מורה נבוכים לתוצר החדש

שיטת החישוב החדשה שאימצה הלמ"ס, הקפיצה את התוצר הלאומי של ישראל ב-64 מליארד ש"ח. למרות שהאזרח הקטן לא הושפע מהמדד החדש, עדיין יש בו סיבה לאופטימיות

הגרעון קטן, משקלו היחסי של החוב הצטמצם, המשק צמח בשבעה אחוזים והפריון של כולנו גדל ברגע • למרבה הצער, כל הטוב הזה התרחש רק בעולם משחקי המספרים, בלי שום שינוי אמיתי במצב הכלכלה הישראלית • ועדיין, נראה שהמדד החדש מציע לנו זווית הסתכלות אופטימית יותר על המציאות

הזדמנות להוריד מסים; משרד האוצר בירושלים. צילום: אסף לוקסמבורג

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המדד המעודכן לחישוב התוצר בישראל. המדד החדש, שבנוי על שיטת חישוב מתקדמת יותר, הקפיץ את התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של מדינת ישראל לשנת 2012 בלא פחות מ-64 מליארד שקלים, מ-929 מיליארד שקלים ל-993 מיליארד שקלים. גידול חסר תקדים של שבעה אחוזים, שאותו ניתן לראות בדרך כלל רק אצל הכלכלות המתפתחות של מזרח אסיה, דוגמת סין והודו. בטח שלא במדינה החברה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).

מה השתנה?

ראשית, חשוב לציין שהשינוי שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינו ייחודי לישראל. כל האשמה או קונספירציה שנשמעה בתקשורת הכלכלית בעניין, על כך שהממשלה שיחקה במספרים בשביל לשפר את מעמדה הציבורי, או שמינתה סטטיסטיקן ראשי חדש שייטיב עם עבודתה, הוא בין שקרי להזוי. השינוי בחישוב התוצר הוא שינוי כלל עולמי, שעליו הוחלט לאחרונה במספר מוסדות כלכליים בינלאומיים, ביניהם האו"ם, קרן המטבע העולמית (IMF) וארגון ה-OECD. המהלך נועד בראש ובראשונה לעדכן את מדידת התוצר לעולם הכלכלי המשתנה, ולכלול נגזרים עסקיים שלא  נכללו בו בעבר.

כך, בין יתר, החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכלול במדידת התוצר גם השקעות של מחקר ופיתוח, כולל בתחום הביטחוני, נגזרות חדשות של קניין רוחני ושירותים של תיווך פיננסי. כל אלו, בצרוף של שינויים רבים אחרים, הביאו יחד לעלייה של עשרות מיליארדים, (63.5) בתוצר של מדינת ישראל.

במקביל לשינוי שחל במשק הישראלי, שינויים דומים התרחשו גם במדינות רבות אחרות שעברו לשיטת המדידה החדשה. ארצות-הברית, שהייתה הראשונה לאמץ את המדד, "הרוויחה" בזכותו צמיחה של 3.5 אחוזים, מעל 500 מיליארד דולר. כאשר גם במשק האמריקני, תחום הקניין הרוחני הוא אחת הסיבות המרכזיות לגידול – הודות להתחשבות גדולה יותר בתעשיית הסרטים של הוליווד או בזכויות על מוזיקה. בהמשך לארה"ב ולמדינות שהלכו בעקבותיה, מדינות נוספות יאמצו את שיטת המדידה החדשה עד סוף השנה. האיחוד האירופי, הגוש הכלכלי הגדול בעולם, יעבור גם הוא למדד החדש עד סוף 2014 – למרות ששם, על-פי התחזיות, לא צפויה להיות עליה חדה כמו בישראל ובארצות-הברית.

מדוע לשנות את המדד?

השינוי בחישוב התוצר המקומי הגולמי איננו שינוי חד-פעמי: פעם במספר עשורים משנים הכלכלנים והסטטיסטיקאים את הדרך שבה מחושב מדד התוצר, כדי להתאים אותו למציאות הכלכלית הדינמית, שמתפתחת ומתגוונת באופן מתמיד, ולכלול בתוכו את השינויים והשיפורים המתרחשים בכלכלה העולמית. כך לדוגמה, השיטה הקודמת, שנקבעה בתחילת שנות ה-90, הומצאה לפני עידן האינטרנט ולא ידעה כיצד להתייחס לשירותים הנצרכים בו. הענן הווירטואלי, או אפילו 'פייסבוק' ו'גוגל', היו בגדר חלומות באותה תקופה. שוויים הכלכלי כיום מוערך במאות מליארדי דולרים, ולא ייתכן שלא ייכללו במדדים השונים.

גם האיחוד האירופי ייאמץ את השיטה החדשה; בניין הנציבות של הכלכלה הגדולה בעולם. צילום: אמיו קג'נדר

מי שירצה לשכנע את עצמו גם בהסבר רדיקלי יותר, יכול לומר שהשינוי בשיטת המדידה – שנקבע על-ידי המדינות המפותחות – נועד באמת בשביל לתקן את מאזן הכוחות בין כלכלות המערב המפותחות לכלכלות של המדינות המתפתחות, שצמצמו את הפער הכלכלי בעשורים האחרונים. זאת מכיוון שהשינוי בשיטת המדידה נותן "העדפה", או יותר נכון לוקח בחשבון תחומים כלכליים הנמצאים בצורה שכיחה הרבה יותר בעולם המפותח מאשר בעולם המתפתח. הסבר פוליטי שכזה יהיה נכון ומדויק כמו ההסבר הכלכלי הקודם, מכיוון שכל כלכלה היא גם כלכלה פוליטית.

אז האם מצבנו באמת השתפר?

ובכל זאת, למרות שהמדד מצביע על צמיחה של שבעה אחוזים, וכתוצאה גם על עלייה בפריון העבודה, על ירידה ביחס החוב-תוצר ועל עוד שלל אינדיקטורים כלכליים חיוביים ואופטימיים… יש להסתכל על המדד בצורה השוואתית ולא בצורה אבסולוטית. רק לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תסיים להחיל את השינוי גם על השנים הקודמות, ניתן יהיה לראות שהשינוי האבסולוטי הוא אכן לטובת המשק הישראלי. גם אז, נראה שבפועל השינוי היחסי משנה לשנה, (בין 2012-2011 או בין 2011-2010) לא השתנה בצורה קיצונית, וכי מצבנו היחסי לעומת השנים הקודמות או אפילו השנה הקודמת, זהה לחלוטין לזה שהיה עד לפני שינוי שיטת המדידה.

קריאות השמחה במקרה הזה יהיו חסרות משמעות. למרות שהתוצר לנפש של כולנו עלה כביכול באותם שבעה אחוזים (הרי התוצר גדל והדמוגרפיה נשארה זהה), בפועל לאף אחד מאתנו לא השתנה המינוס בבנק, לא גדלה כמות הכסף בארנק, ולא נצברו לזכותו מספר רב יותר של נכסים כתוצאה מהשינוי. ברמת הפרטים, לאף אחד מאיתנו לא טוב או רע יותר בעקבות המדד החדש. המדינה היא הנהנה היחיד מאותו שינוי, ורק היא יכולה להחליט האם להשתמש באותם "רווחים" כדי להיטיב גם עם הציבור – בצעדים דוגמת הורדת מסים, או השקעה גדולה יותר בתשתיות ושירותים.

למרות צינון השמחה, לנתונים החדשים עדיין יש צד חיובי משמעותי, במיוחד כאשר מסתכלים עליהם בהשוואה בינלאומית. אם אמרנו בתחילה שההסבר לשינוי במדד הוא הצורך לתת משקל רב יותר לתחומים, ענפים ומגזרים של תחילת המאה ה-21, אזי העובדה שהמשק הישראלי גדל עקב אותו שינוי בשבעה אחוזים – בעוד שהמשק האמריקני גדל רק בשלושה אחוזים והמשק האירופי צפוי לגדול אף בפחות – מראה כי בהשוואה בינלאומית מדינת ישראל, ובמיוחד כלכלת ישראל, מוכנה הרבה יותר לשנים הקרובות. מסתבר שההרכב הכלכלי של הענפים החדשים מרכזי הרבה יותר במדינת ישראל מאשר במדינות מפותחות אחרות.

בנוסף, העלייה החדה תשפר גם את מעמדה היחסי של מדינת ישראל בכל השוואה עתידית שמפרסם מדי פעם ארגון ה-OECD – השוואות שהפכו לכותרות פופולריות בקרב העיתונות הישראלית בשנים האחרונות. בכך אולי תרוויח המדינה אף יותר.

הכותב הוא תלמיד מחקר לכלכלה פוליטית בינלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

8 תגובות למאמר

  1. מעניין, קראתי לפני חודש כמה כתבות על שינוי המדד, כולן טענו שזאת המצאה של מדינת ישראל ואנחנו האמנו. טוב שיש אתרים כאלו שמספרים את האמת.

  2. הבעיה במדד החדש הוא שהוא קובע לנו תל"ג יותר גבוה ולכן מאפשר לממשלה לבזבז יותר כסף וליצור גירעון יותר גדול. נקווה שהפוליטיקאים לא ינצלו זאת, אבל קשה לסמוך עליהם.

  3. מיום ליום אני מתחיל לחשוב שכלכלה זה בעצם שקר אחד גדול, כמה טבלאות באקסל וזהו מקבלים איזה מסקנה שרוצים