם מקצועות בהם אין תועלת כלכלית, כמו מדעי הרוח, ועל המדינה לעודד סטודנטים להתרחק משם. אני לא מתייחס להבדלים בין מכללות לאוניברסיטאות. בקשר לשכר הלימוד, העלאת שכר הלימוד אכן תרחיק סטודנטים מהאקדמיה, כיום בסקטור החרדי רוב הסטודנטים (70%) , פורשים לפני סוף התואר. והכל מסיבה כלכלית, ישנם מדינות באירופה בהם ניתן ללמוד בחינם (גרמניה , והונגריה) והאניברסטאות מספקות גם מגורים וקיצבת קיום. טוב מאד שבסדר העדיפות הלאומי המדינה משקיעה בהשכלה, זאת הוצאה מוצדקת