חוק שכר מינימום: אפליה במסווה של צדקנות

תקדימים היסטוריים מלמדים כי העלאת שכר מינימום פוגעת בעיקר בעובדים החלשים ובשכבות הנמוכות.

רוצים לפגוע בעובדים חלשים? להפלות אוכלוסיות מודרות? להקטין את סיכויי העסקתם של מיעוטים? ייתכן שחוק שכר מינימום הוא בדיוק מה שאתם מחפשים • החל מהעובדים השחורים בארה"ב של שנות ה-30, דרך משטר האפרטהייד בדרום אפריקה וכלה באיגודי העובדים של ימינו, חוק שכר המינימום שירת את העובדים החזקים והמוכשרים על חשבון החלשים • כשאנשים עם כוונות טובות מתעקשים להתעלם מהמציאות כולם משלמים את המחיר

Labour Day rally
בעד שיוויון ואפלייה. מפגינים באחד במאי. צילום: פלאש90

מאמת בסיסית אחת אי אפשר להתחמק: חוק שכר המינימום מעלה את מחיר העבודה ומוריד את הביקוש לעובדים. ומאחר שבתי עסק רבים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם משכורות גבוהות יותר, התוצאה הישירה היא פיטורים.

אי אפשר גם להתחמק מהעובדה שחוק שכר מינימום פוגע בראש ובראשונה בעובדים חלשים. עובדים חסרי כישורים, עובדים צעירים, או כאלה שיש להם חיסרון תחרותי, מנסים לעשות את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה באמצעות משרות בשכר נמוך. כאשר הממשלה אוסרת על מעסיקים לשכור עובדים שמוכנים להתפשר על שכר נמוך, היא חוסמת את דרכם של אלה לשוק העבודה.

הדינמיקה הזו הזו כל כך ברורה שגם ארגוני עובדים ופוליטיקאים גזענים בארה"ב עשו שימוש בחוק הזה לטובתם. בשנת 1931 עובדים שחורים בארה"ב ניסו להשתלב בשוק על-ידי הורדת שכר. הדבר גרם לתרעומת רבתי לא רק בגלל שיקולים גזעניים אלא גם בגלל שהלבנים התקשו להתחרות בפועלים השחורים. הלבנים קידמו החלת שכר מינימום ופתרו את הבעיה.

גם בזמן האפרטהייד בדרום אפריקה, שכר מינימום שימש כלי אפקטיבי בידי הגזענים הלבנים שזעמו על השחורים שניסו להתחרות בהם.

למעשה, עד היום חוק זה מיושם ברחבי העולם כדי להגן על וועדי עובדים. היתרון המיוחד של החוק נעוץ בכך שהוא מאפשר לא רק לחסום תחרות חופשית בשוק העבודה, אלא גם עוטף אנוכיות במעטה של מוסר וסולידריות.

ארגוני העובדים אינם היחידים שעושים שימוש ציני בחוק הזה. בשנות ה-60 חברת המעליות אוטיס ניסתה להחדיר לשוק את המעליות האוטומטיות שלה במטרה להחליף מעליות עם מפעיל אנושי. בצירוף מקרים פלאי, החברה החלה באותו זמן לקדם את חוק שכר מינימום במדינת ניו-יורק. הרעיון היה לכפות שכר גבוה על המעסיקים של מפעילי המעליות ובכך להפוך את המעליות האוטומטיות ליותר כדאיות.

50 שנה אחרי המזימה של חברת אוטיס, הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח. הכירו למשל את המכונה להכנת המבורגרים, מכונה שאמורה בקרוב להפוך את רוב העובדים ברשתות המזון המהיר לבלתי נחוצים. יהיה מעניין לראות כיצד יוזמת שכר מינימום של הנשיא אובמה תזרז את כניסת המכונות האלה לארה"ב, שם סקטור ההסעדה הוא מעסיק חשוב במיוחד.

מעניין שאובמה מציע להעלות את שכר המינימום לא בבת אחת אלא בהדרגה, בפריסה על פני רבעונים רבים. אפשר לחשוד שאפילו הוא מבין שהחוק הזה יביא לפיטורים נרחבים, אך אם היישום ייפרס על פני תקופה ארוכה, פיטורים אלה יתרחשו טיפין טיפין וכך יהיה קשה לקשור במדויק ביו הפיטורים לבין שכר המינימום. כך אובמה נהנה מרווח פוליטי נקי: הוא מצטייר כמי שדואג לאדם העובד על-ידי העלאת שכר מינימום, וגם מצליח להתנער מאחריות לפיטוריו של אותו עובד.

לשכר מינימום יש גם תכונה להתנקם אפילו באלה שלא יפוטרו וששכרם יעלה. החוק כופה על המעסיקים לשלם יותר לעובדים למרות שהתפוקה שלהם לא עולה. השורה התחתונה היא שהרווח יורד. ומה עושה איש עסקים כשהרווח יורד? מעלה מחירים. מי שנפגע מכך הם בעיקר העשירונים התחתונים שיוקר המחיה משפיע עליהם יותר מאשר על שאר האוכלוסיה.

ייתכן שהנזק העיקרי מכל המהומה סביב חוק שכר המינימום נובע מכך שהוא מסיח את הדעת מכל הפעולות שהממשלה יכולה לעשות כדי לרומם בצורה דרמטית את רמת החיים במדינה. למשל, ביטול מס חברות (13% בלבד מכלל תקבולי המסים של הממשלה) יביא לפריחה של עסקים בארץ ולכניסה של עסקים רבים מחו"ל, מהלך שיחריף את התחרות על עבודה ולכן יעלה את שכרם של העובדים; דה-רגולציה בשוק העבודה תקטין את העלות לעסקים ותאפשר להם להגדיל את השכר לעובדים; וקיצוץ במס הכנסה יגדיל את שכר הנטו, אם כי כמובן הדבר ייאלץ את הממשלה לקצץ בהוצאותיה.

וכמובן: הממשלה יכולה תמיד להוריד את יוקר המחיה באמצעות פתיחת השוק לתחרות חופשית ללא פשרות. והרשימה עוד ארוכה.

אם שרי הממשלה באמת מעוניינים בכך, יש מתכון מוכח ובדוק להעלאה דרמטית ברמת החיים של כלל אזרחי ישראל. אבל ככל שזה נוגע לקבלת כותרות מחמיאות בעיתונים, תעמולה ריקה על שכר מינימום היא כנראה דרך קלה יותר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. גלעד אלפר ממתג את עצמו בנחישות כקשקשנה הרשמי של תנועת אם תרצו. ברכותיי!

  2. שאלה – יהיו כמובן מקרים שבהם עובדים לא יפוטרו במקרה של העלאת שכר המינימום – לדוגמא במשרות שבהם אין ברירה אלא להעסיק עובדים, או בבתי עסק שכן מסוגלים לשלם את ההעלאה. במקרים כאלה נראה על פניו שהעובדים דווקא כן מרוויחים מהמהלך. האם אתה מסכים? או שאתה טוען שאחד מהבאים (או משהו אחר) מתקיים: א. המקרים האלה מעטים. ב. גם אותם עובדים שיקבלו העלאה בשכר, בשקלול הכולל יפגעו כי המחירים במשק יעלו.
    תודה

  3. ארז, אני חושב שעובד שלא יפוטר ויקבל העלאה במשכורת בנטו ירוויח, כי לא כל המחירים עולים ואולי לא במלוא העלאת שכר מינימום, אז הוא לא ירוויח כמו שהוא היה מרוויח אם לא היו העלאות מחירים בכלל אבל הוא כן מרוויח משהו. אני חושב שיש כאלה יחסית מעטים ואפשר לחשוב על זה כך: נניח שמחר מעלים שכר מינימום ל-20,000 ש"ח בחודש. יש פיטורי ענק במשק והאבטלה קופצת נניח ל50%. אבל יש כאלה שהרוויחו 19,000 ולא יפטרו אותם ולכן הם יקבלו העלאה של 1,000 ש"ח. אז זה טוב שהעלו את שכר מינימום כי יש עובדים שקיבלו העלאה? אני חושב שבשביל להיות עקביים חייבים להיות נגד שכר מינימום בכלל או להיות בעד שכר מינימום גבוה מאוד – אם כמו שדב חנין אומר זה באמת לא מגדיל אבטלה אז למה לא שכר סופר גבוה? בוא נהפוך את כולם למיליונרים. אני בעד ביטול מוחלט של שכר מינימום.

  4. שלום גלעד,
    דיון שחשוב לעשות. כמה נק' שעלו לי:
    הבאת בעיקר הבאת דוגמאות לחברות שכביכול "ניצלו את החוק" לטובתם בלי שום דוגמא יותר עובדתית או גיבוי מחקרי על כך ששכר המינימום פוגע או עוזר. מה שנקרא לתקוף לא לגופו של עניין.

    מצרף מחקר מעמיק של קארד וקרוגר שמראה שאין השפעה שלילית על שוק העבודה.
    "
    בין כלכלני שוק העבודה קיים ויכוח לגבי איזה מודל מתאים יותר לשוקי העבודה המודרניים. מחקרים
    אמפיריים שפורסמו בזמן האחרון בעולם נוטים לקבל דווקא את הגישות ששוללות באופן
    חד משמעי את ההשפעות השליליות של שכר המינימום על התעסוקה. כך לפי
    המחקרים המפורסמים של Card and Krugger (1992,1998),
    שבדקו את השלכות של העלאת שכר המינימום בארה"ב בתחילת שנות ה90-, מסתבר, כי
    לא נמצאו כלל השפעות שליליות של שכר
    המינימום על רמת התעסוקה לא בטווח הקצר ולא בארוך. יותר מזה, התוצאות של
    המחקרים מעידות על השפעתו החיובית של שכר המינימום על רמת התעסוקה כמעט בכל
    מגזרים ותת-אוכלוסיות ב- 50 מדינות של ארה"ב. לוח מס' 6 מרכז את תוצאות
    המחקר.

    המסקנות העיקריות של המחקרים ניתן לרכז באופן הבא:
    1)
    התגלה קשר חיובי בין שכר המינימום לבין התעסוקה לאחר גידול
    משמעותי (יותר מ20%-) בשכר המינימום בארה"ב בסוף שנות ה80- תחילת שנות ה90-.
    הקשר החיובי נשמר גם בטווח הקצר וגם לאחר התקופה יותר ממושכת של מספר שנים.
    ההשפעות החיוביות נגעו בעיקר בשכר הצעירים.
    2)
    העלייה בשכר המינימום
    הביאה לעליה של השכר הממוצע במשק.
    3)
    לא התגלתה תופעה של
    הורדה בתנאים נלווים לשכר בעקבות עליה בשכר הריאלי.
    4)
    גידול בשכר המינימום
    העלה בצורה משמעותית את שכר העובדים של העשירון התחתון שהביא להקטנת פערי השכר
    ואי-השוויון הכולל בהתחלקות ההכנסה.
    5)
    עלייה בתפוקה השולית
    בעקבות העלאת שכר המינימום.

    http://davidcard.berkeley.edu/papers/njmin-aer.pdf

  5. לבר, חשבתי שכבר שמעתי על המחקרים הללו מ-1992 ואכן מצאתי התייחסות מאת אורי רדלר לכך: ״
    פוסט סקריפטום על קארד וקרוגר

    ביאור לעניין קארד וקרוגר: מאמרם של השניים מ-1992 עורר סערה בטענו כי העלאת שכר המינימום בניו-ג'רזי ובפנסילבניה שבארצות הברית הגבירו את התעסוקה בקרב עובדי מזללות. השניים ערכו את המחקר על בסיס סקר טלפוני. נוימרק ו-וושר, שחזרו על ניתוח הנתונים של קארד וקרוגר בהתבסס על תלושי השכר של עובדים, גילו כי בבדיקה כזו, לפי נתוני שכר ולא לפי דיווח טלפוני, נעלמת הגברת התעסוקה ובמקומה מופיע גידול באבטלה.

    בעקבות טענותיהם של נוימרק ו־ואשר התחולל דיון סוער וממושך, שנמשך בספר של קארד וקרוגר, בספרים של נוימר ו-ואשר ואחרים ובשלל מאמרים ומאמרי נגד.

    סיכומו של הדיון היה בהודאה של קארד וקרוגר בטעותם. וכך הם כותבים ב-American Economic Review בדצמבר 2000: "אחרי סקירת [נתונינו ונתוני הנגד] הגענו למסקנות הבאות: לההעלאה בשכר המינימום בניו ג'רזי לא הייתה כנראה כל השפעה על התעסוקה בתעשיית המזון המהיר בניו-ג'רזי, וייתכן שהייתה לה השפעה חיובית קטנה…. עליה בשכר המינימום צפויה לגרום לחלק מהחברות להפחית את התעסוקה ולאחרות להגבירה, כששתי ההשפעות מבטלות זו את זו, אולי, אם העליה בשכר המינימום צנועה… לא מפתיע על כן לגלות כי לפי כמה הגדרות של בדיקה תתקבל השפעה שלילית של שכר המינימום על התעסוקה."

    הניסוח הזה, בתרגום מ"כלכלנית" ומשפת הגאווה המקצועית לעברית משמעו הוא "אנחנו, קארד וקרוגר, טעינו. הנתונים שלנו היו חלקיים ולא מדויקים."

    חשוב יותר מהוויכוח הזה הוא ההדגשה, גם של קארד וקרוגר, כי העלאה בשכר המינימום במידה ניכרת תגדיל תמיד ובכל מקום את האבטלה בקרב צעירים ובקרב עובדים 'שוליים' (עובדים לא מיומנים במשרה משלימה, לדוגמה). ״

  6. בהקשר זה חשוב לציין כי משאל עם בשוויץ דחה את ההצעה להעלות את שכר המינימום.
    אולי הם מבינים משהו שאנחנו לא…

  7. שטויות במיץ. כל שעלייך לעשות הוא להתבונן מעבר לשנות השלושים.
    לשפל הגדול או אפילו לפני כן, ללא שכר מינימום יש עבדות. (לא שעכשיו אין עבדות סמויה).

    לכן הכל בלבולי מוח.שכר מינימום מגיע להשוות בין פילוגי ההכנסות בשוק.
    ראה את הפילוג בארץ ובארה"ב. שבוא 1% מהאוכלוסיה מחזיק ב90 % מהכסף.. לא קשור ישירות למשכורות אלא בעקיפין. ומראה הלך רוח בחברה.
    בסופו של דבר צריכים ידיים עובדות, לכן יקצצו במשכורות בכירים יקטינו את המתנות לחג או כל דבר אחר כד
    י לעמוד בחוק.