העליונים פרצו את הדלת האחורית

בית המשפט העליון ביטל את חוק המסתננים והזמין בפועל את כל אפריקה לחצר האחורית של תל-אביב. בדרך הוא חשף את ארגוני זכויות האדם במערומיהם.

אריתריאה זה כאן; מסתננים חוגגים את יום העצמאות. האריתראי. צילום: תומר ניוברג, פלאש90

בואו נתחיל את השנה עם הכרת הטוב. ואני אסביר לכם למה אני מתכוון. בעיר בנגלור בדרום הודו יש תעשיית יין. כן, יין הודי. אחד הייננים ההודים תיאר את איכות היין מבנגלור כך: "אם תשוו את היין שלנו ליין הצרפתי האיכותי ביותר, אז עדיין לא הגענו לשם. אבל אם תשוו את היין שלנו ליין הצרפתי הגרוע ביותר, אז שלנו טוב יותר". תסכימו שזו דרך לא רעה להסתכל על חצי הכוס המלאה.

או קחו לדוגמה את מורכבות המציאות האנושית. מה באמת ההבדל בין טוב ורע? אולי באמת הכל בגוון אפור של כתלי בית משוגעים. סאלי המפטון אישה בת 64 משיקגו נקלעה לקטטת באר ומישהו רחום וחנון דפק לה בקבוק בירה לראש. התוקף נידון ל-12 שנה אבל סאלי חבה לו את חייה. בחדר המיון כשהרופאים בדקו את הפגיעה בראש בסי.טי, הם גילו גידול בגודל שזיף על המוח. גידול שאלמלא הפציעה לא היה מתגלה בזמן והיה הורג אותה. במקום, ניתחו אותה והצילו את חייה.

ואיפה הנמשל? אז ככה, כולנו זעמנו ביחד ובקצב אחיד על בג"ץ שביטל את חוק המסתננים. לעזאזל, אפילו נשיא בית המשפט העליון בכבודו ובעצמו כינה את הפסיקה "נשק לא קונבנציונלי". ובכל זאת יש טוב בהחלטה. לא בשל מהותה. כל בר דעת מבין שהסאב-טקסט של ההחלטה הוא שבית המשפט העליון הזמין את כל אפריקה לחצר האחורית של תל-אביב. שלא לדבר על סכנת פליטים מירדן וסוריה. חצי הכוס המלאה מקורה בשני תחומים. אלף, הזדמנות נוספת להשיל את המסכות מנשף המסכות של ארגוני זכויות האדם. ובית, כולנו תקווה שהכנסת תאלץ להשתמש ב"פסקת ההתגברות" בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי להציל את כבודה ועתיד המדינה.

הקרן החדשה למדינת כל מסתנניה

משנת 2008 אני משתתף פעיל בוויכוח על המסתננים. לכתוב על זה שוב, מרגיש לי כמו ללכת יום אחר יום לרופא שיניים כדי לעבור טיפול שורש באותה שן. אבל עצבים לא יעזרו פה. כי זה כמו לדפוק את הראש בקיר ולקוות שיהפוך לרך. באופן חד-משמעי אפשר לקבוע, שהמשותף לארגונים הפועלים למען מהגרי העבודה מאפריקה (מהאגודה לזכויות האזרח, ארגון סיוע לפליטים, מוקד הסיוע לעובדים זרים, המרכז לקידום פליטים אפריקניים, המרכז לפלורליזם יהודי, קו לעובד ורופאים לזכויות אדם ועוד) למעט העובדה שהם נתמכים כמובן על-ידי הקרן לישראל חדשה, הינה אידאולוגיה המקדשת סדר יום אזרחי עבור מדינת ישראל. מכבסת מילים לשאיפתם הלא כמוסה לשנות את פני המדינה היהודית עבור האידאל המופרך של מדינת כל אזרחיה.

מיד לאחר הפסיקה שמענו אותם מדברים בריש גלי על הענקת זכויות תושב למסתנני אפריקה. קרי, מחר הם יעתרו לבג"ץ בדרישה לתת לפולשים אזרחות. המציאות אינה מעניינת את קואליציית הארגונים כקליפת השום, הם אינם מתגוררים בדיוטא השלישית בגיהינום של התחנה המרכזית.

בארגוני הסיוע לא אוהבים את האצבע המאשימה המופנית לעברם. זו הסתה דמגוגית הם מתקוממים ומאשימים במחדל המסתננים את המדינה ואת הממשלה האכזרית של נתניהו המשסה אוכלוסייה חלשה בחלשה. יש לדייק. ממשלת נתניהו הייתה הראשונה שפעלה למיגור התופעה. הוקמה גדר בדרום בניגוד לעמדה המקצועית של משרד הביטחון (מגיע צל"ג לכלל ארגוני המודיעין שבזמן אמת נרדמו על האף וכהרגלם בקודש, פספסו איום רק מפני שלא נכנס לקופסה המקובעת של איומים משכבר הימים).

אבל בואו נחזור ל-2007, אל העתירה לבג"צ 7302/07 "מוקד הסיוע לעובדים זרים נגד שר הביטחון". עד 2007 צה"ל שמר על גבול מצרים וגירש מסתננים שניסו לחדור בנוהל "החזרה חמה". אלא שאז, המוקד ועוד שורת ארגוני זכויות אדם (כולם קשורים במימון וסיוע של הקרן החדשה לישראל וישויות זרות) עתרו לבג"ץ בדרישה לעצור את נוהל "החזרה חמה". המדינה נבהלה מהעתירה והורתה לחדול מהנוהל. העתירה הוסרה והגבול נפרץ לחלוטין. היכולת של מדינת ישראל להתמודד עם הבעיה ולו באופן חלקי בזמן שהמספרים היו נסבלים נמנעה.

טוב טעם בהפגנה למען המסתננים. צילום: תומר ניוברג, פלאש90
טוב טעם בהפגנה למען המסתננים. צילום: תומר ניוברג, פלאש90

סל קליטה למסתננים

"הפורום לזכויות פליטים" הוקם בסיוע הקרן החדשה לישראל. חברים בו האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, רופאים לזכויות אדם, התכנית לזכויות פליטים, אמנסטי אינטרנשיונל, א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט, המרכז לפיתוח פליטים אפריקנים וקו לעובד. הפורום פרסם מסמך ובו עקרונות מנחים "להגנה על פליטים ומבקשי מקלט במדינת ישראל". סעיף 9 במסמך קובע: "על מדינת ישראל להבטיח את זכותם של מבקשי המקלט והפליטים לקיום נאות בכבוד. בכלל זה יש להבטיח את הזכויות לעבודה, לדיור, לרווחה, לבריאות ולחינוך". סעיף 10: "על מדינת ישראל להגן על זכותם של פליטים ושל בני משפחתם לקיים חיי משפחה". סעיף 11: על מדינת ישראל לפעול למען שילובם של פליטים בחברה הישראלית, ולאפשר להם, לאחר פרק זמן שיקבע, לרכוש מעמד של קבע בישראל". שימו לב, לא רק זכויות סוציאליות מלאות כדיור, רווחה וחינוך אלא גם הקמת משפחה. ואז נראה אתכם מגרשים ילדים, כשבערוץ 2 כתבת ענוגת פנים תמחה דמעה.

הפרדת רשויות עכשיו

טיעונים המבוססים על הזהות היהודית ודמוגרפיה לא מדגדגים לארגוני זכויות האדם. הם לא ציונים. הזהות יהודית אינה רלוונטית לעולם הערכים המתקדם שלהם. אבל בואו נזרום איתם. בואו ונניח כי מטרת הארגונים מתגשמת, ישראל נכנעת וקולטת עשרות אלפי המהגרים מאפריקה, כולל סל קליטה, כולל הכל. ביטוח רפואי, זכות להקמת משפחה, מימון טיפולי הפריה ופונדקאות לחד מיניים. אבל מה יקרה, אם בעקבות ההחלטה ההיסטורית לקלוט עשרות אלפים, עומדים לנו על גדר הגבול 100 אריתראים או 10,000? האם למישהו יש בכלל ספק שארגוני זכויות האדם יעתרו לבג"ץ בדרישה לאפשר את כניסתם. ומה נעשה כשיעמדו על הגבול בגולן אלפי פליטים או על האין גבול עם ירדן (400 ק"מ גבול, יותר ממיליון וחצי פליטים בממלכה עד כה). גם אם נתעלם מהתזה השנואה עליהם לפיה הם מבקשים להכריע את זהותה היהודית של המדינה לטובת חברת כלל אזרחיה באמצעות יבוא מבחוץ, הרי שבפועל אם תתממש המדיניות החומלת שלהם (על חשבון אחרים כמובן), מדינת ישראל תוכרע בזרם פליטים טקטוני. ומזה כבוד בית המשפט הנעלה, התעלם.

זוכרים כיצד לפני שלוש שנים סערה הארץ בשל האיום על בית המשפט העליון כשהועלתה הצעת חוק לפיה מועמדים לבית המשפט העליון יעברו שימוע בפני הכנסת. בני האור יצאו למלחמת מאסף בבני החושך. עצומות נחתמו, עיתון 'הארץ' רטט, אישי רוח בהתקף פאניקה התראיינו בכל תחנות הרדיו, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס ואחרים העלו מהאוב את גרמניה של שנות השלושים וכל זאת על שום מה? על הניסיון הלאומני, הבוטה, הנפשע, הרודני של חברי הכנסת להתערב בעבודת בית המשפט, להשפיע על בחירת השופטים, לנגוס באקטיביזם השיפוטי מבית מדרשו האולטרה מתקדם של הנשיא בדימוס הנשגב אהרון ברק. האליטות הישראליות התגייסו למערכה. הפשיזם כאן, ואם לא הפשיזם, המקרתיזם, ואם לא המקרתיזם, אז איזה איזם אחר. ההצעה לערוך שימוע לשופטי בית המשפט העליון בפני בית המחוקקים התקבלה כעילה למלחמת מצווה, ונתניהו הבהיר – היה לא תהיה.

בג"ץ פסק גם את דינם; תושבי דרום תל אביב בהפגנה, 2013. צילום: יונתן זינדל, פלאש90
בג"ץ פסק גם את דינם; תושבי דרום תל אביב בהפגנה, 2013. צילום: יונתן זינדל, פלאש90

רודנות הנאורים

אז ככה, פסיקת בג"צ משיבה אותנו אחורה בזמן לאותו פולמוס ואל אותו צרפתי עתיק יומין בשם מונטסקייה שתרם למחשבה הדמוקרטית את עיקרון הפרדת הרשויות. אחד מאבני הבסיס של עיקרון הפרדת הרשויות הינו שרשות אינה ממנה את עצמה. הרשות המחוקקת, הכנסת, נבחרת על ידי העם. הרשות המבצעת, הממשלה, מתמנה על ידי הכנסת והרשות השופטת? ברוב מדינות העולם המערבי (גרמניה, הולנד, יפן, ארצות הברית וכו') אין לרשות השופטת דריסת רגל בהליכי מינויה. ואילו אצלנו (ובהודו) יש פתרון ישראלי קלאסי – ועדה הכוללת את נציגי שלושת הרשויות.

מזה למעלה מעשרים שנה שבית המשפט העליון משמש בפועל כבית דין לחוקה. זו למעשה המהפכה החוקתית של אהרן ברק. האיש המבריק עקף את הכנסת ואת הממשלה ונטל לבית המשפט סמכויות השמורות למשל בבית המשפט העליון האמריקני, דהיינו הסמכות לפסול חוקים ולהתערב בהחלטות ממשלה. בניגוד לבית המשפט העליון האמריקני שבסמכותו לפסול חוקים המנוגדים לחוקה אולם שופטיו מתמנים בידי הרשות המבצעת ועוברים שימוע בבית הנבחרים ולכן משקפים ברמה כזו או אחרת את יחסי הכוחות הערכיים והפוליטיים בארצות הברית; בישראל המדד המוסרי ערכי של בית המשפט היה מדד ברק וכוחו העצום בוועדה.

חלק הארי של האליטות הישראליות צדדו במהפכה החוקתית משום שראו בה איזון לעריצות הרוב והשלטת תפיסה נאורה. פסיקת בג"ץ לביטול חוק המסתננים הוכיחה שבית המשפט משמש בפועל כבית דין לחוקה ולכן הרכבו חייב לשקף את העם, אחרת מדובר ברודנות רעיונית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

10 תגובות למאמר

  1. בקרוב, ת"ז כחולות לסודנים להצבעה בקלפי למר"ץ

    ————————————————————–
    _

    "ביטול חוק המסתננים" פס"ד מתואם של בג"ץ, אחרי שאישר את "חוק וועדות הקבלה בקיבוצים ובמושבים" ובכשלושים שכונות בצפון ת"א כדוגמת צהלה ושכונת אפקה,

    ומה שנו רבותינו ?

    יקבלו המסתננים תעודות זהות כחולות, בחסות המוסד והשב"כ, יצביעו למר"ץ שאפשרו להם לשבת בבטחה במעוזי הימין בדרום ת"א…

    אל יחסמו לגור בשכונות הצפוניות של ת"א, היכן שיש ועדות קבלה, כולל בקיבוצים ובמושבים…

    ובעתיד ניתן יהיה לגייס את הסודנים, לצה"ל בכל המקומות בהם ה"אליטות הקיבוציות" יסרבו לשרת….

    ובא לציון גואל….

    1. ניצחון פירוס. עוד ניצחון כזה ואבדנו

      הבג"צ הפך להיות מקפצה ציבורית – פוליטית לארגוני השמאל
      מרדכי ליפמן

      לפני מספר ימים (22.9.14), ביטל בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, החלטה של הכנסת. הוא הורה על ביטול "חוק המסתננים", בפעם השנייה. צהלתם המתגלגלת של ארגוני שמאל למיניהם וזו של אלה אשר הגישו את העתירה לבג"צ, ליוותה החלטה זו. "הניצחון הזה הושג תחת ידה המנצחת של הקרן לישראל החדשה. הצוהלים לא הבינו כי הוא בבחינת נצחון פירוס. העובדה שהחוק החדש היה מתוקן ומידתי, "לא הזיזה", לששה מבין שופטי ההרכב, וכאמור החליט ביהמ"ש (מול שלושה מתנגדים ובראשם השופט אשר גרוניס), לבטלו. למעשה ביטל בכך העליון החלטה שלו עצמו בתביעתו מהממשלה להציע נוהל אחר לטיפול בבעיה הממררת את חייהם של עשרות אלפי תושבים בדרום תל אביב.
      בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, עושה בחקיקה של הכנסת כבתוך שלו. באימוץ דפוסי פעולה כאלה, הופך המוסד החשוב הזה, את עצמו לפלטפורמה, לבסיס, להמראה ציבורית, לכל מיני ארגוני שמאל. כאן הם יכולים למכור את מרכולתם הפסולה, לאחר שנכשלו ב"מכירתה" לציבור, בכל דרך אחרת, וגם לאחר שנכשלו להעבירה בכנסת ישראל. "מכירה" זו תופסת, לא רק בישראל, אלא גם בחו"ל. באמצעותה ותחת כיסוי טרמינולוגי ומניפולטיבי, הפורט על רגשות הפוליטיקלי קורקט, של אנשים תמימים בארץ ובעולם, דווקא נרמס החוק בדבר כבוד האדם וחירותו, ככל שהדבר מתייחס
      לכבודם ולחרותם של תושבי דרום תל אביב. העובדה שהם הפכו לכלואים בבתיהם שלהם, קיבלה עכשיו גושפנקא דווקא בעליון… מתברר, על פי גרסת האחרון, שלרוב אין זכויות. זכויות יש רק למיעוטים.
      ויש קונים לרוב לפסולת זו. על פי דפוסי פעילותו, לבג"ץ, מושגים כגון קיומו וביטחונו של עם ישראל אומרים מאומה. בין כתליו ותקרותיו הגבוהות והרחוקות, רווחת אווירה של התעלמות מוחלטת מהאפשרות של הצפת מדינת ישראל במאות אלפי מסתננים. אם נשים לב לפוטנציאל הגנוז במספרה של התופעה ושל פליטות עבודה מאפריקה. כך מוכנסים רבבות תושבים של מדינת ישראל לתוך תוכו של אסון חברתי, לתוהו ובוהו של פשיעה ועבריינות ברחובות דרום תל אביב ובשאר אזורי הארץ.

      בנפרד מהנושא המיוחד והכאוב הזה, נוהג הבג"צ בחוקי מדינת ישראל, אותם חוקקה הכנסת, שנבחרה כדין על-ידי העם, כאילו הם המלצה בלבד כאילו הם עשבים שוטים. הם הופכים בידיו לחומר ביד היוצר. את דגל הביזוי הזה נושאות קבוצות חתרניות מהשמאל הקיצוני. הן כידוע ממומנות מכספים של ארגונים זרים העוינים את מדינת ישראל. ועוד לא עסקנו בבירור השאלה אם כספים הקשורים בנפט הערבי מעורבים גם הם בתהליכים האלה.
      התוצאה היא שרצון העם נכתש על-ידי מיעוט זעיר בו, ומקבל את האישור הסופי לכך על ידי בג"ץ, תוך עקיפה של הכנסת כמייצגת של רצון העם.
      כדרכה בקודש העמידה גם הפעם הקרן לישראל החדשה, סוללה של משפטנים שתמכה בפניות לבג"צ.
      ניצחון פירוס. עוד ניצחון כזה ואבדנו

      סיפור מרתק שלקח בצידו, מספר על מנהיג צבאי מוכשר, פירוס מלך אפירוס. הוא הגיע אל השלטון
      בממלכה קטנה (אפירוס, 297-), הפך אותה למעצמה בזכות צבא קשוח וחיילים אמיצים. יצא להלחם ברומאים בסיציליה. כאן נתקבל כמושיע. הביס את הרומאים פעמיים. אבל גם "גמר" את צבאו. על כך אמר למקורביו: "עוד ניצחון כזה ואבדנו". ואכן כך היה. ולא נפרט. משפט זה הפך להיות אורים ותומים לכל מצביא, מדינאי ואיש ציבור. גם שופטים, מכובדים ככל שיהיו, אמורים לשית אליו את לבם.

      סמכויות בית המשפט העליון אמורות להיות מוגדרות מחדש על ידי הכנסת. בית הנבחרים אמור לחוקק את חוק יסוד: בית המשפט העליון. בחוק זה יוגדרו במדויק האיזונים החוקתיים והדמוקרטיים, וכמובן חלוקת התפקידים בין הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת. כאשר נשמר מכל משמר, תפקודה של הכנסת כסמכות העליונה המייצגת את העם. בית המשפט העליון, יהיה רשאי לפעול אך ורק במסגרת החקיקה. כצעד משלים יש להקים בית משפט עליון לחוקה. פניות לבג"צ אמורות להיות מופנות אך ורק אליו בשל ההיבט המשפטי הנרחב הנובע מהדיון ומההחלטות השיפוטיות הניתנות לגביהן.

      הפרדת סמכויות זו בין ביהמ"ש העליון ובין ביהמ"ש לחוקה תאפשר סופסוף למערכת המחוקקת ולמערכת המבצעת, לנשום לרווחה, להסיר מעל צווארם את עניבת החנק המשפטית, הפוגעת בצרכים ובאורח החיים של הרוב במדינת ישראל.
      על המוסד הזה יש לשמור מכל משמר. תופעות פסולות כמו נפוטיזם, העדר ענישת מינימום, תופעות של "שמור לי ואשמור לך", פסיקות, אולי בתום לב, המרחיקות לכת מאד מבחינה פוליטית, כל אלה שוחקים את אמינותו של מוסד חשוב ויקר זה. דווקא לשם כך על הממשלה והכנסת להעמידו סוף-סוף על מקומו, אחרת תאבד כליל מדינת ישראל את אופייה הציוני, יהודי והדמוקרטי.

      [email protected]

  2. אראל שנה טובה.

    לא הבנתי מה אתה רוצה לומר?

    אתה בדיוק משחק לידים של השמאל הנאור – מגדל השן שאתה מתאר.
    אתה העלה תאנה שלהם.

    במאמרים שלך אתה מסביר למה הם לא בסדר ומה הם עושים לא נכון וכו'ו וכו'

    אתה לא מעלה פתרונות שמעניינים אותי כאזרח פרטי (הפגנות וכו') וגם הרעיונות שאתה מעלה הם לא יישימים או שיהיו ישימים בעוד שנים רבות אם בכלל.

    בנתיים, אנא אנו באים?

    צר לי עליך אחי הקטן, אבל אלו ממגדל השן עושים ממך חוחא והיטלולה.

    אתה גם מנסה לשחק איתם בכלים שלהם והפועל היוצא הוא שאתה משמש כלייצן חצר בתומך (תום ליבך) ואחר כך, אתה מתלונן למה הם התנהגו ככה בכתבה ושהוצאו דברים מהקשרם וכו' וכו'

    גם עכשיו בכתבות שאתה כותב (אוהב מאוד את השפה שאתה כותב בה) אתה רק מתלונן.

    אתה מתחיל לאכזב.

    זה בדיוק הזמן לחזור בתשובה, תחילת שנה חדשה.

    אוהב לקרוא את מה שאתה כותב הרבה הרבה.

    שנה טובה לך,

    1. תקרא בוויקיפדיה מי זה אייל גרוס . לפי מה שכתוב שם, מדובר בתאום של חגי אלעד.

  3. מישהו יכול להסביר לי למה לא לשפוט את המסתננים על העבירה שביצעו- כניסה למדינה באופן לא חוקי..
    אם המחוקקים רוצים הם גם יכולים להעלות את העונש המינימאלי?

    הנה לשון החוק:
    10) א) מי שבא לישראל ונמצא שאינו רשאי להיכנס אליה, רשאי שר הפנים להרחיקו מישראל.

    ב) קצין ביקורת- הגבולות רשאי להחזיק אדם כזה במקום ובאופן שקבע שר הפנים עד ליציאתו מישראל או עד להרחקתו ממנה.

    ג) רב-החובל של אניה והאחראי על אוירון, על רכבת, על מכונית או על כלי-הסעה אחר שבאו לישראל, חייבים, לפי דרישת קצין בקורת-הגבולות, להסיע מישראל כל אדם שבא באותו כלי-הסעה על מנת להיכנס לישראל ונמצא שאינו רשאי לכך.

    וגם:
    עבירות

    12) העושה אחת מאלה:

    1) נכנס לישראל, או יושב בה, בניגוד לחוק;

    2) נותן ידיעה כוזבת כדי להשיג, לעצמו או לאחר, אשרה לישראל או רשיון לעבוד בה;

    3) מפר תנאי מהתנאים שנקבעו באשרתו או ברשיון-הישיבה שניתנו לו לפי חוק זה;

    4) עובר על הוראה אחרת של חוק זה או של תקנות שהותקנו על פיו, דינו- מאסר שנה.

    אז למה היה צריך חוק חדש?

    1. !כי חוק יסוד (כבוד האדם וחירותו) גובר על כל חוק אחר

  4. בכל 2013 והמחצית הראשונה של 2014 נכנסו לישראל בערך 200 מסתננים.
    מה הממשלה עשתה בזמן הזה? האם ניצלו את הזמן לשפוט את האלפים שגם פה? למה השקיעו מיליארדים בכלא אבל לא זרקו 20-30 מיליון כדי לתגבר את בירור המעמד? כל מה שבג"ץ קבע זה שאסור לשלוח לכלא בלי משפט, למה לא שפטתם?

    עד מתי הממשלה תגרור רגלים כי יודעת שבסוף אפשר יהיה להאשים את בג"ץ?

  5. "כל אפריקה".
    עד עכשיו די הסתדרה לי התיאוריה, לפיה אראל סג"ל הוא בסך הכל אדם חכם, שפשוט לא מסוגל להפגין חמלה כלפי לא-יהודים. כמו שלאורך ההיסטוריה היו אנשים חכמים שפשוט לא היו מסוגלים לגלות חמלה כלפי כן-יהודים.
    אבל עכשיו התיאוריה התמסמסה. כלומר – סג"ל עדין נטול לב כלפי לא-יהודים, אבל החוכמה שהובילה אותו לפחות לטעון טיעונים סבירים ולא דמגוגיים נעלמה.
    חמישים אלף מבקשי מקלט, פחות מאחוז מאוכלוסיית המדינה, נראים לו איום דמוגרפי.
    אירגוני הסיוע, שמדברים על חיפוש פתרונות לאלו שכבר כאן, וקביעת מדיניות לעתיד כולל הגדר שכבר הוקמה – מוגדרים אצלו ככאלו המנסים להביא לכאן את כל אפריקה ולשנות את אופיה של המדינה.
    הצעת פתרונות, המתחשבים באמנת הפליטים – לא בבית ספרו של סג"ל.
    מחשבה שחור-לבן, לפיה אם לא נגרש את כל מבקשי המקלט תלך לנו המדינה – בהחלט בבית ספרו.
    אבל זה בסדר, הקהל הימני נוטף הגזענות, שלא קרא או לא הבין את "הלשון השוודית" של אלתרמן, יקנה את הדמגוגיה הזו בלי בעיה. והפליטים ותושבי דרום תל אביב ימשיכו לשלם את המחיר, אבל מה'כפת לו לסג"ל.

  6. לאראל – הערה קטנה.
    אנא הימנע מלהשתמש בקלישאה "נחשפו במערומיהם".
    ארגוני השמאל לא ממש מתאמצים להסתיר את מעשיהם.
    לאמר עליהם דבר כמו "נחשפו במערומיהם" משול לאמירה זהה על אנשים עירומים בחוף נודיסטים.