אחוזי העתקות בקרב סטודנטים ערבים גבוהים בהרבה מאשר סטודנטים יהודים. 90% מהניצבים בפני ועדת משמעת במוסדות להשכלה גבוהה בצפון הם ערבים. ממה נובע הפער?
סטודנטים ערבים בישראל מגלים חוסר יושרה אקדמית הרבה יותר מאשר עמיתיהם היהודים. המסקנה הזו עולה מבדיקת נתוני הסטודנטים העומדים לדין בפני ועדות המשמעת של המוסדות להשלכה גבוהה – רובם בני מיעוטים, בלי פרופורציה למספרם היחסי בקרב אוכלוסיית הסטודנטים.
למרות שמדי פעם כלי התקשורת מדווחים על "פרשיית העתקות" בבתי ספר ובאוניברסיטאות, הכתבים משתדלים לא לגלות את זהותם האתנית של המעורבים בדבר. אך במשרד החינוך יודעים היטב שבסוגיית העתקות במבחנים קיימת בעיה במגזר הערבי.
בדו"ח פנימי של משרד החינוך משנת 2009 אפשר לראות בבירור את אחוז הנבחנים שבחינותיהם סומנו כ"חשד" מכלל הנבחרים. לרוב מדובר בכ-10% מכלל הבחינות במגזר הערבי, פי 4 מכמות הנבחנים "החשודים" במגזר היהודי. אחוז הנבחנים החשודים מגיע לשיאו בקרב תלמידי י"ב מהמגזר הערבי, הבדואי והדרוזי. 18% מכלל הנבחנים בקרב תלמידי י"ב במגזר הערבי סומנו תחת הקטגוריה "חשד" בדו"ח הפנימי של משרד החינוך. כשאחוז כל כך גדול בקרב תלמידי תיכון מהמגזר הערבי מרמים בבחינות הבגרות לא פלא הוא שמגמה זו ממשיכה גם במוסדות להשכלה גבוהה.
"ההשלכות של התופעה הזו הן כל כך שליליות שהן פוגעות בצורה קשה מאוד בהתפתחות של החברה הערבית", אומר ל'מידה' ד"ר סלימן חוולאדי מרצה במכללת אל-קוואסמי שבבאקה אל-גרביה ובמכללה האקדמית לחינוך "קיי" שבבאר שבע. "מי שמסגל לעצמו תרבות של העתקות בתיכון בדרך כלל ייבא אותה למוסדות להשכלה גבוהה ואחר כך לאזרחות ואנחנו רואים את התוצאות. זו תופעה שהולכת וגדלה ואני רואה אותה בחומרה ודאגה רבה".
חוואלדי, שמאחוריו שנים רבות של ניסיון חינוכי בבתי ספר תיכונים במגזר הערבי, חבר לד"ר יהודה פלד, ראש החוג ללימודי מידע במכללת הגליל המערבי, על מנת לנסות להבין מדוע סטודנטים ערבים מעתיקים יותר מיהודים. המניע העיקרי שגרם להם לצאת למחקר היו הנתונים הקשים שהגיעו לידיהם. 90% מהסטודנטים שהופיעו בפני ועדות המשמעת בשלושה מוסדות להשכלה גבוהה בצפון שנבדקו בין השנים 2002 – 2007, היו בני המגזר הערבי; הרבה מעבר לחלקם באוכלוסיה: הסטודנטים הערבים באותם מוסדות מהווים 35% מכלל הלומדים. בבדיקה נוספת של שישה מוסדות לימוד בצפון כולל אוניברסיטת חיפה בין השנים 2005 עד 2010 הראתה שהתוצאות העגומות חזרו על עצמן.
רמאות כבדה
מחקרים מראים כי רוב הסטודנטים חוטאים לפחות פעם אחת בחוסר יושרה בדרך על התואר. במחקר אחר שערך פלד התגלה כי 95% מהסטודנטים, ללא הבדל מוצא, לא היו נקיי כפיים לחלוטין. למרות זאת, טוען פלד כי הנתונים במגזר הערבי חמורים יותר: "באקדמיה נעשים מחקרים משנות ה-80 על תופעת חוסר היושר בקרב הסטודנטים. המחקרים מראים באופן קבוע שלמעלה מ-85% מהסטודנטים בעולם בשלב כזה או אחר מרמים. אין מלאכים כמעט באקדמיה. אבל השאלה במקרה דנן היא שאלת החומרה. על מה הסטודנטים במכללות והאוניברסיטאות מוגשים לוועדות המשמעת? בדרך כלל אלו על הדברים הכבדים מאוד שגובלים בתחום הפלילי. כלומר, גניבת מבחנים, עבודות סמינריון גנובות, או שמישהו אחר עושה למענך את העבודה. על דברים קטנים, או שהמרצה מוריד נקודות או שזה נגמר ב- 'נונונו'. סטודנטים שמופיעים בפני וועדות משמעת מגיעים על חוסר ישרות משמעותית, זו רמאות כבדה".
אז מדוע סטודנטים ערבים מרמים יותר? 367 סטודנטים ממכללות בצפון (אחת מהן מכללה ערבית) שהועמדו בפני ועדת משמעת נשאלו על ידי ד"ר חוואלדי ופלד על סוגיית הרמאויות באקדמיה. רובם המוחלט של הנשאלים והמרואיינים היו סטודנטים ערבים (מוסלמים, נוצרים, בדואים ודרוזים) ואילו 87 מתוכם היו יהודים. הנשאלים הערבים הראו סובלנות גבוהה יותר לחוסר יושרה אקדמית מאשר הנשאלים היהודים. נשאלים ערבים העלו יותר תירוצים על מנת להצדיק את תופעת הרמאויות מאשר נשאלים יהודים.
בסיבות להצדקה בין הקבוצות התגלו פערים מסוימים. בעוד שהסטודנטים היהודים ציינו סיבות כמו "לעזור לחבר", או "עומס אקדמי" הסטודנטים הערבים הדגישו את "הלחץ המשפחתי והסביבתי", "פערים או חוסר בידע וקשיים בהתמצאות בחיפוש אחר מידע" וגם שזהו "מנהג נפוץ ומקובל" להשתמש בעבודות של אחרים.
"הנושא של קבלת תואר או תעודה במגזר הערבי", אומר חוואלדי, "נתפס אחרת במגזר הערבי, הסטודנט הערבי חש שלתעודה יש משקל כבד בעיני אחרים, בעיני המשפחה וסביבתו הקרובה. השדר הוא שהוא חייב להצליח לא משנה איך. זה הפך להיות סמל סטטוס".
לקצר את הדרך בכל מחיר
"אני קורא לזה הישרדות", אומר פלד, "המרכיב של הישרדות כמיעוט הוא מאוד רלוונטי לפי מה שראינו במחקר. יש כאן מיעוט שנמצא בסביבה לא אוהדת ובמקום נמוך יותר משאר החברה. משפחתו שולחת אותו לאוניברסיטה תוך מאמץ מאוד גדול כלכלית ללמוד. ברור שהתחושה היא שאסור להיכשל. אני מזכיר שהיו פרסומים בעבר גם על העלייה הרוסית בשנות ה-90 באותו עניין של יושרה אקדמית. כלומר, מיעוט בסביבה לא אוהדת שנמצא במקום נמוך יותר צריך לשרוד. אם משפחה שולחת את ילדיה תוך מאמץ מאוד גדול ללמוד, לילדים ברור – להיכשל לא בא בחשבון. אבל ישנם פערים שמכריחים חלק מאותם סטודנטים לקצר את הדרך בכל מחיר".
מעבר ללחץ המשפחתי ישנם קשיים אובייקטיביים של שפה והרגלי למידה המקשים על הסטודנט הערבי. "לסטודנטים הערבים יש עברית מבית הספר. כשהם מגיעים לאוניברסיטה, העברית הופכת להיות קצת יותר מסובכת", אומר פלד, "הם מבינים את המשפטים והמילים אבל לא פעם מתקשים להבין מה משתמע מאחורי זה. מרכיב נוסף בקושי של הסטודנטים הערבים הוא סוגיית הרגלי הלמידה. בתיכונים הערבים רגילים ללמידה משננת, למידה חוזרת למידה שבה המורה מכתיב את הקצב והם צריכים בעיקר לדעת את החומר ולפלוט אותו. בגדול, זו גישה בעייתית שקיימת בכל מוסדות החינוך בישראל. אבל כשבאים למערכת, והמרצים, ואני מקווה שכך הם פועלים, מנסים לגרום לסטודנטים לחשוב בעצמם, להגיב, להתווכח ולא להסכים איתם – זה שינוי שאם לא מודעים לו קשה להיכנס לעמדה המחשבתית הזו וצריך לעבור שינוי. תוסיף לזה את העלות הכלכלית, הפחד משנה רביעית בגלל כישלונות והדרך לחוסר יושרה אקדמית מאוד קצרה".
האם קיימת תפיסה אידאולוגית יותר, הסבורה שמכיוון ש"אנחנו הערבים מיעוט מופלה" מותר לרמות?
"היו סטודנטים שאמרו את זה", מספר חוואלדי, "מפלים אותנו לרעה אז למה שלא נעתיק – הטיעון הזה נשמע, אבל זה לא מה שחזר אצל רוב רובם של הסטודנטים. הגורם הזה קיים אבל לא יצא ממנו הרבה עשן. הנושא הכלכלי, הלחץ החברתי והתפיסה שהעתקות זו נורמה מקובלת ונהוגה אלו המרכיבים העיקריים".
כתבי העת מציגים: צנזורה עצמית
חוואלדי ופלד מודעים לעובדה שמדובר בנושא רגיש במיוחד. משרד החינוך מתקשה להתמודד עם התופעה ובעידן הפוליטיקלי קורקט, שומר נפשו ירחק מאמירה המצביעה על חוסר יושרה בקרב קבוצה מסוימת. אבל חוואלדי ופלד טוענים שהטמנת הראש בחול רק תעצים את הבעיה. "אלו בעיות מורכבות מאוד", אומר חוואלדי, "תופעה כמו שוחד שקיימת בחברה הישראלית ובחברה הערבית לא מעט מתחילה מתוך היחס הסובלני לרמאות ולשקר. צריך להתמודד עם הנתונים הקשים גם אם הם לא נעימים".
פלד מגלה שכתבי עת אקדמיים הפנו עורף למחקר. "היה מאוד קשה לפרסם את המחקר הזה בכתבי עת", מספר פלד, "לא אוהבים מאמרים שיש בהם גוון מהסוג הזה. כשהטענה שקבוצה אתנית מתנהגת בצורה מסוימת זה לא פוליטיקלי קורקט. אז כתבי העת דחו את המאמר. אף אחת מהדחיות לא הייתה בסגנון שהמאמר לא היה כתוב טוב, או המתודולוגיה חלשה או הנפחים לא טובים. פשוט יש חשש לדבר על הנושא בקול. בסוף דחפנו את המחקר לכתב עת דרג ז'", צוחק פלד, "אבל הבעיה לא תיעלם".
קיים שירות אוטומטי לגילוי העתקות. קבוצת דירוג מקוריות בע"מ. חפשו בגוגל.
קיים גם שירות של אוניברסיטת סטנפורד בנושא
אבל עבודה קנויה אף שירות לא יזהה, וזה חלק לא קטן מחוסר התמימות בנושא
אוהד – למעט אם מישהו מטומטם מספיק כדי להגיש למרצה עבודה שכבר הוגשה לו בשנה לפני כן (קרה), או להעתיק עבודה שאפשר למצוא אותה בחיפוש אינטרנט לא מסובך מדי (כל הזמן קורה), ואגדה אקדמית מהר-הצופים, טוענת שפעם מישהו הגיש למרצה עבודה שאותו מרצה כתב כמה שנים קודם לכן.
חוקרים וקוראים יקרים – כמורה מורים המבלה לא מעט מזמנו ב"מגזר", אני רואה את הדברים כסינדרום. ילדים מגיעים לבתי ספר שלא באמת נותנים להם סיכוי כי ההנהלה נקבעת לפי החמולה ולא לפי הכשרון, המורים הם אלו שלמדו בבתי ספר כאלו בעצמם והשיגו 350 בפסיכומטרי ואחרי שגם העתיקו בבגרות – נכנסו ללמוד הוראה. כמובן שמורים הם לא יהיו לעולם אלא רק סטטיסטים בכתה… כואב לי הלב על הילדים שגדלים ללא כל סיכוי אמיתי להשתלב ולהצליח בראשותם של מורים שלא איכפת להם כלום חוץ מהשכר…
כמובן שיש גם בתי ספר אחרים, למשל במשולש – ושם החינוך הוא ברמה גבוהה וטובה. עד שמשרד החינוך לא יתעשת והאקדמיות (שמה שמעניין אותן זה הכסף…) תדרושנה לפחות 675 בפסיכומטרי כדי להירשם ללימודי ההוראה – ככה זה ימשיך, וככה זה ייראה. אל תתפלאו.
יש עוד גורם אחד, לפחות ממה שאני מכיר: הרבה יותר קל לאתר עבודות מועתקות של מי ששפת אמו לא עברית, כי פתאום העבודה כתובה בצורה אחרת לגמרי ממה שהסטודנט כותב ומתבטא. למי שדובר עברית מלידה הרבה יותר קל להתאים את ההעתקה לשפה שלו (אם כי גם סטודנטים כאלה נופלים ברשת לא פעם, תנוח דעתכם).
סיפור ידוע – בטכניון סטודנט זוהה כמעתיק, כנראה שבתור סטודנט ערבי לכתוב בס"ד בראש כל דף מעלה חשדות מסוימות
וכמובן, זכור לטוב אותו ח"כ מש"ס ששכח להחליף את הלשון מנקבה לזכר בעבודה שהגיש.
אל דאגה הכל בסדר תבדקו כמה מהם לא מתקבלים לעבודה בגלל היותם ערבים וככה מאזנים את המשוואה שולחים את כל הרוקחים שלמדו 5 שנים להיות בבית מרקחת לקרוא הוראות הרופא ולשלוף מהגירה תרופות .
אף אחד לא שולח אף אחד להיות רוקח.
זה היתרון של שוק חופשי, המעסיק יודע לנטרל העתקות גם אם מתוך סטיגמה.
אם כשבוגר תואר ראשון בהנדסת שקר כלשהו מגיע לראיון ולא יודע מה זה 1+1 הגיוני שלא יקבלו אותו.
זה שערבים מסכימים שכולם יודעים שהם שקרנים, ויש שם את עניין כבוד משפחה, הם יודעים לטפל במה שמטריד אותם.
העיקר לצעוק שכולם גזענים נגדם?
בטכניון בפקולטה להנדסה אזרחית בזמני, לפני 10 שנים , היו הערבים מדברים במהלך כל המבן ועונים בתרוצים עלובים למשגיחים . אבל אל דאגה בגלל שכולם מבינים איך הם עושים את התארים שלהם – בשוק התכנון הם כמעט לא קיימים – את הנזק שלהם תמצאו בעיקר בביצוע .
צר לי לאכזב אותך.
אני עובד מול אדריכלים ערבים רבים. חלקם יודעים מה הם עושים, וחלקם אין להם מושג מה הם עושים. אבל הם אדריכלים עם כל ההסמכות הנדרשות.
מה שטוב הוא שהם מתכננים רק לערבים, כך שאם בנין נופל – זה בנין שערבי תכנן עבור ערבי והבנין נפל על ערבים.
רק תבדקו את הבנינים בעזה שהופלו בצוק איתן, ותבינו לבד איזו איכות יש לאדריכלים ולבנאים.
אני אוהב איך שאתם עושים מספרים. רוב מוחלט ערבים?
כי 87 מ-367 סטודנטים זה 23 אחוז. אז 23 אחוז , לטענתכם זה זניח.
שזה בערך המספר שקיבל הליכוד בבחירות.
גם אם יש בעיה בערבים, האגנדה שלכם ברורה כמו האגדנה של בצלם.
הם משמאל ואתם מימין.
כולכם אותו דבר.
רוב מוחלט זה מעל 50% ואם אני אקח ביחס לאוכלוסייה, אז החישוב הוא הרבה מעל ה-77%
77 אחוז ערבים הוא רוב מוחלט לפי כל דעה. החישוב הזה אינו זהה למצב בבחירות שם יש מפלגות רבות והליכוד נהיה למפלגה הגדולה ביותר. אילו היו שורה של קטגוריות אחרות (וה23 היה המספר הגדול ביותר), אז לטיעונך היה שמץ של הגיון.
זה הכל בגלל אכיבוש,הגזענות והאפלייה!!
ואחר כך האקדמיה חושבת שבהורדת סף קבלה לערבים, למחלקות מסויימות (בראשם רפואה כמובן), הם עושים אפליה מתקנת.
בכך הם בעצם רק מגבירים את הפער בין הרמה של הסטודנטים לבין הרמה הנדרשת, ומעצימים את תופעת הרמאויות למיניהם, בגלל כל הסיבות שמופיעות בכתבה.
למנהלי האתר, בגירסת ההדפסה המאמר נקטע
אולי הסיבה ש90% מהעומדים בפני ועדות משמעת הם ערבים כי אותם פשוט תופסים בניגוד לסטודנטים היהודים?…
ככה זה גם בקיבוצים
לכן אין שאלון בחירה מרובה (אמריקאי), כדי שהמורות יוכלו לזייף את הציונים.
כך גם במבחני המיון שלהם לצה"ל, המאבחנות "מהמשפחה"
לרוב הקצינים במ"לים קב"א ודפ"ר מזוייף כשצריך גם הפרופיל.
שופט בכיר בדין משמעתי
משטרה צבאית, כלא 4, 400
Emba
סוד גלוי בכל מערכת ההשכלה הגבוהה שאין להתייחס ברצינות לציוני הבגרויות של בני מיעוטים. אני לא מדבר על שמועות, אלה על דברים מפורשים שנאמרו בכנסי מרצים על ידי מומחים בסדנאות להוראה.
סיפור שסטודנטית ערביה סיפרה לי בטכניון:
ראשית שבבגרויות בבית ספרה כמו בכל עיר מגוריה (עיר ערבית מובהקת בישראל), וכנראה בשאר בתי הספר הערביים, העתקות בבגרות הם חלק מהשגרה. המורים עצמם עוזרים בהעתקה, מחלקים תשובות, וכו', כדי לעזור לתלמידים להתקבל לאוניברסיטאות. על גבי זה תוסיפו את ההעדפה המתקנת.
ועכשיו לסיפור המעניין… שיטה בין הסטודנטים הערבים להעתיק בטכניון. זה היה בשנת 2000-2004 לפני הטלפונים החכמים, אז אני מניח שמאז השיטה השתכללה. כך השיטה: מספר סטודנטים ערבים טובים לא ניגשים למועד א' בכוונת תחילה. הם נשארים בחוץ בספריה בקרבת מקום לבחינה או בכיתה שלא בשימוש. תפקיד אחד או יותר מהסטודנטים הוא לצאת מהבחינה עם טופס השאלות, לשירותים, או ממש לפרוש מהמועד. אם יש טור א' וטור ב אז מוציאים שני טפסים. הטפסים מגיעים לסטודנטים הטובים שיודעים את החומר היטב ונשארו בחוץ בכוונה. הם פותרים ביניהם את המבחן מהר. יש להם גם את כל החומר פתוח לעזרתם. כשיש פתרונות מצלמים הרבה העתקים מהר ושמים בשירותים. סטודנטים ערבים שעושים את הבחינה הולכים לשירותים ולוקחים עותק של פתרון הבחינה. קל. כל זה בטכניון בשנת 2000-2004
זאת שיטה מוכרת מאז שהיינו בגן – מה הבעייה לאכוף את זה.
אני זוכר שעוד בילדותי כשהייתי בתיכון היו מורים שאכפו העתקות כאלו.
ההסבר שלי לתופעה הוא ששוב אנחנו לא מבינים את המנטליות, התרבות, אורח החיים והMINDSET של ערבים בכלל, והערבים בישראל בפרט. מי שרוצה להבין – מומלץ מאוד לקרוא את הספר "אלוהים ששונא". אני קראתי אותו באנגלית "A God Who Hates". יש כמה מוטיבים בהתנהגות שאנחנו בישראל חווים את התוצאות שלהם יום יום.
1. אי לקיחת אחריות אישית – כולם אשמים חוץ ממני. מותר לי לעשות הכל. המצווה היחידה שאללה מבקש שאעשה זה ג'יהאד.
2. שנאה מגיל אפס – חינוך לשנאה, לאלימות, לכוחנות
3. שוד,ביזה וחלוקת שלל. חלק בלתי נפרד מהתרבות הערבית. כאן זה בא לידי ביטוי במסירת עבודה שהיא לא שלי, או בהעתקה ממישהו אחר. ביום יום שלנו בישראל זה מתבטא בגזל אדמות בנגב, ובפשיטות בלתי פוסקות על משקים חקלאיים, וגניבות רכב. זה לא התחיל עם ה"כיבוש", זה עוד מימי האימפריה העותמנית "ומהגרי העבודה" הערבים שהציקו לחקלאים היהודים.
4. חוסר אמון מוחלט במערכות של המדינה. הנאמנות של הערבי היא למשפחה/חמולה/שבט ולאסלאם. המדינה שבה הוא חי והחוק שלה לא מעניין. תסתכלו בכל מדינות ערב סביבנו – במלחמות השבטים, העדות, הדת. על אחת כמה וכמה מדינת ישראל שהיא מדינה של יהודים בזויים.
לא לצנזר את האמת. פשוט תקראו את הספר. כל מה שחשבתם על ערבים – זה הרבה יותר גרוע. כתבה אותו אשה סורית – שגדלה וחיה בסוריה לפני המלחמה הזאת, והגרה לאמריקה.
סוף סוף משהו שם את הדברים בברור על השולחן – זו התרבות הערבית.
ולמה לא פשוט להעיף אותם אם נתפסו מעתיקים?
לא צריך התראות ולא כלום . אחד יעוף, שני יעוף והם ילמדו שיש תג מחיר לשקרים וההעתקות שלהם. לא צריך אפליה מתקנת ולא צריך לקבל את היכולת הנמוכה שלהם. אם אין להם דרישות מעצמם, שלא ילמדו באוניברסיטאות שלנו. למה שנוריד את הרמה בגללם? הרי אין כמו כפיות הטובה של הערבים. הם ינשכו את היד המאכילה. ילמדו, ישכילו ואחר כך ילכלכו עלינו בכל העולם. שום דבר טוב לא יצא לנו מזה שקידמנו אותם.
זה לא נעים ללמוד באווירה עויינת. מי צריך אותם בכיתות הלימוד שלנו? רק האיחוד האירופי דוחף לאינטגרציה שהוא בעצמו לא מצליח ליישם במדינות אירופה
רוב הרוקחים והרופאים שלהם בישראל הם בכלל עם תעודות מזויפות מירדן. רב הנסתר על הגלוי. הפקרות מגעילה. אנשים מוסרים את בני עמם בידי האויב בשם הליברליות והנאורות המזוייפת שלהם
נזקי הפוליטיקלי קורקט! ראוי שמישהו יכתוב ספר על נזקי הפי.סי. (מה אני? אני לא סופרת, רחוק מזה לדאבוני) כדי לאסוף את כל הפרטים לתמונה קשה אחת, אולי זה יעזור לנפץ את הבועה הזו מה שיותר מהר (ומקוה שלא בפרצוף שלנו). הנזקים הם להתנהלות החברתית התקינה ולצדק הנורמטיבי. ולא, אני לא מתכוונת להשמצת ציבורים סתם כשנוח ומתאים למשמיץ.