ראיון שהעניק לאחרונה חייל איראני ממשמרות המהפכה המשרת בסוריה, מספק הצצה נדירה למתרחש בשטח וחושף פרטים רבים שהמשטר מנסה להסתיר.
אלפי מתנדבים איראניים נלחמים בסוריה, מקבלים משכורות חודשיות וגם פיצויים למשפחות החללים • אך למרות המערך המאורגן והסיוע האווירי הרוסי, התקדמות איטית ניכרת במלחמה מול האסאלמיסטים הסונים. מדוע? • ראיון שהעניק לאחרונה חייל איראני ממשמרות המהפכה המשרת בסוריה, מספק הצצה נדירה למתרחש בשטח וחושף פרטים רבים שהמשטר מנסה להסתיר
"סד"כ הכוחות האיראנים בסוריה מונה כ-7,000 עד 8,000 חייל כאשר כל חייל משתכר 1,500 דולר לחודש. הכוחות שבים לאיראן אחת לשלושה-ארבעה חודשים לחופשה של חודש, וכל משפחה של חלל מקבלת מענק בסך 25 אלף דולר" – אלו רק חלק מהפרטים הבלעדיים שסיפק חייל משמרות המהפכה עלום שם, בראיון שהעניק לפני כחודש ליומון כיהאן; עיתון איראני אופוזיציוני היוצא לאור בלונדון וידוע בדרך כלל באמינותו. למרות חשיבותו, הריאיון לא זכה כלל להתייחסות בתקשורת המערבית.
ראיון זה מצטרף למידע רב שפורסם לאחרונה בתקשורת האיראנית האופוזיציונית אודות פעילותה הצבאית של איראן בסוריה. כאן המקום להזכיר כי אמינותם של כלי התקשורת האיראניים הגולים מוטלת לא פעם בספק, ולכן יש להתייחס למידע בזהירות. ועדיין, אפילו אם חלק גדול מהדיווח שלפנינו אמין, והצלבה עם מקורות חיצוניים מצביעים על כך שזהו המקרה, הרי שהוא שופך אור רב בדיוק על אותן נקודות ששואף המשטר האיראני להסתיר, וחושף את מאחורי הקלעים של הלחימה האיראנית בסוריה.
"מגיני המקומות הקדושים"
בכירי המשטר באיראן שבים ומדגישים שטהראן לא משתתפת בקרבות נגד דאע"ש, ג'בהת אל-נוסרה וקני חוגי המורדים הסורים. לשיטתם, טהראן רק משגרת יועצים ומדריכה את הכוחות הלוחמים. האסטרטגיה העיקרית שעומדת מאחורי ניסיון זה לטשטש את השתתפותה של איראן בלחימה היא הרצון למנוע עימות אזורי שיעי-סוני. עימות כזה, יציב את המחנה השיעי בעמדת נחיתות בשל היותו מיעוט בעולם האסלאם.
ואולם, העובדות בשטח מלמדות אחרת. בחודשים האחרונים מובילה איראן מערכה קרקעית נרחבת בסוריה במטרה לשחרר שטחים חשובים שנקרעו מידי שלטונו של אסד. התקשורת האיראנית אף מדווחת על בסיס קבוע אודות נפילת חיילים איראנים – קצינים בכירים לצד כוחות זוטרים – וכן מתנדבים, לצד פעילי מליציות שיעיות עיראקיות, אפגניות ופקיסטניות, הנתמכות בידי כוחות קודס של משמרות המהפכה. אלו מכונים בתקשורת האיראנית מדאפעאן-י חרם, "מגני המקומות הקדושים". זאת, למרות שהם נהרגים בחלב וביתר מוקדי הקרבות בסוריה, הרחוקים מקבר זינב בדמשק, אשר הם נקראים על שם הגנתו.
כך מספר החייל פרטים על מוקדי גיוס המתנדבים במחנות משמרות המהפכה:
משמרות המהפכה הודיעו שיש להם רק יועצים [בסוריה] אך אין זה כך. אם תיכנס בחשאי למחנות הראשיים של משמרות המהפכה תראה שמותקנים באופן פומבי שלטים של רישום מתנדבים מכל שורות הארגונים וכל חתכי הגילאים להצטרפות לכוחות מגני המקומות הקדושים.
כפי שהודלף בתקשורת המערבית, מפקד כוחות קודס במשמרות המהפכה קאסם סולימאני, המפקד על המבצעים של משמרות המהפכה מחוץ לאיראן והמופקד על המאבק להצלת אסד, ערך ביולי האחרון ביקור במוסקבה, שם נועד עם בכירים רוסים ובכללם פוטין אודות מצב הקרבות בסוריה. לפי דיווחים אלו, הביקור היה ציון דרך מכריע בהחלטת פוטין לשגר כוח צבאי לסוריה ולהשתתף באופן פעיל בקרבות. טהראן הכחישה נמרצות את הביקור במשך חודשים ארוכים, ובדצמבר 2015, כשחשה שהאווירה הבינ"ל מאפשרת זאת לאור התגברות פיגועי דאע"ש במערב, הודתה בקיומו. חייל משמרות המהפכה אישר בראיון את הרציונל שעמד מאחורי ביקור סולימאני במוסקבה, והסביר שהשיקול האופרטיבי שעומד מאחורי תגבור הכוחות הרוסים והאיראנים בסוריה הוא סיוע לצבא הסורי הקורס והבלתי מיומן בלוחמת גרילה:
קאסם סולימאני ביקר לפני שלושה-ארבעה חודשים ברוסיה ונועד עם בכירים צבאיים וכמה בכירים פוליטיים רוסים. גם רוסיה וגם איראן שואפות להביא לכך שבשאר אסד יישאר בשלטון. ואולם, התמשכות המלחמה צמצמה את המשאבים הפיננסים של ממשלת אסד. מצד אחד, בגלל הכמות האבדות הרבה של הצבא הסורי – הוא אינו מסוגל להמשיך את המלחמה לבדו. ישנם דיווחים רבים לפיהם הצבא הסורי סובל מדלדול חריף בסד"כ שלו. מאידך, יש כאן בעיה גדולה יותר והיא שכוחות דאעש וצבא סוריה החופשית וכן ג'בהת אל-נוסרה צברו ניסיון מספק והם כבר לא מכניסים עצמם למלחמות קלאסיות וישירות, אלא פוגעים בכוחות שתומכים באסד בצורה של [לוחמת] גרילה. באופן הזה ידיו של צבא אסד כבולות כיוון ששדה הפעולה שבו הוא בקי הוא עימות ישיר ולא [לוחמת] גרילה.
חיילים רבים יצאו מסוריה ביחד עם בני משפחותיהם. קבוצה אחרת [של חיילים] הוציאה את משפחתם מסוריה ונותרו לבד במדינה והם לוחמים. המחסור ביכולות צבאיות גרם לכך שרוסיה תומכת באסד מהאוויר ובאמצעות מטוסי קרב וטילים רחוקי טווח ואיראן תגברה את כוחותיה הקרקעיים כדי לגבות את צבאו של בשאר אסד. לפיכך, בנוסף לקצינים רמי דרג, משוגרים [מאיראן] לסוריה גם כוחות בדרג בינוני וקצינים זוטרים… הכוחות המשוגרים נשארים ביעד כשלושה-ארבעה חודשים ומקבלים קרוב לחודש חופש [באיראן].
מערך גיוס משומן
בעקבות האבדות שספגה איראן בקרבות בסוריה, חוקרים במערב העלו ספקות באשר ליכולותיהם הצבאיות של הכוחות האיראנים בסוריה. בראיון, סיפק חייל משמרות המהפכה פרטים מחדשים אודות אופן הגיוס וההכשרה של המתנדבים, הכולל גם הכשרות בסוריה ובלבנון, מן הסתם בשיתוף חיזבאללה:
בחלק מהטקסים וההתוועדויות הדתיות מחלקים מנשרים שקוראים להירשם להגנה על המקומות הקדושים. בכמה מסגדים מקבלים את המתנדבים. זהו רק סימבולי. מבין הכוחות המתנדבים, משמרות המהפכה מבצעים איתור קפדני ומשגרים אותם לסוריה לאחר הכשרה. על המתנדבים לעבור [הכשרות במשך] כ-45 ימים בכמה בסיסים בתוך טהראן כמו בסיס אמיר אל-מאמינין, וכן הכשרות ספציפיות בבסיסים בלבנון ובסוריה. חלק מהשיעורים הם תיאורטיים, כמו למשל לימוד השפה הערבית והכרות עם הגאוגרפיה בסוריה ובאזורי העימות. הרשימה של כל האנשים שמשוגרים, ואף המתנדבים, מגיעה לאישור המפקדה הכללית של משמרות המהפכה, שמתואמת עם לשכת המנהיג [ח'אמנאי]… אנשים רבים הגיעו לסוריה גם מבלי ששרתו [כלל] במשמרות המהפכה והם לוחמים שם.
למרות ההכחשות האיראניות בנושא השתתפות פעילה בקרבות בסוריה, באתרים שוליים בתקשורת האיראנית מתפרסמות מודעות בהן נקרא הציבור להירשם לטובת הצטרפות ל"מגני המקומות הקדושים" (ראו תמונה משמאל). בטפסים, נדרשים המעוניינים למלא פרטים אישים ולהשאיר דרכי התקשורת לטובת השתתפותו בקרבות בסוריה.
חייל משמרות המהפכה המשיך והסביר בראיון כי רק חלק מבין המתנדבים המעוניינים להצטרף ללחימה בסוריה מתקבלים ועוברים את תהליך ההכשרה החשאי, כאשר מרביתם מגיעים מקרב כוחות הבסיג' (מליציה סמי צבאית). לצידם, ישנם מתנדבים אחרים שנדחו אך מגיעים למוקדי הלחימה בכל זאת ונהרגים מבלי שייוודע למשפחותיהם דבר על גורלם:
אז למעשה רק כוחות ספציפיים משוגרים לסוריה?
"כן. אנשים שמשוגרים באמצעות משמרות המהפכה, למרות שהם פועלים שם [כלומר בסוריה] בשם מחתרתי, בתוך איראן מצוי תיקם המלא [הכולל את] שמם, פרטיהם תאריך שיגורם, וכן תלוש השכר וסוג המשימה".
מיהם האנשים האלו? מאילו מסגרות הם מגיעים?
"אלו הם אנשי בסיג', שמאמינים שעליהם לשרת שם את צבא האסלאם. רבים מהם פונים כדי להירשם ולהיות משוגרים בהתנדבות, אך אין אצלנו גיוס כללי. [רק] חלק התקבלו והיו גם כאלה שהגיעו [לסוריה] דרך תורכיה ולבנון. כמובן שהצטרפות בדרך הזאת לכוחות שלוחמים נגד דאעש ואל-נוסרה היא קשה מאד, וחלק מהם לא מתקבלים ונאלצים לשוב [לאיראן]".
אלו שמתנדבים באופן חופשי להילחם בסוריה מקבלים משכורות ממקום כלשהו?
"לא, רק משמרות המהפכה משלמים למגני המקומות הקדושים את משכורותיהם. היתר מגיעים לשם על סמך אמונתם בלבד. רבים מהם נהרגים ולמשפחותיהם לא ידוע דבר על גורלם…".
מלחמה עולה הרבה
בימים בהם תוהים רבים לאן יפנה המשטר האיראני את הכספים והדיבידנדים הרבים שהוא יקבל כתוצאה מעיסקת הגרעין והסרת הסנקציות, כדאי להאזין לדברי החייל האיראני אודות ההוצאות הכספיות שמוציא המשטר האסלאמי לטובת השתתפותו הישירה בקרבות בסוריה. בנוסף, לדבריו הכוח האיראני בסוריה מונה עד שמונת אלפים חייל, כלומר פי 4 מההערכות בקרב חוגים ביטחוניים בכירים מערב לפיהן כוח זה מונה אלפיים חיילים לכל היותר. על כך מספר המרואיין:
השכר החודשי [של לוחם איראני בסוריה] עומד על 1,500 דולר לחודש, ומעניקים הטבות בהתאם למצב…"הנוכחות האיראנית בסוריה הסבה מחיר כבד. בממוצע, כ-7 עד 8 אלף כוחות איראנים משתתפים במלחמה בסוריה, כאשר לכל הפחות כל אחד מהם מקבל שכר חודשי של כ-6-5 מליון תומאן [כ-1,700 דולר]. תוסיף לרשימה הזאת סיוע רפואי, סיוע במזון, גיבוי לוגיסטי, סיוע תעבורתי ועוד הוצאות רבות אחרות. כל אחד מהכוחות "מגני המקומות הקדושים" שמחרף נפשו מקבל קרוב ל-45 עד 90 מיליון [תומאן, כ-25 אלף דולר]. בנוסף כוחות קודס מעניקים כספים לחטיבת הפאטמיון – אפגנים ופקיסטנים. העברת הגופות והפצועים גם כרוכה בהוצאות כספיות שהמלחמה בסוריה מסבה לנו… "שיגור כוחות לסוריה הפך להיות נושא לבדיחה בקרב החבר'ה במשמרות המהפכה וכך נהוג לומר בצחוק לכל מי שסובל ממחסור בכסף ומתלונן על מצב משכורתו: "בכבוד, למקומות הקדושים" [כלומר לך לסוריה ותגן על המקומות הקדושים].
לצד ההטבות הכספיות, משקיעה ההנהגה האיראנית מאמץ תעמולתי רב כדי לטפח ולעודד שיגור כוחות איראנים לסוריה ולהגביר את המוטיבציה בקרב הכוחות האיראנים הלוחמים. במסגרת זאת, הצהירו בכירים במשטר כי מות קדושים בהגנה על המקומות הקדושים בסוריה ובעיראק מזכה את הנפטר במעמד גבוה אף יותר מהמעמד לו זכו הנופלים במלחמת איראן-עיראק (1988-1980). לפיכך, כשנשאל האם המניע להצטרפות המתנדבים לקרבות בסוריה הוא אידאולוגי או כלכלי, טען החייל כי רבים עושים זאת מתוך צו אמונתם ולא מניע כספי: "קשה להעריך מה מניע אנשים להגן על המקומות הקדושים. באופן אישי, איני חושב שהם מצטרפים למלחמה בגלל עניינים כספיים, אך אולי זה משפיע במידת מה. למעשה אלו שהולכים [למלחמה] עושים זאת מתוך אמונה…".
נושא נוסף שעלה לדיון במהלך הראיון הוא דרכי העברת כוחות משמרות המהפכה מאיראן לסוריה. לאחרונה התעורר דיון בארה"ב סביב חברת התעופה האיראנית מאהאן איר, ומדוע הממשל האמריקני לא פועל נגדה. החברה כלולה ברשימה השחורה של הסנקציות האמריקניות מאז 2013, למרות שהיא מעבירה כוחות משמרות המהפכה מאיראן לסוריה. במקביל מאפשרות מדינות אסיאתיות ואירופאיות לחברה לפעול כסדרה, על אף שהיא למעשה פועלת בשרות משמרות המהפכה כחברת תעופה צבאית לכל דבר. כפי שהציג ד"ר עמנואל אוטולנגי, מומחה לסנקציות כלכליות, מטוסי החברה עושים דרכם בתדירות מרובה בין איראן לסוריה ומשמשים נדבך חשוב בהעברת הצרכים הדרושים בין שתי המדינות – ובכלל זה אמל"ח, לוחמים, סיוע לוגיסטי ועוד. (ראה תמונה)
וכך מוסבר בראיון:
היכן בתוך איראן מתבצע הרישום לשיגור [לסוריה]?
"או דרך משמרות המהפכה, שם תהליך הגיוס אינו פומבי או שהם יוצאים לנג'ף ולסוריה באופן חופשי. אלו שיוצאים ישירות [לסוריה] חייבים שיהיה להם דרכון וויזה לסוריה, ומספרם מועט כיוון שכמות הקרובה היא רבה עד כדי כך שטיסות הנוסעים לסוריה התמעטו".
כיצד מועבר האמל"ח?
"לא מועבר אמל"ח רב מאיראן. נשק סמי כבד וכבד מועבר באמצעות מטוסים. כמעט כלום לא משוגר באמצעות היבשה. חלק מהמשלוחים הועבר באמצעות ספינות דרך המפרץ הפרסי, היתר בטיסות".
האם מדובר בטיסות צבאיות?
"לא, מרבית השיגורים מבוצעים דרך שדה תעופה על-שם האמאם ח'מיני, מטוסים של חברת התעופה מאהאן [אייר]".
אבל מאהאן היא חברה פרטית, לא?
"כן, אבל עבורם אין זה משנה. אם מדובר בטיסה רגילה לסוריה שמכילה נוסעים [אזרחים] אז לא משוגר בה ציוד צבאי אבל לעיתים משמרות המהפכה עושים טיסות צ'ארטר."
אין תחליף ל"מגפיים על הקרקע"
על פניו, החיפוי האווירי הרוסי וההשתתפות האיראנית בקרבות היו אמורים לספק לצבא סוריה ולחזבאללה יתרון על-פני יריביהם במוקדי העימות, ולהביא לשחרור מהיר של שטחים שנקרעו משלטונו של אסד. אולם החייל האיראני הצביע בראיון על המחסור בכוחות יבשה, ואי יכולתו של הסד"כ הנוכחי להתמודד עם ריבוי המשימות, התפתחות שגוררת לטענתו את התמשכות הקרבות והעיכוב בשחרור השטחים הכבושים. לדבריו, כאשר אזורים שוחררו מידי דאעש וג'בהת אל-נוסרה, הם נכבשו מחדש על ידם בשל המחסור בכוח יבשתי סורי או פרו-סורי שיחזיק את השטח:
נכון שרוסיה מעניקה גיבוי אווירי אפקטיבי אבל משימת התקדמות ושחרור שטחים צריכה להתבצע דרך כוחות יבשתיים… חלק מכוחותיו של אסד מוצב בתוך הערים ואחראי על שמירה על מרכזים אדמיניסטרטיביים, על ארגונים ומחנות צבא, חלק אחראי על שמירת מתקנים רגישים כמו שדות תעופה, בתי זיקוק, תחנות חשמל וסכרים. מאידך, כדי להשיג התקדמות ולשחרר שטחים צריך שיהיו מספיק כוחות יבשתיים אך הם עסוקים בכמה חזיתות. מסיבה זו שחרור השטחים מתבצע באיטיות. התמקדות הכוחות בכמה צירים גורם לכך שהקרבות הם ממושכים, ולכך ששטחים נכבשים שוב על-ידי דאע"ש או ג'בהת אל-נוסרה.
מאוד מעניין. תודה על פרסום החומר.
אירן היא אחת המדינות השקרניות ביותר במזרח התיכון אם לא בכלל ולכן כל מה שיוצא מטהרן בתור הודעות רשמיות מוטל בספק באופן קבוע. הם גם ידועים שתחמנים ובלפנים – ראו ספורי התעשייה הבאית שלהם – אבל בסופו של דבר כל תעשיית השקרים עלולה לעלות לאירנים ביוקר רב . זה רק עניםן של זמן עד שהם יעברו את הקו הלא מסומן ויפלו בפח שטמנו לעצמם