תנו לגדעון לוי לדבר

"צה"ל רוצח"? "מוות לערבים"? נו, אז אמרו. אבישי עברי מתגאה בחופש הביטוי הקיצוני הנהוג בארצנו, וקורא: תנו לכולם לדבר. נעמוד בזה.

נציגי השבט הלבן מתייפחים בימים אלה על פגיעה בחופש הביטוי ו"כרסום ביסודות הדמוקרטיה", בו בזמן שאלפים מהם מפגינים בכיכר רבין, למען העזתים, תוך כדי אזעקות, כשהם קוראים לצה"ל "רוצח" • את המצב הזה לא הייתה סובלת שום מדינה בעולם, בטח שלא בעת לחימה, אבל בישראל כבר מדובר בנורמה • אבישי עברי מתגאה בחופש הביטוי הקיצוני הנהוג בארצנו, וקורא: תנו לכולם לדבר. נעמוד בזה

נו, אז אמר; גדעון לוי. צילום מסך מיו-טיוב
נו, אז אמר; גדעון לוי. צילום מסך מיו-טיוב

העובדה שגדעון לוי מ'הארץ' שכר מאבטח לאחר שזכה לאיומים בשל דעותיו הקיצוניות העלתה על הפרק, שוב, את סוגיית חופש הדיבור במדינה וגבולותיו. במדינת ישראל נוהג חופש ביטוי קיצוני וטוב שכך.

קשה לדמיין מדינה שאויביה יורים רקטות על עריה הגדולות ובה בשעה מתקיימות באותן ערים ממש הפגנות בעד אותם אויבים ונגד פעולות הצבא שמגן בגופו על אותם מפגינים. בישראל זה קורה. רק אתמול נערכה בכיכר רבין הפגנה שקראה לצה"ל להפסיק להילחם בעזתים. הקודמת אף נאלצה להתפזר לכמה דקות בזמן שהמפגינים היו צריכים לתפוס מחסה מטילים שירו עליהם אותם עזתים, והתחדשה מיד לאחר מכן כאילו כלום.

ישראל מיוחדת, וטוב שכך

אני מפשפש בזיכרוני ולא מצליח להיזכר במדינה אחרת שהייתה נתונה במלחמה עם העם השכן ובאותו זמן הרשתה לנציגי אותו העם לשבת בבית המחוקקים שלה, ליהנות מחסינות דיפלומטית ולהטיף מעל אתרי האינטרנט של העולם בעד האויב היורה פגזים על עריה, וקוטל בחייליה.

ואפילו להיפך. כך למשל, דמוקרטיות אדירות וחופשיות כמו בריטניה וארה"ב הקימו בעת מלחמה מחנות מיוחדים לכליאת אזרחים שנחשדו בהבעת סימפתיה לאויב או הזדהות אתו. בבריטניה תוקנה תקנה 18ב', שאפשרה לשלטונות לכלוא אזרחים ואף חיילים במדים אם הביעו הזדהות או נחשדו כמזדהים עם הגרמנים או האידאולוגיה הנאצית. לא על מאמר בעיתון ולא על הפגנה ברחוב – על מחשבות בלב.

בארה"ב הסבו מגרשי בייסבול למחנות מעצר מאולתרים עבור המוני אזרחים אמריקנים שפשעם היחיד היה תווי פנים יפניים, (או קוריאנים, מה שנראה לאמריקנים מספיק קרוב). הם לא הפגינו, לא צעקו ססמאות, לא הפרו את הסדר הציבורי, לא כינו את טייסי חיל האוויר האמריקנים "רוצחים", ודאי שלא הביעו תמיכה בהפצצה על פרל הארבור, אבל האמריקנים כלאו אותם בכל זאת, ללא משפט. ככה זה, גם אומות ליברליות ומתקדמות נוטות לאבד מסבלנותן כשהן תחת מתקפה צבאית, גם אם זו מתרחשת על אי המרוחק 4000 ק"מ מחופיהן.

חופש הביטוי בישראל הוא קיצוני, הזוי, מטורף, חסר תקדים – ורוב הזמן אני שמח שאנחנו כאלה.

אנחנו באמת חזקים מספיק כדי להכיל את ההסתה של זועבי, שפרסמה מאמר תמיכה בחמאס, ולהכיל את צבועי "הארץ", הזויי כיכר הבימה, מקללי החיילים ומנאצי עם ישראל ומדינתו היחידה. האט ער געזאגט, נהגה סבתי לומר, "נו, אז אמר". מה זה משנה.

כולי תקוה שהמאבטח ששכר פליט הריאליטי גדעון לוי הוא עוד טריק יח"צ של הפרובוקטור המוכשר הזה ולא אינדיקציה לסכנה אמיתית. אוי ואבוי לנו אם הגענו למצב בו דמויות קריקטוריות משולי החברה הישראלית לא יכולות לקלל את חיילי צה"ל מעל דפי העיתון בלי שיאונה להן רע. "טייסי צה"ל הם רוצחים" היא אמירה שצריכה להיות מוגנת על-ידי חופש הדיבור, בדיוק כמו "מוות לערבים" ושאר ערימות הטינופת שחופש הדיבור מגן עליהן. גם אם מישהו חושב שהתבטאויות כמו של לוי או של עמירה הס, שהצדיקה במפורש מעל דפי "הארץ" ניסיונות רצח יהודים בידי ערבים ("יידוי אבנים הוא זכות וחובה מולדות של מי שנמצא תחת שלטון זר". "הארץ" 3.4.2013), צריכות להיות אסורות בחוק, הרי שהדרך הנכונה להיאבק בהן היא להתלונן במשטרה או לתבוע מחברי כנסת לחוקק תקנה מתאימה. ודאי שלא לקחת את החוק לידיים ולאיים, או חס ושלום לפגוע במישהו.

      גדעון לוי מושתק במהלך שידור בערוץ 2

סותמים פיות ובוכים

ברחבי המרשתת נפוצות קינותיהם של נציגי השבט הלבן ששוב גנבו לו את המדינה. המוני התייפחויות על "הדמוקרטיה" שאובדת ו"חופש הדיבור" שמתכרסם, כאשר די ברור שהמילים הגבוהות האלה הן רק יופמיזם להגמוניה הנוסטלגית. נא להירגע. הדמוקרטיה הישראלית איתנה, וחופש הדיבור בה, כאמור, איתן כסלע.

על תומכי חופש הדיבור בעת הזאת להגן בקול על זכותו של 'הארץ' לפרסם כל דבר בלע ותועבה על מדינת ישראל וצבאה. כל עוד הוא לא אסור בחוק – זו זכותם. באותה מידה עליהם להגן על זכותם של הטוקבקיסטים להגיב לדברי הבלע הללו בנאצות חריפות לא פחות. אחרת זו צביעות. אי אפשר "לשבור לטוקבקיסטים את המקלדות", כפי שהתבטא פעם איזה פובליציסט, שמקפיד לקרוא לפעולות הטרור של חמאס "התנגדות", בדיוק כמו שחמאס קורא להן.

לב כולנו, כל אזרחי ישראל, נחמץ מהמחשבה על ילדי עזה; אלו שחמאס משתמש בהם כחומר לדיפון בונקרים, כדי להשמיץ אחר כך את ישראל על-ידי הפצת תמונות של גוויותיהם המרוטשות. מי לא מזדעזע מהתנהגות נאצית כזאת? עם זאת, אנשים רגישים, מלאי אמפתיה, המביעים בימים אלו רחמים על אותם ילדים, צריכים להתייחס באותה אמפתיה ורגישות לתגובתה של, למשל, אם שבנה לוחם כעת בעזה ומסכן את חייו כדי למנוע פגיעה באותם ילדים.

חופש הדיבור כולל גם את חופש התגובה לדיבור. מי שמעוניין להביע בקול הזדהות עם אויב בשעת מלחמה, מותר לו גם להפעיל שיקול דעת ולשאול את עצמו אם זו הדרך הנבונה והמועילה ביותר בה הוא יכול ליהנות מחופש הדיבור, המוענק לו בצדק.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

12 תגובות למאמר

  1. לדעתי, פעם זה היה נכון. אבל היום עם האינטרנט והרשתות, זה מגיע מהר אל החילים ולא עוזר לחסינות הנפשית. אני זוכר במעוז במלחמת ההתשה, בקושי ידענו מה קורה במעוז הסמוך. היום כל אחד קורא מה שצפצף ופטפט מישהו חסר ערך וזה משפיע.

  2. כרגיל, המון אי-דיוקים, בחירה סלקטיבית של דוגמאות (יפן במקום וייטנאם), המשך ההסתה הרגילה שלך כנגד הארץ (בטח לא הקשבת לראיונות עם שוקן השבוע) ומפגיני הבימה (בעד החמאס עמלק. היו שם חיילים שבאו ישר ממילואים בעזה). אבל אני באתי רק כדי לברך אותך, אבישי. מתחילת המבצע אתה מייחל לאלף הרוגים עזתים. אז הנה, תשורה מצה״ל לאבישי עברי, הגענו למכסה. ברכות.

    1. ארנון, יש לי בשורה בשבילך: יש אמת ויש שקר בעולם.

      יש צבא שעושה הכל על מנת להקטין פגיעה בבלתי מעורבים (כולל התראות באמצעות שליחת פליירים, מסרונים, טלפונים, שימוש בכח באופן כירורגי, נועל "הקש בגג" ועוד), ויש את חמאס שעושה כל שביכולתו כדי לפגוע בבלתי מעורבים.

      אם צה"ל היה רוצה "לרצוח" בעזה, לא היו כמה מאות בודדות של הרוגים. היו מאות אלפים. הדבר הכי קל הוא לשטח את עזה. תוך יומיים לא הייתה שם אבן על אבן. לצה"ל ממש לא חסרה עוצמת אש.

      לכן מי שקורא לצה"ל "רוצח" הוא שקרן נאלח, קל וחומר חייל מילואים שמכיר את הפרטים. אין דרך אחרת להבין את קריאתו למעט תמיכה מפורשת באויב – בעד החמאס.

    2. ארנון לא תומך באמרות מהסוג צה"ל רוצח וגם ההפגנות שהיו לא תמכו בזה וזה מה שהוא אמר אם לא שמת לב, ההפגנות תמכו בשלום / חיזוק המתונים על חשבון החמאס / וכולי. אמנם גם מטרות אלו הן הזויות, אבל הן לפחות הרבה יותר לגיטימיות מעמדות כמו צה"ל הוא רוצח. מי שקרא לצה"ל רוצח, אלו אולי היו בודדים מתוך הרבים שהיו באותן הפגנות (שלט אחד מתוך המון שלטים שהיו נורמליים יחד עם דגלי ישראל).

    3. אם הרוב המוחלט למעט כמה בודדים סולד מאמרות "צה"ל רוצח", הם לא היו נותנים לאותם "בודדים" להניף שלטים עם אמרות כאלו. עצם העובדה שהם לא הקיאו את הקיצונים מתוכם, מראה שהשפעת דעת ה"בודדים" אינה מבוטלת כלל וכלל.

      השמאל שהפגין הוא דו-פרצופי. הוא לא בעד ה"שלום". אלא נגד המשך המבצע הצה"לי. בתיאוריה תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה. באופן מעשי מפגין כשישראל ממשת זכות זו. בתיאוריה מתנגד לטרור החמאסי, בפועל תומך בעמדת החמאס שעל ישראל להפסיק את "צוק איתן" ללא תנאים.

  3. האשמת צה"ל ברצח בעזה, במסגרת הלחימה הנוכחית, מהווה, למיטב הבנתי, סיוע לאויב בזמן מלחמה.
    אז מה אם אנחנו יכולים לעמוד בזה?
    עמדנו גם ברצח רבין. אז אולי לא היה צריך לשפוט את יגאל עמיר?
    אני לא אומר שמה שהם עושים שקול לרצח, רק שהטענה ש"אנחנו יכולים לעמוד בזה" היא לא רלוואנטית.

  4. זה נכון שקשה להצביע על מדינה שהותקפה ברקטות ובתחומה התקיימו הפגנות מחאה כנגד פעילות צבאה. ישראל בהחלט נמצאת במצב ייחודי.
    בארצות הברית ובבריטניה התקיימו הפגנות מחאה המוניות כנגד המלחמה בעיראק לפני הפלישה ובמהלכה.
    אפשר להשוות את ההפגנות הללו להפגנות כנגד מלחמת לבנון הראשונה כאשר צה״ל כבר הגיע לביירות. באותם ימים לא נורו רקטות על ישראל ועדיין המפגינים מהשמאל זכו לביקורת חריפה ואלימה מצד בריוני הימין ברחובות שבשיאה נזרק הרימון שהרג את אמיל גרינצווייג.
    ההפגנות בתל אביב כנגד המשך המלחמה ברצועת עזה אינן (!!!) בעד האויבים (אלא אם מאות אלפי הילדים ברצועת עזה נתפסים מבחינתך כאויבים). המפגינים אינם מתנגדים להפעלת יכולות המגן של צה״ל (כיפת ברזל) אלא להפעלת הכוח ההתקפי באופן בלתי מידתי בעליל.
    כדאי להפריד בין האויב (העזתים שיורים רקטות אל עבר תל אביב) ובין התושבים החפים מפשע ברצועת עזה (חבר הכנסת פייגלין כתב בפייסבוקו – אין חפים מפשע ברצועת עזה).
    בהפגנות זועקים את זעקתם של החפים מפשע בעוטף עזה וברצועת עזה. אתמול נכחו בהפגנה אנשים שחיים בעוטף עזה ומסרבים לקבל את הטענה שאין פתרון לבעיה זולת הפעלת כוח שמביאה לחורבן והרס ברצועת עזה.
    חברי הכנסת הערבים לא מטיפים בעד האויב (העזתים שיורים את הרקטות אל עבר ישראל) אלא בעד האוכלוסיה האזרחית החפה מפשע ברצועת עזה וגם בעד האוכלוסיה האזרחית החפה מפשע בישראל.
    אנחנו לא נמצאים במלחמת קיום, ההשוואות למלחמת העולם השניה משוללות יסוד ויש בהן זרעים שמצמיחים את הכחשת השואה או לחלופין מביאים את תומכי הפלסטינים לטעון שישראל היא מדינה נאצית שמבצעת השמדת עם.
    בארצות הברית, אגב, מתביישים באותו פרק מההיסטוריה האמריקנית שבו נשלחו למחנות ריכוז אזרחים יפניים.
    אין דבר כזה חופש ביטוי קיצוני, הזוי, מטורף, חסר תקדים.
    מי מגדיר מיהו הקיצוני, ההזוי, המטורף ?
    בעיני פייגלין קיצוני, הזוי ומטורף יותר מזועבי אבל אני לא מעלה על דעתי את השתקתו.
    גדעון לוי הוא אחד העיתונאים החשובים בישראל. דבריו חשובים משום שהם מהדהדים במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות. אם ביקורתו החריפה אודות הטייסים היתה חסרת ערך ולא נוגעת בעצבים חשופים ומרעידה נימים של מוסר ומצפון אז מעטים היו מתייחסים אליו ולא היתה מתעוררת המהומה התקשורתית.
    אני מרשה לעצמי להניח שעוד שנים רבות ידובר בטקסט הזה בקורסי הטייס ובטייסות הקרב. יותר מכך – אילו הטייסים שהשתתפו בתקיפות שהביאו לחורבן ולהרס ברצועת עזה היו מצטרפים לכמה שעות לכוחות שפועלים בתוך הרצועה, אין לי ספק שהטייסים היו נרעשים ונדהמים מעוצמת ההרס והחורבן שהם גרמו לו.
    ועוד לא הזכרתי את מאות הילדים שנהרגו ואת המשפחות הרבות שהוכחדו באותן תקיפות (האחרונה שבהן בשבת בבוקר בחאן יונס, דקות לפני שנכנסה לתוקפה הפסקת האש. שמונה עשר בני משפחה אחת נהרגו, כולל אחד עשר ילדים).
    אי אפשר לומר באותה נשימה את שמו של גדעון לוי ואת שמה של עמירה הס. גדעון לוי לעיתים יושב על הגדר, רגל בו רגל שם, מבחינה רגשית אבל הוא לחלוטין משלנו. עמירה הס חצתה את הקווים מבחינה רגשית והיא אדישה לחלוטין לסבל הישראלי. אין בגישה האנטי ישראלית המובהקת שלה משום ״בגידה״.
    יש הבדל בין האמירה ״טייסי צה״ל הם רוצחים״ ובין האמירה ״מוות לערבים״.
    אפשר להבהיר זאת באופן הבא : אילו הונפו בהפגנה בארצות הברית או בבריטניה שלט שבו היה נכתב ״טייסי חיל האוויר הישראלי הם רוצחים״ ולצידו השלט ״מוות ליהודים״ ברור לאיזה שלט היינו מייחסים חומרה גדולה יותר.
    באמירה ״מוות לערבים״ יש קריאה לפגיעה בהם.
    באמירה ״טייסי חיל האוויר הם רוצחים״ יש הבעת דעה שאפשר להתווכח אודותיה.
    האמירה ״מוות לערבים״ שקולה רק לאמירה ״מוות לטייסי חיל האוויר״.
    ראוי להבחין בין נאצות, קללות וגידופים שנכתבים בטוקבקים ובפייסבוק כנגד שמאלנים (פוליטיקאים, עיתונאים ואזרחים) ובין איומים גלויים לפגיעה באותם שמאלנים, איומים שכמותם התפרסמו שוב ושוב בשבועות האחרונים ומעוררים חשש שאנו מתקרבים אל ספו של רצח פוליטי נוסף.
    מי שטוען ש״חמאס משתמש בהם כחומר לדיפון בונקרים, כדי להשמיץ אחר כך את ישראל על-ידי הפצת תמונות של גוויותיהם המרוטשות״ לבו לא באמת נחמץ על ילדי עזה. רוב הילדים שנהרגו מתו בבתיהם או במקומות שבהם משפחותיהם חיפשו מקלט.
    חמאס איננו ארגון נאצי ממש כפי שישראל איננה מדינה נאצית. מי שמתעקש על הטענה הזו לא יכול לשלול את זכותם של אחרים לטעון טענה דומה כלפי ישראל.
    הניחו לנאצים, למלחמת העולם השניה ולשואה. חפשו טיעונים אחרים, טובים יותר.
    והערה לסיום : בימים רגילים, בתקופות שבין המבצעים והמלחמות, הימין המתנחלי דוחה בתוקף את הרעיון שמדינת ישראל צריכה להיות ככל המדינות ושהעם היהודי שחי כאן צריך להיות ככל העמים. והנה בשבועות האחרונים אני שומע וקורא את נציגי הימין המתנחלי דבקים ברעיון הזה ומקפידים להזכיר תקדימים ממלחמות שונות שניהלו במאה העשרים ארצות הברית, בריטניה, רוסיה. פתאום נעלמו הגישה של עם לבדד ישכון והתפיסה של העם הנבחר.
    לפתע הימין המתנחלי רוצה שנהיה כמו כולם.

    1. כשהשמאל אומר שלישראל מותר להילחם במחבלים, אבל הוא שולל כל דרך אפשרית בה ישראל יכולה לעשות זאת, ולא מציע שום דרך אחרת להילחם בהם, זוהי צביעות מן המעלה הראשונה.

      אפקטיבית השמאל קושר רק לישראל את הידיים, ובכך פועל לתבוסתה המוחלטת.

      המוסר וההגיון מורים לנו שמי שפועל מתוך אוכלוסיה אזרחית על מנת לבצע פעולה התקפית, הוא אחראי על מותם של אזרחים אלו, לא מי שמגן על עצמו מפני התוקפנות הבלתי מוצדקת. עם כל הצער שבדבר, הענקת חסינות לפעולה כזו, משמעה עידוד ארגוני טרור בשימוש במגנים אנושיים, והפקרת אזרחיך למות בידי הטרוריסטים.

  5. אבישי, יצאת גדול כשלא הזכרת את שמו של האדיוט ששונא מקלדות וטוקבקיסטים.

  6. Arnon

    You go and study some history

    In WW2 Japanese Americans all over the USA were put in detainee camps. (However the way the young Japanese Americans who wanted to prove their loyalty to the USA and served in infantry units in Europe and were highly decorated)

  7. אני מתנגדת לכך לחלוטין! כולנו יודעים טוב מאוד מה קרה בשנות ה-30 של המאה הקודמת כאשר קבוצה חולנית קראה מוות ליהודים והתארגנה בשם חופש הביטוי. צריך שתהיה דמוקרטיה מתגוננת בארץ, לא ייתכן שכל בן בליעל ינצל את הדמוקרטיה לרעה ויצא נגדה! אני גם מתנגדת לקריאה מוות לערבים, אני בעד דבר פשוט מאוד במקום זאת, הגירה של כל המוסלמים לארצות האיסלאם. האיסלאם הוא גורם אנטי דמוקרטי ואנטי אנושי בפרט, על כן אין מקום להכיל אותו.